החקלאות תקבל אז 1,750 מיליארד מ"ק כולל 500 מיליון מ"ק מים שפירים והיתרה במי קולחין ומים מליחים" – בכיר ברשות המים: "הצרכן הישראלי מממן בתעריפי המים את העברת המים לממלכת ירדן"!
תכנית ארוכת טווח להתמודדות המדינה וצרכני המים לעשורים הבאים הוצגה במפגש "השולחן העגול" של תנועת האיחוד החקלאי
מים מותפלים
המפגש העשרים וחמישה של "השולחן העגול" מיסודה וניהולה של תנועת "האיחוד החקלאי" התמקד הפעם ב"תכנית ארוכת טווח למים לחקלאות" שהסתמכה על נתונים שהכינו משרד החקלאות ורשות המים.
ל"מועדון הסגל" בפקולטה לחקלאות ברחובות התכנסו ובאו ממיטב אנשי המקצוע שייחדו דברים לחשיבות התכניות, ובעיקר להתמודדות המדינה וצרכני המים בחקלאות עם הנתונים שהוצגו.
על הקיר הוקרנה דמותו של פרופסור יואב כסלו ז"ל שהיה מבכירי המחלקה לכלכלה חקלאית בפקולטה והקדיש פרקים גדולים בחייו לנושא המים ו מים מותפלים. כסלו נפטר לפני שנתיים בן 85, והפרופסור אייל קמחי מהמחלקה סביבה וניהול – העיצוב החדש של הכלכלה החקלאית – העלה קווים לדמותו וציין בין השאר כי "כסלו הקדיש את חייו לתחום המים והכשיר דורות של כלכלנים ואנשי מים".
עורך הדין דודו קוכמן מזכ"ל כפרי 'האיחוד החקלאי' מנחה הכנס והרוח החיה מאחורי עשרים וחמישה מפגשי "השולחן העגול", זימן את ד"ר אור גולדפרב, לשעבר ברשות המים ובמשרד האנרגיה, שציינה כי נמנתה עם תלמידיו של כסלו ודיברה בשבח פעילותו המחקרית לאורך שנים רבות.
הפרק המעשי החל בדבריו של פרופסור ישראל פינקלשטיין מהפקולטה לחקלאות שדיבר על משק המים "בראי מודל הידרו-כלכלי". הוא ציין כי כמות המים לחקלאות לא השתנתה זה 30 שנה. "האוכלוסייה גדלה בשני אחוזים לשנה אך גרף המים נמצא בירידה מתמדת, כלומר כמות המים לנפש ירדה. מחיר המים לחקלאות נע סביב 2 שקלים למטר מעוקב, ולקראת שנת 2030 תחול עליה במחירי היעילות של מים שפירים בצפון".
סמנכ"ל אסטרטגיה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר אורי צוק-בר הדגיש בפתח דבריו כי "משנת 2011 קרה משהו בממשלות ישראל. הרבה נושאים איבדו חשיבות ורק על יוקר המחיה מדברים".
צוק-בר ציין כי מחירי הפירות "עלו המון בעשור האחרון וכך גם התשומות. עבודה, מים, אנרגיה, התייקרו הכי הרבה". הוא חיווה דעה ש- "95 אחוז מהפירות והירקות צריכים להיות מיוצרים בישראל. ושלא יהיה מצב שנפסיק לייצר עגבניות כי אחר-כך כבר לא נחזור לייצר עגבניות". הוא התייחס לתכנית ארוכת הטווח שהכין משרד החקלאות, שעיקרה צרכי המים של הענף החקלאי, ואמר כי "בשנת 2050 יתגוררו בישראל מעל 15 מיליון תושבים וזה גידול של 75 אחוזים ממספר התושבים היום. השטח החקלאי קטֵן, כמה מאות אלפי דונם ייעלמו. יש כבר היום עלייה בהתאדות ולכן חייבים יותר להשקות ואלה תוצאות שנובעות משינויי האקלים". אורי צוק-בר הביע תקווה שיהיו פיתוחים טכנולוגיים שיפחיתו את השימוש במים לדונם. "לא נימַנע מהרעה בשינויי האקלים. עיקרון בעייתי הוא שהמים לחקלאות יהיו גם מים לשתייה ביתית באותו מחיר. יהיה מעבר לגידול ירקות ולמטעים. נוותר על ירקות לתעשייה וגידולי שדה".
ד"ר יעל קחל מנהלת תחום בכירה למחקר ואסטרטגיה במשרד החקלאות התייחסה אף היא לתכנית העתיד שגובשה במשרד החקלאות: "נמשיך לייצא מוצרים שיש לישראל יתרון תחרותי. מרבית התוצרת תהיה מייצור מקומי והיעד הוא שחמישה אחוזים יהוו את היבוא של פירות וירקות". קחל ציינה כי בשנת 2050 כמות מי הקולחין תגדל ב-550 מיליון מ"ק מים במקום 500 מיליון מ"ק היום ותגיע למיליארד מ"ק מים. להערכתה לא ניתן יהיה להעלות את מחירי הפירות והירקות בגלל התחרות.
מיקי זיידה, הממונה על התכנון האסטרטגי ברשות המים ציין בתחילת דבריו כי יש ספק ואפילו התנגדות בקרב בכירים בכלכלה לנושא של תכנון החקלאות לשנת 2050. "אנחנו מתמודדים עם הכפלת האוכלוסייה עד שנת 2060. אנחנו צופים גידול של פי שלושה בכמויות המים שיסופקו לשכנים ממזרח וירידה של עשרים אחוזים בהיצע המים הטבעיים עד 2050".
זיידה גילה כי הודו מבקשת לשתף אתנו פעולה בתחום המים וזה בהחלט יסייע לקשרי החוץ של המדינה. לדבריו משק המים מתוכנן לטווח רחוק. "תהיה תוספת של 200 מיליון מ"ק לקולחין עד שנת 2030. תוספת של 500-600 מיליוני מ"ק התפלה עד 2030 והשפד"ן יספק בטווח הארוך (2050) 300 מיליון מ"ק מים מושבים לחקלאות".
הבכיר ברשות המים ציין כי הסתמכות על מקורות המים הטבעיים הולכת ופוחתת. עידן ההתפלה הולך ומתרחב. "בשנת 2050 יהיו כאן כשני מיליארד מ"ק מים מותפלים. החקלאות תקבל אז 1,750 מיליארד מ"ק כולל 500 מיליון מ"ק מים שפירים והיתרה במי קולחין ומים מליחים".
בסיום דבריו התייחס מיקי זיידה גם למימוש יעדים לאומיים כדוגמת הסכם העברת מים לממלכת ירדן או אספקת המים ליו"ש או המים לטבע ובין השאר התבטא כך: "הצרכן הישראלי מממן בתעריפי המים את העלויות האלה, ללא סיוע ממשלתי כמעט באספקת המים השפירים". שמעתם נכון: אני ואתה מממנים מכספנו העברת מים לממלכת ירדן!
פרופסור רם שפינר ראש המחלקה להנדסת תעשיות מים במכללה האקדמית כנרת הרגיע את הנוכחים באולם כשהצהיר: יש מספיק מים בעולם לכולם" אך הוסיף: "החלוקה לא נכונה". הוא גילה כי ממלכת ירדן מספקת לתושביה מים רק יום אחד בשבוע ולחקלאות הירדנית האספקה היא לאורך כל השבוע. "השכנים ירצו בעתיד יותר ואנחנו נצטרך ליצור מים יש מאין. לדבריו לא כל מי הקולחין בארץ מנוצלים לחקלאות כי לא בכל מקום שיש בו קולחין – יש גם חקלאות.
ראש האגף החקלאי בתנועת האיחוד החקלאי ירון סולומון חיווה דעה שמחיר המים לחקלאות חייב להיות הרבה פחות מהתעריפים של היום. "מחיר המים לחקלאות צריך להיות שקל למ"ק מים".
המנכ"לית החדשה של ארגון עובדי המים יונית פרטוק מקיבוץ גלאון, בהופעת בכורה בפורום חקלאי, זרקה שאלה לחלל האוויר: האם החקלאות היא יעד לאומי? והוסיפה: "גם קרקעות זה עולם של אי-וודאות. לא ניוושע ממשק מים סגור. כך לא נגַדל ולא נגְדל".
המזכיר הכללי של התאחדות חקלאי ישראל אבשלום וילן היה כמו תמיד ממוקד ומעניין: " לא יתווספו הרבה מים לחקלאות. בעיקר יהיו מים מושבים. חקלאות במשק סגור לא יכולה לשלם כבר היום מים. תיקון 27 הוא רק בלול. היום האוצר מעוניין במתקני התפלה ו מים מותפלים. משק סגור עד שנת 2050 – זריית חול בעיניים. ביטחון מזון – הטענה העיקרית אומרת שכל הגרעינים והאורז מיובאים ואני אומר לכם ש-53 אחוזים מהמזון מיוצר בארץ".
וילן הדגיש: "בחלב יש ירידה בצריכה. ירקות ופירות יש ירידה בצריכה לנפש בשנתיים האחרונות. הפוטנציאל האמיתי הוא בבאר שבע ודרומה. איפה שאתה יושב וחורש שם יעבדו אדמה. שם יחיו. בהקשרים פוליטיים – ועומרי שרון (הבן של אריאל שרון ז"ל שנכח באירוע -ש.ו.) אולי לא יסכים אתי – חשוב נושא של טכנולוגיות חקלאיות שישראל מייצרת ובזה ראש הממשלה צודק.
מחקר חקלאי זה המנוף לשכנע את הממשלה בטכנולוגיה. הפוליטיקאים סופרים רק את המצביעים שלהם. על החקלאים להרים ראש ולהיאבק. גידולי שדה לא יודעים לשלם מחירי שפד"ן. עלות המים גבוהה מדי גם אחרי תיקון 27. הכל ייפתר בפתיחת המשק הסגור. אני מקווה שיבואו צעירים לחקלאות".
רון שני, לשעבר ראש המועצה האזורית משגב ציין כי מספר החקלאים במרחב הכפרי הוא שני אחוזים בלבד אולם המרחב הכפרי כולו עולה ל-11 אחוזים.
פרופסור רחל אלתרמן מהטכניון ממובילי מפגשי "השולחן העגול" ציינה: "ישראל מובילה במים בחקלאות. ואולם החקלאות הישראלית היא שק חבטות עקב דבר אחד בלבד: קנאה. פרויד טען שלא יצר המין הטריד את העולם אלא יצר הקנאה".
פרופסור אבנר עדין, מומחה מים בעל שיעור קומה, ציין כי ישראל הקימה מתקני התפלה ( מים מותפלים ) רק בזכות הסקטור הפרטי, כי הממשלה לא הצליחה. "אדמות הן ערך הציונות. כדי להרחיק בורון ממתקני ההתפלה צריך עוד פס אחד של התפלה. הגידולים רגישים יותר לבורון מאשר לאדם. זה דורש עוד השקעות". עדות מהשטח השמיע ערן איינברון, חקלאי במושב מגשימים: "יש לי ולשותף שלי מאות דונמים מטעים – אפרסק, נקטרינות ועוד. אני לא רואה שבשנת 2050 נשאר מישהו להיות חקלאי. יש לי שלושה בנים ואף אחד מהם לא מעוניין בחקלאות. אני בן 53 ואני לא רואה דור המשך. גם לשותפי שלושה בנים שלא ילכו לחקלאות. ואני לא מתבכיין, שלא תבינו אותי לא נכון.
באיחוד האירופי הכי חשוב הוא שר החקלאות. גידלתי אפרסמון ורימון אבל אני לא יכול להתחרות בעולם. יש לי בשנה 23 אלף טון אפרסמון כשספרד מייצאת 700 אלף טונות בשנה. הפסקנו לגדל רימון כי אי אפשר להתחרות בכמויות אדירות שיש למדינות אחרות. בשנתיים האחרונות הפסדנו 600 אלף שקלים. מצרים מקבלת רימון מאוזבקיסטאן בשלושה שקלים לקילו. אצלנו יום עבודה זה 350 שקלים. במצרים מחיר המים אפס. אצלנו מחיר המים 2 שקלים למ"ק מים. צריך להיות הרבה יותר נמוך, כך אי אפשר להתחרות".
