במידה רבה, כחול-לבן היא מפלגת ההתיישבות. כמו שני חבריי לסיעה, גדלתי בהתיישבות העובדת. למדתי בבית ספר חקלאי, עבדתי ברפת, גרתי בכפר.
ההתיישבות זורמת בעורקיי. אני מכיר היטב ולעומק את האתגרים הרבים, ובמלאכת הרכבת הממשלה האחרונה התעקשתי, התעקשנו, לשמור אצלנו את תיק החקלאות ופיתוח הכפר ולמנות לתפקיד השר את חברי אלון שוסטר.
על אף חייה הקצרים של הממשלה, שפורקה בשל חוסר יכולתו של ראש הממשלה לומר אמת ולעמוד במילתו, הצלחנו לעמוד בהבטחותינו ולהביא עבורכם הישגים משמעותיים.
כך, כאשר קידמנו תקציב ייעודי בגובה עשרה מיליון שקלים למענקים לעצמאיים חברי קיבוץ בתקופה הקורונה, כאשר בלמנו את הארכת חוק הותמ"ל והפגיעה הדורסנית בשטחים פתוחים וקרקעות חקלאיות, כאשר הובלנו לחתימה על הסכם משמעותי לייצוב משק החלב שיספק ודאות ויחזק את הביטחון התזונתי בישראל, וגם עודדנו רכישת תוצרת חקלאית ישראלית ורתמנו את רשתות המזון לסמן את ארץ המקור של התוצרת החקלאית.
מול ראש ממשלה אטום, שביקש לדאוג רק לעצמו, פעלנו ללא הרף למענכם, למען אזרחי ישראל. אכן, בחרנו בצעד לא פופולארי ואנו משלמים עליו מחיר, אבל עשינו זאת למענה של מדינת ישראל, למענכם.
גם כאשר עמדנו לבדנו, מול קירות, עבדנו ללא הרף. בתחום החקלאות, יזמנו תוכנית שתכשיר את החקלאים לשווק אונליין, במסגרתה יינתן קורס חינמי לכל מי שמעוניין ויאפשר ליותר צרכנים לרכוש ישירות מהחקלאים תוצרת טריה מקומית במחיר הוגן. פתחנו עבור החקלאים הישראלים שווקים חדשים לייצוא – באמירויות ובבחריין, בזכות הסכמי השלום, וגם ביפן. הובלנו להשקעת 100 מיליון שקל בתוכנית וסיוע לחקלאים בענפי הצומח, ותמיכה במתנדבים בחקלאות בהיקף של יותר מ-28 מיליון שקל.
רק התחלנו. היו ויש לנו תוכניות נוספות, שהצורך בהן רק התעצם בשל מגיפת הקורונה, שלא פסחה על אף סקטור ומגזר בישראל. כך, נפעל להסרת חסמים ביורוקרטים והסדרה של היתרי בנייה על מנת לאפשר לקיבוצים להתפתח ולגדול, בדגש על מסלולי שיוך דירות וקליטת צעירים בקיבוצים, נשלים את חקיקת חוק החקלאות להגדרתה כערך לאומי, נקבע מחירי מים הוגנים, נקצה תקציבים לפיתוח ושיקום בישובים הוותיקים, נעודד ונעצים רכישת תוצרת הארץ בתעשייה ובחקלאות.
כבן להתיישבות העובדת, אני רואה בחקלאות לא רק פרנסה אלא ערך ציוני של שיבת העם לארצו, פיזור האוכלוסיה, שמירה על קרקעות הלאום וביצור ביטחון המזון.
אתם, החלוצים שבכפיכם בניתם את המדינה הזו. מיטב בניה ולוחמיה של ישראל נולדו, חנכו והתבגרו במערכות החינוך של ההתיישבות העובדת, יוצאי המרחב הכפרי הובילו אין ספור מאבקים חברתיים ולאומיים, היו והינם המובילים בשמירה על ביטחון המדינה.
בשנים האחרונות סבלתם מיחס מפלה, מפקיר. את מעמדה של ישראל כמעצמה בתחום, מסכנים בתקופה הזו היעדר השקעות, העדפת ייבוא, פערי תיווך הפוגעים ברווחי החקלאים, גידול עצום בעלויות היצור, קשיים רגולטוריים ופשיעה חקלאית גוברת שאינה מטופלת על ידי המשטרה בהנחיית המשרד לביטחון פנים.
אנו מכירים את הסוגיות הללו לעומק, משום שאין בכנסת אף סיעה שמזוהה יותר מכחול-לבן עם הקיבוצים והמושבים. אין סיעה, שבה חברים רבים כל כך מבני ההתיישבות העובדת.
על כן, כל הסוגיות הללו אינן הבטחות בחירות. הוכחנו כי אנחנו פועלים למענכם, על אף הזמן הקצר שהיה לנו. ונוסיף לעבוד למענכם, למען מדינת ישראל, גם בכנסת הבאה.
תקופת הקורונה, שהלוואי שעומדת בפני סיומה, הייתה קשה עבורכם. כפי שראיתם, נאבקנו למענכם מתוך הממשלה, והובלנו להקלות נדרשות, מתוך הבנה שההחלטות שקיבל נתניהו היו אך ורק משיקולים אישיים ולא לאומיים.
מבחינתנו, אין ולא היה כל שיקול אחר מלבד טובתכם. ייתכן כי יש ביניכם הכועסים על ההחלטה שקיבלנו להיכנס לממשלה, אך גם אתם יודעים שלכל ממשלה אחרת שהיה מקים נתניהו, הייתה מובילה את ישראל לאסון.
דמיינו מה יעשה נתניהו בממשלת מעבר בלעדינו באפריל הקרוב. החזרת עושי דברו למשרד המשפטים, התקשורת והתרבות. ללא כחול לבן, מזימתו של נתניהו היא לפטר את היועץ המשפטי לממשלה ואת שרי כחול לבן, ולבנות שלטון יחיד של אדם שגידל את בנו להשוות את התנועה הקיבוצית למשטרים האפלים ביותר.
כמי שנכוו באופן אישי ממדיניותו ומשקריו של נתניהו, נדאג באופן אישי שהוא לא יהיה ראש הממשלה, ושנוכל להרכיב ממשלה יציבה ובטוחה. גם בה, נבקש להמשיך את שהתחלנו.
לפני כשש שנים, פשטתי את המדים אחרי שלושים ושמונה שנות שירות ולחימה למען המדינה, הגנתה וביטחונה. מאז, הקדשתי את זמני לנסות להוביל שינוי בחברה הישראלית, להוציא אותה מהקפאון המנהיגותי והחברתי. שלוש פעמים, קיבלתי מכם את הכוח, וכעת אני מבקש להשלים את המשימה – לסיים את שלטון נתניהו, ולהתחיל את תהליך ההחלמה של החברה הישראלית.
המודל הקיבוצי, לימד אותנו על עוצמתה של חברה מלוכדת, ועל כוחו של הקולקטיב להשיג יחד מטרות משותפות – למען הפרטים המרכיבים אותו. מדינת ישראל אינה יכולה לשרוד, כאשר היא מפוצלת לקבוצות קטנות, הלוחמות זו בזו. ראינו זאת בתקופת הקורונה, כיצד כל קבוצה הצביעה על רעותה, ויחד צללנו לתהומות של תחלואה.
הדרך היחידה לנצח, היא באמצעות שילוב זרועות. באמצעות ערכים כמו ערבות הדדית, סולידריות. חברה אינה נמדדת בפרטים החזקים בה, ועד כמה הם חזקים, אלא דווקא בפרטים החלשים בה ועד כמה הם חזקים ויציבים. בבחירות הקרובות, עומדת בפנינו ברירה – בין המשך הדרך הישנה, המפלגת, לבין יציאה לדרך חדשה. אני מקווה ומאמין, שנבחר בהחלמה.
תמונה: בני גנץ – קרדיט אילן בשור
