יבול שיא
הרפת והחלב
דעות

חושבים בשמאל מצביעים לימין

3 דק' קריאה

שיתוף:

המאמץ להעביר את אותם מצביעי הימין, הקרובים להזדהות עם דרכו של השמאל, חשוב מאין כמוהו. במעבר הזה טמון הסיכוי לשינוי יחסי הכוחות בציבור היהודי

חושבים בשמאל מצביעים לימין: ברשימה קודמת ציינתי את העובדה שרבים בציבור אינם מצביעים בבחירות על פי עמדותיהם בשאלות החשובות של המציאות הישראלית. הם מצביעים מתוך נאמנות למחנה שהם משויכים אליו. המחנה שנולדו אליו, המחנה הכולל את הבית, החברים והרחוב. נאמנות למחנה שהם חשים שהוא ביתם, גם אם אינם שלמים עם העמדות והמגמות של ראשיו. ההוכחה היותר מובהקת לתופעה הזו הוא הפער המתמשך בין הרוב התומך, על פי הסקרים, בפתרון של היפרדות מהפלסטינים וכינונן של שתי מדינות, לבין הרוב המצביע שוב ושוב למפלגות הימין ולדתיים. כך גם הרוב התומך במדיניות חברתית של הרחבת השירותים הציבוריים וצמצום הפערים, לבין הרוב הממליך עלינו את ממשלות הימין, המצמצמות בעקביות את השירותים הציבוריים ומעמיקות את הפערים בין מיעוט המתעשרים לרוב ההולך ונשחק. (במאמר מוסגר יש לומר, כי הנאמנות למחנה קיימת גם בצד השני של המפה הפוליטית. רבים מהדור השני והשלישי של תנועת העבודה נמצאים בהשקפותיהם החברתיות הרחק בימין, אך מתוך נאמנות למחנה הם אינם חוצים את הקווים. המקסימום שהם מרשים לעצמם הוא תמיכה במפלגות המציגות את עצמן כ"מרכז", דוגמאת "כחול לבן" בבחירות האחרונות).

להעביר מצביעי ימין לשמאל

הרבים מבין מצביעי הימין הקרובים בעמדותיהם לשמאל,  הם יעד אלקטורלי חשוב וראוי, כדי לשנות את המפה הפוליטית. השאיפה להעביר מצביעי ימין לשמאל נכונה וחשובה, כל עוד לא מטשטשים ומעלימים את עמדותיו של השמאל. כל עוד פונים למי שפתוחים לשמוע ולשקול את דרכו של השמאל, גם אם הם אינם מגדירים כך את עמדותיהם. נכון לפנות אל אלה ולכל מי שפתוח לשקול ולשנות את דפוסי ההצבעה שלו, מבלי לוותר על עמדותינו המדיניות והחברתיות. נכון לפנות לאלה הנמצאים בימין אך חושבים שמאל. יש לעשות זאת מבלי לטשטש את עמדותינו ומבלי להסתתר מאחורי הדיבור הכוללני על "מרכז כאילו". רק הצגה ברורה וחדה של העמדות, מתוך ביטחון עצמי ועם מידה של להט ו"גאוות יחידה", עשויה לסייע למצביעים לחצות את הקווים. להיפרד מהמחנה שהם חשו שייכים אליו. במקום הזה קיים פער משמעותי בהתנהלותם של רבים ממובילי השמאל אל מול התנהלותם של מובילי הימין. בעוד שהאחרונים חוזרים ומתייצבים כימין מוצהר וגאה, מנסים מנהיגי "כחול לבן" וחלק ממובילי ה"עבודה" לברוח לחיק המרכז חסר הצורה. כך לא בונים חומה וכך לא מנצחים בהתמודדות על דעת הציבור.

מי שבאו משם

המאמץ להעביר את אותם מצביעי הימין, הקרובים להזדהות עם דרכו של השמאל, חשוב מאין כמוהו. במעבר הזה טמון הסיכוי לשינוי יחסי הכוחות בציבור היהודי. המאמץ הזה חשוב שבעתיים אל מול התהליך המואץ בו "עובדת הדמוגרפיה" בכיוון ההפוך. מאמץ המחייב פתיחות ואמפתיה למי שאינם היום איתנו והוא דורש נשימה עמוקה ויכולת הידברות לטווחים ארוכים. בקריאה לבעלי העמדות הקרובות לשמאל לחצות את הקווים ולנטוש את המחנה שהם היו חלק ממנו, יש יתרון רב למי שבאו מאותם המקומות, מאותם המחנות. למי שבאו משם, מהעליות של שנות החמישים והשישים, מהמעברות ומעיירות הפיתוח של פעם ולמי שבאו מאוחר יותר מהגוש הקומוניסטי לשעבר. מכל אותן אוכלוסיות שפיתחו עוינות וניכור כלפי ה"וותיקים". עוינות שצמחה במידה רבה על רקע הטעויות שנעשו, בנסיבות של היישוב הקטן שהתמודד עם קליטת העלייה הגדולה בראשית המדינה, או לחליפין ההסתייגות של העליות המאוחרות מכל מה שנדמה להם כהמשכו של ה"קומוניזם הסובייטי", כל מה שמזכיר לתחושתם את המשטרים שעזבו. כדי לקרב אוכלוסיות אלה לעמדות השמאל הישראלי יש לשדר אמפטיה והזדהות עם כלל ישראל, מבלי לזייף ומבלי להחניף. לשדר שותפות כלפי מי שבאו ממקומות אחרים, אך הם אנשים כמונו. לשדר אמון ביכולתם ללכת על פי הבנתם הפוליטית, גם כאשר יש לחצות לשם כך את גבולות המחנות השבטיים, מכל הצדדים.

לא להמתין לאסון  

מהפך הפוליטי שהתרחש ב-1977, התרחש במידה רבה בעקבות הטראומה של מלחמת יום הכיפורים, טראומה שאיש אינו מייחל לה או לדומה לה היום. מכך שכל שנותר לנו הוא להמשיך במאמץ עקבי לשינוי כיוון ולקירוב לבבות, בפעולה הסברתית וחינוכית לטווח ארוך. עשייה שתוצאותיה תהינה מותנות, יותר מכל, ביכולת להשתחרר מתדמיות שאינן מועילות לאיש ומנאמנויות שאינן משרתות את האינטרסים האמיתיים של העם בישראל.

*      *     *

אשר לבחירות החוזרות שנקבעו לסתיו הקרוב, המאזן בין הגושים יהיה תלוי יותר מכל בשיעור השתתפותם של המיעוטים החיים בינינו. גם על כך נכתב ודובר בהזדמנויות קודמות –חושבים בשמאל מצביעים לימין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן