יבול שיא
הרפת והחלב
פירות הדר של גרנות והדרי ניצנים צילום פיני הלוי

"חקלאי גרנות" ו"הדרי ניצנים" מקימות גוף משותף לאריזה ושיווק פירות הדר

3 דק' קריאה

שיתוף:

במסגרת ההסכם, "הדרי ניצנים" תהיה אחראית על תחום האריזה, לרבות של מותגי השוק המקומי, וגרנות על כל פעילות השיווק בארץ ובחו"ל

כבר מספר שנים, שענף ההדרים בישראל, כמו הענף בעולם כולו, עובר משבר קשה שהולך ומחריף. המשבר מחייב חשיבה מחוץ לקופסא והיערכות מחודשת על מנת להתייעל, לחסוך בהוצאות ולהתמקצע בכל מרכיבי שרשרת הערך. צעד ייחודי ומשמעותי שכזה נרשם לאחרונה, כששני גופי חקלאות מובילים בתחומם בישראל, "חקלאי גרנות" ו"הדרי ניצנים", חתמו על הסכם שיתוף פעולה ראשון מסוגו ביניהם.

על פי ההסכם, תהיה "הדרי ניצנים", האגודה השיתופית בבעלות קיבוץ ניצנים ומשקי הדרום, קואופרטיב חקלאי של קיבוצים בדרום הארץ, אחראית על כל תחום האריזה של כלל התוצרת של גרנות והדרי ניצנים, לרבות זני השוק המקומי ושל זני הייצוא כמו קלמנטינה אורי, אשכוליות אדומות ופומלית. גרנות מצידה, קאופרטיב החקלאות המצוי בבעלות 43 קיבוצים ומושבים, תהיה אחראית על כל פעילות השיווק בשוק המקומי ובשווקי היצוא עבור התוצרת החקלאית, של גרנות ושל הדרי ניצנים יחד. מדובר בכ-23 אלף טון פירות הדר, אשר יטופלו על ידי הגופים יחד מדי שנה. לדברי גורמים בענף החקלאות, המצב מחייב שיתופי פעולה. התחרות של ישראל עם שווקי מרוקו וספרד על המדף, שווקים אליהן הן מגיעות בעלויות נמוכות בפער עצום מול ישראל, מחייבת היערכות מחדש, שילוב כוחות והתייעלות.

צביקה שפירר מנכל הדרי ניצנים צילום פיני הלוי
צביקה שפירר, מנכ"ל "הדרי ניצנים". צילום: פיני הלוי

גרנות הוא קואופרטיב החקלאות הגדול בישראל השייך ל-43 קיבוצים ומושבים, מקיבוץ נחשונים במרכז ועד קיבוץ החותרים בצפון. לארגון בית אריזה הגדול מסוגו לאבוקדו המטפל בכ-50,000 טון אבוקדו מדי שנה המגיע מכ-35 אלף דונם מטעים. החברה נחשבת ליצואנית הגדולה בישראל של אבוקדו ופירות הדר ומייצאת כ-70% מהתוצרת לשווקים ברחבי העולם. במסגרת שיתוף הפעולה תפסיק גרנות את פעילותו של בית האריזה לפירות הדר שהפעילה בפרדס חנה (אפא"י) וכל פעילותו תועבר לבית האריזה בניצנים.

"הדרי ניצנים" הנה מגדלת ההדרים מהוותיקות בישראל. החברה בבעלות קיבוץ ניצנים (70%) ואחזקות משקי הדרום (30%). משקי הדרום הינו ארגון כלכלי חדשני ומוביל בתחומי החקלאות, השייך ל-59 קיבוצים ומושבים, מבארות יצחק וגלגל בצפון ובמזרח ועד קיבוץ זיקים ובית גוברין בדרום.

Screenshot 2024 03 10 111907
גיורא מרום, מנכ"ל "חקלאי גרנות". צילום: הילה אייזינגר

הדרי ניצנים פועלת מראשית הקמת המדינה ומגדלת בשטח של כ-3,000 דונם 22 זני פרי הדר המיועדים לשוק המקומי ולייצוא. עיקר התוצרת הוא למנדרינה מסוג אור, הנחשבת לפרי ההדר המבוקש ביותר כיום בעולם. בית האריזה של הדרי ניצנים הוא מהגדולים והמשוכללים בארץ. יציבות החברה ופעילותה הנרחבת מאפשרים להביא לשווקים בארץ ובחו"ל פרי באיכות גבוהה לכל אורך העונה, מאוגוסט ועד לסוף מאי. תוצרת הפרי של החברות תשווק ע"י גרנות בשוק הישראלי תחת המותג המוכר "הדרי ניצנים" וליצוא תחת מותג "גרנות פרש" לשווקים באירופה, אמריקה ומדינות המזרח. הדרי ניצנים מביאים ידע וניסיון רב בתחום הגידול והאריזה של ההדרים, והתמחות בשיווק בזני השוק המקומי. גרנות מביאה את הניסיון והידע של חקלאי גרנות בשיווק פרי בשוק המקומי ושל גרנות פרש בתחום הייצוא והשילוח הבינלאומי בשווקי חו"ל. 

לדברי גיורא מרום, מנכ"ל חקלאי גרנות, "מדובר בחיבור בין שני גופים קיבוציים בעלי אותו DNA שמתחברים לטווח ארוך, כאשר טובת המגדל היא אשר מובילה את ההתקשרות. המפתח הוא יצירת חיבורים בתקופת משבר עמוק בענף, במסגרתם כל צד עושה את תחום התמחותו ומוביל לכך שאחד ועוד אחד שווה 3. החיבור הופך את הגוף המשותף לאחד מהגדולים והמובילים בתחום בארץ ויאפשר חיזוק המותג של הדרי ניצנים, הנחשב למוכר וחזק בתחומו בשוק המקומי ומותג ההדרים של גרנות בשווקי היצוא," דברי מרום.

בית האריזה לפירות הדר הדרי ציצנים צילום פיני הלוי
בית האריזה לפירות הדר – הדרי ניצנים. צילום: פיני הלוי

לדברי צביקה שפירר, מנכ"ל הדרי ניצנים, "אחרי שנתיים קשות בענף ההדרים, מטרתנו היא, כי פעילות הדרי ניצנים, בית האריזה והמגדלים, תשרוד ואף תשגשג. לכל אורך השנים ביצענו התאמות והשקעות נדרשות, וכיום אנו רואים בחיבור עם גרנות יתרון של גודל ומקצועיות, באופן שיאפשר לנו להתייעל, להשתפר ולהיות יחד שחקן מוביל בתחום ההדרים."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן