יבול שיא
הרפת והחלב
חקלאות כפר גלדי הגליל העליון

חקלאות כפר גלעדי והגליל העליון – יוזמות ומחשבות

2 דק' קריאה

שיתוף:

השאלה הנשאלת היום היא מהם מנועי הצמיחה העתידיים של חקלאות האזור? עמוס לוין, מרכז תחום חקלאות – החברה לפיתוח הגליל

חקלאות כפר גלעדי הגליל העליון, לקראת שנת ה-105 לכפר גלעדי, "יודע חקלאי פיקח" כי עליו להתחכם לפעלולי הטבע. היות וההתחממות הגלובלית היא עובדה מוגמרת והחקלאות היא הענף הראשון הנפגע מכך, ובנוסף עלינו להתמודד מול מצבי חרום (דוגמת וירוס הקורונה ומציאות ביטחונית לא יציבה) – "נגזר עלינו" להתחדש ולהוביל חדשנות.

במהלך השנים, נכנסו אל חיינו מושגים חדשים כמו חקלאות חכמה ומדייקת, ביוטכנולוגיה, פודטק, אגרוטק, הנדסה גנטית, טכנולוגיות חדשות ועוד. כל אלו החליפו את עישוב הכותנה הידני, הגיוסים לקטיף תפוחים בג'חולה ובנעמה בעמק החולה (למי שזוכר…) ועוד עבודות כפיים שמזמן שכחנו אותם.

חקלאות כפר גלעדי והגליל העליון

לפני 45 שנה התחלתי בסקר טופו-אקלימי לבחינת השטח המיטבי לגידול אבוקדו באדמות כפר גלעדי, ויזמתי הקמת מטע אבוקדו באדמות גן ירק ב"ג'ורה" ב"גלגל" וב"כת" (שמות שטחי החקלאות) בשטח הגן ירק של פעם למרגלות כפר גלעדי.

גידול אבוקדו בהשקיה, עם ציוד "נטפים" בטפטוף, בצפון הגליל, כאשר איש מחברי כפר גלעדי לא ידע איך נראה פרי האבוקדו ומה טעמו, מי יאכל אותו ואיך נשווק אותו – נחשב באותם ימים כפריצת דרך וכחדשנות חקלאית. לימים נטענו גם ליצ'י שנחשב גידול סובטרופי פורץ דרך בגליל.

השאלה הנשאלת היום היא מהם מנועי הצמיחה העתידיים של חקלאות כפר גלעדי לאחר שהגבעה שלנו מוקפת (כמעט 360 מעלות) בכ-1000 דונם מטעי אבוקדו וליצ'י רווחיים ומצליחים מאד וגידולי השדה בעמק החולה במשבר ורווחיות הולכת ופוחתת ?

מתפקידנו לבחון את האיומים וההזדמנויות ולקחת יוזמה.

ברור לי ממסכת לימודיי בפקולטה לחקלאות ובמכון וולקני והתפקידים החקלאיים שהשתתפתי בארץ ובעולם הגדול בפרויקט מאחס – פרו וביבשות נוספות ,ואלו שעשיתי בכפר גלעדי כמנהל מטע התפוחים בעמק החולה, כיוזם ומקים מטע האבוקדו, כמרכז משק, וכפעיל מרכזי במפעלי פיתוח הגליל בתחום התעשייה החקלאית – שאיש לא יחשוב וייזום במקומנו.

הנחת העבודה שלי שאנו אדריכלים של עתידנו – כך עשינו בעבר וכך חשוב שנעשה בעתיד. מתפקידנו לנצל את היתרון היחסי שיש לנו בקרקע, מים, משאבים כספיים וצוות חקלאי צעיר ומיומן ולחשוב קדימה בתהליך אסטרטגי לטובת פיתוח החקלאות בגליל וכפר גלעדי.

בימים אלו כאשר ממשלת ישראל ורשות המים חובטת בחקלאים ומתכוונת להעלות לנו את מחיר המים ל-2.40 ₪ למ"ק אנו נדרשים לחשיבה והתארגנות מחודשת.

חלקות המודל החדשניות בחקלאות הגליל העליון

כמי שמוביל במפעלי פיתוח הגליל והמועצה האזורית את 50 חלקות המודל החדשניות בחקלאות הגליל העליון, למדתי שניתן לקדם יוזמות חקלאיות, לנסות להביא גידולים חדשים וטכנולוגיות חדשות, ויש אפשרות להביא לפריצות דרך.

ברור לנו כיום שהמו"פ החקלאי במו"פ צפון ומיג"ל, במכון וולקני ובפקולטה לחקלאות ברחובות, ממשיך לייצר חידושים והמצאות, ואנו נדרשים להיות ערניים וקשובים יותר לחדשנות היישומית המתבצעת במוסדות המחקר והמו"פים האזוריים בישראל ומחוצה לה.

מנוע צמיחה נוסף לשטחי הקרקע שלנו הוא האנרגיה המתחדשת – פרויקטים היברידיים המשלבים רוח, שמש ואגירה, עשויים למקסם את הערך הכלכלי הטמון בהם.

אנו נדרשים לשלב ידיים בין הדור הצעיר והיוזם והדור הוותיק והמנוסה, וביחד ליזום חשיבה והתארגנות צופה פני עתיד לחקלאות כפר גלעדי והגליל העליון לקראת שנת 2025 והלאה.

פרופסור אורי מר חיים- מכון למחקר מדעי בגליל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מרב ביין הגיעה לחולית בתחילת שנות ה-80 לשנת שירות ועבדה בשלחין, אחרי השבעה באוקטובר הגיעה להתנדב בקיבוץ שזכרה לטובה וגילתה מקום עם אנרגיות מיוחדות שהרגיש לה כמו בית, מאז היא לא עזבה אחרי השבעה
5 דק' קריאה
בדרום הארץ, בתוך קיבוץ קטן בשם אורים, פועלת אחת הרפתות הייחודיות בארץ – לא רק בזכות ההישגים המקצועיים המרשימים שלה, אלא בעיקר בזכות האנשים שמרכיבים אותה. כאן, בין הרפתות, השדות והמרחבים, נרקמה קהילה של
התחרות המסורתית של קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עמדה השנה  בסימן הצדעה לחקלאיות הישראליות, כחלק משנת החקלאיות הבינלאומית עליה הכריז האו"ם *תמונה ראשית: מפרי כפיה נטעה כרם. צילום: נילי ענברי קאופמן התמונה "מפרי
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן