יבול שיא
הרפת והחלב
חקלאות בישראל

חקלאות בישראל: תשובות לכל השאלות

6 דק' קריאה

שיתוף:

מהי חקלאות ישראלית?

כ -20% משטחה של ישראל מורכב ממגוון רחב של גידולי צומח ובעלי חיים. החקלאות בישראל מפותחת מאוד, בנוסף, ישראל היא מובילה עולמית בטכנולוגיות מתקדמות לטובת החקלאות. פיתוח של זנים חדשים, מערכות השקייה מתקדמות, שימוש במיכון וממשקים מודרנים הם רק חלק ממקור ההצלחה של החקלאות הישראלית.

כ-60% משטחה של ישראל הוא מדבר עם פחות מ- 200 מ"מ גשם בשנה. כמו כן הטופוגרפיה ההררית ורק כ-20% משטחי הקרקע ראויים לעיבוד באופן טיבעי.
מדינת ישראל מובילה בעולם בתחום ענף החקלאות. הידע הישראלי ליצור תוצרת חקלאית באמצעות מחקר ופיתוח ציבורי ופרטי הוא מהטובים והמתקדמים בעולם. מדינת ישראל ברוכת שמש וסובלת ממחסור חמור במים אך בעזרת יעילות וקידמה הפיריון הינו מהגבוהים בעולם.

היכן מתקיימת חקלאות ישראלית?

החקלאות הישראלית מתקיימת מצפון עד דרום, מקרית שמונה שבה נמצא מכון מיגל, מכון מחקר לחקלאות ועד לדרום המדינה, בקיבוץ אילות שבו מטע תמרים, מטע מנגו, גן ירק וכרם ענבי מאכל.
הקרקע החקלאית בישראל מוערכת בכ- 4.2 מיליון (דונם) ובשנה יש כ-3.5 מיליון דונם מעובד (עקירות זמניות של מטע, ומחזור גידול שדה) רוב המטעים ממוקמים בצפון הארץ ומרכזה וגידולי שדה בעמקים ובנגב הצפוני.

מה מגדלים בצפון הארץ?

בצפון הארץ מגדלים בעיקר פירות נשירים, אבל לא רק, אגסים, נקטרינות, אפרסקים, תפוחים,תפוחים,דובדבנים, פטל.

מה מגדלים בבקעת הירדן?

בבקעת הירדן החקלאות החלה עוד מהתקופה הכנענית, –  כיום מגדלים בבקעה, תמרים, ענבי מאכל, פלפל, תבלינים, עגבניות שרי וחצילים.

מה מגדלים במישור החוף?

מיני הפירות והירקות הגדלים בארץ כוללים מיני הדרים, אבוקדו, קיווי, גויאבה ומנגו, ענבים מכרמים הממוקמים על מישור החוף של הים התיכון.

מה מגדלים בדרום הארץ?

בדרום הצחיח מגדלים תמרים, עגבניות, מלונים, אבל לא רק, גם תפוח אדמה, תבלינים, חצילים ופלפלים.

מה מגדלים בשומרון?

בשומרון מגדלים פטל, אוכמניות, תות שדה, עצי זית, ענבים.

פיתוחי חקלאות ישראלים

ממדינת ישראל יצאו חידושים רבים לחקלאות, החל מטפטפות השקייה ועד לעגבניות השרי, אבל לא רק. בין היתר, זנים חדשים למנגו (הגדל בישראל למרות מזג האוויר שאינו טרופי)

צריכת המים בחקלאות

המחסור במים מהווה בעיה מרכזית בתחום החקלאות, בישראל הגשם יורד בין ספטמבר לאפריל. כ-700 מ"מ בצפון, ועד כ-20 מ"מ בדרום. כ 60% מהם משמשים לחקלאות (בעיקר מים שוליים).

חקלאות מחקר וחדשנות

המחקר הישראלי פועל בשני מישורים, גישה מתמשכת וגישה חדשנית. בגישה המתמשכת יש מיקוד בצרכי החקלאים: שיפור הייצור, חקלאות מדייקת, יבול ואיכות גבוהים, הגנת הצומח, ואחסון ושינוע.
הגישה החדשנית מתמקדת במיקוד בצורכי הצרכנים: בטיחות מזון, מזון מועשר ביסודות תזונתיים וטעם עשיר, מחיר, זמינות וחקלאות ידידותית לסביבה.
החדשנות החקלאית (חקלאות מדייקת) עושה שימוש רב בכלים דיגיטלים, חישה מרחוק באמצעות רחפנים, ואנטנות איכון (GPS)

חקלאות ואקלים

שינוי האקלים הוא אתגר עולמי ולא רק ישראלי. ממשלות ישראל תכננו שתי תוכניות לאומיות הקשורות להתמודדות עם שינויי האקלים והשלכותיהם.
התוכנית "היערכות ישראל להסתגלות לשינוי אקלים: המלצות לממשלה לאסטרטגיה ותוכנית פעולה לאומית" שאושרה בקיץ 2018, ו"תוכנית לאומית לבריאות וסביבה", שנכתבה באותה השנה אך טרם אושרה

מה הם מרכזי הפיתוח החקלאים בישראל?

המו"פ החקלאי הם שמונה תחנות אזוריות למחקר ופיתוח חקלאי, העוסקות במיצוי הפוטנציאל הטבעי – אקלים, קרקע, מקורות מים ואיכות משאבי אנוש, לשם הבטחת קיומה של חקלאות רווחית מחקרי הפיתוח, פזורים בכל רחבי הארץ, מצפון ועד דרום.
בפעילות המו"פים מושם דגש על פיתוח חקלאות רווחית בתחומי המטעים, גידולי שדה, ירקות, פרחים, תבלינים ודגים, ועל התאמת המוצרים ושיטות הגידול לתנאי האזורים השונים.

פועלים בהם מיטב מדריכי השדה והחוקרים, בשיתוף עם האוניברסיטאות ומכוני המחקר החקלאי המובילים בארץ.
הפעילות כוללת שיפור טכנולוגיות חקלאיות קיימות ובחינת טכנולוגיות חדשות לפתרון בעיות חימום, צינון, מחזור מי השקיה, גידול במצעים מנותקים, התאמת איכות המים לגידול, הזנת צמחים והגנת הצומח והחי ממזיקים ומחלות. כל זאת בנוסף לפעילות לחיסכון בידיים עובדות על ידי הכנסת מיכון החוסך כוח אדם.

האגודה הישראלית למדע העשבים הרעים

האגודה הוקמה בשנת 1964 במטרה להגביר את המודעות אצל החקלאים, המוסדות וקובעי המדיניות לצורך בחיפוש אמצעים יעילים להדברת עשבים רעים, בעלות נמוכה, תוך פגיעה אקולוגית מינימלית והקטנת הנוכחות של שאריות קוטלי עשבים בתוצרת החקלאית

הארגון לחלקאות ביולוגית אורגנית בישראל

הארגון הוקם כאגודה שיתופית בשנת 1982 על ידי מספר חברים מקיבוץ יודפת ושדה אליהו, החברים יזמו את איגודם של החקלאים מכל רחבי הארץ שדגלו בחקלאות אורגנית, הנקייה מכימיקלים והורמונים. עיסוקו המרכזי של הארגון הוא בחקלאות הצומח

מועצת הזיתים

מועצת ייצור שאיגדה את מגדלי הזיתים בישראל. המועצה הוקמה בשנת 1964 על ידי שר החקלאות משה דיין ומוזגה לתוך מועצת הצמחים בשנת 2010, והייתה לענף הזית במועצת הצמחים.

מועצת החלב

מועצת החלב היא "חברה לתועלת הציבור" ששמה המלא "המועצה לענף החלב בישראל (ייצור ושיווק)" אשר נרשמה כחברה בע"מ בנובמבר 1965. חברה זאת הוקמה על פי החלטת הממשלה, בתור גוף שבמסגרתו יתקבלו ההסכמות החיוניות לתפקודו התקין של ענף החלב בישראל. –  לפיכך, משמשת המועצה מיום היווסדה ארגון גג, המשותף לכל הגורמים המעורבים בייצור חלב ומוצריו  בישראל: ממשלת ישראל (העוסקת ברגולציה בתחום), ארגוני החקלאים ומגדלי הבקר והמחלבות. בפועל, עוסקת המועצה באופן שוטף בתכנון ובתיאום הניהול של משק החלב בישראל לצד הסברה על חשיבות מוצרי החלב.

מועצת הירקות

מועצת ייצור שאיגדה את מגדלי הירקות בישראל. המועצה הוקמה בשנת 1958 ומוזגה לתוך מועצת הצמחים בשנת 2003- לאתר המועצה 

מועצת הפירות

הייתה מועצת ייצור שאיגדה את מגדלי הפירות הנשירים בישראל. המועצה הוקמה בשנת 1960 ומוזגה לתוך מועצת הצמחים בשנת 2003.

מועצת הצמחים

הוקמה ב-2004 כאיחוד של מועצת הירקות, מועצת הפירות והמועצה לשיווק פרי הדר, וב-2009 צורף למועצה מועצת הזיתים שהיה לענף הזית במועצת הצמחים. המטרה לשמה הוקמה הייתה ליצור צמחים ולשווקם. פעילות המועצה כוללת הדברת מזיקים, ביטוחים, מחקר ופיתוח וקידום מכירות.

ארגון עובדי הפלחה

עובדי הארגון הפלחה מייצגים את החקלאים בכל הנושאים הקשורים לגידולי שדה, יישום האינטרסים של המגדלים והגנתם. הארגון מייצג את המגדלים מול משרדי הממשלה, הקרן לנזקי טבע, חברות הזרעים, מכון התקנים, מועצת הכותנה, מועצת הצמחים, מפעלי ירקות לתעשייה ועוד, ומשמש גם כבורר בנושאים שונים, בין החקלאים לבין גופים אחרים או בינם לבין עצמם.

מהם יחידות חקלאיות

שדה: שטח קרקע המשמש לגידול חקלאי, יבולי השדה מבשילים בתקופת הקיץ. על פי ההלכה בעלי השדות מחויבים להשאיר חלק מהיבול לעניים, אלמנות, יתומים וגרים.
מטע: מתקיים בו גידול יחיד לרוב, כמו כותנה, קנה סוכר או עצי פרי, כיום מטע אופיני בעיקר לתיאור מתאי עצים. במטע היבול נשתל באופן מכוון בקנה מידה גדול, הנטיעה בו נעשית באופן מסודר (שורות וטורים) כדי לנהל אותו בצורה המיטיבית.
פרדס הוא מטע שבו גדלים עצי פירות הדר. בתחילת הקמת המדינה הפרדסנות היה לאחד הענפים החקלאים הראשים, פירות ההדר היו מרכיב חשוב ביצוא לאירופה. בארץ גידולי ההדרים התבצעו בעיקר בקרקע החמרה בשרון, אך כיום הפרדסים משתרעים מצפון הארץ ועד לדרומה.
כרם: הוא מטע שמגדלים בו עצי פרי, בדרך כלל מתייחסים למקום גידולין של הגפנים אולם גם מטעי זיתים ושקדים מכונים כרמים
מקשה: שדה בו מגדלים דלועיים כמו אביטיחים, מלונים, קישואים או מלפפונים. אלו הם גידולי קיץ עשבונים חד שנתיים
חממה: היא מבנה חקלאי בעל קירות שקופים שנועד לגידול צמחים בתנאים מיטייבים ללא הוצאות חימום שוטפות בהתבסס על קליטת קרני שמש ובידוד הצמחים מרוח, ברד וכו'

מהם פעולות חקלאיות?

זריעה: הטמנת זרעים בקרקע, באמצעות מזרעות (דריל) הנמשכות על ידי טרקטור דרך נוספת היא זריעה בהתזה ללא פילוח וכיסוי הזרעים באדמה
נטיעה: פעולה של שתילת עצים צעירים למטרות חקלאות וייעור.
חרישה: בעזרת המחרשה מכינים תלמים בקרקע שבהם יזרעו הזרעים
השקיה: השקיה היא פעולה שבעזרתה מובאים מים אל הצמחים, באמצעות צינורות, משאבות וטפטפות. במערכות השקיה מתקדמות רבות משתמשים בשיטות אגירת מים
גדיד: קטיף התמרים והבננות
דישון: חומר להעשרת הקרקע במינרלים לטובת שיפור הגידול, פעולת הדישון מתבצעת לאחר הזריעה קציר: כריתת יבולי התבואה בשדה
קציר: כריתת יבולי התבואה בשדה
אסיף: תהליך איסוף מהכרמים והמטעים
קטיף: איסוף הפירות בבשלותם מהעץ, ע"י מיכשור חקלאי או ביד אדם
בציר: קטיף הענבים בבשלותם, מועד הבציר נקבע על פי רמת ההבשלה, סוכר הענב וחמוציות. בישראל תקופת הבציר נמשכת מאפריל עד נובמבר (מאכל) ובסביבות אוגוסט עד אוקטובר (יין) בהתאם לאקלים המקומי.
מסיק: קטיף זיתים בבשלותם, מועד המסיק תלוי בזן, באזור והאם המטע הוא שלחין או בעל, בישראל נערך המסיק בחודש אוקטובר.
דישה: הפרדת המוץ מן הדגן
חיטוי קרקע: פעולה חקלאית שעושים לפני זריעה של יבול חדש בקרקע במטרה להפחית במזיקים, פתגונים ואורגניזמים ומחלות נוספות השוכנות בקרקע
מיון אריזה: אריזת התוצרת ושליחתה לשווקים

מהם ענפי החקלאות העיקרים בישראל

ענפי החקלאות העיקרים בישראל הינם:  ירקות פירות וגד"ש. ירקות: עגבנייה, תפוח אדמה, גזר, פלפל, מלפפון, עשבי תיבול, חצילים הנותנים תנובה גבוהה במשך כל השנה וקיימת  שליטה באקלים ובמזיקים.
פירות: בעיקר פירות סובטרופיים: הדרים, אבוקדו, מנגו, תמר, רימון, אפרסמון – לשוקי היצוא ובננה, תפוח, אגס – לשוק המקומי. מלון, אבטיח ותותי שדה.
גידולי שדה מחצית משטחי החקלאות בישראל (בעל או מושקה (חיטה – בעיקר גידולי בעל, 350-650 ק"ג לדונם מספקת כ-%60 ממזון בע"ח וכ-10% מצריכת החיטה למאכל אדם וכותנה: 560 ק"ג לדונם, זנים איכותיים ליצוא  וגידולים עיקריים נוספים: חמצה, זרעי חמניות, אגוזי אדמה.

חלקת עגבניות
חלקת עגבניות

צבר ישראלי צברי אורלי
צבר ישראלי צברי אורלי
ישיבת מנהלי מופ
מנהלי מו"פ חקלאים

יצוא הדרים
הדר

קציר מספוא למרכז המזון בעונת האביב
עונת האביב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן