חקלאות מו"פ ערבה תיכונה: ענף הפלפל אמנם ירד מגדולתו, אך הוא עדיין ענף מרכזי מאוד בערבה," אומר אילון גדיאל, מנהל מו"פ ערבה תיכונה-צפונית. במו"פ מפחתים היום שיטות חדשות לייעל את הגידול הפלפל ובעיקר להגדיל את היבול. בנוסף מספר גדיאל על מגמות המחקר החדשות של המו"פ, הן בפרחים, באצות, בקנביס הרפואי, צמחי מרפא ועוד.
חקלאות מו"פ ערבה תיכונה: על כביש 90 בערבה, בכניסה למושב חצבה, מיד אחרי הצומת פונים שמאלה ומגיעים אל תחנת יאיר – כאן שוכן מו"פ ערבה תיכונה-צפונית. במשרדי המו"פ אני פוגש את המנהל החדש/ישן של המו"פ, אילון גדיאל, שהחל קדנציה שניה של ניהול המו"פ לפני ארבעה חודשים. בקדנציה הראשונה ניהל אילון גדיאל (65) את המו"פ במשך שבע שנים, עד לשנת 2013. באוגוסט האחרון, לאחר עזיבתו של שמוליק פרידמן מונה שוב כמנהל המו"פ.
"בערבה התיכונה יש היום בסך הכול שטח מעובד של כ-30 אלף דונם ועוד 8000 דונם שטח מעובד ביישובי כיכר סדום (ערבה צפונית)," מסביר לי אילון. "בזמנו הגידול העיקרי בערבה היה הפלפל שאכן ידע עדנה עד שהמחירים נפלו. מה שהשתנה זה כמובן 'המשבר בפלפל' שבעקבותיו עברו רבים מהחקלאים לגדל גידולים אחרים, בעיקר נטעו מטעי תמרים.
"אם בזמנו היו בערבה התיכונה כ-2000 דונם מטעי תמרים, בעיקר מטעים משותפים של האגודות, הרי שהיום ישנם רק בערבה התיכונה כ-8000 דונם . בסך הכול מים המלח עד אילת יש כ 20,000 דונם. לא רק החקלאים נטעו או הגדילו את שטחי התמרים, גם האגודות הגדילו את השטחים, אבל מי שהגדיל זה בעיקר החקלאים, חלק גדול מזה במסגרת 'מתווה הפלפל' שעזר מאוד לחקלאים."
ומה עם הפלפל?
"זה לא שענף הפלפל נעלם, הוא עדיין ענף מרכזי מאוד בערבה! נכון להיום ישנם כ 12.5 אלף דונם פלפל בערבה, כאשר לפני המשבר היו מעל 20 אלף דונם שטחי פלפל. צמצמו את הענף."
מה היא המטרה המרכזית של מו"פ ערבה תיכונה-צפונית?
"התפקיד העיקרי של המו"פ הוא מצד אחד לתמוך בגידולים הקיימים בערבה, בעיקר לפתור בעיות המתעוררות תוך כדי תקופת הגידול ומצד שני, לפתח מוצרים וטכנולוגיות חדשות שבסופו של דבר יתרמו לרווחיות המשקים החקלאיים.
" למרות העובדה שענף הפלפל כבר ירד מגדולתו אנחנו לא הפסקנו לחקור את הענף שהוא עדיין גדול ומרכזי בערבה. בענף הפלפל אנחנו מתמקדים היום בעיקר בנושאי הגנת הצומח (מחלות, מזיקים, קשיי אקלים), שהוא נושא חשוב בכל הגידולים ומשהו שדורש פתרונות מידיים, כאשר הממוצע הוא שבכל שנה יש לנו מחלה או מזיק או בעיה חדשה, מה שמחייב אותנו להתמודד עם בעיות בהגנת הצומח לאורך כל הדרך בכל הגידולים ובכל מיני פרמטרים.
חקלאות מו"פ ערבה תיכונה: "הפלפל הוא עדיין ענף גדול ומרכזי בערבה. בענף הפלפל אנחנו מתמקדים היום בעיקר בנושאי הגנת הצומח (מחלות, מזיקים, קשיי אקלים), שהוא נושא חשוב בכל הגידולים ומשהו שדורש פתרונות מידיים, כאשר הממוצע הוא שבכל שנה יש לנו מחלה או מזיק או בעיה חדשה"
"לגבי ענף הפלפל, מעבר למבחני זנים שאנחנו מבצעים לחברות מסחריות כשירות למגדלים – אנחנו גם חוקרים היום בפלפל שיטות שונות לחיסכון בגידול. לדוגמא, יש לנו מחקר שבודק הורדה בכמויות הדישון החנקני בתקופות מסוימות כדי להגיע לחסכון משמעותי בהוצאות. במקביל, אנחנו מחפשים פתרונות ומחקרים שיביאו להגדלת היבולים בצורה משמעותית, במיוחד לאור הירידה ברווחיות והשנה למשל היא שנה בעייתית בשיווק הפלפל."
"במקביל, המו"פ שלנו עוסק גם במטעים, בפרחי קטיף, בתבלינים ובירקות אחרים מלבד הפלפל וכן בגידולים חדשים ובגידולי מים, בעיקר של דגי נוי ואצות. גידולי המים הצטמצמו בשנים האחרונות בערבה ואנחנו מנסים למצוא לזה פתרון.
"לגבי ענף הפרחים – יש לנו פרוטוקולים לגידול פרחי קטיף. בזמנו ענף הפרחים היה ענף חזק מאוד בערבה ומאז הוא ירד מתהילתו. אנחנו חושבים שאפשר להחזיר את הענף לימים טובים, עם כל הבעייתיות שיש בידיים עובדות ובתחרות מול אפריקה ולמצוא אלטרנטיבות לגידולי ירקות פחות רווחיים בחלק מהמשקים. בקרוב נערוך יום עיון בנושא הפרחים, כדי לחשוף בפני המגדלים מה אנחנו יכולים לעשות, כדי שירימו את הכפפה ולא יחששו להשקיע בענף.
"דגש מיוחד אנחנו שמים על ענף המטעים כיוון שהוא הענף בעל הגידול הכי מהיר בערבה – הן במחקרים בנושאי תמרים – בעיקר בשיפור היבול, בפרוטוקול השקיה ודישון ובבעיות של הגנת הצומח. והן בגידולים אחרים כמנגו ,כרם ועצי פרי אחרים.."
בעיית המים בערבה
"כל חקלאי בערבה יודע שאחת הבעיות המרכזיות שכל המגדלים בערבה מתמודדים איתן היא בעיית איכות המים. המים לחקלאות בערבה הם מים מליחים (בממוצע של 3EC ומעלה) והעובדה הזאת בהחלט מהווה מגבלה קשה בהרבה מאוד גידולים."
טוב, יש תוכניות בנושא, תעלת הימים, העברת צינור שפירים מהערבה הצפונית ועוד
"נכון, אבל אם אתה שואל אותי – אני לא רואה שיפור באיכויות המים של הערבה בעשור הקרוב. זו כמובן דעתי האישית ואני אומר זאת בראיה אופטימית. נכון יש תוכניות, השאלה מתי תבוצענה.
"נושא המים בערבה היה ונותר המגבלה מספר אחת בערבה התיכונה. מצד אחד, לאורך שנים רבות מו"פ ערבה עובד על מחקרים שאף עזרו בשיפור והבאת פתרונות לגידולים, בכל מה שקשור לאיכויות המים. מצד שני, ישנם גידולים חדשים שדורשים מים באיכות גבוהה .חקלאים שירצו להיכנס לגידולים אלה יאלצו להשקיע בהקמת מתפיל במשק שלהם… זוהי אכן בעיה גדולה, מדובר בעלות השקעה גבוהה ויש כמובן גם את בעיית הטיפול ברכז (ריכוזי המלח שנותרים לאחר התפלה)."
ממה שהבנתי גם ענף ענבי המאכל מתפתח גם כן בערבה.
"בנושא הכרם, ישנם זנים חדשים שנמצאים בניסויים שונים במו"פ. צריך לזכור שלאורך שנים רבות, מגדלי הענבים בערבה שיווקו בתקופה של מחסור בשוק. ואילו בימינו המדינה מאפשרת יבוא פרוע של ענבי מאכל – מה שמטיל צל כבד וגדול על עתיד הענף הזה בערבה, שבעבר היה מאוד מאוד רווחי.
"בעבר בתחילת מרץ היו מפסיקים את יבוא הענבים, היום יש יבוא כמעט כול השנה כך שהיתרון היחסי שלך נמחק ועדיין עקרת הבית משלמת בלי כל קשר למוצר ומהיכן הוא הגיע מחירים גבוהים – אז יש כאן בעיה."
חקלאות מו"פ ערבה תיכונה: שמעתי שיש לכם ולמו"פים אחרים בעיה של קיצוץ בתקציב המו"פ. זה נכון?
"עיקר התקציב של המו"פ בא מהממשלה – ממשרד החקלאות, מקק"ל ובנוסף חלק מגיע ממועצת הצמחים ומגיוס כספים של חוקרי המו"פ, אם זה מחברות מסחריות, קרנות מחקר, המדען הראשי וכיו"ב.
"אבל עיקר התקציב של המו"פ מגיע מהממשלה ומקק"ל. בסך הכל, תקציב המו"פים בפריפריה נקבע בשנת 2006 על 30 מיליון שקל ( לשמונה מרכזי מו"פ) בחלוקה שווה בין הממשלה לקק"ל. קק"ל תומכת מאוד במו"פים וצריך לתת להם שבחים על כך שבכמה השנים האחרונות הם אף העלו את התמיכה שלהם, ללא כל קשר לתמיכה הממשלתית.
"כאשר אתה מסתכל על הסכום הזה וצריך לזכור שעברו מאז כמה שנים – 14 שנה ליתר דיוק – אז היום הסכום הזה מספיק לנו בקושי. אנחנו מודים לכולם על כל שקל שהמו"פ מקבל ואנחנו מקווים שבתקופה הקרובה אולי עם שר חקלאות חדש – נצליח לשפר את המצב כי חייבים לזכור שהמו"פים הם רץ לטווח ארוך.
"אנחנו ,כול מנהלי המו"פים מקווים שאפשר יהיה לשפר את תקציב המו"פ כבר בתקופה הקרובה, כי בסופו של דבר מדובר בתרומה כלכלית מאוד גדולה כלל החקלאים בארץ."
חקלאות מו"פ ערבה תיכונה: "כל גידול חדש כשנבחן האם הוא ראוי למחקר – אנו עורכים בדיקה כלכלית כדי לענות על השאלה – האם בכלל מדובר בגידול שרלבנטי לחקור אותו? אני בודק איזה וכמה מים צריך, עלויות כוח אדם ומה היא היכולת השיווקית של המוצר"
יש לכם גם מחקרים בתחומים חדשים?
"אנחנו עובדים היום על אלטרנטיבות שונות למגדלים, גם בגידולים חדשים כמו גידול צמחי מרפא ובגידול צמחים שיכולים לשמש כחומרי גלם לתעשיית תוספי המזון. את המחקרים הללו אנחנו עורכים בשיתוף פעולה עם חברות מסחריות ובעבודה של חוקרים ממו"פ מדבר ים המלח שהוא מו"פ מדעי. הכוונה היא לייצר מחד אלטרנטיבה גידולית משמעותית למגדלים בערבה ומאידך במקביל לייצר אפיקי שיווק מסחריים עם חברות מסחריות העוסקות בתחומים האלה. לדוגמא, יש לנו מחקר מאוד מעניין על צמח המור, לפיתוח שימושים לתעשיית הבשמים, הקוסמטיקה ואולי גם למרפא.
"אנחנו מחפשים פתרונות גם בתחום האצות, שיכולות לשמש אלטרנטיבה לחלק מהמגדלים וגם פה יש עבודה לא פשוטה עם גורמים מסחריים, כדי שניתן יהיה לממש את זה.
"בנוסף, אנחנו רוצים לעסוק במחקר של ענף הקנביס הרפואי. ישנם היום בערבה מספר חוות שנמצאות בשלבי הקמה שונים ואנחנו מתכננים לבצע פעולות מחקר בתחום הזה, שהוא ענף חדש ועם כל זה שהוא הטרנד החדש בחקלאות, ההשקעות במחקר הקנביס הן אדירות. מדובר בענף שמראה סימנים של גידול מאוד ריווחי אך עדיין ישנן המון שאלות שיש לענות עליהן בתהליך הגידול ופיתוח המוצר. צריך לזכור, בסופו של דבר מדובר בצמח שצריך לדעת להשקות, לדשן ואז לפתור בעיות של הגנת הצומח, הכל בדרכים ייחודיות מאוד, כי זה הולך בהמשך להיות נצרך כתרופה.
"כללית, קנביס זה ענף חדש עם המון פוטנציאל אבל זה לא ענף שבנוי לכל חקלאי, מדובר בענף שדורש השקעות מאוד גבוהות בהשוואה לענפי חקלאות אחרים. היום יש לישראל יתרונות שאין למקומות אחרים בנוגע לפיתוח תעשיית הקנביס הרפואי. בסוף הדרך, את הצמח עצמו יגדלו בהוצאה נמוכה הרבה יותר במקומות אחרים אבל הפיתוחים והמחקר יהיו אצלנו ולכן למו"פים יכול להיות חלק חשוב בעניין הזה. כרגע, נושא המחקר בקנביס נמצא אצלנו בתהליכי בדיקה והתאמה ליכולות התקציביות שלנו."
מחקרים נוספים שנערכים במו"פ כרגע?
"בהחלט. גם הקרקעות בערבה, בחלקן הגדול הן מסוג 'חמדה' – קרקעות שהן גם אטומות וגם מלוחות. במשך השנים פיתחנו כל מיני שיטות לגידול ב'חמדה' באמצעות כל מיני סוגים של תעלות גידול. נושא מחקרי נוסף שאנחנו מקדישים לו המון מאמצים הוא נושא הטיפול אחרי קטיף harvest)-post). במסגרת זו, פיתחנו במו"פ פרוטוקול שאנחנו כל הזמן משפרים אותו, שמאפשר לשלוח פלפל לארצות הברית, כאשר לוקח לפלפל להגיע שבועיים ימים, לפני שיווק לצרכנים. היום רוב הייצוא הוא לרוסיה.
"אנחנו כל הזמן מחפשים דרכים לשפר את אורך חיי המדף בפלפל וגם בחציל. הנושא הזה חשוב מאוד בכל הגידולים, יש לנו מחלקה שעוסקת בנושא בהובלת החוקרת מילי זנבר, שבאמת עושה עבודה נהדרת בתחום. המחקר בטיפול אחרי קטיף מתמקד בעיקר בפלפל, חציל אבטיח ומלון. ביישובים הצפוניים של הערבה וכיכר סדום, גידול אבטיחים ומלונים מהווים נתח גדול מהגידולים, הן בסתיו, קצת בחורף ובעיקר באביב."
לסיכום, איך מחליטים את מה לחקור, למשל גידולים לייצוא?
"תראה, כדאיות היצוא כיום בעייתית הן ברמת התמחיר והן ברמת היצע/ביקוש. כל גידול חדש כאשר אנו בוחנים אותו האם הוא ראוי למחקר – אנו עורכים בדיקה כלכלית כדי לענות על השאלה – האם בכלל מדובר בגידול שרלבנטי לחקור אותו? אני בודק איזה וכמה מים צריך, עלויות כוח אדם ומה היא היכולת השיווקית של המוצר. מה שקורה היום בעולם, זה שבגידולים הקונבנציונאליים, כולל פלפלים, עגבניות, חצילים וכו' היה לנו יתרון יחסי שכיום כמעט ולא קיים, צריך למצוא להם שווקים חדשים שבהם יש לך יתרון, אבל אז אתה גם מגיע להובלה ארוכה ויקרה יותר מהוצאות ההובלה של הספרדים למשל.
"מעבר לזאת, שערי המטבע היום הם קטסטרופאליים! למשל באנגליה רוב המוצרים נמכרים במחיר של 1.00-1.20 פאונד. צריך לזכור שהשטרלינג עמד על 8 ₪ והיום הוא עומד על 4.5 ₪, לא משתלם.
"בעיה שניה, לעומת המשבר הקודם –ההיצע של תוצרת טרייה הנכנסת למדינות האיחוד האירופאי ולרוסיה הולך וגדל והיתרון היחסי שהיה לך בשנים עברו (חלון שיווקי) כבר לא קיים.
"עכשיו, אתה צריך להתחרות וכאשר אתה משקלל את כל הנתונים הללו ביחד אז ברור שהיצוא בירידה. לצערי גם בשוק המקומי לא חסרה תוצרת ואם איכשהו קרה ולחקלאי יש הזדמנות להרוויח עוד כמה שקלים לק"ג – ישר מביאים תוצרת מיבוא כדי שהמחיר ירד ולכן המצב הוא לא קל ולא פשוט. קשה היום לתכנן לטווח ארוך, חוק עידוד השקעות הון בחקלאות כמעט ואין לו תקציבים והיכולת של החקלאים היום להשקיע ולהתפתח אינה פשוטה בלשון המעטה."
