הפעם טיול לאזור אבו-גוש בואך ירושלים, בו נמצאים "המתססה" ומזקקת הולנדר, שהופכות מזון מוצל למשקאות איכות שווים. נסיעה בזמן לימי אלביס העליזים, קצת היסטוריה וגם תצפית עם רוח
*תמונה ראשית: המרפסת של מזקקת הולנדר, במושב בית מאיר. צילום: דני בר
יצאנו לטיול קרוב למרכז אבל רחוק מהעיר. טיול באזור בו מספרים לנו שלא נשמעו אזעקות ואפשר ליהנות בו מהרבה אוויר הרים צלול כיין וריח אורנים. סביבה של מספר הצעות לאוכל טוב וחומוס וגם לשתות וללמוד על האזור.
הפעם טיול לאזור אבו-גוש בואך ירושלים, בו נמצאים המתססה והמזקקה שהופכות מזון מוצל למשקאות איכות שווים. נסיעה בזמן לימי אלביס העליזים, קצת היסטוריה וגם תצפית עם רוח.
מזקקת הולנדר Hollander Distillery
במושב בית מאיר וסמוך לשמורת המסרק ודרך בורמה נמצאת מזקקת הולנדר, ששוקדת על הכנת ליקרים ושנאפס מפירות.
הסיפור של משפחת הולנדר מתחיל בדרום צ'כוסלובקיה של לפני יותר ממאה שנים, אזור שהוא סלובקיה של היום. עפ"י ההיסטוריה המשפחתית של המשפחה, בשנת 1930 היה להם בניטרה (Nitra) – מזקקה שייצרה אלכוהול, יינות ומשקאות חריפים על בסיס זיקוק פירות שונים, והידע אשר העניק להם פרנסה – אף הציל את חיי המשפחה במהלך מלחמת העולם השנייה. נלחש לי בסוד, שלפני כן חלק אחר במשפחה היה יצרן יינות ושיכר בעיר טרנבה (Trnava), 40 ק"מ מערבית לניטרה, בה חייה קהילה יהודית עשירה שעסקה גם בייצור יין מהענבים הגדלים בהרי הטטרה הנמוכים.
הנקודה האישית שלי: משפחתה של אימי הסתתרה בניטרה בזהות נוצרית בשנים 1938-45 וסביר להניח שאף הם שתו ממוצרי הולנדר (באותה תקופה יהודי ניטרה היוו 20% מ-20,000 תושבי העיירה). בנוסף, סבא שלי היה יצרן מסננים לתעשיית ייצור היין והאלכוהול, שמן הסתם סיפק את מוצריו באזור זה והכיר את הולנדר, ככל הנראה.
לאחר קום המדינה ועד שנות ה-60 של המאה שעברה, עסקה המשפחה בייצור מיץ ענבים במפעל ענבי ציון, שהיה ממוקם בבת-ים ונמכר לאחר שלא זכה להצלחה מסחרית וכלכלית. מזקקת הולנדר המודרנית, סוג של חזרה לשורשים, הוקמה בקיץ 2017, ומאז ועד היום מפתחים ומזקקים בה שתי סדרות של מוצרים: ליקרים טבעיים מפירות ותזקיקי שנאפס Schnaps על בסיס פירות שונים.
הליקרים מיוצרים במזקקת הולנדר פותחו על ידי בת המשפחה, רני הולנדר, בשיתוף חברה גרמנית המתמחה בייצור ליקרים בשיטה הגרמנית המסורתית, עם התאמה לחיך הישראלי.
השנאפס של הולנדר מיוצר מפירות מקומיים שמגיעים ישירות מחקלאים בכל רחבי הארץ – הרי ירושלים, הרי יהודה, צפון רמת הגולן, בקעת בית שאן, הערבה ועוד.
הפירות ליצור הליקרים והשנאפס, עוברים תהליך טחינה והתססה ולאחר מכן עוברים למזקקה מנחושת שיובאה מגרמניה. התזקיקים עוברים יישון במכלי הנירוסטה לייצוב הטעם ולבסוף עוברים לבקבוקים בגדלים ועיצובים שונים.
צמוד למזקקה הוקמה מרפסת מקורה ופינות ישיבה מוצלות, הצופות להרי יהודה הסובבים את הישוב. תפאורה אידאלית לכוס משקה או קוקטייל מעניין. מספר הצעות למשקאות:
אתרוג'ין – כוס קרח עם 150 מ"ל שנאפס אתרוגים, 250 מי טוניק, פלח לימון ומספר עלי נענע.
אַפוֹגָטוֹ ffogato – כוס עם כדור גלידה שוקולד, 50 מ"ל ליקר קוקוס-דלעת, 50 מ"ל אספרסו.
הולנדר שפריץ – כוס יין עם 50 מ"ל סודה, 150 מ"ל ליקר אשכולית אדומה וכשות, למלא בקרח ולקשט בעלי לימונית.
בכדי לבקר במזקקת הולדר עליכם לתאם מראש ביקור באתר: www.hollanderdistillery.com או בטל': 02-6441084
המנזר הבנדיקטיני באבו גוש
מנזר התחייה של מריה הקדושה או בשמו הרשמי Abbaye Sainte-Marie de la Résurrection d'Abu Gosh, והכנסייה שלו בנויים על היסודות של כנסיית התחייה מהתקופה הצלבנית. המקום הוקם במאה ה-12 על גבי חורבות רומיות במרכז אבו גוש, שכונתה בפי הצלבנים פונטנואיד Fontenoid. עד המאה ה-19 כינו הערבים את הכפר קרית אל-ענאב כלומר קריית ענבים. האתר נקשר על ידי הצלבנים עם אמאוס מבשורת לוקס.
המקום נרכש על ידי ממשלת צרפת בשנת 1899 והועבר לניהול ואחריות האבות הבנדיקטינים הצרפתים. אדוארד רובינסון (Edward Robinson), תיאר את הכנסייה בשנת 1838 וכתב: "ברור (שהכנסייה) מתקופת מסעי הצלב, ו…שמורה בצורה מושלמת יותר מכל כנסייה עתיקה אחרת בארץ ישראל".
חפירות שנערכו ב-1944 מאשרות שהצלבנים זיהו את האתר כאמאוס המקראי. הכנסייה בנויה מעל מעיין עתיק. המנזר הצמוד לכנסייה מאכלס חלק לנזירים וחלק נפרד לנזירות, והם מפעילים בית הארחה שמארח נוצרים, שמשלמים עפ"י רוחב ליבם. המקום פתוח לביקורים למעט ימי ראשון וחגים נוצריים.
פרטים נוספים באתר: https://abbaye-abugosh.info/en/church-visit/
הר הרוח – תצפית
הכביש המוליך מאבו-גוש לישוב הקהילתי נטף, עובר באזור עם שרידי יער שנפגע מכמה שריפות אבל משתקם יפה. לאחר הפנייה לכיוון נטף תגיעו לפנייה שמאלה המסומנת להר הרוח (סימון שבילים כחול). פנו וסעו על הכביש המוביל לתצפית מסודרת שבראות סבירה רואים ממנה את משור החוף פרוש תחתיכם – מנתניה ועד אשדוד. לאורך הדרך של קק"ל יש מספר פינות פיקניק מסודרות ושווה להצטייד במצרכים לפיקניק (ואם שכחתם, באבו גוש ניתן לקנות הכול), ולעשות פריסה באחת מפינות הישיבה או סתם תחת עץ רענן. אגב, אם הגעתם לכניסה לישוב נטף, סימן שפספסתם את הפניה ועליכם לשוב בחזרה.
מסעדת אלביס – נווה אילן
בתחנת הדלק מיד עם הפנייה לכיוון נווה אילן, נמצאים מספר פסלים של הזמר אלביס פרסלי, שהיה נערץ על הבעלים של המסעדה המקומית עוד משנות ה-70 של המאה שעברה. המקום מציע מגוון מנות מזרח תיכוניות, אבל העיקר בו הוא האווירה – רק מוסיקה של שירי אלביס פרסלי (Elvis Presley), תמונות של פרסלי על הקירות ואף ניתן לרכוש מזכרות המוקדשות לאליל המת.
החוויה בעת ביקור בפונדק אלביס היא יותר מהאוכל ואי אפשר בלי להצטלם לצד האליל ולהעלות באינסטגרם. פתוח כל יום 7-19. אם תרצו לסעוד את ליבכם במנת חומוס באחת החומוסיות שאבו-גוש מפורסמת בהם, אל תפתחו ציפיות. אחרי המשברים של הקורונה והמלחמה וסגירת ענף התיירות הנכנסת, רבות מהחומוסיות נסגרו ונותרו 2-3 מקומות בלבד. אנחנו ויתרנו על התענוג.
המתססה, יד השמונה
בכניסה ליד השמונה וסמוך ליקב קסטל, נמצאת "המתססה". הרעיון להקמת המתססה עלה במוחו הקודח של היזם ומבעלי המקום – תומר צור, בזמן שעבד בחקלאות של קיבוץ צובה שבהרי ירושלים. תומר ראה איך תפוחי עץ ואגסים רבים נשארים במטע לאחר הקטיף, כי אינם עומדים בסטנדרטים (גודל, מראה וכו') לשיווק, למרות שטעמם מדהים. בנוסף לפרי שנשאר במטע והופך לפסולת, כמויות גדולות נוספות מהפרי, נפסלות לשיווק בבית האריזה בגלל צבע לא אחיד, גודל וצורה לא יאים למשווקים, מכה שחטף הפרי מהעץ לאריזה ועוד סיבות שונות ומשונות.
לאחר מספר שנים של ניסוי ותהייה תוך ייצור מיצים טבעיים ואף מעדני פרי, התרכז תומר בהכנת סיידר אלכוהולי בתהליך ההתססה קפדני ואף מגוון סוגי חומץ לשימוש ביתי ולשוק המסעדות.
המתססה, ששומרת על רעיון הצלת מזון, קונה את הפרי שנפסל לשיווק מחקלאים ברחבי הארץ, שהיו נאלצים לזרוק את הפרי ולהפסיד הרבה כסף, וכך מקיימים מודל חי של כלכלה מעגלית. פעולת הצלת המזון מהווה מחד רשת ביטחון למשקי החקלאיים, ומאידך מאפשרת ייצור מגוון מוצרים ייחודים וטבעיים באיכות מעולה.
ביקור בהמתססה מתחיל במרכז המבקרים, בו לומדים להכיר את סיפור המתססה תוך שצופים על אולם היצור ומכלי התסיסה של המתססה.
מומלץ לעשות סיור טעימות חוויתי בו תשמעו את הסיפור המיוחד של המתססה, תלמדו על תהליך הייצור של הסיידר וגם תטעמו ממגוון הסיידרים האלכוהולים, המיצים והקוקטיילים של המתססה. הסיור מתאים לכל אחד מגיל 7 ומעלה.
יש להזמין מקום לסיור מראש. בימי חמישי בערב נערכים במקום ערבי הווי ושתייה חוויתיים. יש להזמין מקום מראש באתר www.hamatsesa.com או בטל': 073-3745567| 054-4733087
הצלת מזון Food Salvage
הצלת מזון היא שימוש במזון בכלל ובעיקר פירות וירקות, שלכאורה אינם "ראויים" לשיווק, בצורה חדשה ושיווקם בצורה חדשה. החל מכבישה או החמצה, בישול ואף סחיטה והתססה.
המזון המוצל ראוי למתאים למאכל, אך לרוב לא ניתן למכירה בצינורות המכירה והשיווק בעולם המערבי של המאה ה-21. במקרה של תוצרת טרייה, פירות וירקות שאינם עומדים בתקנים קוסמטיים לצורה וצבע ונפסלים לשיווק.
יש ארגונים כמו "לקט ישראל" שפועלים על מנת להציל את המזון הזה ומחלקים אותו לנזקקים, אבל יש גם עסקים שכל תוצרתם מבוססת על מזון מוצל – שימוש בפרי שלא מתאים לשיווק, להכנת מיץ, תזקיק או אפילו רסק מאותו פרי טרי ישר מהעץ או מבית האריזה.
דני בר טיולים וסגנון חיים www.danybar.co.il מדריך, יועץ ומתכנן טיולים בארץ ובחו"ל. פרטים באתר https://www.danybar.co.il/trip_planning/ או בפייסבוק https://www.facebook.com/DanysBarTravelWineAndDine