יבול שיא
הרפת והחלב
חקלאות בת קיימא

חקלאות בת-קיימא: שיטפונות ונחמות מיקרוסקופיות – יחי המיקוריזה!

2 דק' קריאה

שיתוף:

חקלאות בת-קיימא: החודש נדרשנו להתייחס למזג האוויר הסוער במיוחד שתואר שוב ושוב כסערה קיצונית שכמותה לא ראו זקני הדור או לפחות כבר 100 שנים.. חלקנו נותרו ספונים בבית או במשרד, לכל היותר מנצלים את הזמן לפגישות חברתיות או "על האש" בגד"ש, וחלקנו עסקו באיסוף נתוני הגשם, נפעמים ומופתעים מהכמויות השעתיות והספיקות שהפכו כל ואדי צר לנהר שוצף.

לאור מצב המשקעים, הזרימות, האגמים שנוצרו בן ליל והקורבנות שנגבו, התפתחה בקרבי תחושה קשה. נכון, היו ששמחו כי ירדו סוף סוף משקעים רבים להם ייחלנו כולנו, בעיקר בשדות הדרומיים שבנגב אבל.. קשה להתעלם מהעוצמה והתוקפנות שליוו את מערכות מזג האוויר האחרונות.

ההתחממות הגלובאלית, מדבור מואץ, סופות עוצמתיות ואסונות טבע בחלקים שונים בעולם יחד עם פעילות אנושית אינטנסיבית תורמים למצב של אי ודאות וחוסר יציבות גם במערכות החקלאיות. בעיות של פוריות קרקע, שימוש לא מאוזן בכימיקלים, טמ"פ גבוהות, בצורות ושיטפונות, הרס קרקע, מליחות קרקע וזיהום ע"י מתכות כבדות, הם נושאים חמים במחקר החקלאי בעולם כיום.

חקלאות בת-קיימא: שיטפונות ונחמות מיקרוסקופיות

לאינטראקציה בין צמח-קרקע-מיקרואורגניזמים, חשיבות גדולה במתן פתרונות לחלק מהבעיות המורכבות שהצגתי לעיל. מיקרואורגניזמים בקרקע הקשורים לצמחים, ידועים כמעודדים צימוח וסבילות לעקות ביוטיות וא- ביוטיות. מיקוריזה הוזכרה במאמר הקודם כאינדיקטור ביולוגי לבריאות הקרקע. היא פטרייה שכיחה מאוד בהרכב המיקרואורגניזמים (מיקרוביום) בקרקע בריאה, אך היא גם מהווה מרכיב מרכזי ביכולת צמח לגדול בצורה טובה בתנאי עקה.

ידוע כיום כי מרבית הצמחים יוצרים יחסים סימביוטיים עם פטריות מיקוריזה שונות: אנדו-מיקוריזה (קורי הפטרייה חודרים את דופן תאי קליפת השורש ויוצרים שלפוחיות/ הסתעפויות) ואקטו-מיקוריזה (קורי הפטרייה חודרים לחלל הבין תאי בקליפת השורש אך לא לתאים עצמם ונוצר תפטיר סבוך של הפטרייה מסביב לשורש). האורנייה הישראלית המפורסמת היא דוגמא לאקטו-מיקוריזה של עץ האורן ונמצאת בשיאה ביערות עם כתיבת דברים אלו.

מיקוריזה יודעת לקלוט מינרלים, באמצעות הפרשת אנזימים וחומצות אורגניות ולהעבירם אל שורשי הצמח ובתמורה מספק הצמח לפטרייה פחמן (C). שטח הפנים הגדול של תפטיר המיקוריזה, מאפשר הגדלת נפח בית השורשים של הצמח הסימביונטי בכ- 700%, מה שמאפשר לצמח לקלוט מים ומינרלים כזרחן (P), חנקן (N) ונוספים ביעילות רבה אפילו כזו העולה על יעילות היונקות שבשורש. למיקוריזה תפקיד חשוב בקליטה וניוד זרחן לצמח בקרקעות דלות בזרחן. כמו כן, נמצא שמיקוריזה מספקת לצמח ביעילות מינרלים נוספים כגון: חנקן (N), אשלגן (K), מגנזיום (Mg), נחושת (Cu) ואבץ (Zn) באחוזים ניכרים מהצריכה הנדרשת לצמח והיא יודעת לעשות זאת בקרקעות בהן רמת וזמינות המינרלים נמוכה מאוד.

מיקוריזה מעודדת ריכוז סוכרים ואלקטרוליטים גבוה בצמח, דבר המאפשר בקרה יעילה יותר של המצב האוסמוטי בצמח. אספקט נוסף ומעניין בו מעורבת המיקוריזה הוא באינטראקציה של צמח עם הצמחים הסובבים אותו – שלא לומר (או אולי דווקא כן..) "תקשורת בין צמחים". מיקוריזה יכולה לחלק חומרי הזנה ((C, P, N בין צמחים שכנים, לבקר את התחרות ביניהם ואף לקבוע מגמות בהתפתחות אוכלוסיות צמחים. תכונות ידועות אלה, מסייעות לצמח בסבילות למצבי עקה כבצורת, מליחות קרקע, זיהום ממתכות כבדות ועקות ביוטיות.

יתרונות נוספים מציעה לנו המיקוריזה בהגנת הצמח מפגעי קרקע; צמחים עם מיקוריזה נמצאו סבילים יותר למחלות קרקע. תפטיר מיקוריזה מפותח סביב השורש מגדיל את יכולת ההתחרות של המיקוריזה בפטריות פתוגניות וזה כנראה אחד המנגנונים בהם המיקוריזה דוחה פתוגנים מסביבת שורשי הצמח (ריזוספירה). חלק מפטריות המיקוריזה נמצאו סבילות לנמטודות פתוגניות והפחיתו את אוכלוסיית הנמטודות בריזוספירה של צמחים עם פטריות אלו בעשרות אחוזים.

למיקוריזה יתרונות רבים והיא מציעה פתרונות משולבים לבעיות מורכבות שייתפסו יותר ויותר מקום לאור השינויים באקלים ובסביבה החקלאית. בשוק קיימים כבר מספר תכשירים מסחריים וחלקם אף רושמים הצלחות בשדה. יש לעודד ולהמשיך פיתוח פתרונות בכיוונים אלו כדי שנוכל להמשיך ולייצר מזון בריא, איכותי ובכמות מספקת גם לדורות הבאים.

חקלאות ברת קיימא מיקרואורגניזמים אוהבים "זהב שחור"

ד"ר שירלי גזית, יועצת אגרונומית בכירה בחקלאות אורגנית ובת- קיימא, חקלאות בת-קיימא, גידולי שדה וירקות שטח פתוח, כרמים והגנת הצומח, מרצה וכותבת בנושאי חקלאות משמרת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן