מעל 25 שנה כיהן ד"ר מוטי דלג'ו משדה וורבורג כראש מועצת דרום השרון ובעוד מגוון תפקידים ציבורים. במסגרת כהונתו כראש מועצה הוענק לו 23 פעמים ברציפות "פרס למנהל תקין ואיזון תקציבים". לאור ניסיונו הרב הוציא לאחרונה ספר "טיפים למנהיגות מוצלחת" בו הוא מציע כ-120 טיפים, ספר שכבר זכה למחמאות רבות
טיפים למנהיגות מוצלחת
"אל תאמץ מדיניות של 'הפרד ומשול' בקרב עובדיך או חברי המועצה. זו דרך למנהיגות חלשה, קצרת רואי ובלתי יעילה לקבלת תפוקות ותוצרים" – טיפים למנהיגות מוצלחת
זוהי דוגמא לאחד הטיפים בספר "טיפים למנהיגות מוצלחת", שכתב ד"ר מוטי דלג'ו (77), אישיות מיוחדת החדורה בשיפור התנהלות השירות הציבורי.
כמי שרכש במשך השנים ארגז כלי עבודה גדול ובעל משמעות. מתפקיד לתפקיד, הוסיף ד"ר דלג'ו כלים נוספים – עד שהגיע מועד פרישתו כראש מועצת דרום השרון, לאחר חמש קדנציות.
בשלב מסוים השכיל להבין שניסיון חייו ופועלו הרב במגזר הציבורי, במגוון תפקידים, הוא נכס עצום וחשוב לחלוק וללמד.
כך עלה הרעיון היצירתי לשתף את עמיתיו ובעלי תפקידים ציבוריים שונים במסקנותיו המעשיות הלכה למעשה.
גם המועד הנכון שהתפנה לכתיבת הספר הגיע, במקביל לעבודתו בתפקידים ציבוריים שהוא עדיין מכהן בהם: כיו"ר מפעל המים של כ"ס ומקדם פרויקטים בתחומים של מרכזים רפואיים ובאחרונה גם בתחום האנרגיה.
משנת 1995 מכהן גם כיום כיו"ר תנועת האיחוד החקלאי בהתנדבות ללא שכר והוצאות. מסתבר שחיידק העבודה עדיין דבק בו ללא הרף. גם לאחר היציאה לגמלאות אפשר להמשיך להיות פעיל ורלוונטי.
מה היה הטריגר לכתיבת הספר?
ד"ר דלג'ו: "במהלך כהונתי רבת השנים הייתה לי ההזדמנות, לעבוד במגוון תפקידים ציבוריים, להיפגש עם אנשים רבים ולעמוד במצבים מסוגים שונים. פעמים רבות הבחנתי בבעיות ותקלות בין בעלי התפקידים הציבוריים ובהתנהלות מול המוסדות.
"ראיתי שיש מצבים שמנהלים וראשי רשויות כושלים על נושאים שונים מחוסר יידע או מחוסר זהירות."
"לא פעם אנחנו שומעים את המנהל אומר 'לא ידעתי שאלה הכללים' או 'לא ידעתי ששינו את הכללים' ומסקנתם: 'אם הייתי יודע הייתי נוהג אחרת'. מצבים אלו נגעו לליבי והתעורר בי הרצון לעזור ולסייע מניסיוני והתנסותי."
"במשך הזמן התגבשו בי טיפים המאפשרים לענות ולעזור בבעיות אלו ואחרות. לכן החלטתי לכתוב ספר עצות וטיפים. התקבצו בו למעלה מ-120 עצות וטיפים למנהיגות מוצלחת. וזה גם שם הספר 'טיפים למנהיגות מוצלחת'. הספר יצא לפני כחודשיים ב-1000 עותקים."
זרז נוסף, הוא מציין בהתלהבות, התעורר במיוחד במהלך היותו מנטור לראשי רשויות, תפקיד שחשף מאד את הצורך במדריך צמוד למנהל, לחברי מועצה לחברי וועדים ובכלל: "כשהתחלתי לכתוב קבעתי לעצמי מסגרת והחלטתי שאני כותב לציבור מקבלי החלטות, הקצרים בזמן והמעוניינים 'בתכלס' ולא בסיפורים."
"היפה שמאחורי כל עצה וטיפ שיש מסקנות בדוקות מתוך מקרים שקרו במציאות. הספר שונה מספרים רבים אחרים, שנכתבו בנושא מנהיגות. בכך שהוא ממוקד, ומציע למנהל 'עשה ואל תעשה' ומצביע על התוצאות של 'עשייה או אי עשייה'."
"הספר נגיש וקריא. בכל דף שני טיפים מלווים באיור תואם כשהמוטיב האיורי החוזר על עצמו הוא עיגול 'בול קליעה', חץ הפוגע במטרה."
מה המסר שרצית להעביר בספר טיפים למנהיגות מוצלחת?
ד"ר דלג'ו: "יש לי ענין רב להפיץ את 'התורה' הניהולית באמצעות הטיפים בספר. אחריות כבדה מונחת על כתפיהם של ראשי רשויות ומנהלי ארגונים ציבורים נבחרים. הם נדרשים להתנהלות ארגונית, לא רק ערכית וחוקית אלא גם אתית ושקופה לציבור הרחב."
"בספר ימצא המנהל המתחיל וגם המנוסה 120 טיפים ועצות מעשיות, שיסיעו לו בהצלחתו בתפקידו המאתגר והמורכב. העידן החדש רווי ברשתות חברתיות, כאשר כל תושב וכל לקוח רואה עצמו על תקן של עיתונאי, עם יד קלה על המקלדת."
"רמת השקיפות הגבוהה, המתחייבת מכל פעולה והחלטה של ראשי הרשויות והמנהלים היום, מחייבת התנהלות נכונה ואתית שבעתיים מהעבר. בספר ימצא כל אחד לפחות עצה אחת שתסייע לו."
"לדעתי תמצית הצלחתו של מנהיג היא במתן כבוד לזולת, יושרה, מתן שירות מעולה, חתירה מתמדת למצוינות ועוד."
"העצות והטיפים מבוססים על ניסיוני רב השנים במערכות ציבוריות. כמו: כיו"ר חברות עירוניות וציבוריות, כיו"ר תאגידים אזוריים וארציים, כראש מועצה האזורית, יו"ר הוועדה המקומית ועוד. לא מעט מהעצות והטיפים מבוססים על 'גילוח זקן' של אחרים, הרי זו תמצית הלמידה של כל אחד מאתנו.
"מניסיוני המעשי, לימודי האקדמאים והקורסים והשתלמויות שעשיתי, הקנו לי מיומנות לגישורים, פישורים ופתרון סכסוכים וקבלת החלטות בצורה טובה ביותר. זכיתי להערכה רבה כמומחה בתחום השלטון המקומי, רשויות וישובים כפריים. במהלך כהונתי גדל מספר תושבי המועצה ב-350%."
משה ומלכה דלג'ו ז"ל, הוריו של מוטי, עלו בשנת 1949 מפרס: "הגענו במטוס וההסבר לשלטונות היה שעוזבים לצורכי מרפא. כל רכוש ההורים, כולל חנות ומחסן חלקי חילוף לרכב, נשאר שם. הייתי בן חמש, אח לאחות ושלושה אחים. כשהאח הצעיר היה בן חודש ימים. בארץ נולדו להורים עוד בן ובת. אני הבן השני, כך כשהיינו ילדים צעירים סייענו להורים בכל הנדרש."
"בתחילה הגענו לתחנת מעבר בבית ליד ואחר כך למתחם של בתים נטושים מזרחית לכפר סבא, קרוב מאוד לקלקיליה. התחנה הבאה הייתה מושב נווה ימין. הורי נמנו עם הגרעין המייסד, בתחילת שנת 1950. האוכלוסייה הייתה הטרוגנית, עולים חדשים מיוון, פרס, מרוקו, תוניסיה ,לוב ועיראק."
דלג'ו מדגיש שהתנאים היו קשים ביותר. כל מתיישב קיבל בתחילה שתי פרות וחצי פרד, הבתים היו קטנים (כ-50 מ"ר), עם שירותים בחוץ: "בכל מקרה זה נחשב לוקסוס, בהשוואה לשירותים הציבורים שהיו לנו קודם, במתחם הבתים הנטושים. שם כלל תושבי השכונה השתמשו בבאר ענקית אחת, וישנה. בשנים הראשונות בנווה ימין, המושב סבל מפעולות פדיון וגניבות רבות."
"המעבר של הורי מתנאים של אנשי מסחר ועסקים בפרס לחיים במושב היה בהחלט לא קל. הם עמדו בפני העובדה שהם בלי כל ניסיון חקלאי יעסקו לפרנסתם בחקלאות. בתחילה היישוב לווה במדריכים שלימדו והדגימו איך שותלים ואיך זורעים."
"כמו כן הייתה לנו רפת ולימים אמי נחשבה למיילדת הכי טובה של הפרות. וכל השכנים קראו לה לבוא לעזור בהמלטות. אי אפשר לשכוח, כיצד עזרתי ברפת, עד גיל 14 באופן מלא ולאחר מכן עזרתי בחופשות מהפנימייה, מהצבא."
"גם אחיי עזרו בעבודה במשק, זה חלק מהווי החיים המקובל במשק החקלאי. אין ספק שהחיים במושב עיצבו לא במעט את אישיותנו ופעילותנו, גם בהמשך חיינו."
"כולנו מתגוררים במושבים: שלושה בנווה ימין, אחד בשדי חמד, אנוכי בשדה ורבורג. למעט אחותי הצעירה המתגוררת בעיר. אחזור למסלול חיי, ואציין שעד כיתה ה' למדתי ב'נווה ימין' סיימתי עם תעודה מצטיינת."
"משם עברתי ללמוד בכפר הירוק במשך ארבע שנים, שהיו משמעותיות ביותר בהמשך דרכי בחיים. המקום פתח לי אופקים חדשים ועולם שלא הכרתי."
"השפעה חשובה הייתה גם לאישיותו המיוחדת של מנהל הכפר גרשון ז'ק. שם נזרעו זרעי המוטיבציה שלי ללכת למסלול לימודים גבוהים, החלטה שלא הייתה מקובלת במיוחד, בהתיישבות. רב התלמידים חזרו לעבוד במשק ההורים."
בשירות הצבאי נשלח למסלול קצונה בתותחנים וסיים בדרגת סגן, וכרב סרן במיל'. אחרי הצבא עבד באופן זמני, כמדריך נוער במוסד "עלומים" המיועד לילדיי הורים במצוקה: "מה שראיתי שם ובעיקר מה שחשתי והרגשתי. הוביל אותי לראות את התמונה השלמה, להבין שצריך ללמוד ולהשפיע בעשייה. נמניתי בין המשתתפים בקורס רכזי משק וגזברים הראשון במשק המושבי שהתקיים בבית ברל ב-1967.
"עם סיום הקורס התקבלתי לנהל את הקורס השני במושבים. קורס זה הניח את הלבנים הראשונות להמשך דרכי המקצועית והציבורית. לימודים אלו חיזקו וביססו את היעד החשוב בעיניי, השירות הציבורי."
"איך, ומה לעשות בכדי לשפר את הדברים, במערכת הציבורית בצורה טובה יותר. האם הצלחתי? ההיסטוריה תשפוט. הבנתי מהר מאוד, שכדי להשפיע יש צורך ללמוד ולרכוש השכלה. זה התחיל ב-1970 בלימודיי תואר ראשון וסיום כבוגר הפקולטה לחקלאות ב-1973 עם התמחות בכלכלה, תכנון ושיווק. לאחר מספר שנים חזרתי ללימודיי תואר שני שסיימתי בשנת 1980. "
"בשנים אלו התמחיתי בכלכלה, בתכנון, מנהל ומימון ציבורי, תוך מתן דגש לכלכלת מאקרו ופיתוח חקלאי, ארצי ואזורי. "
"ובשנת 2006 סיימתי את לימודי הדוקטורט לפילוסופיה (כלכלה) מטעם הפקולטה לחקלאות, המחלקה לכלכלה ומנהל, האוניברסיטה העברית בירושלים בנושא. "כלכלת המערכת המוניציפאלית הכפרית בישראל".
"שני המנחים המוצלחים שלי היו פרופ' ישראל פינקלשטיין ופרופ' אלי פינרמן. את תודעת חשיבות ההשכלה הגבוהה הנחלתי גם בעבודתי כראש המועצה והתוצאות מדברות בעד עצמן."
"במהלך שנות עבודתו עבר מוטי השתלמויות וקורסים מקצועיים רבים: קורס שנתי לניהול סחר חוץ של מכון היצוא הישראלי, קורסים והשתלמויות בנושא תקציבים, מאזנים, פיתוח אזורי תכנון ובניה, פתוח קהילתי, קואופרציה / מנהל ציבורי ועוד.
שדה ורבורג והקמת משפחה
"יש תחנות בחיים שהגורל פשוט מוביל אותך. את אשתי נעמי שרייבר, בת מושב צופית,, המלווה אותי בכל השנים במסירות רבה, הכרתי בבית ברל. נעמי למדה במסלול גננות מוסמכות. התחתנו בשנת 1968, באולמי 'דליה' בת"א."
"כל החברים בנווה ימין וצופית הוזמנו ושימחו אותנו מאד. תמיד שואלים אותנו מי הציע נישואים? התשובה אף אחד משנינו. פשוט יום בהיר אחד בשבת, אביה של נעמי שאל אותנו: 'איפה אתם רוצים להתחתן? בבית ברל או בת"א וכל השאר היסטוריה."
תחנה נוספת בחיים הייתה ההגעה לשדה ורבורג. מקורב להורי נעמי סיפר לזוג הצעיר, שיש משק למכירה במושב: "יצאנו לראות, התלהבנו והחלטנו לעשות כל מאמץ לרכוש את המשק. כזוג צעיר לקחנו גם הלוואות וקנינו."
מאז שנת 1968 בני הזוג מתגוררים ומנהלים את חייהם במושב ומאד מרוצים. כל השנים הם מעורבים בעשייה ציבורית.
דלג'ו: "במשך כ-20 שנים שימשתי כיו"ר וועד האגודה, או חבר וועד לסירוגין. נעמי הקימה את הספרייה המקומית במושב. ושימשה כספרנית במשך 35 שנים. הקמנו משפחה לתפארת ארבעה ילדים. בת בכורה בשם לילך. ושלושה בנים: ליאור, שי ומושי, כולם עוסקים בתחום ההייטק כולל החתן."
"התברכנו ב-11 נכדים, שמונה נכדות ושלושה נכדים. נעמי במשך כל השנים החזיקה יחד איתי את המשק החקלאי שמנה כ-20 דונם פרדס, לול של 3,500 תרנגולות לפיטום, וכן כ-4 דונם חממות פרחים."
"כהונתי כראש המועצה לא אפשרה לי להחזיק במשק ולאט, לאט סגרנו את ענפי המשק. החיים במושב במרחבים הירוקים נותנים את הרוגע והשלווה. זהו המקום האידאלי למחשבות ורעיונות."
מה היו הישגי המועצה בשנות כהונתך?
"לאחר פעילות מלאה וענפה כראש המועצה בשנים 1995-2018, החלטתי שמיציתי את יישום תכונותיי ואני יכול לפרוש בסיפוק רב. במהלך שנות כהונתי הפכנו חבריי ואני את המועצה לאחת הרשויות החזקות והאיתנות."
"קבלתי ברציפות את ה'פרס למנהל תקין' ואיזון תקציבים 23 פעמים ברציפות, פרס חינוך מחוזי וארצי. בנינו עשרות גני ילדים, עשרות מועדונים, שמונה בתי ספר חדשים ואת קריית המועצה, היכל תרבות, אולם כנסים גדול ועוד." תחום נוסף וזכות גדולה לדבריו היא הקמת שלושה ישובים חדשים: צור יגאל, מתן, וצור יצחק, במסגרת יישובי "הכוכבים" לאורך קו התפר.
אחרי הפרישה לקח לעצמו שלושה חודשים חופש מעשייה אינטנסיבית, אך מהר מאד הוצעו לו תפקידים חדשים.
"לאחר המנוחה הקצרה התחלתי ללוות שתי רשויות בצפון כ'מנטור' מטעם משרד הפנים."
"היום אני מכהן כיו"ר מפעל המים של כ"ס ומקדם פרויקטים בתחומים של 'מרכזים רפואיים' ולאחרונה גם בתחום של האנרגיה."
איך אתה רואה את המושב הכפר והחקלאות בעתיד?
"כמי שמכהן כיו"ר תנועת האיחוד החקלאי ובתפקידים נוספים. אני מעורה במצב החקלאות הישראלית. לדעתי החקלאות שלנו היא מן המתקדמות בעולם, היא חשובה ביותר ותפקידיה רב משימתיות ורב תפקודיות."
"החקלאות תורמת לכלכלה הישראלית מספקת תוצרת טרייה ובמחירים סבירים השווים לכל נפש. החקלאות הישראלית מייצאת תוצרת טרייה, וגם ידע שהערך המוסף בו גבוה ביותר."
"המרחב הכפרי והחקלאות הם לא בוואקום. בנוסף הם מייצרים ערכי נוף וסביבה, היוצרים את הזיקה והקשר של האזרח לאדמה, לארץ ולנופיה."
"תרומת המרחב הכפרי הינה גם בתחומי הערכים של אהבת הארץ, התנדבות, סיוע וקידום ערכי העם היהודי והישראלי."
"השילוב של ערכים כלכליים וערכים חברתיים הופכים את המרחב הכפרי בישראל למובילה בחברה בישראל. המנהיגות הישראלית צריכה להבין שתפקידי החקלאות בישראל שונים מרוב ארצות העולם."
"מבהיל לחשוב מה היה קורה מבחינת הספקת תוצרת חקלאית טרייה בעת מבצע 'שומרי החומות' ובמיוחד בתקופת הקורונה, כאשר גבולות המדינה היו סגורים ליבוא. לחקלאי ישראל מגיע צל"ש ולא היחס הפוגע הרואה לטווח קצר."
לדבריו, המרחב הכפרי בישראל ימשיך להיות מאוים גם בעתיד על ידי המרחב העירוני. לחצי העיור, בעיקר באזור המרכז, מחייבים שמירה ברמה הארצית והאזורית על המרחבים הפתוחים ובמיוחד על השטחים החקלאים כשטחים מעובדים וירוקים.
הכפר משמש חיץ מול הצמיחה העירונית ומשמש מרחבים פתוחים, הנגישים לכלל הציבור ושומר סף למניעת הפיכתם לבנויים ועירוניים. בשנת 2010 הגשתי לנשיא המדינה, שמעון פרס ז"ל, דו"ח ועדה 'ההתיישבות הכפרית בשנת 2025' שרכזתי. חבריה הם ממיטב המוחות הבקיאים במרחב הכפרי.
"בשלל ההמלצות, המלצנו שיש לשמר את החקלאות הישראלית, בגלל מגוון תפקידיה ובמיוחד אלו שמעבר להספקת תוצרת טרייה."
"אני אופטימי מטבעי, הכפר החקלאי המושב והקיבוץ ימשיכו להתקיים, המושב והקיבוץ כבר היום, זה לא מה שהיה לפני שלושה עשורים, החקלאות יותר ויותר תהיה חקלאות מתוחכמת המשלבת טכנולוגיות חדשניות אשר יובילו מצד אחד לחקלאות של ההייטק ומצד שני המשך המגמה של עיבוד שטחים גדולים על ידי חקלאי בודד והרחבת השימושים של פל"ח."
אלו תגובות אתה מקבל על הספר "טיפים למנהיגות מוצלחת" ?
"התגובות התחילו עוד בטרם הספר הגיע לדפוס. העברתי אותו לעיון והתייחסות של אישים שונים."
"כמו חיים ביבס יו"ר השלטון המקומי, שי חגג יו"ר מרכז המועצות האזוריות ולאופיר פינס יו"ר המרכז לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב ושר הפנים לשעבר. צרפתי את מילות תגובתם בספר.
"חיים ביבס כתב: '…זו היא הזדמנות לשמוע מראש רשות מוצלח ומנוסה, את התורה בקצרה. "
"אנחנו לומדים שיעורים רבים במהלך כהונתנו, ומתמודדים עם דילמות רבות וד"ר מוטי דלג'יו נוגע ברובם המכריע."
"אני מברך על היוזמה החשובה שתיתן כלים לכלל ראשי הרשויות…' שי חגג הגיב: '…זהו מסמך עשיר ומעשיר, ספר יסוד רב חשיבות ורב ערך לכל העוסקים בניהול מוניציפאלי.
או העומדים לעסוק בו …' ואף אופיר פינס החמיא מאוד לספר. '…איזה רעיון מדליק היה לד"ר מוטי דלג'ו. מוטי כתב סדרה של עצות נפלאות חכמות ומועילות, המבוססות על ניסיון אישי עשיר, עצות שיכולות לחסוך מראשי רשויות חדשים אינסוף טעויות, ו'כאבי ראש' מיותרים שעלולים לקצר את חייהם הפוליטיים, ומאידך גם לפגוע באיכות מנהיגותם ותהליך קבלת ההחלטות שלהם'."
