יבול שיא
הרפת והחלב
A9R1ktro7y 1rv0r2w 7ys

חקלאות ברת-קיימא

2 דק' קריאה

שיתוף:

מי מכם שקורא בנאמנות את עיתוננו נפגש בי לפני מספר חודשים במדור “נשים בחקלאות״. אני עוסקת בתחומי החקלאות השונים כשני עשורים וכיום מרצה, יועצת אגרונומית בכירה בגד"ש וירקות, כרמים והגנת הצומח בשיטות משמרות, חקלאות ברת קיימא וחקלאות אורגנית.
המדור החדש שלי יעסוק בכל שחדש ומעשי בתחומי החקלאות בדגש על שיטות התומכות בתהליכים ביולוגיים וסביבתיים לשימור משאבי הטבע שלנו לדורות הבאים. מה זאת אומרת? טוב, אז בעברית פשוטה…
שיטות ממשק ואגרוטכניקה המתחשבות/ תורמות למחזורי יסודות הזנה, טיוב קרקע, קיבוע חנקן, מאזני אנרגיה, שימוש מופחת במשאבים מתכלים, התמודדות עם אתגרים במשק החקלאי (ייעול השקיה, הגנה״צ והתמודדות עם עשבייה) תוך שילוב שיטות שונות ועוד.
עדיין מדברת בג׳יבריש מצויה? לא נורא, הכול יתבהר בהמשך. רק תתחילו לעקוב…
חקלאות ברת קיימא ניתן להגדיר כחקלאות בגישה סביבתית. לתפיסתי בשונה מהגדרת “אגרו-אקולוגיה״, הדגש כאן הוא החקלאות וכיצד היא משתלבת בסביבה ולא להיפך. יש לזכור שאנו עוסקים במערכת הייצור הגדולה בעולם, ללא חקלאים אין מזון, ועל כן אני מציעה לאמץ נקודת מבט ששמה את החקלאות בלב העניין אך במקביל דורשת ממנה לשאת באחריות על שמירת המשאבים בדורנו ולדורות הבאים. ועכשיו בחזרה לשורשים..
כל דיון על שיטות חקלאיות משמרות מתחיל בהתחלה – בשורשים/ בקרקע. מרבית הגידולים המזינים את העולם: תירס, חיטה, אורז וסויה גדלים בעולם בהיקף של מאות מיליוני הקטר קרקע.
למבנה הקרקע השפעה מכרעת על גידול שורשי צמחים, שמירה ואספקת מים לצמח, מחזורי חנקן ויסודות הזנה בקרקע, זיהום סביבתי ע״י חומרים ממקור אנתרופוגני והתנגדות לתהליכי הרס קרקע. מבנה הקרקע הוא נושא מרכזי גם בשל רגישותו להשפעות ממשקי עיבוד: חריש, קלטור, דיסקוס ושאר עיבודים משנים את מבנה הקרקע לטווח זמן קצר עד בינוני, בעוד פעולות ממשקיות המשפיעות על תכולת החומר האורגני בקרקע משפיעות לטווח ארוך: ירידה בכמות החומר האורגני (הפחמן האורגני) בקרקע גורמת לשינויים במבנה הקרקע שקשה לתקן.
ממשקים חקלאיים ברי קיימא חייבים לשמור על מבנה הקרקע לטווח הרחוק כך שמגוון תהליכים המתרחשים בקרקע וקשורים לפוריותה ואיכות הסביבה ימשיכו להתקיים. עקרון מרכזי בכל ממשק שכזה יהיה ניהול כמות הפחמן האורגני בקרקע.
בחודשים הקרובים, אציג את הפנים השונות של הנושא כפי שמתבטאות בפרקטיקה החקלאית הישראלית ובחידושים בעולם.
אתם מוזמנים לפנות אלי בשאלות, אשמח להתייחס ולשלבן במדור.
ד״ר שירלי גזית – [email protected]

תגובה אחת

  1. שלום שירלי;

    מצאתי את הכתבה שלך באתר למעלה, בעקבות חיפוש שעשיתי בכותרת: קיבוצים וחקלאות אורגנית.
    אני כרגע חי בחול ועושה בדיקה בתחום. מטרת הבדיקה היא למצוא את הקיבוצים או הישובים שבהם מתקיימת חקלאות אוגנית או מה שאת קוראת: "חקלאות ברת קיימא". אנחנו מתארגנים חבורה של יהודים צרפתים וגם לא יהודים להקים ישוב "אקולוגי" בעוד ֹחמשּ שנים.

    יצא לי להכיר איזה חווה או שתיים, "חוה ואדם", "קיימא" ועדיין לא קיבוץ שחי מהתחום.
    היום בערב אנו נעסוק בשיחת בזום בנושא התפתחות החקלאית בקיבוץ 1930-2019.
    מאמין שתהיינה הרבה שאלות בנושא ולכן נצטרך למצוא תשובות בהתאם.

    כרגע בגלל מגיפת הקורונה אין אפשרות להפגש ואולי לבקר בארץ כדי להתרשם, אז מה שנשאר זה שיחות ועידה וקריאה.

    תודה על תשומת הלב,
    בברכה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן