יבול שיא
הרפת והחלב
שרן שלייזנגר מנכל גרנות

חברת טכנולגית ההשקיה NDrip, השלימה גיוס של 20 מיליון דולר

2 דק' קריאה

שיתוף:

חברת טכנולוגיות ההשקיה החכמות NDrip, השלימה בשבוע שעבר סבב גיוס שני, בהיקף של 20 מיליון דולר  ההשקעות של קבוצת גרנות הן מרווחי התאגיד, והן יוצרות הזדמנויות עסקיות מתוך תקווה וכוונה להגדיל את הרווחים העתידיים 

בידיעה שהופיעה ב"כלכליסט" נכתב כי את הסבב הובילה תשלובת גרנות בע"מ, התאגיד האזורי של הקיבוצים והמושבים השיתופיים בשרון ובמישור החוף. 

שרון שלזינגר (להבות חביבה), מנכ"ל גרנות בע"מ, מאשר את הידיעה. לדבריו, בשנים האחרונות גרנות משקיעה בחדשנות בתחום החקלאות, שהיא ליבת האסטרטגיה שלה. 

"בשביל זה הקמנו את קרן שדות, ביחד עם משקי הדרום ומשקי עמק יזרעאל" מציין שלזינגר "וגם ניגשנו למכרז של הרשות לחדשנות בנושא חממות טכנולוגיות. בנוסף, גייסנו את אורן סקוט מגן שמואל, לניהול הפיתוח העסקי והחדשנות בגרנות". 

מה הסיבה שבחרתם להשקיע ב-NDrip? 

"NDrip מפתחת פתרון חדשני ופורץ דרך בתחום ההשקיה, ובגלל שהחקלאות היא ליבת העסקים שלנו, החלטנו שנכון להשקיע בפריצת דרך כזאת. מעבר לכך, לדעתנו ייתכנו שיתופי פעולה של החברה הזו עם חברות נוספות בתוך גרנות."

"אנחנו מחזיקים בחברת אגרוסטאדיס שמביאה משתלמים בחקלאות ממדינות אפריקה ומזרח אסיה, וראינו פה אפשרות חיבור אחת. אנחנו מחזיקים גם בחברת רימון שיש לה פרויקטים בינלאומיים בתחום המים המושבים, וראינו פה אפשרות חיבור שנייה".       

שלזינגר מוסיף כי ההשקעות של קבוצת גרנות הן מרווחי התאגיד, והן יוצרות הזדמנויות עסקיות מתוך תקווה וכוונה להגדיל את הרווחים העתידיים שחלקם יחולקו ל-43 הקיבוצים והמושבים השיתופיים בעלי גרנות. 

"בהתאם למדיניות הזו השקיעה גרנות בשנים האחרונות, בחברה שמפתחת את הרפת של המחר, בחברה שעוסקת בתחליפי חלבון מהחי, ונשקיע במיזמים נוספים באמצעות קרן שדות והחממה הטכנולוגית".    

עד היום גייסה חברת טכנולגית ההשקיה NDrip

 40 מיליון דולר. בין המשקיעים שלה בסבב הראשון נמצאים מנהלי קרן ההשקעות טנא, אריאל הלפרין ורן בן אור, קרן האימפקט ברידג'ס ישראל, חברת RDC, קיבוץ עין חרוד איחוד וקבוצת משקיעים אמריקאים בהובלת סת' סיגל, המכהן כסמנכ"ל הקיימות בחברה.

כספי הגיוס ישמשו להרחבת תשתית החברה בארה"ב, הרחבת הפעילות בהודו, וחיזוק מערכי המו"פ, הנדסה וייצור, שיווק ומכירות בחברה. 

בפברואר האחרון פתחה החברה בהכנות להנפקה בבורסה בת"א לפי שווי של 250־300 מיליון שקל ובניסיון לגייס 50־60 מיליון שקל. החברה אף בחרה את דיסקונט חיתום כחתם שיוביל את ההנפקה, אבל היא לא יצאה לפועל מסיבות שונות, ועשויה לקרות בשנים הקרובות. 

חיישן חכם – חברת טכנולגית ההשקיה NDrip

NDrip הוקמה ב־2015 על ידי פרופ' אורי שני, ראש רשות המים לשעבר, במטרה לפתח דור חדש של טפטפות, שיהיה זול משמעותית מהדור הראשון שפיתחה חברת נטפים, ויאפשר השקיית שדות המושקים כיום בשיטת ההצפה, הנהוגה ב־85% משטחי החקלאות בעולם.

החברה פיתחה חיישן בשם אן־דריפ קונקט, שעוקב אחר הגידול ותנאי הקרקע ומעניק לחקלאי המלצות השקיה והוראות מתי להשקות ולדשן בזמן אמת דרך הסמארטפון. 

את החברה מנהל ערן פולק, לשעבר המשנה לראש אגף התקציבים באוצר. בהנהלה חברות גם מנהלת התפעול תמי שור, לשעבר סגנית מנהל רשות המים, וסמנכ"לית הכספים, רו"ח עינב טבק. החברה מעסיקה 55 עובדים. 

המערכת של NDrip פועלת ב־17 מדינות, בהן ארה"ב, אוסטרליה, וייטנאם וניגריה. היא צורכת פחות מים, והגדילה את היבולים באותם מקומות ב־30%. עם פרוץ הקורונה עברה החברה לייצר מערכות גם לחוות קטנות.

ב־2018 הקימה החברה בהשקעה של כמיליון דולר מפעל לייצור תעשייתי של המוצר והחלה במכירות. היא הקימה שתי חברות שיווק, בארה"ב ובאוסטרליה, ורשמה פטנטים בכמה שווקים חשובים, בהם הודו וסין.

לאחרונה זכתה NDrip במענק של 2.5 מיליון דולר מטעם משרד החקלאות האמריקאי להטמעת המערכות שלה בקרב חקלאים בארה"ב. זאת במטרה לחסוך יותר מ־10 מיליון מ"ק של מים מדי שנה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן