חבר גדות: אם לא הביטוח אז שהקיבוץ ישלם 

האם בית הדין לעבודה מוסמך לדון בתביעה הנוגעת לאובדן כושר עבודה של חבר קיבוץ גדות? 

הלכה ידועה בחצר הקיבוצית היא שאין יחסי עובד ומעסיק בין חבר לקיבוצו. מכוח הלכה זו אין לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות הנוגעות ליחסי התעסוקה שבין חבר לקיבוצו. מעניין אם כן מהו הבסיס המשפטי עליו הסתמך חבר קיבוץ גדות, כאשר הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה תביעה לפיצויים כנגד קיבוצו וכנגד חברת הביטוח הפניקס.  

החבר-התובע מבוטח בקרן פנסיה מקיפה של הפניקס, אך תביעתו ממנה לתשלום פיצוי בגין אובדן כושר עבודתו נדחתה. הפניקס טענה שהוא "אינו עומד בתנאי הפוליסה" (מהטעם שהחבר הוחרג מכיסוי זה בפוליסה בעת הצטרפותו לקרן).  

החבר: אם לא הביטוח אז שהקיבוץ ישלם   

לטענת החבר, באמצעות עורכי הדין אפרים בנדר ורונן לפיד, אם אכן תתקבל טענת הפניקס לפיה היא אינה חייבת בתשלום הפיצוי, כי אז הקיבוץ הוא שחייב לשלם לו את סכום הפיצוי בגין אובדן כושר עבודה. זאת, אמר החבר, לנוכח התחייבות שנתן הקיבוץ לחבריו, להעניק כיסוי ביטוחי מלא לאותם חברי הקיבוץ, ובכללם החבר-התובע, שיוחרגו מביטוח אובדן כושר עבודה. אלמלא התחייבות הקיבוץ האמורה, ציין החבר, הוא היה רוכש ביטוח פרטי. 

הקיבוץ: אין לבית הדין סמכות 

הקיבוץ, באמצעות עורכי הדין גיל דגן וגל שדה (שלמה כהן ושות'), ביקש לסלק על הסף את התביעה נגדו וטען שאין לבית הדין לעבודה "סמכות עניינית" לדון בתביעה מהטעם ה"קלסי": אין יחסי עובד ומעסיק בין הקיבוץ לחבריו. חוק בית הדין לעבודה קובע באיזה עניינים יש לבית הדין סמכות לדון, והראשונה שבהם היא זו שמחייבת שהצדדים לתביעה הם עובד או מעסיקו והתביעה נוגעת ליחסי העבודה ביניהם.  

החבר: פרשנות יצירתית לסמכות 

פרקליטיו של החבר הסכימו שלא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק בין החבר לקיבוץ, אך טענו כי מכוח הוראה אחרת בחוק יש לבית הדין סמכות לדון בתביעות נגד קופות גמל על ידי החברים בקופה או מעסיקים או חליפיהם. כדי להרחיב את הסמכות הזו על תביעה זו, הם הציעו פרשנות יצירתית משהו וטענו כי מאחר שהקיבוץ התחייב להעניק כיסוי ביטוחי מלא לחבריו, הקיבוץ, כחליף של המעסיק או של קופת הגמל או חברת הביטוח. לשיטתם, גם אם אין מדובר במוצר שהוא "קופת גמל", אלא רשת סוציאלית בעת משבר, קיימת לבית הדין סמכות לדון בתביעות הנוגעות לכך.  

הקיבוץ: אנחנו לא חליפים 

הקיבוץ התנגד לטענה זו. הקיבוץ אינו "חליפו של המעסיק או של קופת הגמל", אמרו פרקליטי הקיבוץ. הטענות נגד הקיבוץ הן חוזיות ומתבססות על היחסים בין הקיבוץ לחבריו, ואין לבית הדין לעבודה כל סמכות לדון בתביעה שכזו. הקיבוץ אמר שהוא היה נכון וערוך לדון עם החבר בתביעתו, אך עוד טרם מוצו ההליכים הפנימיים בקיבוץ פנה החבר בתביעה לבית הדין. על החבר, דרש הקיבוץ, לפנות אל הגורמים המתאימים בקיבוץ כדי שאלה יבחנו את זכאותו, לפי התקנון.  

השופטת: על חשיבות המצרך הפנסיוני  

תכלית ההוראה המעניקה סמכות לבית הדין לדון בתביעות הנוגעות לקופות גמל, אמרה השופטת קרן כהן, היא להגן על הבטחת הזכויות החברתיות הפנסיוניות של העובדים כחלק ממשפט העבודה והביטחון הסוציאלי, ונובעת מתוך הכרה משפטית, סוציאלית וחברתית בחשיבות המצרך הפנסיוני". 

עדיין, הוסיפה השופטת, גם מכוח הוראה זו יש לבית הדין סמכות רק כאשר מצד אחד לתביעה ישנם עובד או חליפו, מעסיק או חליפו ומהצד השני קופת הגמל. כמו כן, זו צריכה להיות תביעה בזיקה למשפט העבודה. לא כך הם פני הדברים כאן, הסבירה השופטת. זו תביעה בין  צדדים שלא מתקיימים ביניהם יחסי עובד ומעסיק. עילת התביעה אינה קשורה למשפט העבודה אלא זו עילה חוזית עצמאית, שאינה קשורה לקופת הגמל, והיא נובעת לכאורה מהתחייבות של הקיבוץ כלפי חבריו, ללא קשר ליחסי העבודה ביניהם, להעניק להם כיסוי ביטוחי בתנאים מסוימים. אין גם מחלוקת, ציינה השופטת, שהתחייבות זו אינה נובעת מיחסי העבודה בין הקיבוץ לבין חבריו.  

השופטת לא קיבלה את טענות פרקליטי החבר לעניין סמכות בית הדין והסבירה שמאחר והקיבוץ אינו מעסיקו של החבר הוא גם אינו בגדר "חליף של המעסיק". כך גם הקיבוץ גם אינו "חליף של קופת הגמל", שהרי לא הייתה לו מחויבות להפקיד לחברת הפניקס כספים עבור החבר. 

בית הדין: אין סמכות 

סוף דבר, השופטת פסקה שאין לבית הדין סמכות עניינית לדון בתביעה נגד הקיבוץ, והיא חייבה את החבר לשלם לקיבוץ 2,500 שקלים הוצאות המשפט. ועוד עניין: לבית הדין ישנה סמכות "להעביר את התיק" לערכאה המוסמכת (בית משפט השלום או המחוזי, לפי העניין), אך הוא בחר שלא להורות כך, אלא למחוק את התביעה, וזאת ל"נוכח טענות הקיבוץ להיעדר מיצוי ההליכים מצד החבר, בהתאם לתקנון".