עובדי הרפתות בגליל העליון והמערבי מספרים על המציאות הביטחונית החדשה-ישנה שעמה הם מתמודדים, ומקווים שהממשלה תוותר סופית על יוזמות שמאיימות על עתיד ייצור החלב בגבולות המדינה
*תמונה ראשית: צוות העובדים ברפת דפנה. עומד שני משמאל: מנהל הרפת ארז
כמה ימים לאחר המתקפה של ארה"ב וישראל על איראן, הצטרף גם ארגון הטרור חיזבאללה למלחמה והחל לירות מטחים לעבר גבול הצפון. הפעם המדינה החליטה שלא לפנות יישובים, ותושבי הצפון חיים את חייהם בין אזעקה לאזעקה. גם הרפתנים בגבול הצפון ממשיכים בעבודתם ודואגים לא לפספס אף משמרת של חליבה. לדבריהם, הפעם מצבת כוח האדם נותרה יציבה ובניגוד לאוקטובר 2023 כל העובדים – ישראלים וזרים – ממשיכים לעבוד כרגיל, תחת אש ואזעקות.
נכון לכתיבת שורות אלה, זוהי השגרה שעמה נדרשים להתמודד תושבי, חקלאי ורפתני הצפון עד שהשקט יחזור. הסבב הנוכחי בלבנון שב ומדגיש את חשיבות החקלאות בגבולות ישראל – הן כמקור פרנסה והן כגורם שמשמר את השליטה האזרחית בשטח. קשה לומר אם העימות הנוכחי עם חיזבאללה הפתיע את הצבא ואת התושבים, אבל ניכר שהחוסן האזרחי בצפון הוא איתן מאוד. שוחחנו עם כמה רפתנים על גבול הצפון, שמספרים על מציאות שניתן להתמודד עמה – ובמקביל עדיין חוששים מיוזמות הרפורמה ומצעדים בלתי צפויים של הממשלה. מבחינתם הם זקוקים לוודאות כדי להמשיך לתפעל את הרפת ממש בסמוך לגבול הצפוני של ישראל – הן מבחינה ביטחונית והן מבחינת כלכלית. רשות הדיבור לרפתנים:
ארז שמואל, מנהל הרפת של קיבוץ דפנה
"מאז פרוץ המלחמה העבודה נמשכת כרגיל", מספר ארז. "לעומת הסבב הקודם שבו התאילנדים ברחו, הפעם כולם נשארו. יש שניים-שלושה עובדים חדשים שהיה להם קשה. העברנו את כולם למקלט ושם הם ישנים. יש להם גם מיגונית ברפת. אנחנו דואגים לא לפספס חליבות ושהכל יתנהל כרגיל. הפרות התרגלו למצב והן כבר לא בלחץ".
קצת על הרפת של קיבוץ דפנה: הרפת כוללת 350 פרות חולבות. לצד התאילנדים עובדים כאן תושבי הכפרים מסעדה וטובא זנגריה וגם בני הנעורים. "מאוד חשוב לי שהם יהיו חלק מהצוות ויסייעו במה שאפשר", אומר ארז. "זה חשוב גם להם וגם למסורת של הקיבוץ".
המצב הנוכחי: "נראה שהמצב הולך להימשך הרבה זמן, והאתגר הגדול הוא מול הילדים. צריך לשמור עליהם כדי שלא יסתובבו יותר מדי ויהיו קרובים למרחבים המוגנים".
על הרפורמה: "היוזמה לרפורמה אכזבה אותנו מאוד. אחרי ה-7 באוקטובר החזקנו את המקום בכוח, עם מתנדבים שהגיעו מכל הארץ כדי להחליף את התאילנדים, תחת מטחים בלתי נגמרים של טילים, בזמן שהיישוב היה מפונה וחלק מהעובדים היו במילואים. פתאום באה יוזמה של הממשלה שבאה לפגוע ברפתנים שעובדים קילומטר וחצי מהגבול עם לבנון ועבדו תחת אש. זה הפתיע אותנו לגמרי. נקווה שזה מאחורינו, ושמהמדינה תדע לסייע לחקלאים ולא לפגוע בהם".
תום מרגלית, מנהל הרפת של קיבוץ כפר בלום
"יש הרבה רעש מסביב, אבל הכל מתנהל כרגיל", מספר תום. "יש לנו שישה עובדים תאילנדים, וכולם נשארו. יש להם מיגונית ברפת ויש להם גם ליד הבית. הם כבר מתורגלים מה לעשות כשיש אזעקות ודואגים להתפנות".
המצב הנוכחי: "למרבה המזל, עד עכשיו לא היו לנו נפילות בקיבוץ. בסבב הקודם היו שלוש נפילות בתוך הרפת, שגם גרמו הרבה נזק. נהרגו לנו פרות, חמש פרות ועגלה, וסככה אחת הושבתה לחודש וחצי. מבחינת כוח האדם: אצלי גם במלחמה הקודמת העובדים התאילנדים נשארו. אפילו עובדים מפעם חזרו לעבוד ומאז הם כאן".
קצת על הרפת: "ברפת יש כ-370 פרות חולבות, והיא עובדת כרגיל תחת השגרה הנוכחית".
על הרפורמה: "האמת שהרפורמה הלחיצה אותנו הרבה יותר מהמלחמה. כפר בלום זאת רפת ששקלו לסגור לפני כמה שנים, וההחלטה הזאת התהפכה ברגע האחרון. לאחר מכן השקענו כספים רבים והצלחנו להפוך את התוצאות. הרפורמה המוצעת ממש איימה על כל העבודה שעשינו כאן ומאוד הדאיגה אותנו. לא ראינו שום דבר טוב ביוזמה ובאיך שהיא נעשתה. היה לנו ברור שהמהלך הוא לא לטובת הרפתנים, אלא מאיים עליהם".
גילי שגיא, מנהל הרפת של קיבוץ אילון
"מאז תחילת המלחמה הנוכחית והירי של חיזבאללה על הצפון כולם כאן עובדים כרגיל", מספר גילי, "אבל מצד שני, המצב לא פשוט והעבודה מתקיימת תחת אזעקות, מתח וחשש מפני נחיתות. יש כמובן גם הרבה רעש של ירי מצד כוחותינו".
המצב הנוכחי: "במלחמה הנוכחית כל צוות העובדים נשאר, ולדעתי זה המצב בכל המשקים החקלאיים כאן באזור. זה שונה ממה שקרה באוקטובר 2023. לאחר המתקפה בדרום הרבה עובדים עזבו בגלל החשש מחדירה של חיזבאללה לשטחי ישראל. היה גם הרבה יותר קשה כי כל הקיבוץ התפנה ונשארנו כאן צוות קטן לבד שהמשיך לעבוד תחת תנאים קשים ומטחים מצפון. בזמן המלחמה הקודמת הסככות ברפת נפגעו כתוצאה מיירוטים של רקטות וכטב"מים".
קצת על הרפת: "הרפת כאן היא משותפת לאילון ולקיבוץ פלך. הרפת כוללת 700 פרות חולבות לצד 500 עגלות".
על הרפורמה: "כמו כל הרפתנים באזור ובכל הארץ יצאנו למאבק נגד הרפורמה, שהייתה פוגעת קשה מאוד בענף. אבל חשוב להבהיר שהמצב שלנו עוד לא נפתר לגמרי. אנחנו לא יודעים בדיוק מה יהיה בהמשך מול הממשלה. אני חושב שצריך להגיע להסכם ארוך טווח מול המדינה, של לפחות חמש שנים, להסדרת משק החלב ועבודת הרפתנים, כדי שאפשר יהיה לעבוד ולתכנן קדימה. מעבר לכך, ההבטחות שניתנו לנו במסגרת החזרה ליישובי הצפון עוד לא מיושמות בשטח. בינתיים לא קיבלנו כלום. לדוגמה, ביישובי הדרום, שעיני ממש לא צרה בהם, ניתנו תוספות של מכסות בייצור בחלב – ובצדק. לדעתי זה צריך לקרות גם אצלנו בגבול הצפון".
