דוח סיכום שנה א׳ לתוכנית המחקר 7236 (131231523)
מגישים:
זיו מי טל – תחום ירקות אגף ענפי הצומח שה"מ, מוראד גאנם וסבטלנה קונצידלוב – המחלקה לאנטומולוגיה, מינהל המחקר החקלאי, אופיר בהר – המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים, מינהל המחקר החקלאי, שני אישגור גרינברג – תחום הגנת-הצומח אגף ענפי שירות שה"מ, אורי אדלר – תחום ירקות מועצת הצמחים, לידן פלאח בלוק – תחום הגנת הצומח אגף ענפי שירות שה"מ.
תקציר
המטרה של המחקר בשנה זו הייתה לבדוק את האפשרות של נוכחות פסילת הגזר בין עונות גידול הגזר, דבר שיכול להסביר את האכלוס המיידי של שתילי גזר מיד לאחר ההצצה. הנוכחות נבדקה בעזרת מלכודות דבק צהובות שהוצבו בתוך ומסביב לחלקות גזר במספר אזורים בדרום הארץ. פריסה והחלפת המלכודות התחילה בסוף מאי 2023 מסביב לחלקות שהיו בשלבי גידול מתקדמים ולפני אסיף, והסתיימה בתחילת ספטמבר 2023, לקראת או קצת לאחר זריעות חדשות. בנוסף לספירת המלכודות, נדגמו פסילות מכל מלכודת בכל החלפה ונבדקה הנוכחות של ליבריבאקטר בעזרת PCR ספיציפי לחיידק. התוצאות הראו שבהצבות הראשונות נלכד מספר גבוה של פסילות במלכודות שהוצבו בתוך החלקות והגיע לכמה מאות פסילות למלכודות, בעוד שהמספרים דעכו בצורה משמעותית במלכודות שהוצבו מסביב לחלקות. שכיחות החיידק במלכודות שנאספו לפני האסיף הייתה הרבה יותר גבוהה בהשוואה למלכודות שנאספו בין עונות הגידול, למרות שניתן לומר שהחיידק התגלה בפסילות שנלכדו בין עונות הגידול, גם על מלכודות שהוצבו בשטחי בור, מה שיכול להסביר את ההידבקות הראשונית מיד לאחר ההצצה. עבודה זו מוכיחה שהחיידק נמצא בפסילות שמתקיימות בין עונות הגידול על פונדקאים משניים, והוא כנראה מועבר לשתילי גזר צעירים מיד לאחר ההצצה של השתילים הראשונים מה שיכול להתחיל מחזורי הדבקה התלויים בגודל אוכלוסיות הפסילה וביעילות ותדירות הריסוסים.
רקע ומטרות
מחלת צהבון הגזר בישראל נגרמת על ידי החיידק Candidatus Liberibacter solanacearum (ליבריבאקטר). בארץ מועבר החיידק על ידי פסילת הגזר Bactericera trigonica (Mawassi et al. 2018). המחלה גורמת למגוון תסמינים, הכוללים בעיקר את איבוד השלטון הקודקודי המתבטא בפריצה של עלים רבים מהבסיס העליון של האשרוש המוביל למופע המכונה ״מטאטא מכשפה״, עיוותים באשרוש וצמיחת שורשים מרובים על האשרוש. המחלה נחשבת למחלה הכי קשה שפוגעת בגידול הגזר בארץ ומהווה גורם מגביל ליבולים מקסימאליים. ההתמודדות עם המחלה מתמקדת בריסוסים כימיים תכופים על מנת לדכא את אוכלוסיות הפסילה ולמנוע את התפשטות המחלה בתוך ובין שדות. בחלקות גזר שאינן אורגניות מספר הריסוסים יכול להגיע מעל ל –15 ריסוסים בעונה, ובמצב כזה כדאיות הגידול מוטלת בספק, יישום של כל כך הרבה ריסוסים מהווה בעיה סביבתית ובריאותית קשה. אחת הבעיות הכי משמעותיות שנתקלים בהן בגידול הגזר הוא האכלוס המיידי של שתילי גזר קטנים על ידי פסילות מיד לאחר ההצצה, מה שיכול להביא להדבקות מוקדמות בעונה ולמוקדים שיכולים להוות מקור להפצת המחלה. בפרוייקט מחקר שהתבצע לפני מספר שנים בהובלתו של פרופ' עבר גרה (גרה וחוב', 2015), במטרה לחקור את המחלה הזו על כל היבטיה, נמצא שהחיידק יכול להדביק צמחי בר, בעיקר שומר, מה שיכול להוות מקור להפצת המחלה לחלקות גזר. השאלה שנשאלת, אם גם לפסילה יש מפלט והיא יכולה להתקיים מחוץ לעונות הגידול. לבדיקת הנושא, הוצבו למחקר זה שתי המטרות עיקריות:
- לבדוק האם ניתן למצוא או ללכוד פרטים של פסילת הגזר בין עונות הגידול של הגזר.
- אם ניתן ללכוד פסילות בין עונות הגידול, האם הן מאוכלסות בליבריבאקטר.
שיטות, תוצאות ומסקנות
באיור 1 ניתן לראות את שיטת העבודה בה השתמשנו ללכידת הפסילה. מלכודות צהובות על עמודים הוצבו הן בתוך שטחי הגזר בסוף העונה או בתוך השטחים לאחר האסיף, והן מסביב לשטחי הגידול בשטחי בור. כיוון שלפעמים לא היה ניתן לחזור לאותם מקומות, המלכודות הוצבו במקומות קרובים למקום הקודם או בשטחים אחרים.
החלפת המלכודות התבצעה אחת לשבועיים לערך. המלכודות הובאו למעבדה במכון וולקני והתבצעה ספירה, ודיגום פסילות מכל מלכודת להפקת DNA ובדיקת הנוכחות של החיידק בעזרת PCR דיאגנוסטי (Mawassi et al. 2018). התוצאות של כלל הלכידות באזורים השונים מובאות בטבלה 1.
טבלה 1. לכידת פסילת הגזר בתוך ומחוץ לשטחי גזר במשך העונה ובין עונות הגידול בשנת 2023
תאריכי הצבה והחלפה מיקום זיהוי מלכודת מספר פסילות שנספרו נוכחות ליבריבאקטר תאריכי הצבה והחלפה מיקום זיהוי מלכודת מספר פסילות שנספרו נוכחות ליבריבאקטר 28.5-6.6.23 מגן בר 25 + 23.7-3.8.23 הר חברון בר 1 7 – מישקי 1 212 + משקי 2 9 – מישקי 2 537 + בר 3 2 – אורן מישקי 1 349 + עצמונה בר 1 8 – מישקי 2 579 + בר 2 3 – עלומים בר 1 78 + 23.7-7.8.23 שובל בר 1 3 – בר 2 59 + חלקה 1 509 – בר (אורגני) 15 – חלקה 2 334 – משקי אורגני 1 10 – להב בר 1 0 – משקי אורגני 2 25 + חלקה 1 25 – משקי אביבי 1 76 + חלקה 2 20 – משקי אביבי 2 204 + 1-15.8.23 משמרת בר 1 2 – משקי 1 106 + בר 2 1 – משקי 2 226 + חלקה 1 6 + 6-27.6.23 מגן בר 9 – חלקה 2 2 + עלומים בר 26 – 3-15.8.23 עצמונה בר 1 5 – בר (אורגני) 11 – בר 2 1 – משקי אורגני 1 6 – מגן בר 1 3 – משקי אורגני 2 134 + בר 2 1 – משקי אביבי 1 21 – בר 3 0 – משקי אביבי 2 14 + אורן בר 1 0 – 27.6-6.7.23 מגן בר 1 4 – בר 2 1 – בר 2 0 – 3-16.8.23 הר חברון מישקי 1 241 – בר 3 7 – מישקי 2 289 – אורן בר 1 10 – בר 1 6 – בר 2 16 – 6-16.8.23 עלומים בר אביבי 1 6 – עלומים בר 1 (עצמונה) 72 – בר אביבי 2 8 – בר 2 (עצמונה) 98 – 7-16.8.23 עלומים בר 1 0 – בר אביבי 1 101 + משקי אורגני 1 3 – בר אביבי 2 5 + משקי אורגני 2 3 – בר אורגני 0 – 23.7-6.9.23 רותמים חלקה 1 39 – משקי אורגני 1 0 – חלקה 2 40 – משקי אורגני 2 37 – 7.8-4.9.23 להב בר 1 22 – 6-18.7.23 אורן בר 1 2 – בר 2 3 – בר 2 5 – חלקה 1 262 – עלומים בר אביבי 1 13 + חלקה 2 284 – בר אביבי 2 3 – 7.8-4.9.23 שובל בר 1 10 – אורגני בר 1 1 – בר 2 2 – אורגני בר 2 6 – חלקה 1 498 – אורגני בר 3 13 + חלקה 2 314 – 18.7-3.8.23 אורן בר 1 3 – 15.8-3.9.23 עצמונה בר 1 4 – בר 2 8 – בר 2 1 – עלומים אורגני בר 1 2 – 15.8-3.9.23 מגן בר 1 2 – אורגני בר 2 6 – בר 2 3 – אורגני בר 3 4 – בר 3 4 – בר אביבי 1 17 – 16.8-3.9.23 עלומים בר אורגני 35 – בר אביבי 2 0 – בר אביבי 1 – 23.7-3.8.23 מגן בר 1 10 – 16.8-3.9.23 אורן בר 1 2 – בר 2 2 – בר 2 3 – בר 3 3 –
מהתוצאות ניתן להסיק מספר מסקנות ותובנות:
1. ההבדל בין לכידת אוכלוסיות הפסילה בתוך שטחי הגזר במהלך הגידול ומחוצה לו הוא משמעותי, כך שבמהלך הגידול ניתן היה ללכוד מאות פסילות במלכודת אחת במשך שבועיים, בהשוואה למספר עשרות במלכודות שהוצבו מחוץ לשטחי הגידול או בשטחי בור.
2. כאשר אין שטחי גזר פעילים, הלכידות בתוך השטחים שמהם נאסף הגזר וגם משטחי בור היו מינימאליות עד אפסיות, כך שסביר כי התרומה המשמעותית מגיעה מצמחי הגזר הנמצאים בשטח.
3. הנגיעות בחיידק נצפתה באחוזים גבוהים בפסילות שנאספו ממלכודות בתוך שטחי הגזר ובאחוזים נמוכים בהרבה מאלו שנלכדו בשטחי בור מסביב לשטחי הגזר. ממצא זה תומך בהיפותזה שפסילות מתקיימות בין עונות הגידול כאשר חלקן טעונות בחיידק. פסילות בודדות שכאלו יכולות להתחיל הדבקה במספר מוקדים ולאחר מכן מחזורי הדבקה, כאשר הן נוחתות על השתילים מיד לאחר ההצצה.
4. מיד לאחר ההצצה, מספר הפסילות שנלכד במלכודות עולה בהדרגה ונעשה מאוד משמעותי בהשוואה למספרי הלכידות כאשר אין צמחי או שתילי גזר בשטח, מה שיכול להעיד על הגירה חיובית אל תוך השטחים, ולאכלוס הצמחים בשלב מאוד מוקדם של הגידול.
תודות
המחקר הינו במימון מלא של קרן מחקרי שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
מקורות ספרות
גרה ע, מוואסי מ, דר צ, שטיינברג ד, גאנם מ, דקו צ. (2015). דוח סופי למיזם 132-1603-12 קידום ממשק הדברה ומניעה של קומפלקס מחלות הצהבון בגזר. המדען הראשי של משרד החקלאות.
Mawassi, M., Dror, O., Bar-Joseph, M., Piasezky, A., Sjölund, J. M., Levitzky, N., Shoshana, N., Meslenin, L., Haviv, S., Porat, C., Katsir, L., Kontsedalov, S., Ghanim, M., Zelinger-Reichert, E., Arnsdorf, Y. M., Gera, A., & Bahar, O. (2018). “Candidatus Liberibacter solanacearum” is tightly associated with carrot yellows symptoms in Israel and transmitted by the prevalent psyllid vector bactericera trigonica. Phytopathology, 108(9), 1056–1066.
