יבול שיא
הרפת והחלב
חקלאות מופ ערבה תיכונה

דיווח על נזקי עצים

2 דק' קריאה

שיתוף:

 משרד החקלאות יוזם קו פתוח לדיווח על נזקי עצים

דיווח על נזקי עצים: משרד החקלאות יוזם קו פתוח לדיווח על נזקי עצים. בזכות הדיווחים יקים המשרד מאגר מידע ארצי להתאמה המושלמת של העצים לאזור המגורים מבחינת קרקע ומזג אוויר. דמיינו שהייתם יכולים להתאים את העץ המתאים ביותר למקום מגוריכם, שבכל מזג אויר היה שורד, לא נשבר ולא נעקר. עכשיו אנחנו קרובים לזה יותר מתמיד! במסגרת אפליקציה חדשה שהשיק פקיד היערות במשרד החקלאות, נוכל להתאים את העצים הנטועים לאזור הגיאוגרפי בו אתם מעוניינים לשתול אותם, כך שיתאימו לאזור בו הם ניטעו ולתנאי מזג האוויר שבו.  ואלו שכבר נטועים? האפליקציה תלמד את ההנחיות המתאימות בדיוק  למין העץ, בהתאם למיקומו.

איך זה יעבוד? משרד החקלאות מקים מודיעין (144) לעצים, שיאפשר לדווח על עצים שנפגעו, ועל ידי כך לסייע בבחירת עצים המתאימים ביותר לשתילה באזור שלכם. מתוך הדיווחים שיאספו, כמו גם המידע שכבר קיים בפקיד היערות במשרד החקלאות, יורכב מאגר מידע אחד ארצי, בו ניתן יהיה לנהל באופן מושכל יותר את העצים בכל אחת מהערים, וגם להיערך לכל תרחיש עתידי.

המאגר החדש יאפשר להבחין בין מינים ולבחון מהם הגורמים המביאים לכשלים באותו המין, כך ניתן יהיה להחליט על ממשק הטיפול באותם העצים ולמנוע מקרים עתידיים של עקירת העץ, שבירתו או פגיעה בו. לצד זאת, המאגר החדש יביא לקבלת החלטות מושכלות יותר בבחירת מינים לנטיעות חדשות ולעיתים אף להימנעות מנטיעה של מינים מסוימים, כל זאת בהתאם למיקום הגיאוגרפי ולתנאי מזג האוויר באותו האזור.

מי לא הרגיש את כל שינויי מזג האוויר שחווינו בשנים האחרונות, החל מגשמים כבדים בחודשי חמים ועד שרבים קיצוניים בחודשי החורף. אז מסתבר שזה לא רק אנחנו שמרגישים, ומידי שנה מתקבלות ברשויות שונות בישראל כ-600 קריאות למוקד על כשלים שונים המתגלים בעצים, לעיתים הכשל נובע ממינו של העץ, לפעמים מטיפול לא נכון בו ולעיתים מתעדוף לא נכון של פעולות. באמצעות מאגר המידע החדש של פקיד היערות, שמטרתה לדווח על כל אירוע או כשל בעץ וכך לאסוף את הנתונים לכדי מאגר למידה אחד ארצי, ניתן יהיה לנהל באופן מושכל יותר את מלאי העצים בכל אחת מהערים, וגם להיערך לכל תרחיש עתידי.

כך לדוגמה, בשיאה של אחת הסופות הקשות והאחרונות שפקדו אותנו לפני כחודשיים, אחד הנפגעים שהיו שם, היו אלו העצים. אותם עצים אשר לא הצליחו לשרוד את תנאי מזג האוויר, וכתוצאה מכך נעקרו משורשיהם, נשברו חלקים משלד העץ או מהענפים וככל הנראה לא הותאמו באופן מדויק למיקומם הגיאוגרפי. מאירוע זה התקבלו קריאות בנושא משש ערים, מועצה מקומית אחת ו-15 קיבוצים. מחקירת האירוע נמצא כי רבים מהעצים לא נטעו במקומות המתאימים להם, ולכן ניזוקו ונעקרו משורשיהם. לעומתם, ביישובים הסמוכים אליהם, שבהם טופלו העצים לפני הסערה בגיזומי מניעה, נמנעה במידה רבה נפילת עצים ושבר של ענפים.

ד"ר ארז ברקאי, פקיד היערות במשרד החקלאות: "המאגר משרת את כולנו בשגרת היום-יום. הוא זמין מכל טלפון ומתחבר למיקום העץ ב-GPS במטרה לאתרו בקלות. כך ניתן לדווח בקלות רבה יותר על כל כשל של עץ

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן