"עובד מצאת החמה עד צאת הנשמה" מולי אקשטיין, חקלאי ותיק מקיבוץ רמת הכובש, מכיר את עבודת השדה כבר 50 שנה. יש לו פועלים תאילנדים ופועלים מיהודה ושומרון, והוא אוהב את כולם באותה מידה: "אין אצלי ערבי, יהודי, תאילנדי – הם כולם הילדים שלי"
מולי אקשטיין, חקלאי ותיק מקיבוץ רמת הכובש. בן 66, נשוי ואב לארבעה ילדים. מגדיר עצמו כחקלאי מגיל 10, ומאוד אוהב את עבודת האדמה.
"יש לנו פרדס ואנחנו מגדלים תפוזים, אשכוליות ולימונים. פעם גידלתי בוטנים, תפוחי אדמה וכותנה. באיזשהו שלב הפסקתי מסיבות מקצועיות לכמה שנים, וכשחזרתי לקיבוץ בחרתי להשתלב בענף פירות ההדר."
"אין לי סדר יום קבוע, אני עובד מצאת החמה עד צאת הנשמה. אם אני ממש חייב לתת סדר יום מסודר, אז אפשר להגיד שאני מתחיל את העבודה בחמש בבוקר, עובד כמה שעות טובות בשדה, הולך לנוח וחוזר חלילה".
"קשה לי מאוד לקבוע מה הייתי אם לא הייתי חקלאי. אחרי 50 שנה באותו מקצוע, קשה לי לראות את עצמי עושה משהו אחר".
"אני מאוד אוהב את עונת החורף. אני לא חריג בעניין הזה, זו העונה שכל הפרדסנים אוהבים. לא רק בגלל שזו העונה העמוסה שלנו, אלא בעיקר מפני שהטבע מתעורר לחיים. ריח הפרי נישא באוויר והחגיגה בשיאה".
"בתקופת הקורונה, המשכנו לעבוד כרגיל לאורך כל השנה, לא הרגשנו משהו שונה. יש לי 20 פועלים מיהודה ושומרון ועוד שני פועלים זרים מתאילנד. אני אוהב לעבוד עם כולם, הם כולם אחיי ודודיי. אני בא מהקטע של נתינה."
חקלאי ותיק מקיבוץ רמת הכובש
"אין אצלי ערבי, יהודי, תאילנדי – כולם בני אדם שווים בין שווים. הם כולם הילדים שלי, אני דואג להם לכל דבר ומפנק אותם.
"חקלאות זו עבודה של הנשמה. זו עבודה שבה אתה נותן באהבה ומקבל באהבה. זה סוג של יצירה יש מאין. מה שלא טוב בלהיות חקלאי זה שיש לו המון לבטים והמון התחבטויות.
"קודם כל פער התיווך – פער המחירים בין החקלאי לסופר לא סביר. הוא כמעט כפול. מי שנפגע מזה הוא הצרכן. הטיפ שלי הוא שאם זה אפשרי, כדאי ללכת ישירות לחקלאי. אם זה לא אפשרי, לכו ליריד האיכרים, שם הפער נמוך יותר."
"שנית, זה היחס של המדינה לחקלאי. זה בא לידי ביטוי במחירי המים, בחומרי ההדברה, במחירי העבודה, כל המיסוי על עובדים זרים שמהמדינה לוקחת."
"יש קושי עצום בעבודה הזו. חוץ מזה, לחקלאי יש אכזבות שלא קשורות לבני אדם, כמו מזג האוויר שלא תלוי בו. לא תמיד הולך חלק. לפעמים יש שנה שחונה או שנה גשומה מדי. כל שינוי קיצוני משפיע על התוצרת, שום קצה לא טוב. אבל מה לעשות שזה לא תלוי בנו".
"לקט ישראל הוא ארגון מבורך שדואג לכלל, ובעיקר לאנשים שהמדינה לא דואגת להם. לצערי הרב, הגענו במדינת ישראל של שנת 2021 למצב אבסורדי ועצוב מאוד, שבו המדינה אינה דואגת לאנשים נזקקים שידם אינה משגת לנושא הכי בסיסי, שזה אוכל, אלא עמותות צריכות לעשות את זה."
הם עושים עבודת קודש
"אני לא חושב שזה מצב טוב ובריא. הייתי מעדיף שהמדינה תיקח אחריות, אבל היא לא עושה את זה, אז אם כבר זה המצב, טוב שיש אנשים טובים כמו העובדים של לקט ישראל שדואגים לאנשים האלה."
"הם עושים עבודת קודש, אין מילים אחרות לתאר את זה. אני שמח שאני יכול להיות חלק מהדבר הזה, ואני מקווה להמשיך ולתרום עוד שנים רבות".
