חקלאית צעירה: שחר גרשון

אני בת 19, חקלאית, וגרה במושב בית עזרא. בת ליניב וטובית גרשון ונכדה ליחזקאל (חגולי) גרשון חקלאי וותיק ממושב בית עזרא.

איך הגעתי לחקלאות?

אז ככה, אבא שלי חקלאי מגיל 10 מאז הוא כבר עובד בשטח, עובד את האדמה, חי את החקלאות יום יום, חקלאית, משהו שהולך וילך איתו לנצח! אף פעם לא חשבתי שזה ידבר אלי ויעניין אותי. לפני כשנה וחצי פתחנו את החנות שלנו ״הגינה של חגולי״ (שנמצאת במושב בית עזרא משק 68). השם בעצם ניתן בכבוד גדול לסבא שלי חגולי – שבעצם ממש נולד לתוך החקלאות והוא עוסק בזה מגיל מאוד מאוד צעיר. אבא שלי תמיד היה יד ימינו של סבא, תמיד עזר וזה היה נורא טבעי לנו גם כילדים לגדול לתוך זה, לתוך החקלאות, העשייה, לדבר הגדול הזה.

החנות היא בעצם תוצר של הרבה הרבה שנים בחקלאות שבאיזשהו שלב הבנו שרק מחקלאות אי אפשר להתקיים במדינה שלנו היום, ולכן צריך לעשות משהו שאנחנו אוהבים על אותו כיוון שאפשר להתקיים ממנו וגם ליהנות באותה המידה. ומכאן בא הרעיון לפתוח את החנות שלנו – חנות פירות וירקות באיכות פרימיום. בחנות תוכלו למצוא גידולים חקלאיים שלנו, חלק של חקלאים אחרים באזור וחלק של חקלאים אחרים מיישובים שונים בארץ.

ההשתלבות שלי במשק של ההורים הייתה נורא מהירה, ממש כמה חודשים אחרי שנפתחה החנות כבר הבנתי שאני הולכת להיות ולהישאר כאן עוד הרבה זמן. אז כרגע אני בחנות כמעט 24/7 ,עובדת, מנהלת, מחדשת. החנות היא כמו התינוק הקטן שלי וכל יום מטפחים אותה עוד ועוד כדי שתגיע למה שאנחנו רוצים ומצפים.

מה אני חושבת על החקלאות הישראלית?

שהייתי שמחה אם היה גוף שמאגד את כל החקלאים. אני חושבת שכל חקלאי ישראל היו שמחים אם היה גוף שבשעת הצורך היה אפשר לקבל ממנו תמיכה ומענה לחקלאות הישראלית. החקלאים היום לא מאוגדים כמו פעם (זה מה שאבא וסבא מספרים), כל חקלאי בגוף נפרד וזה גם גורם להרבה בעיות בין החקלאים בשוק.

אם היה היום גוף שמנהל את החקלאות אז החקלאות הישראלית הייתה היום במצב הרבה יותר טוב, וגם לחקלאים עצמם שנאבקים ביבוא של הרשתות הגדולות. התוצרת הישראלית היא מדהימה, הגידולים הישראליים הם טובים ואנשים מפספסים את זה בגלל כל הסחורות שמייבאים.