יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה לאתר

חובת התקנת מצלמות בפעוטונים

3 דק' קריאה

שיתוף:

החוק קובע כי החל מיום 1.9.2019 מי שמפעיל מעון שבו שוהים לפחות 7 פעוטות, אחראי להתקנת מצלמות שיתעדו את הנעשה, בכל השעות שבהן פעוטות שוהים במעון, בהקלטת וידיאו בלא קול

חובת התקנת מצלמות בפעוטונים: כאשר חוקק חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, תשע"ט-2018 (להלן: "החוק"), ביום 27.12.18, עוד לא נודעו לציבור אירועי ההתעללות הקשים בפעוטות, אליהם נחשפנו לאחרונה. בסעיף 1 לחוק נרשם כי "מטרתו של חוק זה להגן על שלומם של פעוטות השוהים במעון יום לפעוטות מפני פגיעה בהם באמצעות התקנת מצלמות, תוך שמירה, ככל האפשר, על כבודם ופרטיותם של הפעוטות, של העובדים במעון ושל כל אדם אחר הנמצא במעון". באופן אירוני ולמרבה הצער, האירועים האחרונים הוכיחו כי המצלמות, שחובת התקנתן בפעוטונים מעוגנת בחוק, לא מהוות ערובה לשלום ילדינו. אף על פי כן, מדובר בחוק חשוב אשר נועד להשיג שלוש מטרות מרכזיות: הרתעה מפגיעה בפעוטות, איתור מקרי פגיעה ושימוש בתיעוד פגיעה שאירעה לשם חקירה. על הקיבוצים, כמי שמפעילים מערכת לגיל הרך, ללמוד את הוראות החוק וליישמן, ולכן בחרתי לסקור בפניכם את עיקרי הדברים טרם פתיחת שנת הלימודים.

החוק קובע כי החל מיום 1.9.2019 (ראו סייג לעניין זה בסוף הטור), מי שמפעיל מעון שבו שוהים לפחות 7 פעוטות אחראי להתקנת מצלמות שיתעדו את הנעשה, בכל השעות שבהן פעוטות שוהים במעון, בהקלטת וידיאו בלא קול. ככלל, נחשב פעוט מי שב-31 בדצמבר של שנת הלימודים טרם מלאו לו 3. כמובן, שעם הבחירה לאסור על התקנת מצלמות ללא קול ניתן להתווכח. שכהרי, אלימות כלפי פעוטות חסרי ישע יכולה להיות גם אלימות מילולית אשר לא תיקלט במצלמה ללא קול. מנגד, בהצעת החוק הובהר, כי ההסדר המוצע בחוק נועד ליצור איזון קפדני בין הצורך למנוע ולאתר את הפגיעה בפעוטות כדי להגן על חייהם, שלומם, בריאותם וכבודם, ובין השמירה על כבודם ופרטיותם של הפעוטות, של אנשי הצוות במעון ושל כל אדם אחר הנמצא במעון. בעניין זה סבר המחוקק, כי הקלטת קול תוביל לפגיעה משמעתית בפרטיות של העובדים והפעוטות ולכן היא נאסרה בחוק.

חובת התקנת מצלמות בפעוטונים

החוק קובע,  כי המצלמות יתעדו את כל הנעשה בכיתות המעון, בחצר ובכל שאר המקומות שבהם ניתן חינוך וטיפול לפעוטות במעון לפעוטות, למעט חדרי רחצה ושירותים. המצלמות יוצבו באופן גלוי ולא יוסתרו. בכניסה למעון ובכל אזור במעון שמופעלות בו מצלמות, יוצב במקום בולט שלט ברור וקריא, המודיע על הפעלת המצלמות במעון. השלט יהיה בסמל ובמילים, בשפה העברית, ובמידת הצורך – בשפה נוספת המובנת לרוב הורי הפעוטות והעובדים במעון היום לפעוטות. על מנהל המעון ליידע את כל עובדי המעון וכל מועמד לעבודה במעון, לפני תחילת עבודתו, בכתב ובעל פה, בשפה המובנת לו, על הפעלת מצלמות במעון, מטרת הפעלתן, מיקומן, אזורי הצילום וכן לגבי הוראות בעניין צפייה ושימוש בצילומים. כמו כן על מנהל המעון ליידע את הורי הפעוטות במעון, בהודעה בכתב שתימסר לכל הורה ותוצג במקום בולט במעון, את דבר הפעלת המצלמות במעון ואת זכותם להתנגד להפעלת מצלמות. בעניין זה קובע החוק,  כי מעון ש-70% מהורי הפעוטות השוהים בו התנגדו בכתב להפעלת המצלמות, לא יחול עליו החוק ולא תחול עליו חובת התקנת מצלמות. כמו כן יצוין כי החוק אינו חל על מעון הפועל במקום המשמש גם למגורים.

החוק קובע כי מפעיל מעון ישמור את הצילומים למשך 30 ימים ממועד הצילום, ובתום התקופה האמורה יימחקו הצילומים אוטומטית. עוד קובע החוק כי מפעיל מעון ינקוט אמצעים סבירים כדי למנוע גישה שאינה מותרת לצילומים, ובכלל זה מניעת חיבור של המצלמות וכל מחשב או התקן שעל גביו נשמרים הצילומים לרשת תקשורת. החוק קובע כי לא יצפה אדם בצילומים, לא יעתיקם, לא יעבירם לאחר ולא יעשה בהם או במידע שהתגלה לו מהם כל שימוש, אלא לפי צו של בית משפט.

כמו כן קובע החוק,  כי מעונות שלפני פרסום החוק לא הותקנו בהם מצלמות, יחולו הוראות חוק זה החל במועד שבו יותקנו מצלמות בתוך המעון, ואולם לא תחול לגביהם חובה להתקין מצלמות או להפעילן עד ליום 1.9.2020. מעונות שביום פרסומו של החוק היו מותקנות בהם מצלמות – יחולו הוראות חוק זה החל מיום 1.9.2020.

לסיום אציין כי האמור לעיל הינו תמצית החוק ועיקרו, ואינו תחליף ללימוד מקיף של החוק תוך קבלת ייעוץ משפטי. נאחל לכל ילדי והורי ישראל שנת לימודים בטוחה ומהנה.

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן