"הפיתוחים החדשים שהמו"פ עוסק בהם בשנים האחרונות הם איתור נישות שיווקיות של גידולים מבכירים בטכנולוגיות חדשות" . "השלב הבא הוא שילוב טכנולוגיות מתקדמות בתחום החקלאות המדייקת וכלים לחישה מקרוב ומרחוק לטובת החקלאים"
מו"פ צפון. אלקנה בן ישר הטביע חותם עמוק בפעילות המחקר החקלאי בחבל הפורה של צפון המדינה. הוא שירת בתפקידו כמעט 'בר-מצווה' שנים וידיו המקצועיות נגעו בשפע גדול מאד של נושאים מקצועיים. תרומתו לחקלאות ישראל לא תסולא בפז ועם פרישתו מוקדם ממועד היציאה הרשמית לגמלאות, ראינו לנכון לנהל אתו שיחת סיכום שהיו בה תובנות רבות.
אלקנה בן ישר, באיזו תחושה סיימת את תפקידך?
"סיימתי את תפקידי בתחושת סיפוק על עשייה מלאת אתגרים שנמשכה למעלה מעשור, עשייה שכללה פיתוח הארגון עם צוות חוקרים צעיר שהתגלה בשנים האחרונות כמדהים – שילוב של חוקרים יישומיים המפתחים טכנולוגיות חדשניות יחד עם יכולות מדעיות ברמה גבוהה שיוכלו להשתלב במכוני מחקר בארץ ואף בעולם אך בחרו לעסוק בקידום החקלאות הצפונית; אתגרים של קידום טכנולוגיות חקלאיות תוך שילוב הולך וגובר עם חברות שמפתחות אמצעים וכלים לקידום החקלאות; כל זאת יחד עם שמירה על היקפי תקציב מתאימים, בשנים בהם המאבק על כל שקל למו"פ יישומי נעשה קשה ומורכב מיום ליום.
"פרשתי בנקודה בה למחליפתי יש נקודת זינוק לאתגרים הבאים – קידום אסטרטגיה לארגון לקראת חקלאות 2030 שללא ספק תהיה שונה מהחקלאות שאנו עוסקים בה כיום, יזום פרויקטים בתחומים שונים בטכנולוגיה מתקדמת ושיפור תשתיות הארגון בחוות ובמעבדות המחקר – הזדמנות ייחודית בה גייסנו תקציבים ייעודיים לנושא.
מהו בעיניך האירוע החשוב ביותר שבו הטבעת חותם בשתיים עשרה שנותיך בתפקיד?
לא מדובר על "אירוע" אלא על תהליך בו המו"פ החל לתת דגש על טכנולוגיות וגידולים בהם לא הנפח והדונם קובעים את רמת רווחיות החקלאי אלא אינטנסיביות הגידול, טכנולוגיות ייחודיות ואיתור נישות שיווקיות.
מה מאפיין את מו"פ צפון?
"מו"פ צפון הינו המו"פ החקלאי הפריפריאלי הגדול ביותר וביכולתו לגייס מול כל 1 ₪ של תמיכה ממקורות ציבוריים – 1.5 ₪ ממקורות תחרותיים. תחומי העיסוק הנרחבים, מגוון אזורי הגידול שהמו"פ פועל בהם שכוללים אזורי אקלים שונים מאוד בטווחים של עשרות ק"מ. מציאות זאת מחייבת את הארגון וחוקריו "למתוח" את מוטת הפעילות בין גידולים טרופיים בסובב כנרת ועד גידולים מאזורי אקלים קרירים בצפון הגולן".
מה תוכל לומר על אנשי המקצוע שפעילים במו"פ צפון?
כפי שציינתי, במו"פ צפון שילוב נדיר של צוות חוקרים צעיר שנקלט ב-8 השנים האחרונות יחד עם צוות חוקרים ותיק ומנוסה. על ידם, צוות עוזרי מחקר ואנשי מקצוע מעולים – לדוגמה גלית רדל שקיבלה לפני כחודשיים פרס מיוחד מטעם מועצת הצמחים על עשייה מצוינת של פיתוח זנים חדשים ועוד רבים וטובים ובעיקר מקצוענים.
"מו"פ צפון הינו המו"פ החקלאי הפריפריאלי הגדול ביותר, וביכולתו לגייס מול כל 1 ₪ של תמיכה ממקורות ציבוריים – 1.5 ₪ ממקורות תחרותיים. תחומי העיסוק הנרחבים, מגוון אזורי הגידול שהמו"פ פועל בהם שכוללים אזורי אקלים שונים מאוד בטווחים של עשרות ק"מ. מציאות זאת מחייבת את הארגון וחוקריו "למתוח" את מוטת הפעילות בין גידולים טרופיים בסובב כנרת ועד גידולים מאזורי אקלים קרירים בצפון הגולן"
עד כמה משרד החקלאות לאורך שנים ושרים שונים סייעו או לא למו"פ צפון?
עברתי בתקופת עבודתי כמנהל המו"פ 4 שרי חקלאות ובהתאם מנכ"לים. היו עליות ומורדות ברמת התייחסותם למו"פ החקלאי היישומי. אני יכול לומר שבתקופתו של יאיר שמיר הצלחנו, בהידברות נכונה, לחזק את תקציבי המו"פ וכן את היכולת לקלוט חוקרים צעירים תוך הבטחת תמיכה ייעודית לפעילותם ובהחלט מגיע לו ולמנכ"ל דאז רמי כהן – שאפו. שלום שמחון כשר חקלאות היה הראשון שביסס תקציב ייעודי למופי"ם. נכון לציין את המדענים הראשיים במשרד מדן לבנון, יובל אשדת ובימים אלה מסיים את תפקידו אבי פרל, שכולם ראו לנכון לקדם מו"פ חקלאי יישומי, וניתן לומר שאבי פרל הצליח לגייס תקציבים נאים לטובת המחקר כולל מיזמים ייעודיים – ומו"פ צפון השכיל לקדם את מחקריו ולגייס מהמדען תקציבים לא מבוטלים.
איזה מו"פ אתה משאיר לחיה רק יהלום שבאה אחריך?
אני משאיר למנהלת מו"פ צפון חיה רק-יהלום ארגון תוסס, פעיל, רעב לביצוע מחקרים וכאמור צוות נפלא.
עד כמה חקלאי הצפון היו קואופרטיבים אל מול המו"פ?
רוב פעילות המו"פ מבוצעת בשטחי המגדלים ושיתוף הפעולה עם רובם הגדול מצוין. החקלאים מגיעים לימי העיון והסיורים שמארגן המו"פ במהלך השנה ומדובר על ימי עיון בהם משתתפים מאות רבות של חקלאים; בנוסף, נציגי החקלאים שותפים מלאים בקביעת יעדי המחקר והעלאת צרכי השטח. כאן המקום לציין כי המהלך שבוצע ע"י משרד החקלאות – גריעת שולחנות מגדלים ממועצת הצמחים – פגע קשות בהשתתפות החקלאים הן מבחינה תקציבית והן במעורבות בפעילות המו"פ. מישהו קיבל החלטה פופוליסטית ש"חסכה" כ- 50 ₪ לדונם לחקלאי אך פגעה קשות ביכולת לאגם תקציבי מחקר לנושאים ספציפיים שניתן לתת להם מענה ישיר עבור החקלאי.
מהם הפיתוחים החדשים? תפרט ותסביר, ומה נשאר בצנרת?
הפיתוחים החדשים שמו"פ צפון עוסק בהם בשנים האחרונות הם איתור נישות שיווקיות של גידולים מבכירים: דובדבן, משמש, ליצ'י, אדמוניות ועוד; ובמקביל גידולים חדשים לאזור: תות שדה קיצי, פירות יער, פטריות כמהין, טף, קינואה ועוד. לתהליך זה נדרשת דחיפה תקציבית וארגונית כולל ליווי מקצועי "צמוד" לחקלאים. ב"צנרת" – השלב הבא הוא שילוב טכנולוגיות מתקדמות בתחום החקלאות המדייקת וכלים לחישה מקרוב ומרחוק לטובת החקלאים, וכמובן להמשיך ולפתח את הגידולים הוותיקים שהם הקטר של הכלכלה החקלאית האזורית כמו תפוח, אבוקדו, בננות, מנגו ועוד, ולאפשר להם כושר תחרות בשוק גלובלי תחרותי תוך פיתוח יתרונות יחסיים.
עד כמה נהנה מו"פ צפון מתקציבים מגופים מקצועיים כמו קק"ל ואחרים?
הקק"ל חרטה על דגלה את חיזוק החקלאות תוך מתן דגש על מחקר ופיתוח; הקק"ל מעורבת במו"פ, ממנה את יו"ר המו"פ וללא ספק גורם דומיננטי ביכולת המו"פ להמשיך ולהתפתח. גורם נוסף שנרתם לסיוע (בסדרי גודל קטנים הרבה יותר) זו קרן יק"א שתומכת בפרויקטים חקלאיים ובחיזוק תשתיות המחקר.
במהלך עבודתך היה לך זמן לפעילויות אחרות?
התנדבות לגורם כלשהו, זמן למשפחה. אין ספק שהתפקיד שאב את עיקר ומירב זמני ומרצי. יחד עם זאת ברור שמפנים גם זמן למשפחה ואף לעיסוק ב"רוח" וכן גם זמן להתנדב בפעילויות שונות כגון בארגון "פעמונים" שבו אני מתנדב מספר שנים בשמחה ובאהבה.
במה אתה עוסק אחרי הפרישה מהתחום?
אני עדיין מלווה פרויקטים חקלאיים באזור, יו"ר שולחן המנגו ומסייע בהוראת המתמטיקה לילדי הגולן.
הצעת ליורשת שלך סיוע מקצועי אם היא תרצה בכך?
מו"פ צפון הוא ארגון שיקר לי מאוד ובכל מה שאוכל לסייע וככל שהמנהלת החדשה, חיה רק יהלום תפנה – ארתם.
כיצד התרשמת מהמנהלת החדשה?
חיה רק-יהלום אישה בעלת ניסיון ניהולי ובעלת מוטיבציה להצלחה. יידרש לה זמן להכיר את הד.נ.א. האזורי אך אני סמוך ובטוח שביחד עם הצוות המצוין של המו"פ היא תעשה חיל.
מה תאחל למגזר החקלאי לראש השנה תש"פ?
למגזר החקלאי דרושה מנהיגות מאוחדת וממשלה אוהדת וכמוביל משרד חקלאות. אם יתקיימו אלו אני מאמין ביכולותיו של החקלאי הישראלי, בתמיכת מו"פ מתקדם, לייצר לשוק המקומי וליצוא תוצרת חקלאית ביעילות ובאיכות גבוהה. אני מאחל לנו החקלאים רווחיות סבירה וברכה בעמלנו.
פעילות אזורית וארצית רחבה ומגוונת
אלקנה בן ישר, בן 64, חבר מושב רמת מגשימים מזה 41 שנה. נשוי לדורית – מורה בבה"ס האזורי. אב ל- 6 וסב ל- 7 נכדים שכולם גדלים בגולן. עוסק בחקלאות מיום עלייתו למושב – במהלך השנים עסק בגידול מטעים סובטרופיים, ניהול מטעים, מזכיר המושב, יו"ר האגודה החקלאית, הועדה החקלאית גולן, מו"פ צפון שהחל מ 2007 – אני מנהלו. במהלך שנים אלו מעורבות בארגונים הארציים: מועצת הפירות, מועצת הצמחים, התאחדות חקלאי ישראל, ארגון מגדלי פירות ועוד.
