יבול שיא
הרפת והחלב
חדר העבודה של יגאל אלון ב

טיול בין כנרת לגולן 

5 דק' קריאה

שיתוף:

במדור הקודם התארחנו במלון נוף גינוסר שכולל את קפה צלמון החדש, בית יגאל אלון ועוד * השבוע נמשיך לטייל בין הסירה של ישוע – לסג'רה (אילניה) ומסחה (כפר תבור), בין הסנהדרין למגדלא והכל עם אוכל טוב ומלון מפנק 

בוקר על שפת הכנרת 

אחרי לילה שקט ונוח בחדר המרווח שלנו, וכוס אספרסו ממכונת האספרסו שבחדר, הלכנו למסעדה ליהנות מארוחת הבוקר, לפני יום הטיול שלפנינו. 

המסעדה היתה פחות מלאה מהערב, כי חלק מהקבוצות כבר יצאו לדרכם והחלק של שומרי השבת לקחו את הבוקר בניחותא וטרם יצאו לארוחת הבוקר. מגוון הסלטים של הבוקר היה מרענן וטעים כמו גם שלל המאפים החמים והטריים כך שקשה היה לעמוד בפיתוי. 

בתום ארוחת הבוקר עשינו סיור בית מבני המלון הפרושים בין מדשאות וגינות. במלון נוף גינוסר יש 170 חדרים, שחלקם הקטן משקיף אל הכנרת וחלקם צופים למצוק ארבל הקרוב. מהמרפסת של כל חדר אפשר לצפות מהקומה השנייה או לצאת מקומת הקרקע, לגינה היפה והמטופחת של המלון שמתפרשת על שטחי המלון הנרחבים עם עשרות דונם של דשא ירוק. 

לפרטים והזמנות באתר בוקינג ובטל': 04-6700320 

בית יגאל אלון או מוזיאון אדם בגליל 

השארנו הרכב בחנייה והלכנו למבנה הבטון הבולט לחוף הכנרת וסמוך למלון גינוסר. המקום שתוכנן ע"י חנן הברון הוא מוזיאון שנפתח בשנת 1987 ונקרא על שם ולהצגת פועלו של חבר קיבוץ גינוסר, יגאל אלון. הצטרפנו לסיור שלקח אותנו למסע בין חללי המוזיאון. התחלנו בחדר שעוסק בסיפור חייו של יגאל אלון, החל מילדותו בכפר תבור היא מסחה, דרך לימודיו בבית ספר כדורי, תקופת הפלמ"ח ועד היותו ראש ממשלה (התקופה הקצרה ביותר של כהונת ראש ממשלה בישראל – 19 ימים לאחר מותו של לוי אשכול) שר החינוך, החוץ ועוד.  

משם עלינו במעלה פנימי ספירלי שלאורכו מוצגים ממצאים מהעבר הרחוק של החיים סביב הכנרת. בקצה המעלה, בקומה השנייה נמצא אולם תצוגה שמספר על תקופת המשנה והתלמוד בגליל והכנרת ומציג את היישוב היהודי בגליל בתקופות אלה. במרכז מוצג העתק של אבן מגדלא, שנמצאה באתר החפירות שצמוד למלון מגדלא אולם נוסף מספר את סיפורה של ימת כנרת וסיפור המאבק על שמירת מפלס הכנרת ומדיניות המים הישראלית. 

ראוי לציון אולם מוצנע בו מוצגות עבודות אמנות פרי מפגשי בני נוער ואמנים, בשיתוף פעולה של שכנות יהודית ערבית ברוחו של ישאל אלון. המפגש נקרא מפגש אביב וחלק מהיצירות והתוצרים של מפגש אביב הפכו לחלק מהעיצוב הקבוע של בית יגאל אלון. 

בין המלון לבין בית יגאל אלון שוכנת חורשת עצי אקליפטוס המכונה חורשת הפלמ"ח שהיא אתר מורשת. כאן התאמנה לראשונה בשנת 1941 פלוגה א' של הפלמ"ח ומפקדה יגאל אלון, שגר בקיבוץ גינוסר. כאן גם ערך יגאל אלון את המפגשים השנתיים שלו, עם נכבדי הכפרים הערביים של הגליל והצפון. 

הסירה של ישו 

בית יגאל אלון הפך לאבן שואבת לצליינים תודות לסירה של ישו, וזה סיפור המעשה. בינואר 1986, הייתי מנהל אזור הצפון של מבשלת שיכר לאומית שהיתה אז מונופול יצור בירה מכבי וגולדסטאר (ואז לא היתה בירה אחרת בארץ), והכנרת היתה האזור שבו הסתובבתי פעמיים-שלוש פעמים בשבוע. באחת הפעמים גונבה שמוע לאזני, שמצאו שרידי סירה שנחשפו בגלל מפלס המים הכול כך נמוך של הכנרת. סופר לי שהמקום נמצא מדרום לקיבוץ גינוסר.  

נסעתי לאזור המלון שהיה לקוח של החברה, החניתי הרכב שם, והתחלתי ללכת דרומה לכיוון סוללת חול עם אנשים שהיתה ליד המים. כמובן שצוות החופרים במקום, לא אהבו את הזר המתקרב, אבל אחרי חילופי דברים קצרים, הבינו שכל כוונתי אינה לפגוע ובוודאי לא לגרום נזק ע"י הפצת השמועה וקריאה לגנבי עתיקות. 

המרוץ של החופרים כנגד עליית מפלס הכנרת הממשמש ובא, אילץ אותם לפעול מהר. בפעם הבאה שהגעתי למקום, גוף הסירה כבר היה גלוי וחשוף, ומשאבה פעלה לשאוב את המים מאזור הסירה לכנרת על מנת לשמור על המקום יבש ככל שניתן. 

כשדיברתי עם אחד מאנשי הצוות ושאלתי איך מתכוונים להוציא הסירה מכאן, אמר שטרם עלו על רעיון מתאים. סיפרתי לו על הדרך בה היינו ביחידת הדוברות של אגד צליחה, מציפים את הדוברות ע"י מילוי בחומר אפוקסי שהיה מתנפח ונצמד לעצם אותו רוצים להציף וכך הופך אותו לקל וצף. הבחור נשמע מופתע ואמר שיבדוק הרעיון. לימים נודע לי שהשתמשו אמנם בקצף ובפעם האחרונה שהגעתי לאתר החשיפה כבר אסרו עלי להתקרב והאזור היה מסומן וסגור. 

אחרי שהסירה הועברה לאזור סמוך לקיבוץ ולבית יגאל אלון שהיה בהקמה, התחיל תהליך שימור ארוך כולל מחקר ובדיקה שמתארכת את הסירה לתקופה בה ישוע פעל וחי באזור מגדל וכפר נחום, ועל כן זכתה לכינוי הסירה של ישו.  

פרטים נוספים באתר: yigal-allon-centre.org.il 

סירת ישו
סירת ישו לאחר טיפול ושימור בבית יגאל אלון. צילום: דני בר 

חווימה בכנרת 

אחת החוויות הטובות והמיוחדות בכנרת היא שיט על מי האגם, וביחוד בנהיגה עצמית וניווט בעזרת מערכת חכמה של מפה חיה ואפליקציית נווט, שמביאה אותנו למפל הנסתר, לחופים פחות מוכרים בצפון מערב הכנרת. 

עלינו על סירת המנוע הקטנה של חווימה, והתחלנו בניווט פשוט וקל עפ"י המסלול אותו מורה ומכוון האייפד שיש על הסירה. כמובן שלי, כסקיפר מנוסה בים ובאוקיינוס זה שיט לקטנים, אבל השותפים לחוויה נהנים לא פחות מהאוויר והאווירה ואפילו אין צורך ברישיון משיט לצורך הנהיגה. 

בשייט הגענו לשש נקודות נסתרות ומרהיבות ביופיין, שעד כה היו מוכרות רק לבעלי סירות מנוע גדולות ויקרות, שרק הם הכירו ויכלו להגיע אליהן.  

הפעילות בחווימה מתקיימת בימים ראשון עד שישי, מחגי האביב ועד סוף חגי הסתיו, לא כולל שבתות וחגים ויש להזמין סירה מראש באתר www.havayama.co.il 

מגדלא 

המשכנו לדרכנו אבל נשארנו על חוף צפון מערב ימת הכנרת. נסענו לראות את האתר של חפירות מגדל העתיקה היא מגדלא שלחוף הכנרת. כאן נחשף בית כנסת מפואר מהמאה הראשונה לספירה. בית כנסת זה הוא הקדום ביותר בגליל. במרכז בית הכנסת נמצאה אבן מגדלא, שהעתק שלה מוצג בבית יגאל אלון ובמלון מגדלא, שהחפירות הן בשטח המלון. אבן מגדלא היא תיבה מלבנית מאבן גיר, שלה ארבע רגלים, והיא מעוטרת בתבליטים סכמתיים המתארים את המקדש. האבן היתה רהיט הקשור בקריאה בתורה. בחזית האבן מתוארת מנורה, והיא הקדומה ביותר שנמצאה בבית כנסת. האבן היא אחת התגליות החשובות ביותר בארכיאולוגיה של ארץ ישראל. יש הסבורים שהיא מייצגת את בית המקדש, ונראה כי נעשתה בידי אומן שראה בחייו את בית המקדש. האבן מלמדת על הקשר העמוק בין יהודי הגליל למקדש בירושלים.  

פרטים נוספים בקישור: www.magdala.org 

בית הכנסת והאבן של מגדלא
בית הכנסת והאבן של מגדלא. צילום: דני בר 

שביל הסנהדרין 

בבית יגאל אלון קראנו וראינו מוצגים משביל הסנהדרין – מיזם המחבר את הצועד בו אל מרחבי הגליל ואל מורשתו התרבותית. המשכנו לטבריה, שהיא תחנתו האחרונה של שביל הסנהדרין.  

השביל חוצה את הגליל ממערב למזרח, מבית שערים עד טבריה, מרחק של כ-120 ק"מ! בדרכו הוא עובר בין התחנות בהן התקיימה ההנהגה היהודית בגליל בתקופת המשנה והתלמוד (התקופות הרומית והביזנטית, המאות 2-5 לספירה). ההולך בשביל נחשף להיסטוריה, לארכיאולוגיה, ליצירה הספרותית ולדמויות שפעלו בגליל, ובכך גדלה זיקתו לארץ ולעתיקותיה. 

שביל הסנהדרין מחולק לחמישה מקטעים: בית שערים – אושה; אושה – שפרעם – יודפת; יודפת – ציפורי; ציפורי – ארבל והקטע האחרון ארבל – טבריה.  

כל מקטע עוסק באחד מחמישה ערכים מרכזיים: עשייה, שלום, ענווה, נתינה ואהבה. ערכים השזורים במשפטי חוכמה וחקוקים על אבני הדרך הפזורות לאורך השביל. 

פרטים נוספים על שביל הסנהדרין תמצאו ב: https://www.visit-tiberias.com/index.php?dir=site&page=places&op=item&cs=570 

דני בר טיולים וסגנון חיים www.danybar.co.il מדריך, יועץ ומתכנן טיולים בארץ ובחו"ל. פרטים באתר https://www.danybar.co.il/trip_planning/ או בפייסבוק https://www.facebook.com/DanysBarTravelWineAndDine 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן