"ייצוג החקלאים כושל. אין הכוונה כאן למשרד החקלאות, אלא בקרב הנהגת החקלאים, הנבחרת או ממונה, של ארגוני המגדלים והמוסדות המיישבים, וגם התאחדות חקלאי ישראל"
חקלאי ממושב אליעד
צבי פינקלשטיין, חקלאי ממושב אליעד, שאוחז מאה דונם של מטעים ומגדל עליהם נשירים: אפרסק, אגס, נקטרינה ובחלקה אחרת גם פרחי אדמונית. הוא ורעייתו אסתר מתגוררים במושב אליעד ברמת-הגולן מאז שנת 1984.
פינקלשטיין הוא אדם שחש שנה אחר שנה שחקלאות ישראל אינה מנוהלת נכון בידי המוסדות הרשמיים. ולכן, הוא אינו שוקט על השמרים ומשקיע מאמץ ארצי לשנות את פני החקלאות, כדי שתזכה ליחס הרבה יותר ראוי ונכון.
הוא מציג תוכניות שמתבססות על נתונים, שיש בהם כדי להתנהל אחרת. ראוי וכדאי להקשיב לו כדי לקבל אמת מידה אחרת על עבודת האדמה במדינת ישראל.
לפני שלוש שנים עשה צבי פינקלשטיין מעשה. כבר אז, אם כי עוד שנים קודם לכן, הגיע למסקנה שחובה לשנות את ההתייחסות של הממסד לחקלאות ישראל.
"עבדתי בארצות העולם – רוסיה, סין, בולגריה, אזרבייג'אן וחוויתי מקרוב פעילות חקלאית במדינות דרג שני ושלישי, שעוקפות את ישראל בתוצרת ובטכנולוגיה".
ייצוג החקלאים כושל
צביק'ה שב לארץ וריכז צוות אנשי מקצוע במטרה לשנות את המצב הקיים. הצוות מנה אז את יוסי ישי, לשעבר מנכ"ל משרד החקלאות, ועוד מנכ"ל לשעבר של משרד החקלאות יונתן בשיא, את יגאל חן, לשעבר מנהל מחוז צפון במשרד החקלאות, את נשיא התאחדות האיכרים דובי אמיתי ואת מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אבשלום(אבו)וילן.
הצוות המקצועי, רב הניסיון הזה, נעזר בשי חג'ג' ראש המועצה האזורית מרחבים ולימים ראש מרכז המועצות האזוריות במדינה. בתוך זמן קצר נפגשו חברי הצוות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם יועצו הכלכלי פרופסור אבי שמחון.
ראש הממשלה האזין לדברי חברי הצוות, התרשם והחליט על הקמת צוות בין משרדי שבראשו יעמוד פרופסור אבי שמחון. פינקלשטיין נועד עוד פעמיים עם נתניהו. הוא מעיד שבפגישות השונות היו דיונים סוערים עד ש…"הקורונה תפסה את מרכז הבמה והנושא ירד מהפרק".
הקורונה אט-אט נעלמת לה בישראל וצבי פינקלשטיין מחדש את המאבק שעיקרו עתיד הרבה יותר טוב וראוי לחקלאות ישראל.
משפט פתיחה שלו: "ייצוג החקלאים כושל. אין הכוונה כאן למשרד החקלאות, אלא בקרב הנהגת החקלאים, הנבחרת או ממונה, של ארגוני המגדלים והמוסדות המיישבים, וגם התאחדות חקלאי ישראל". הוא מוסיף לפחות עוד 40 מועצות אזוריות שהאוכלוסייה שלהם חקלאית.
דברי צבי פינקלשטיין: "זה כמה עשורים שמי שמייצג את חקלאי ישראל אינו מצליח למנוע כרסום במעמדם של החקלאים והחקלאות. יש סיבה אחת ברורה: יש יותר מדי גופים מייצגים עם יריבויות תמידיות וניגודי אינטרסים וכמובן אגו."
"אין הובלה מאוחדת. ובמי עליהם להיאבק? בממשל, במונופול של רשתות המזון. הם אינם משחקים במגרש הכי חשוב: הזירה של התקשורת. הם לא מגיעים לציבור הרחב."
"הציבור אינו מודע ואינו יודע את מקומה של החקלאות, אינו מכיר את צעדי משרד האוצר ואת אלה של הכוחות החזקים במשק. הזירה הזאת מופקרת על ידי נציגי החקלאים".
לדברי צבי פינקלשטיין "הציבור ניזון לרוב מהצהרות וכתבות של מי שאינו מייצג נכון את החקלאים. הדברים נכתבים על ידי עיתונאים שמטעים את הציבור או שהם עצמם בורים.
וזה מתרחש בערוצי הטלוויזיה וברדיו. יש להם לנציגי החקלאים כולם, בלי יוצא מהכלל, דובר או דוברים או יועץ תחום חקלאות והם אינם פועלים בראש אחד".
מדגיש: "חובה לקבוע חוד חנית של שלושה שייצגו את כל החקלאות באינטרס הכולל ולהניח את המאבקים שבין אזורים שונים וענפים שונים, תנועות שונות. כי השורה התחתונה מראה כי עם כל הגופים האלה החקלאות מתכרסמת".
מה אתה מציע לעשות?
"לצאת בתנועת מלקחיים: 1. מול הממשל. 2. לציבור – שהציבור יידע מהו תפקיד החקלאות, לספק תוצרת מזון טרי לעם ישראל באיכות מעולה במחיר סביר. החקלאים עושים את זה. 3. זו הפרנסה של יושבי הפריפריה."
"דוגמא: ערבה, גבול הצפון. 4. ריאות ירוקות. 5. החקלאות שותה את מי הקולחין של מדינת ישראל ומשלמת עליהם. אם לא היא, יעלה עוד שקל למטר מעוקב מים כדי להביא לרמה שאפשר לשפוך לים."
"6. סגירת מעגל: חקלאות היא פלטפורמה שעליה צמחה כל תעשיית האגריטק הכי מתקדמת בעולם ושמחזורה 35 מיליארד שקלים בשנה.
"ההנהגה של חקלאי ישראל חייבת להביא לציבור את המידע ולפיו אם החקלאות לא תישמר, הפגיעה תהיה בכל המערכות והתוצאות תהיינה קשות" אומר החקלאי מהגולן וממשיך: "הציבור מוזן דרך קבע כאילו החקלאים הם אלה שאשמים בעליית יוקר המחיה".
צבי פינקלשטיין קובע כי נציגי החקלאים צריכים לחבור במאבק לתעשיית המזון, כי ללא החקלאות אין תעשיית מזון והוא מציג שתי דוגמאות: "פרי הגליל" בחצור הגלילית ו"סנפרוסט" במגדל העמק. לדבריו חובה להסביר לציבור שאין יריבות או ניגוד אינטרסים בין טובת הציבור לטובת החקלאי.
פערי התיווך הם בין 60 ל-80 אחוזים
"בכל מקום מצהירים כי צריך להוריד את המכסים. יהיה יבוא זול והוא יוריד את יוקר המחיה. זו הטעיה. שוק המזון הטרי בישראל הוא ריכוזי ולא שקוף".
כאן מציג בן שיחנו נתונים של ועדת המחירים המשותפת למשרד האוצר ולמשרד החקלאות משנת 2017 שמראים שרשתות השיווק שולטות בכ-65 אחוזים משיווק המזון הטרי.
פערי התיווך הם בין 60 ל-80 אחוזים, רווחיות מחלקות הפרי והירק ברשתות גבוהה פי שניים עד שלושה מרווחיות כלל הרשת. ככל שהמחיר לצרכן עולה, המחיר לחקלאי יורד".
פינקלשטיין מציין שלמערכת השיווק הריכוזית אין שוק סיטונאי, יש מיעוט משווקים ובעיתונות ובתקשורת החקלאים מואשמים בהעלאת מחירים.
"אני רואה שיש כרסום מתמשך לאורך שנים בייצור החקלאי וברמה שלו. זה מדאיג אותי לשנים שיבואו, אומר צבי פינקלשטיין ומוסיף: "יש כאן כוחות חזקים שמצליחים לחזק יותר ויותר את הגדולים והחזקים שהם רשתות השיווק והיבואנים"
"בזמן שהייצור החקלאי בישראל, שהיה ברמה מהמובילות בעולם – בזכות חקלאים מעולים, מכוני מחקר מעולים והדרכה מקצועית מעולה – הייצור יורד מגדולתו. הרמה הטכנולוגית יורדת והחקלאים נרמסים. הרווחיות יורדת וערך הייצור בסטגנציה יותר מעשר שנים".
200 אלף חקלאים מתפרנסים מחקלאות
החקלאי הנאבק לשינוי ההתייחסות לכלל עובדי האדמה מציין כי מעבר ל-12 אלף חקלאים שעוד נותרו בגילאי 60 פלוס, יש עוד סדר גודל בין 170 ל-220 אלף מתפרנסים, רובם המכריע בפריפריה.
"שמעתי בכיר בפורום שאהוד על הממשל שמנסה לקדם אג'נדה ניאו ליברלית, שהוא בעד יבוא חופשי וציין כי הוא אומר את הדברים "בשם החופש לטובת הציבור" (החופש כביכול לטובת הציבור). גרף של הלמ"ס מגלה כי הוצאה חודשית ממוצעת למשק בית בישראל היא 16,200 שקלים לחודש."
"מתוך זה למזון טרי 1100 שקלים למשק בית. 6.6 אחוזים מההוצאה החודשית למשק בית בישראל. וטענתו של צבי פינקלשטיין: "נניח שיתירו יבוא חופשי ללא מכס והגנות, בכמה יוזל מחיר המוצר של תוצרת טרייה על המדף? נניח שיוזלו ב- 15 אחוזים? ההוזלה תסתכם באחוז אחד מההוצאה החודשית למשק בית בישראל (15% מתוך 6.6%)".
והנזק ? בשלב הראשון מעגלים של 200 אלף מתפרנסים מחקלאות. אחר כך פגיעה בתעשיית האגריטק (תעזוב לחו"ל). ביטחון המזון. את היערות לא ישקו במי קולחין, פגיעה חמורה יותר מאחוז הוזלה ביוקר המחיה".
פינקלשטיין קובל על כך ש"הנציגים שלנו החקלאים משחקים בזירות פנימיות שלהם. לא יוצאים עם המידע לציבור. ביום שהציבור במדינת ישראל יידע, גם הפוליטיקאים ומקבלי ההחלטות יתייחסו בכובד ראש וברצינות רבה יותר לחקלאות."
"היבט אחר שהנהגת החקלאים אינה מצליחה: היא אינה מטפלת בבעיות מראש. שנתיים שלוש אחרונות נעשתה פעולה לקידום מהלך של הסרת מכסים על היבוא שכמעט עבר בחוק ההסדרים של הממשלה לפני הבחירות האחרונות. זה יגיע וחובה לטפל בזה מיד. תחילה מול דעת הקהל".
צביקה, חקלאי ממושב אליעד | צילום: שמעון וילנאי
