מסלול טיול שמתאים לכל ימות השנה, לאורך הירקון ברגל, באופניים ואפילו ברכב SUV משפחתי. מסלול עם שתי מכוניות או אחת ואפשר גם לרחוץ או לשוט בירקון בפינות פחות מוכרות. מצורפת גם מפה מפורטת
*תמונה ראשית: מפת הטיול – שימו לב לחיצים הצבעוניים. צילום: דני בר
המפל הנסתר או מפל שרונים – חץ אדום
המפל הקטן שמכונה גם מפל שרונים בשל קרבתו לצומת שרונים, בהוד השרון. האזור עבר לפני מספר שנים שיקום מקיף, שבמסגרתו שודרג המפגש בין נחל הירקון לנחל קנה. בשל הפרש הגבהים, נוצר במקום מפל קטן עם מדרגות אבן. כחלק מהפרויקט, נבנה בצד המפל, מעין סולם דגים שמאפשר לדגים לשחות ולקפוץ במעלה הזרם דרך מדרגות נמוכות בזרם הנחל, וכך להימנע ממכשולים באפיק הראשי.
המים הזורמים ממקורות הירקון במזרח ועד המפל, הם מי מעיינות טהורים – עצי איקליפטוס מצלים על האזור, וצמחיית קנה טבעית מעטרת את הנחל. יש לדעת שגם אם המים חומים זה בוץ שנוצר ע"י תנועת מתרחצים במעלה הנחל עד מקורות הירקון, בשלל נקודות עם ירידה נוחה למים, אותם חוצים מטיילים ברגל וגם רוכבי אופניים רבים הפוקדים את המסלול.
שימו לב: חל איסור מוחלט להיכנס למים בנקודה שמתחת למפל. אלו מים מזוהמים עם שפכים ופסולת תעשייתית והרבה קולימפורמים מסוכנים שמגיעים מצד ימין, במורד נחל קנה שניזון ממפעל טיהור השופכין של הוד השרון ומשטחי הרשות הפלסטינית. למרות שיתכן שתראו אנשים מתרחצים וילדים עם אבובי מים, אל תתפתו ואל תיכנסו למים במורד המפל הנסתר. בוויז: כתבו המפל הנסתר שרונית, שם משאירים את הרכב.
הבטונדות על המפל הנסתר
כדי למנוע מעבר רכבים בנחל מצד לצד, הרשויות הציבו במקום בטונדות ענקיות ומכוערות. דפנה פולק, אומנית ציור ותושבת הוד השרון, גילוי נאות – חברה ובת כיתה שלי, התנדבה לצבוע את ארבע הבטונדות משני הצדדים. דפנה, שמכירה היטב את הירקון, אותו היא מצלמת שנים רבות, בחרה לצייר ציור קיר שישלב אלמנטים של הקנה המצוי שנמצא בסביבה, ועופות שחיים בסביבה, כך שהציור על הבטונדות ישתלב היטב בנוף. דפנה ביצעה את הציור בהתנדבות מלאה, ובמימון המונים נרכשו הצבעים והחומרים שנדרשו לפרויקט.
בין המפל לטחנת הקמח
נלך לאורך השביל המסומן כשביל ישראל ובתוך מנהרות של שיחי קנה מצוי, במקביל לנחל הירקון. לאחר העיקול המלא הראשון נמצא רחבה גדולה חשופה מעל הירקון עם עץ אקליפטוס גדול, הניצב מעל המים ומשתלשל ממנו חבל לטובת הקופצים למי הירקון. כאן אפשר לעצור לרחצה במי הירקון (לרוב הם חומים אבל הם נקיים), לשוט על מזרן או סירת גומי שנביא עם הרכב (למקום זה ניתן להגיע עם רכב SUV רגיל ולא צריך 4X4).
נמשיך משם עוד כברת דרך קצרה ונגיע לחצי אי עם גישה נוחה למתחם משופץ של טחנת קמח היסטורית.
טחנת אבו רבאח – חץ כחול
זוהי טחנת קמח היסטורית שפעלה לאורך נחל הירקון במשך מאות שנים. כבר בתקופה הרומית והביזנטית נוצלו מי הירקון להפעלת טחנות קמח. בתקופה העות'מאנית, ובעיקר במאות 18-19, הוקמו לאורך הנחל מספר טחנות ששירתו את תושבי הכפרים הערביים והיישובים החקלאיים באזור. טחנת אבו רבאח נקראה על שם משפחת אבו רבאח, שהייתה בעלת קרקעות באזור והפעילה את הטחנה במשך שנים רבות. היא שירתה בעיקר את תושבי הכפרים שבסביבה, בהם הכפר אבו קישק שעל אדמותיו הוקמה רמתיים, וכן חקלאים מהשרון ומהשומרון, שהביאו חיטה ושעורה לטחינה.
בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 החלו לפעול בארץ טחנות קיטור ובהמשך טחנות המונעות במנועי דיזל וחשמל, שהיו יעילות ורווחיות יותר. במקביל, שאיבת מי הירקון לצורכי חקלאות הפחיתה את הזרימה הטבעית וכתוצאה מכך איבדו טחנות המים לאורח הירקון את יתרונן ונסגרו בהדרגה.
בין טחנת הקמח לבית לאה
שימו לב למנהרות שהטבע פיסל במו ידיו, ההופכות את מסלול הטיול של נחל הירקון לחוויה בלתי רגילה. ממשיכים ללכת לצד הירקון, על שביל ישראל. בדרך צמחיה וגם עופות מים חלקם עונתיים. יש גם גשר המאפשר לעבור בבטחה ונחת, להליכה לאורך הגדה הדרומית של הירקון עד ממש למול בית לאה ושם אפשר לחצות את מי הנחל הרדודים ולהגיע לבית לאה.
חורבת בית לאה – חץ ירוק
חורבה שהיא אחד משרידי תרבות הפרדסים של מישור החוף, שמספר את סיפורה של החקלאות בארץ ישראל עוד לפני קום המדינה. למרות שהמבנה נראה כיום כמבנה בודד בלב הטבע, בעבר היה מוקף במאות דונמים של פרדסי הדרים. המבנה הוקם בסוף המאה ה־19, ככל הנראה בשנות 80-90 של המאה ה-19. הוא נבנה בתקופה שבה בעלי פרדסים פרטיים השקיעו במערכות שאיבה מתקדמות יחסית, כדי לנצל את מי הירקון להשקיית הפרדסים.
לאורך הירקון נבנו עשרות בתי באר, משום שהמים היו זמינים כל השנה ואפשרו גידול אינטנסיבי של תפוזי שמוטי, אשכוליות, לימונים ואף קלמנטינות. יש לזכור שענף ההדרים היה במשך עשרות שנים אחד ממנועי הייצוא החשובים של ארץ ישראל תחת המותג Jaffa ומנמל יפו הועמסו ההדרים על אוניות בדרכן לאירופה. בית לאה הוא אחד השרידים הבודדים לאורך הירקון.
מי זו לאה המקומטת?
מקור השם בית לאה לוט בערפל ואין תיעוד היסטורי רשמי או מסמך מתקופת הקמת המבנה שמסביר את השם. קיימות שתי גרסאות למקור הכינוי. הגרסה הרווחת שאני מאמץ, היא שהשם נולד דווקא לאחר שהמבנה ננטש. על אחד מקירותיו רוססה כתובת גרפיטי שכללה את המילים "לאה המקומטת". כך החלו מטיילים לכנות את המבנה "בית לאה" ועם השנים הכינוי התקבע ואף אומץ בפרסומים ובמפות.
גרסה עממית נוספת היא שהמבנה נקרא על שם אישה בשם לאה, שהייתה קשורה לבעלי הפרדס או למשפחה שהחזיקה בו. עם זאת, עד היום לא נמצאו מסמכים או עדויות היסטוריות המאמתים סיפור זה, ולכן הוא נחשב למסורת בעל פה בלבד ופחות מהימנה בעיני.
כיום בית לאה מוכר למטיילים, לצועדים בשביל ישראל ובסיורי מורשת לאורך הירקון.
עגלת קפה אסטריקה וחורשת זכרון – חץ צהוב
מבית לאה הולכים צפונה בשביל המוליך למתחם המועצה האזורית דרום השרון, שם החניתם רכב אחד. אם באתם עם רכב אחד, חיזרו באותו מסלול לרכב שהשארתם במפל הנסתר, וסעו למתחם המועצה האזורית.
כאן תוכלו להתרענן בעגלת הקפה אסתריקה וגם לנפוש בחורשת האלונים, שהיא יד הנצחה לבני המועצה האזורית דרום השרון, שנרצחו ונהרגו בטבח 7 באוקטובר 2023 ובמלחמה שאחריו.
בחורשת האלונים, שנמצאת מאחורי בניין המועצה מול הירקון, ניטע אלון לזכר כל אחד מהנופלים. לצד כל עץ הוצב ספסל, ועל גבי שלט עם קודQR , בעזרתו ניתן לקרוא את סיפור חייו של הנופל או הנופלת. המקום תוכנן להיות אתר זיכרון חי, שאליו מגיעים מטיילים בשבילי הירקון, תלמידים ותושבי האזור.
בתחילת הדרך היו 11 עצים ומאז נוספו נופלים נוספים במהלך המלחמה. בין המונצחים, מאי נעים ז"ל, מגן חיים, נכדתו של שלמה שרף יבדל"א, רוני אשל ז"ל מצור יצחק ועוד. ייחודה של החורשה הוא בכך שאינה רק אנדרטה, אלא מרחב חי ומתפתח.
עצי האלון שניטעו מסמלים צמיחה, שורשיות והמשכיות – ערכים המזוהים עם יישובי המועצה ועם נופי השרון. מיקומה בלב קריית המועצה, בסמוך לירקון, מאפשר לשלב את הזיכרון עם הטבע, כך שהמבקרים יכולים לעצור במקום של שקט והתבוננות במהלך טיול באזור.
פרטים בפייסבוק: אסתריקה – עגלת קפה על הירקון.
דני בר טיולים וסגנון חיים www.danybar.co.il יועץ ומתכנן טיולים בארץ ובחו"ל. פרטים באתר https://www.danybar.co.il/trip_planning/ או בפייסבוק https://www.facebook.com/DanysBarTravelWineAndDine
