יגאל מאירוב היה נגן הגיטרה המובילה בלהקת-הרוק של ביה"ס התיכון "בליך" שבו למדתי. נהגתי להביט בו בהערצה כשניגן, אצבעותיו רצות על צוואר הגיטרה באלתורים וירטואוזיים.
הייתי אז בכיתה יא', תיכון, נגן גיטרה מתחיל שלימד את עצמו לנגן – ואז שמעתי שיגאל מאירוב מוכר את הגיטרה החשמלית שלו.
הייתה לו אז גיטרה "הופנר" חצי-נפח, דגם לא-יקר אבל שונה מאחרים. מאירוב קיבל אז גיטרה חדשה, "פנדר סטרטוקסטר", הדגם המיתולוגי שעליו ניגנו גם אריק קלפטון וג'ימי הנדריקס, בין השאר.
אז ב-1970 קניתי ממאירוב את ההופנר ההיא.
ניגנתי עליה במשך שנים, עד שב-1980 פגשתי את חניה ביד-חנה ונעשיתי אב לחמישה ורכז ענף בקיבוץ, והגיטרה עלתה אל הבוידם בדירתנו הקיבוצית ושם נשארה.
ב-1985 קיבלתי יום אחד שיחת טלפון מוזרה. בצידו השני של הקו היה שגיב רפאלי, שלמד בבליך שנה מתחתיי וניגן אף הוא באותה להקה של תיכון בליך.
"אתה קנית בזמנו גיטרה מיגאל מאירוב", שגיב אמר.
"נכון", אמרתי.
"אני רוצה לקנות ממך את הגיטרה הזו", שגיב אמר. "ואני מוכן לשלם לך 300 דולר עבורה".
שתקתי שתיקה ארוכה. אחר כך אמרתי: "תן לי 24 שעות למחשבה".
כשסגרתי את הטלפון הורדתי את הגיטרה מהבוידם. היא נראתה תמימה למראה ובמצב טוב. קראתי לילדים ולחניה.
"עכשיו אתם עוזבים הכל", אמרתי, "ועוברים אתי על הגיטרה הזאת, אנחנו מחפשים יהלומים, קוקאין, או סוליה של חשיש – כל דבר שמצדיק שמישהו יתעורר אחרי 15 שנה שנה ויציע לי 300 דולר עבורה".
עברנו עליה הלוך-ושוב ולא מצאנו כלום.
"זאת רק גיטרה", חניה אמרה, ופתאום 300 דולר נשמעו כמו הרבה דברים שמשפחה עם חמישה ילדים צריכה. למחרת היום התקשרתי לשגיב: "בוא. סגרנו עסקה".
והוא בא, ושילם, ולקח את הגיטרה, ונסע.
חשמלית סבירה
בשנות ה-90 החל אלדד בני להתעניין בנגינה בגיטרה, ויום אחד הופעתי בבית עם גיטרה חשמלית שקניתי עבורו. אלדד ניגן בה בהתלהבות, למד בכוחות עצמו והתקדם, ומפעם לפעם כשהקשבתי לו אמרתי לעצמי: "איזה טמבל הייתי שמכרתי את ההופנר ההיא".
וכך התגלגלו להן השנים, עד שב-2006 נסעתי לניו יורק להופעה של אריק קלפטון במדיסון סקוור גארדן. חזרתי מניו-יורק בהחלטה לקנות גיטרה חשמלית ולחזור לנגן.
קניתי גיטרה חשמלית סבירה וניגנתי בה מדי יום, כשמעת לעת אמרתי לאלדד בני: "איזה טמבל הייתי שמכרתי את ההופנר ההיא."
ואלדד נהג לענות: "גיטרות לא מוכרים. תלמד להבא".
ב-2013 נקלענו לסערה של אירועים משפחתיים קשים. חדלתי מלנגן והעברתי את הגיטרה שלי לאלדד. לאחרונה חלה רגיעה במי חיינו הסוערים, ואמרתי לאלדד: "נראה לי שאקח ממך בקרוב את הגיטרה חזרה. מדגדג לי בקצות האצבעות".
ואלדד אמר: "אין בעיה. יש לי אחרת שקניתי".
לפני כחודש אלדד הושיב אותי מולו ואמר: "אני רוצה לספר לך משהו".
הקשבתי.
"כשאמרת לי שאתה רוצה לחזור שוב לנגן", אמר אלדד, "החלטתי שאני רוצה להשיג לך את ההופנר שמכרת לפני 35 שנה. יצרתי קשר עם שגיב רפאלי, הבחור שקנה אותה ממך, שעכשיו הוא חבר פייסבוק שלך. אמרתי לו שאני רוצה לקנות אותה ממנו חזרה, כמה שיעלה יעלה".
ואז הוא הושיט לי את הסמארטפון שלו ואמר: "זה מה ששגיב רפאלי כתב לי חזרה במסנג'ר. הנה, תקרא".
ואני קראתי:
"יו! יש סיפור על הגיטרה הזאת ואני בכלל רכשתי אותה מהדי בכדי שתחזור לבעליה המקוריים הראשון! קוראים לו יגאל מאירוב, נגן גיטרה מחונן ומיליונר שגר בסביון, לונדון, פורצהיים בגרמניה, ניו דלהי והונג קונג. החיבור שלו לגיטרה הזאת מאוד רגשי. כשהיינו ילדים בבית הספר רמת חן ולאחר מכן בבליך, הוריו של יגאל התגרשו, בשל העבודה הבינלאומית הזאת של האבא של יגאל, שהתעסק בתכשיטים וביהלומים. יום אחד האבא הגיע מאחד המסעות עם הגיטרה הזאת במתנה ליגאל, שמאוד נקשר אליה. ב-70' הוא מכר אותה לאבא שלך וכשהשתחררנו מהצבא הוא עזב את הארץ להצטרף לחברה של אביו. הוא המשיך כל הזמן לנגן בגרמניה והסתובב המון בעולם וגם ניגן במקביל לעסק של אביו.
באחת הפעמים שיגאל ביקר בארץ הוא הביא אתו את ג'ק ברוס, הבסיסט של להקת הקצפת, להופעה משותפת. הלכתי להופעה הזו ושם פגשתי את יגאל. הוא ביקש ממני אישית להשיג לו את ההופנר הישנה. מצאתי אותה אצל אביך, ולא היה לו בכלל אכפת להיפטר ממנה עבור 300 דולר, שקיבלתי אחר כך מיגאל עבורה.
אתה מבין שיש לה ערך רגשי מאוד גבוה עבור יגאל מאירוב. אתן לך את הפרטים שלו ותנסה לדבר אתו ישירות. אני כמעט בטוח שהוא לא יוותר עליה…".
סיימתי לקרוא ואלדד אמר: "אני עדיין לא ויתרתי. אני מתכוון ליצור קשר עם מאירוב ולנסות לשכנע אותו שימכור לי אותה".
הסתכלתי בו עם כל האהבה שיש בעולם ואמרתי:
"אתה יודע, לפעמים, למרות שזה די נדיר בדרך כלל, דברים מוצאים את מקומם הנכון מתוך השתלשלות האירועים והנסיבות. זה אחד מאותם המקרים, והגיטרה הזו כנראה צריכה להישאר בידיים של יגאל מאירוב. זה הרגע להבין שכל מה שקשור בגיטרה הזו מצוי כרגע במקומו הנכון, ולקבל את זה".
ואז אמרתי: "בוא, תראה לי ביוטיוב את הגיטריסט ההוא שסיפרת לי עליו".
