רייטן עסוקה בקרב בלימת בליץ החקיקה של הקואליציה ומדברת על "התחדשות כפרית", על הבעייתיות בהצעת החוק החדשה לקידום החקלאות בישראל, ועל פיתוח אזורי ספציפי. "יש תחושה של מאבק משותף על הערכים הציוניים והדמוקרטיים"
*תמונהראשית: במרחב המוגן בכפר מסריק. אזעקה נשמעה בעת שהייתה בסיור בקיבוץ. צילום: פרטי
את ח"כ אפרת רייטן אני תופסת בדרכה לכנסת. הכנסת תפוזר כפי הנראה ב-17 ביולי ואולי יום קודם, עד אז מנסה הממשלה להעביר בליץ חקיקה, רייטן וחבריה לאופוזיציה עושים ככל יכולתם כדי למנוע מהחוקים לעבור.
"השבועות הקרובים משמעותיים מאוד, אנחנו בקרב בלימה" אומרת רייטן, "הממשלה רוצה להעביר חקיקות מזעזעות עבור החרדים – חוק יסוד לימוד תורה, הקפאה של לכידת עריקים (שהוא בעצם 'חוק הגיוס'), פיצול תפקיד היועמ"ש וחוק התקשורת שמקדם קרעי. זה מעבר לניסיון לקדם הפרדה מגדרית באוניברסיטאות וביטול חוק הכשרות שעבר בממשלת השינוי".
הבחירות לכנס הבאה, היא מעריכה, יערכו ב-20 או ב-27 באוקטובר, כאשר "נתניהו מנסה למשוך זמן והחרדים מנסים לסחוט אותו".
מספר ימים אחרי שתפוזר הכנסת, יתקיימו ב-20.7 הפריימריז ל"דמוקרטים", כך שאין לה רגע של הפוגה, בין הגשת הסתייגויות בכנסת, כנסי מפלגה ובניית תוכניות למשרדי הממשלה השונים.
"יאיר גולן שם יהבו על משרד החינוך והמשרד לביטחון לאומי" אומרת רייטן, שכמי שהגיעה ממשרד עורכי דין "הפורטה" שלה הוא משרד המשפטים, עם תוכניות לחקיקת זכויות יסוד וחיזוק מערכת המשפט החבוטה.
"בונים מי אנחנו, ערכים וחזון. מתוך ידע וניסיון משפטי פרלמנטרי ערכי, משתדלים לפגוש כמה שיותר ציבורים".
חזון למרחב הכפרי
רייטן, שהתחילה את הקדנציה הנוכחית בכנסת מטעם מפלגת העבודה וכעת משמשת יו"ר סיעת "הדמוקרטים", עורכת דין ופוליטיקאית, היא גם אם לעמרי שמשרת ביחידה קרבית מובחרת בחטיבת הקומנדו, שנלחם ברצועת עזה ובלבנון. "יש לזה השפעה מטורפת עלי", אמרה.
יחד עם בנה נלחם חברו הטוב ניצן, שנפצע קשה בקרב בלבנון. אביו, עובד מכפר יחזקאל, עסק בפיתוח חקלאי, סביבתי וכלכלי במרחב הכפרי וכיום עוסק בתחום האגרו וולטאי. דרך הבנים נוצר חיבור ויחד יצרו רייטן ועובד תוכנית עתידית למרחב הכפרי.
איזו בשורה מציעה התוכנית לנו, חברי הקיבוצים?
"קודם כל שינוי בתפיסה. התוכנית מציגה שילוב מקיף של חזון, עשייה וצעדי חקיקה, מתוך הבנה כי המרחב הכפרי הוא לא נטל אלא נכס אסטרטגי לאומי ומנוע צמיחה חיוני. תעשייה מפותחת, חקלאות והייטק הם מרכיב אסטרטגי בחזון הציוני. אנחנו מציעים השקעה משמעותית במנגנוני פיתוח, להוריד חסמים רגולטוריים, לעזור לצעירים להשיג דיור בקיבוצים. התפיסה חדשנית ואחרת – חיזוק הפריפריה, ביזור הכוח, בלימת אובדן קרקעות".
"לאורך שנים ממשלות פגעו באינטרס הלאומי, הזניחו באופן שיטתי את קידום החקלאות ואת ההגנה על החקלאים, שהיו חבל הצלה של ממש גם בקורונה וגם בתקופת המלחמה, בזמן שהיו מדינות שניתקו יחסים. אנחנו צריכים לפתח את החקלאות ולהרים את הגאווה הציונית בתחום החקלאות, באגרוטק, בטכנולוגיות. ישראל היא מעצמת הייטק, גם החקלאות צריכה להיות שם. גם כערך, גם בביטחון תזונתי".
דווקא בממשלת השינוי בה הייתם שותפים, העביר משרד החקלאות רפורמות שלא לטובת החקלאים.
"נכון. עודד פורר מ'ישראל ביתנו' היה אז שר החקלאות. נלחמנו ברפורמה מתוך הקואליציה, ועל כך זומנו לנזוף בנו. לא רצינו לפרק את הממשלה, מה שיכולנו מנענו. זו לא הייתה ממשלת החלומות, היו בה שותפים שונים. גם בקואליציה הבאה כנראה לא יהיה פשוט, ולכן צריך אותנו, 'הדמוקרטים', אנשים שהציבור יודע שנלחם עבורו".
ב-11.5.26 הוגשה לכנסת הצעת החוק לקידום החקלאות בישראל, המבקשת לראשונה לעגן בחוק את מעמד החקלאות כתשתית לאומית. זוהי הצעת חוק פרטית של ינון אזולאי, יו"ר ש"ס ואורי מקלב, יו"ר יהדות התורה. כנראה שבכנסת הנוכחית הוא כבר יקודם. במה ההצעה שונה מהתוכנית שאתם גיבשתם?
"מה שבלט לי בהצעה הזו היא ריכוז של המון כוח בידיים של שר החקלאות, שמשמעו שליטה פוליטית על אינטרסים לאומיים. אנחנו רוצים לבזר כוח, להקפיד שיהיו הפרדת רשויות, ואני רואה תוכנית שמעניקה סמכות מטורפת לשר". כמי שכיהנה כחברה בוועדה לבחירת שופטים מזהירה רייטן מהכוח שפוליטיקאים מבקשים שיהיה בידיהם.
"ניתן לראות מה שקורה כעת, חוק מח"ש, פיצול תפקיד היועמ"ש, רצון שחוות הדעת של היועצת המשפטית תהיה המלצה שלא מחייבת את הממשלה. אפשר לראות את מה שעושה השר בן גביר במשטרה, רוצה לקחת סמכויות ולהתערב".
"זה מצב קטסטרופלי" אומרת רייטן ומשווה את מצבה של ישראל לדמוקרטיות כמו ארצות הברית. "יש אצלנו מעט בלמים לשמירה על זכויות האזרח. אחד מהם הוא בג"ץ, ולא מפסיקים לנסות לשחוק את מעמדו".
מעבר לכל זה, אומרת רייטן על הצעת חוק החקלאות שהוגשה "איפה הייתם? היו שלוש שנים שלכם בממשלה, למה רק במאי מוגשת ההצעה, רגע לפני פיזור הממשלה?".
"מרגש לעבוד עבור חקלאות וציונות"
החזון למרחב הכפרי טרם גובש לתוכנית עבודה. לצד קידום דיור בר השגה למשפחות צעירות במרחב הכפרי, יש הבנה כי לא ניתן להקצות שטחי מגורים על חשבון גריעת קרקע חקלאית. כמי שעזבה משרד עורכי דין לטובת כניסה לפוליטיקה מדברת רייטן על הסרת חסמים, צמצום בירוקרטיה ועזרה בהקמת עסקים לצד הגנות משפטיות בניהול משברים וגם רעיונות כמו "התחדשות כפרית", בדומה ל"התחדשות עירונית", תפיסה שונה של חלוקה גיאוגרפית והתאמת פיתוח מותאם לכל אזור.
"צריך בולדוזר שיבוא לעבוד ביצירת תוכניות עבודה. אם אקבל לידי את משרד החקלאות אני אתנפל על מה שאפשר. ברור לי שיהיה מאתגר במובן החיובי. יש פוטנציאל עצום למשרד החקלאות לקדם את המדינה בדברים מופלאים. זה מרגש לעבוד עבור חקלאות וציונות, במיוחד אחרי 7 באוקטובר, זה כמו ציווי".
כמה מנדטים את מעריכה שיקבלו "הדמוקרטים"?
"יש פוטנציאל ל-15 מנדטים. יש לנו בייס ברור וגרעין קשה של תומכים שנלחמו יחד איתנו במהלך השנים האלה של הממשלה הזוועתית הזו. מספר המתפקדים שלא דמיינתי. התחלנו ב-20 אלף, עלינו ל-50 אלף, כבר יש סביב 85 אלף.
"המתפקדים בוחרים את המועמדים ונותנים כוח למי שיבחר וזו גם הכרת תודה על העבודה המאומצת גם בכנסת וגם ברחובות. יש תחושה של מאבק משותף על הערכים הציוניים והדמוקרטיים".
"להחזיר לכנסת את כבודה האבוד"
רייטן מגיעה מתחום התקשורת והוסמכה לעריכת דין. היא מספרת שהחליטה להיכנס לפוליטיקה לאחר שהבינה את הסכנה האורבת כאשר ראש הממשלה הנחשד בפלילים נלחם במוסדות המשפט. תוך ימים ספורים עזבה את משרד עורכי הדין בו הייתה שותפה כדי להתמודד בבחירות של מפלגת העבודה.
היא הושבעה לכנסת ה-24 וכיהנה כיו"ר ועדת העבודה והרווחה וחברה מטעם הכנסת בוועדה לבחירת שופטים. היא קיבלה את "אות אבירי ואבירות איכות השלטון" לשנת 2024 על פעילותה הפרלמנטרית ותרומה לשיח הדמוקרטי.
לרייטן ניסיון כחברת קואליציה וימיה באופוזיציה העניקו לה "ניסיון פוליטי פרלמנטרי שלא יסולא בפז". עבודה פרלמנטרית עם שותפים בעלי ניסיון בתוך הסיעה וגם "לשכנע שותפים, חברי סיעות שונות, להילחם על מטרות שאי אפשר לוותר עליהן".
ממש לאחרונה אישרה הכנסת הצעת חוק המאריכה התיישנות בעבירות מין שבוצעו בקטינים שיזמה רייטן, עם חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה. "וגם הצלחנו במהלך הכנסת הנוכחית למנוע מעל 200 חוקים שניסו להעביר".
"מה שמוביל אותי הוא איך לתקן את מדינת ישראל. לא לדאוג למגזר כזה או אחר. אני פוגשת ציבורים רחבים. אזרחים מהחברה הדרוזית והמחברה הערבית שחשים שהמדינה מנצלת אותם. לנגד עיני לתקן את הכנסת, להחזיר לה את הכבוד שאבד לה, בעת שיש שרים וחברי כנסת שמתנהלים משפטים כנגדם. אני רוצה לעגן את זכויות היסוד, לבנות מציאות אחרת. אנחנו נלחם על הגבלת כהונת ראש הממשלה, לסגור משרדי ממשלה, לחזק את שומרי הסף, ובכללם את הייעוץ המשפטי. אנחנו מגיעים עם עמוד שדרה נכון וביצועיסטי, שיביא לידי ביטוי מדינה ציונית, יהודית ודמוקרטית".
