אנו פותחים פרק מיוחד המוקדש לחקלאות העוטף והצפון. אנו מצדיעים לחקלאינו המצוינים ולעבודתם המסורה, שהיא רובה ככולה לתפארת מדינת ישראל
המהלומה הקטלנית שהטיל ארגון הטרור חמאס בבוקר חג שמחת תורה, 7 באוקטובר, הסבה אבידות כבדות מאד לאוכלוסייה אזרחית וצבאית. בימים שלאחר מכן נחשפו ממדי הזוועה והרצח של אלפים, תינוקות ועד סבים וסבתות.
בשעת כתיבת שורות אלה הטרור החמאסי ממשיך לפגוע בערי ישראל ובישובים אזרחיים רבים.
ההתקפה הנוראה שפגעה בכל יישובי העוטף הסבה פגיעות קשות גם לאדמות החקלאיות ופגיעות קשות בנפש בקרב עובדי האדמה והעובדים הזרים הפעילים בשטחים החקלאיים.
עשרות שדות חקלאיים ננטשו ולא ניתן היה להשקות או לקטוף תוצרת חקלאים טרייה.
קיבוצים ומושבים ביישובי הנגב המערבי הציגו לאורך שנים כר עבודה ירוק, שנחשף במלוא ההדר החקלאי שלו. נתח גדול מאד מהתוצרת החקלאית של ישראל מקורו ביישובים אלו.
בחבל ארץ זה מגדלים על שטח של שישים אלף דונם תפוחי אדמה, עשרים ושניים אלף דונם של גזר בשטחים פתוחים ושישה עשר אלף דונם חממות של עגבניות מסוגים שונים.
מיטב הנוער ובוגרי היחידות הכי מובחרות של צה"ל הקימו את חקלאות ישראל בתפארתה בשטחי הנגב המערבי. הרוב ספג גם את המכה הקטלנית בימי המלחמה הנוראה.
חקלאינו המסורים והנאמנים נעזרו לאורך שנים בעובדים זרים, תאילנדים, שלמדו מקרוב את רזי עבודת האדמה וסייעו לבצע את כל העבודות הדרושות לחקלאות. בהיותם צמודים לגדר הרצועה ספגו גם הם מכת מוות קשה: עד כתיבת שורות אלה עשרים מצאו את מותם, עוד ארבעה עשר נחטפו לעזה ועוד שלושה עשר נפצעו ואושפזו בבתי חולים.
בנגב המערבי מועסקים כ-5000 עובדים מתאילנד, רבים מהם נמלטו בפרוץ הקרבות לערבה ולאתרים רחוקים מהמלחמה.
אלפי הפלשתינים שהועסקו באזור ובמשקי חקלאות רבים ככל הנראה כבר לא ישובו לעבוד בישראל. התברר שהעסקתם לאורך שנים תרמה לחמאס מידע ממקור ראשון, כך שהמחבלים קיבלו מאותם עובדים, בתחקור, או ברצון אישי, את כל הפרטים על מעסיקיהם הישראלים ועל מבנה בתי המגורים של המשפחות, דבר שהקל על הרוצחים לממש את זממם.
מנתונים ראשוניים ולא סופיים נמסר שבקיבוץ עלומים נהרגו לפחות תשעה תאילנדים, כשהמחבלים חדרו למגורים שלהם והרגו בהם. תאילנדים רבים נלקחו בשבי החמאס. בקיבוץ נהרגו גם עשרה סטודנטים מנפאל, שנמצאו בישראל בשנת לימודים ועסקו בפעילות חקלאית בקיבוץ עלומים כחלק מההכשרה שלהם.
הקיבוצים נירים, כפר עזה ובארי מגדלים שטחי ענק של תפוחי אדמה וגזר, גם לייצוא, והם בעלי בית האריזה הגדול "חבל מעון" המשווק תחת המותג "הדוד משה".
המושבים בעוטף מגדלים ירקות בחממות: עגבניות וחצילים. בעת כתיבת מילים אלה לא ניתן לצאת ולעבד את השדות והחממות. מעט מאד תושבים נותרו ביישובי העוטף (מתגוררים בחבל ארץ זה 11,000 בני אדם). צה"ל פינה אלפים רבים מהישובים לאתרים יותר בטוחים ביטחונית בירושלים, תל-אביב והשרון.
ההערכה היא שאם המצב הנוכחי יימשך תקופה ארוכה, בה לא ניתן יהיה לעבד את האדמות, עלול להיות מחסור בתפוחי אדמה וגזר. קטיף העונה הקודמת נמצא כרגע בבתי קירור והשלב הבא הוא זריעה לעונה הבאה, שעתיד להתבצע עם תחילת החורף. אם לא תתבצע זריעה, ההערכה היא שיהיה מחסור של הגידולים בעונת החורף. לא ניתן כרגע להתקרב לחממות הירקות.
למעשה חקלאות העוטף משותקת לחלוטין. ישנם מרחבי גידול שאין בהם מים ואמצעי ההשקיה קרסו מירי הטילים והרקטות מעוטף עזה, שליוו את כניסת מאות המחבלים לישובים בבוקר יום השבת. השטחים החקלאיים אינם מושקים ימים רבים והגידולים שנמצאים בסכנת הכחדה הם עגבניות, חצילים, בטטות וקישואים.
בארגון מגדלי ירקות חוששים שבמצב הנוכחי אפשר שיפנו את כל העובדים הזרים לאזורי חקלאות נוחים יותר או פחות פגיעים. לזה יש להוסיף את חסימת מעבר ארז לכניסת עובדים מרצועת עזה לעבודה חקלאית בישראל.
בעלי תפקידים מרכזיים בחקלאות נפגעו בהתקפת מחבלי החמאס. בקיבוץ בארי שאיבד יותר ממאה מחבריו, נפגע באורח קשה מרכז הפלחה שאושפז בטיפול נמרץ.
במושב תלמי יוסף נשתלו בתחילת חודש אוקטובר 40 דונם עגבניות, אולם הפגיעה באמצעי ההשקיה הותירו את שטח הגידול בלא השקיה צמודה ועשרות הדונמים התייבשו. הנזק המוערך הוא כרבע מיליון שקלים.
ברשתות השיווק הוצגו שלטים שבהם נאמר כי העגבניות על המדף הן תוצרת מקומית ב-5.90 ש"ח לקילו ולצידם שלט שבו נאמר: טורקיה – 5.90 ש"ח לקילו. נמסר לנו שיבוא עגבניות מטורקיה הוא 85 סנט לק"ג בשער הנמל והמחיר הזה עלול להאמיר לתשעה ועשרה שקלים לק"ג אם נצטרך בעתיד הקרוב להסתמך על יבוא. אין ספק שהרשתות תחגוגנה על הצרכנים.
בצפון הארץ, בחבל הגליל הקרוב לגבול עם לבנון, פגשנו חקלאים שהצבא מונע מהם לעבד את מטעיהם, ובנזקים שנגרמו עקב כניסת הצבא לפעילות מתוך חלקות חקלאיות ביישובים.