טיפול לתחזוקת מערכות ההשקיה בפרדס

מדריכי ההדרים

סוף עונת ההשקיה (סוף הסתיו, תחילת החורף) הינו המועד החשוב ביותר לטיפול בתחזוקת מערכות ההשקיה.

טיפול במערכות טפטוף

העקרונות המנחים להפעלה נכונה של מערכת הטפטוף הם:

1. הקפדה על השלמות ועל הניקיון של מערכות הסינון.

2. שמירה על לחצי עבודה מתאימים במערכת הטפטוף ובדיקה מדגמית של ספיקת הטפטפות.

3. שטיפה תקופתית של מערכת הטפטוף.

תחילת עונת ההשקיה מחייבת טיפולים ובדיקות הכנה דקדקניות במערכת ההשקיה, על אביזריה השונים. לייעול הטיפולים הכימיים השונים יש לבצע לפני תחילתם טיפול מכני במערכת ההשקיה: שטיפת הצנרת הראשית, המחלקים ושלוחות הטפטוף בלחצי הפעלה גבוהים, וטיפול וניקוי מערכת הסינון ואביזרי השקיה אחרים הדורשים טיפול בראש מערכת ההשקיה ובהמשכה.

מכיוון שבמרבית הטיפולים נעשה שימוש גם בכימיקלים מסוכנים, יש להקפיד על הוראות הבטיחות ולהשתמש בציוד מגן ובבגדים מתאימים, בכפפות, במשקפי מגן ובמסכת הגנה על מערכת הנשימה.

לפני כל טיפול יש לקרוא בקפידה את הוראות השימוש של התכשיר, כפי שפורסמו ע"י היצרן. יש לזכור שההנחיות המפורסמות כאן הן כלליות בלבד ואינן מחליפות את המלצות חברות ההשקיה או חברות הכימיקלים. אם מתגלה סתירה בין ההמלצות הניתנות להלן לאלו של החברות המסחריות, שהן יצרניות התכשירים – יש להיוועץ בנדון עם החברות.

הטיפולים הכימיים במערכות השקיה בטפטוף

1. החמצת מי הטפטפת – נדרש טיפול במשקעים כימיים כדוגמת אבנית (שילוב של מלחי סידן ומגניון קרבונטיים ורמת pH גבוהה במים), הנובעים מקשיות מים גבוהה (אלקליניות), אשר מאפיינת את מרבית מקורות המים בישראל.
2. הטיפול המקובל הוא הזרקת חומצה מלחית 33% בריכוז של 6-4 ליטרים חומצה ל-1 מ"ק מי השקיה במשך 15 דקות, ולאחר מכן שטיפת המערכת בהשקיה נוספת במשך כשעה. ניתן לחשב את מנת החומצה גם לפי הספיקה השעתית של ההפעלה, כאשר ההזרקה תחושב לפי 1.5-1 ליטר חומצה לכל 1 מק"ש (מטר קוב לשעה) של ספיקת מגוף ההשקיה המופעל. בתום ההזרקה יש להמשיך את ההשקיה ללא חומצה, לשעה אחת נוספת. זכרו כי לחומצות יש תגובה אקזוטרמית חזקה ביותר (פליטת חום רבה), ולכן כאשר מערבבים חומצה במים, חובה להקפיד על סדר ערבוב הנוזלים: את החומצה מוזגים באיטיות לתוך המים, ולא להפך.
3. בחלקות שבהן יש מחסור בזרחן, ניתן לבצע את הטיפול בחלקה באמצעות חומצה זרחתית 85%. כך, בנוסף לטיפול במשקעי האבנית, כל ליטר אחד של חומצה זרחתית תורם יחידה אחת של זרחן לפרדס. יש להתאים את משאבות ההזרקה לחומצה שבה משתמשים; כך למשל, בחלק מהמשאבות יש להשתמש באטמים המיועדים לטיפולים בחומצה מרוכזת.
4. ניתן להשתמש גם בתכשיר 'לואר 7' (Lower 7, גדות אגרו) המוריד את ערכי ה- pH ופועל לניקוי אבנית וחומר אורגני. יש להיוועץ עם אנשי החברה בטרם שימוש.
5. טיפול בחומר האורגני – מי הקולחין עשירים לרוב בחומרים אורגניים, מרחפים ומומסים, לעומת המים השפירים, הדלים בהם. יש לציין שבמים שפירים השוהים במאגרים מתפתחים זיהומים אורגניים, המהווים לעתים בעיית סינון חריפה עוד יותר למערכות ההשקיה, ובמיוחד למערכות הטפטוף. ככלל, כאשר משקים במי קולחין, בעיית הסינון מחריפה יותר – ככל שאיכות הקולחין ירודה יותר.

הטיפולים הכימיים העיקריים, שבאמצעותם ניתן להתמודד עם החומרים האורגניים, כוללים חומרים המשמשים כמחמצנים (מפרקים) של חומר אורגני:

• הכלרה באמצעות נתרן תת-כלורי – ריכוזי המוצר הנמצא בשווקים נעים בין 10% ל-12%. יש לזכור שכל פתיחת מכל אחסון של נתרן תת-כלורי גורם להתנדפות החומר הפעיל, וריכוזו פוחת בהתמדה, ולכן השימוש בו צריך להיות מידי. בהתאם לאיכות המים, כלומר לעומס האורגני שבהם, תיעשה הזרקת 150-50 סמ"ק תכשיר לכל מ"ק מים במשך כשעתיים (הריכוז הנמוך מיועד לעומס אורגני נמוך; הריכוז הגבוה – לעומס אורגני גבוה, בהתאמה). כך לדוגמה, אם ספיקת ההפעלה המושקית היא 20 מטר קוב לשעה, והעומס האורגני במים הוא נמוך – יש לכוון את בקר ההשקיה לכמות של 40 מטר קוב מים ולהזריק בו-זמנית 2000 סמ"ק של תכשיר נתרן תת-כלורי 12%. יש לבחור משאבות מינון מדויקות עם אטמים המיועדים להזרקת כלור, שהוא כימיקל אגרסיבי למתכות רבות. יש להיוועץ בחברות משאבות הדשן בנוגע להתאמת הציוד שלהן להזרקת כלור או כל חומר מחמצן אחר. בנוסף, קיימים כימיקלים מבוססי כלור אחרים, אשר להם הוראות שימוש ייחודיות. בתכשירי הכלור הקיימים ניתן לעקוב אחר יעילות התכשיר ולמדוד באמצעי בקרה פשוטים יחסית את כמות הכלור החופשי שנותרה בתום היישום, וכך להעריך את יעלות ההכלרה.
• כלורן (כלור מוצק בריכוז 56% חומר פעיל) – מוצר נוסף שנכנס לשימוש נרחב בחקלאות. מוצר זה הוא מוצק, וריכוז החומר הפעיל שבו נותר קבוע.
• ניתן להשתמש גם במי חמצן (לרוב בריכוז 35%).
• יש להיוועץ בחברות השונות לגבי הכימיקל המחמצן הרצוי שלא יפגע בציוד ההשקיה.