יבול שיא
הרפת והחלב
אבנר לוי

יבוא העגבניות מטורקיה: צורך אמיתי או פיקציה שנועדה לשרת גורמים אינטרסנטים?

4 דק' קריאה

שיתוף:

יבוא העגבניות מטורקיה: היבואנים שקונים תוצרת זולה מטורקיה, הם בעלי אינטרס ברור לשמור על המחירים הגבוהים לצרכן ולמקסם את רווחי היבוא

דר' אבנר לוי, חקלאי ומטפח עגבניות ממושב כמהין

באוקטובר 2014, התגלה באזור חבל הבשור המקרה הראשון של נגיעות בנגיף עגבניות חדש שלא היה מוכר עד אז וקיבל בהמשך את השם TBRFV (Tomato Brown Rugose Fruit Virus). הנגיף השייך למשפחת נגיפי הטובמו שעובר מצמח לצמח בהעברה מכאנית, התפשט כאש בשדה קוצים לכל חלקי הארץ והביא לפגיעה אנושה ביבול ובאיכות פרי העגבנייה. במהלך אוקטובר 2015, בתקופת חגי תשרי, נצפה מחסור חסר תקדים בעגבניות הן ברשתות והן בשווקים. מדפי העגבניות הריקים הביאו לראשונה לפתיחת יבוא העגבניות לישראל בעיקר מטורקיה, ירדן ורצועת עזה. ההשערה היתה שזרעים נגועים בנגיף שהובאו לארץ ע"י אחת מחברות הטיפוח, חמקו מעיניהם הבוחנות של הגורמים במשרד החקלאות, האמונים על פיקוח מעבר חומר צמחי לתוך גבולות הארץ.

מאז מקרה זה ועד היום למדו מגדלי העגבניות להתמודד בדרכים שונות ומגוונות עם הנגיעות הקשה של הנגיף, אם באמצעות הגברת הפיקוח על הסניטציה במבנים, שינויים אגרוטכניים, מעבר לגידול של שתי עונות בשנה או דו גידול. חלקם של המגדלים אף עברו לגידול עגבניות במצע מנותק. שינויים ושיפורים אלו העלו משמעותית את עלות הגידול לחקלאי אך יחד עם זאת מנעו מאז ועד היום מצב דומה של מדפים ריקים בתקופת החגים כפי שקרה באוקטובר 2015 ולמעשה הצליחו להחזיר את המצב לקדמותו.
מאז שנת 2017 לא נצפה מצב דומה של מדפים ריקים בשווקים וברשתות השיווק, אולם, יחד עם זאת, הורדת המכסים לטובת יבוא מוגבר בעיקר מטורקיה בתקופת חגי תשרי הפכה לנוהל קבוע מאז תקדים אוקטובר 2015. עליית המחירים שאכן קיימת בתקופת החגים הינה עליית מחירים טבעית שהיתה קיימת מאז ומתמיד הנובעת מעליית הביקוש לפרי העגבנייה ומאידך ממחזוריות הגידול השנתי (שתילות חדשות ותחילת קטיף).

יכולתו של שוק חופשי להתנהל בצורה בריאה תלויה בראש ובראשונה בשיווי המשקל שבין הביקוש וההיצע. המגדל שיבולו נמוך במהלך החורף מפוצה באמצעות מחירים גבוהים יותר. במהלך הקיץ כאשר היבול גבוה, הצרכן מפוצה במחירים נמוכים. פתיחת היבוא בדיוק בזמן בו המחיר לחקלאי (מחיר שנקבע ע"י מועצת הצמחים בהתאם למחירי השוק הסיטונאי) צפוי היה לעלות, פוגעת בצורה אנושה במגדל שיבולו נמוך וכך גם הכנסתו עקב ירידת מחיר העגבניות לחקלאי. ניתן היה לחשוב שהצרכן משלם פחות כתוצאה מפתיחת היבוא, אך לא תמיד זה אכן קורה. היבואנים שקונים תוצרת זולה מטורקיה (שם עלות הגידול נמוכה עשרות מונים מעלות הגידול בישראל בעיקר עקב עלות נמוכה של כח אדם), הם בעלי אינטרס ברור לשמור על המחירים הגבוהים לצרכן ולמקסם את רווחי היבוא, כך שלעיתים למרות ירידת המחיר לחקלאי, עקב כניסה של עגבניות מיובאות, המחיר לצרכן ברשת השיווק לא ישתנה כלל או שיירד ירידה מינורית בלבד. הרשת עושה במחיר כרצונה, על מנת למקסם את רווחיה. במקרה כזה החקלאי מפסיד, הצרכן לא מרגיש את ירידת המחירים והיבואן ממקסם את רווחיו. ללא קשר ליבוא, הגיע הזמן שמדינת ישראל תנהג כמו רוב מדינות המערב, ותנהיג פיקוח על רווחי השיווק ברשתות ועל פערי התיווך של התוצרת החקלאית.

עלות גידול גבוהה ופגיעה בהכנסות שנובעת בין השאר מפתיחת היבוא לתוצרת זרה מביאה חלק מהחקלאים לידי מצב של פשיטת רגל וסגירת המשקים. זה לא סוד שמספר החקלאים רק הולך ויורד, צעירים אינם רואים את החקלאות כמקצוע אטרקטיבי שיש בו עתיד והגיל הממוצע של החקלאים עולה עם השנים. פתיחת היבוא לתוצרת זרה היא התערבות בוטה בשוק החופשי שגורמת להפסדים אדירים לחקלאים ובעיקר אינה מביאה לירידת המחירים המתבקשת. מי שיעקוב אחרי המחיר הממוצע של העגבניות לאורך השנים האחרונות יראה שלמעשה מחירי העגבניות לצרכן רק עולים עם השנים וימשיכו לעלות גם בשנים הבאות עם הכרסום בשטחי הגידול והירידה במספר החקלאים הפעילים. במילים אחרות, המדינה גודעת את הענף עליו היא יושבת.

יבוא העגבניות מטורקיה

פתיחת יבוא העגבניות מטורקיה לישראל שלא לצורך מביאה לפגיעה בהכנסותיו של החקלאי אך יכולה גם לגרום לנזק משמעותי ובלתי הפיך לגידולים החקלאיים. כך למשל, חיפושית קולורדו (Leptinotarsa decemlineata), חיפושית יפהפייה ותמימה למראה שמקורה מצפון אמריקה, בעלת 10 פסים חומים על רקע צהבהב, הינה אחד המזיקים החקלאיים המפורסמים והמסוכנים ביותר שהורסת בשיטתיות את יבולי תפוחי האדמה, חצילים, פלפלים, עגבניות ומיני צמחים נוספים ממשפחת הסולניים. החיפושית התפשטה מצפון אמריקה לאירופה ולאסיה והגיעה גם לטורקיה. מאחר והחיפושית עדיין לא חדרה בצורה מאסיבית את גבולות הארץ, היא נחשבת חרק הסגר, היינו, עגבניות מיובאות ייכנסו לגבולות הארץ כשהן נקיות מהחלקים הירוקים (השידרה והעוקץ) כדי להימנע מביצי החיפושית (היכולים להגיע ל-500 לנקבה בודדת) המצויים גם בחלקים אלו של הצמח. השירותים להגנת הצומח ויחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות האמונים על ביקורת התוצרת החקלאית המיובאת ארצה לא תמיד מצליחים לעמוד בעומס האדיר של היבוא המאסיבי ולאתר בזמן חריגה מנהלים. כך למשל לפני מספר חודשים אותר משלוח משמעותי של עגבניות בעלות עוקץ שמקורו מטורקיה בשוק הסיטונאי בחיפה. אם ימשיך היבוא הפרוע במתכונתו הנוכחית, לא ירחק היום שגם חיפושית קולורדו תמצא את דרכה לשדות הארץ בדומה לווירוס TBRFV המוזכר לעיל שחמק את הביקורת של משרד החקלאות וגרם לנזק בלתי הפיך לגידולי העגבניות.

עודף חומרי הדברה ורעלנים למיניהם עלולים להימצא על הפרי המיובא, בעיקר אם מקורו במדינת עולם שלישי. אלו יכולים להימצא בפרי למשל כתוצאה מהשקיה במי קולחין שלא עברו תהליכי סינון וטיהור כנדרש או כתוצאה מריסוס בחומרים שאינם מורשים המכילים חומרים מסוכנים. פיקוח רופף בכניסה לארץ עלול להוות סכנה אמיתית לציבור. בנוסף, ציבור גדול מעדיף לקנות תוצרת כחול לבן על פני תוצרת מיובאת מטעמים אידיאולוגיים. מסיבות אלו, יש לאפשר לציבור את זכות הבחירה באמצעות חקיקה ברורה ואכיפה רצינית. חומרי האריזה אצל חלק גדול מהחקלאים מסומן בתו "מיוצר בישראל" פרי יוזמה ברוכה של משרד הכלכלה ומשרד החקלאות שמטרתה לקדם מכירה של תוצרת מקומית. למרבה הצער, תוצרת חקלאית בשווקים, ברשתות השיווק ובחנויות הירקות מציגים את הסחורה בחלק גדול מהמקרים בתפזורת ולא באריזתם המקורית וכמובן ללא ציון מדינת המקור כנהוג במדינות המערב.

לסיכום, שוק הפירות והירקות הינו שוק תנודתי המושפע בעיקר מעונות השנה. אל לה למדינה להתערב במחירי השוק באמצעות יבוא זול ממדינות עולם שלישי כל עוד לא מדובר בקטסטרופה של מדפים ריקים. הניסיונות לפתוח יבוא למטרות פופוליסטיות של מלחמה ביוקר המחיה בטווח הקצר, הוכחו ככישלון צורב לטווח הארוך וההוכחה לכך הם מחירי העגבניות שרק עולים משנה לשנה ומספר החקלאים הפעילים שרק יורד עם השנים.

הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות ייקחו בחשבון שפגיעה בחקלאות היא לא רק פגיעה בכיס של החקלאי, אלא בכיס ובביטחון של המדינה כולה. הפגיעה הישירה היא כמובן פגיעה במשפחות ובישובים החקלאיים כשחלק גדול מהם הינם יישובי ספר ויישובים צמודי גדר שחיזוקם הוא צורך לאומי. הפגיעה העקיפה היא בתעשיות התומכות כגון תעשיות הברזל, הניילונים והרשתות, תעשיית הקומפוסט והמיחזור, משתלות, מפעלי הדשן, יצור והנדסת כלים חקלאיים, פגיעה במחקר החקלאי, בחינוך החקלאי שבבתי הספר, במכללות ובאוניברסיטאות. החקלאות הינה ערך עיקרי לביטחון ולציונות המעשית ואין חשובה ממנה לבניית הארץ כפי שהשכיל לראותה דוד בן גוריון: "ולמען חקלאות משוכללת, אשר תפרנס יישוב רב וגדול" (הקונגרס הציוני ה-19, 1935).

ירון בלחסן מתייחס לנושא ייבוא העגבניות מטורקיה והטרור החקלאי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן