חוקרי מו"פ צפון
ד"ר נבות גלפז ממו"פ צפון מיגל
הציג מחקרים חדשים הכוללים ניסיונות לפיתוח זנים עמידים למחולל מחלת פנמה באמצעות שימוש בעריכה גנומית כפתרון למחלה הפוגעת קשות בגידולי הבננות ומתפשטת ברחבי העולם, כמו גם בעמק הירדן, תוך סכנה קיומית להמשך ענף הבננות בישראל ובכלל.
הבננה היא פרי הנאכל ביותר בישראל, ואחריה התפוח. קשה לדמיין את העולם ללא בננות ולכן לא מפחיתים בחומרת הבעיה. מחלת הפנמה הינה חשוכת מרפא עד כה וטרם פותחו בעולם זנים עמידים למחלה, כך שהנזק הכלכלי לחקלאות הוא רב.
ד"ר שריאל היבנר ממכון המחקר מיגל ומכללת תל-חי, חוקר תכונות גנומיות והשפעתן על עמידות לעקות, חוקר אבולוציה של מינים שונים
על מנת לפתח ולטפח זנים, שיכולים להתמודד עם גידול האוכלוסייה בעולם שעד שנת 2050 צפויה למנות תשעה מיליארד בני אדם. כמו כן התמודדות עם אקלים קיצון – מדבור, שיטפונות, משקעים שיורדים בשטחים חדשים ואחרים, שלא בטוח כי ניתן לגדל בהם צמחים.
קיים פער בין כמות האוכל שנועד לצריכה קיומית, לבין כמות האוכל שיש לייצר ולגדל בשטחי החקלאות; איכות המזון יורדת והכמות של המזון פוחתת.
הפתרון לדברי ד"ר היבנר הוא הכנסת מגוון גנטי חדש לזנים הקיימים-המסחריים, תוך איתור תכונות מיוחדות של זנים עתיקים וקיימים, ותוך שיפור עמידות הזנים למחלות, כמו טכנולוגיית "ספידבורדינג", באמצעותה ניתן לגדל צמחים במהירות, ותוך שנתיים-שלוש להגיע לקבלת זן חדש.
תהליך הטיפוח מתקצר בשנים ואין צורך לשתול שדות רחבים כדי להפיק זנים. לצורך תהליך טיפוח חדשני זה, חוקר ד"ר היבנר את שעורת הבר, במטרה להשתמש בה כמזון עילית עתידי, בזכות התאקלמותה המהירה בסוגי קרקע שונים, ויש בה ערכים וסיבים תזונתיים הטובים לבריאות האדם.
ד"ר עומר קראין ממו"פ צפון במכון המחקר מיגל
הציג את מחקריו במטעי העתיד לפיתוח שיטות גידול יעילות, שיניבו יותר פרי במטעים צפופים ומעוצבים. בארץ נקטפים מדי שנה כ-110 אלף טון תפוחים בממוצע.
עקב גידול האוכלוסייה ושינוי במדיניות משרד החקלאות בשנים האחרונות, קיים יבוא תפוחים לארץ המוביל לירידה משמעותית ברווחיות ענף התפוח, בעיקר בשל תחרות עם הפרי המקומי.
חלק מהזנים מפסידים או קרובים לנקודת האיזון, כך שמדובר במשבר קיומי לענף. בישראל קיימים שלושה חסמים המהווים אתגר כלכלי וגידולי לאימוץ שיטות עיצוב מתאימות:
1. הקרינה והטמפ' בישראל גבוהות וחשיפה מוגברת לשמש תוביל לעליה במכות השמש ולפגיעה בפרי ולכן יש צורך בהקמת רשת צל המוסיפה להשקעות.
2. היצע השתילים האיכותיים בישראל מצומצם עקב בעיות שתלנות ובהתאם מחירם גבוה. 3. הגבלת עורלה המאפשרת קטיף רק בשנה הרביעית לנטיעה ומגדילה את שנות החזר ההון.
המחקר של ד"ר קראין בוחן שיטות לשיפור השתלנות והוזלת השתילים, שיטות עיצוב רב ציריות להקטנת מספר השתילים לדונם ובחינת כנות שונות לשיפור היבול בשנה הרביעית והחמישית בעיצובים השונים שיוביל להחזר הון מהיר גם בעלות הקמת מטע גבוהה.
מנתוני שנת הניסוי הראשונה נראה כי ניתן לטעת שתילים שעד כה הוגדרו כקטנים ובכך להפחית את עלותם. בנוסף פותח פרוטוקול השרשה לכנות קשות השרשה, שימשיכו לפתחו.
2. היצע השתילים האיכותיים בישראל מצומצם עקב בעיות שתלנות ובהתאם מחירם גבוה.
3. הגבלת עורלה המאפשרת קטיף רק בשנה הרביעית לנטיעה ומגדילה את שנות החזר ההון. המחקר של ד"ר קראין בוחן שיטות לשיפור השתלנות והוזלת השתילים, שיטות עיצוב רב ציריות להקטנת מספר השתילים לדונם ובחינת כנות שונות לשיפור היבול בשנה הרביעית והחמישית בעיצובים השונים שיוביל להחזר הון מהיר גם בעלות הקמת מטע גבוהה.
מנתוני שנת הניסוי הראשונה נראה כי ניתן לטעת שתילים שעד כה הוגדרו כקטנים ובכך להפחית את עלותם. בנוסף פותח פרוטוקול השרשה לכנות קשות השרשה, שימשיכו לפתחו.
תקציר דוברי הפאנל בכנס המקצועי – חוקרי מו"פ צפון
פרופ' עבד גרה
תאר את המזיקים והמחלות המאיימים על ישראל, תוך התייחסות לגלובליזציה ולסחר בינלאומי בתוצרת חקלאית טרייה, ועמד על חשיבותה של רשת ביטחון חקלאית, תוך מזעור נזקים לחקלאות, לסביבה ולאדם.
לדבריו נעשים מאמצים במשרד החקלאות, למניעת כניסתם והתפשטותם של מזיקים בישראל, נגעים ומגיפות כתוצאה מהסחר העולמי, וכן הוכנה תכנית מגירה לטיפול בנגעים הפולשים, על ידי הקמת רשת ביטחון להקטנת הנזקים של מזיקים ומחלות.
ד"ר ליאורה שאלתיאל הרפז
המפתחת גישות ידידותיות וחדשניות להתמודדות עם מזיקים, טוענת כי יש צורך בהבנת האקולוגיה של מזיקים, בכדי לבחון שיטות חדשות ויצירתיות להתמודדות, נוכח העובדה שהמזיקים מחסלים שליש מכמות המזון בעולם, והמשמעות היא הפסדי עתק, בקנה מידה של תל"ג של מדינות.
הגישות החדשניות הן אקולוגיות וכוללות צמחים עמידים המכילים חומרים דוחי חרקים, על ידי השבחה באמצעות הנדסה גנטית, שימוש בשמנים אתריים, על ידי שחרור איטי לנידוף וספיחת החומרים, חיזוק הצמח להתמודד עם המזיקים ושתילה מושכלת הפוגעת ביכולת של הצמח להיות בית גידול למזיקים.
ד"ר רקפת שרון
הציגה שימוש באמצעי משיכה ודחייה כנגד מזיקים, בטכנולוגיות ייחודיות, כגון בלבול הזכרים, כך שלא יתקרבו לנקבות למניעת הטלה, ולמידת ההתנהגות החרקים והקטנת השפעתם.
ד"ר עיינה נטע מהאוניברסיטה העברית, הציגה מחקר משותף עם ד"ר שאלתיאל הרפז ממו"פ צפון מיגל
במהלכו פיתחו מודל לחיזוי דינמיקת אוכלוסיות המזיק כנימת עש הטבק בגידולי שדה לאורך העונה ובניית כלי מהימן להערכת סיכונים וקבלת החלטות.
נבנה כלי לחיזוי אוכלוסיות המבוסס על הקשר שבין התפתחות כע"ט ובין הטמפרטורה הסביבתית. המודל מורכב ממשוואות התפתחות וריבוי, בהן המשתנה המסביר היא הטמפרטורה. לאחר בניית המודל הראשוני, בדקנו את אמינות תחזיות המודל לגבי הזמן הדרוש להשלמת דור אחד של כע"ט (פונקציית ההתפתחות) בתנאי שדה.
בהשוואת תוצאות הניסויים (משך הזמן הממוצע להשלמת דור 1) והערכות המודל שהוזן בסדרות הטמפ' שהוקלטו בניסויי השדה נמצאה התאמה טובה בין המודל למציאות.
דרך שנייה לבדיקת המודל, הייתה איסוף תצפיות איכותיות מפקחיות מזיקים לאורך עונת הגידול 2019 והשוואתן להערכות המודל המבוססות על נתונים מתחנות מטאורולוגיות ברחבי עמק החולה.
נמצאה התאמה טובה בין התאריכים בהם העריך המודל את הקמת הדור השלישי ובין התחלת הדיווחים של הפקחיות על הופעת פרטי כע"ט בוגרים, ובין התאריכים להקמת הדור החמישי ודיווחי הפקחיות על המלצות לשימוש בקוטלי מזיקים כנגד כע"ט.
חוקרי מו"פ צפון | צילום: יח"צ
