מרבית בתי הצמיחה לגידול ירקות בישראל מכוסים ביריעות פוליאתילן (פלסטיק). הפוליאתילן מהווה חומר גלם בסיסי, ואליו מתלווים תוספים שונים, המקנים ליריעה את התכונות הרצויות מבחינה חקלאית ומאפשרים מניפולציה של קרני השמש ואקלים החממה. יריעות אלה מוחלפות אחת לשנה, לשנתיים או לשלוש שנים, בהתאם לכמה פרמטרים, כמו סוג היריעה, הגידול, המבנה והתנאים החיצונים, שאליהם היריעה נחשפה. השיקולים המנחים את החקלאי בבחירת יריעה חדשה הם כלכליים ומקצועיים. להלן נסקור את התכונות העיקריות של היריעות, ולפיהן יוכל המגדל לבחור את היריעה המתאימה לצרכיו.
יריעות פוליאתילן: בגישה הישראלית, והים-תיכונית בכלל, הדוגלת בשימוש מינימלי באנרגיה חיצונית (כחימום וצינון), יש חשיבות רבה ליריעת הכיסוי בבתי צמיחה מבחינת המאזן האנרגטי בחממה, מניעת נזקי קרה וצינה, מכות שמש, הפחתת השימוש בחומרי הדברה, איכות התוצרת ורמת היבול הכללית.
שימו לב! על יריעות הכיסוי להיות מותאמות לתקן הישראלי ליריעות לבתי צמיחה (ת"י *821), ויש לדרוש זאת מהיצרנים.
התכונות המאפיינות יריעות פוליאתילן
שקיפות – האור הוא מרכיב חיוני בהתפתחותו התקינה של הצמח. הפחתה בשיעור מעבר האור דרך חומר הכיסוי עלולה לפגוע ברמת היבול ובאיכותו. יש לקחת בחשבון כי יריעות הנמצאות על גגות בתי הצמיחה צוברות אבק ולכלוך רב ומאבדות משקיפותן במשך הזמן. לשם הסרת האבק ושיפור מעבר האור, יש להקפיד על שטיפת גגות תכופה במהלך העונה. בעבודות רבות, שבהן נבחנה שטיפה של יריעות במהלך עונת החורף, התקבלה תוספת יבול מובהקת, בהשוואה ליריעות שלא נשטפו. רמת שקיפות טובה היא מעבירות אור של 88%-92%.
פיזור אור – יריעות, המכילות תוספי פיזור אור שונים, מפזרות את האור הנכנס ברמות שונות (20%-70%).
לגידולים שרועים או נמוכים יש להעדיף יריעות עם פיזור אור נמוך ורמת שקיפות גבוהה (קיים קשר ישיר בין שני הגורמים הללו).
לגידולים בהדליה יש להעדיף יריעות עם פיזור אור גבוה. במחקרים שנעשו בשנים האחרונות בהולנד בלוחות זכוכית עם פיזור אור לכיסוי בתי צמיחה לירקות (עגבניות, פלפל, מלפפונים) התקבלה תוספת מובהקת ביבול ובאיכות משימוש בלוחות זכוכית המפזרים אור, לעומת היבול שהתקבל בשימוש בזכוכיות שאינן מפזרות אור – תוספת של כ 6-8% בגידולים השונים.
עובי היריעה – עובי היריעה הנו מרכיב חשוב באורך החיים שלה וקובע את התכולה הכוללת של התוספים בה. ככלל, לבתי צמיחה מומלץ להשתמש ביריעות בעובי של 12 מ"מ ויותר. מניסיון העבר ניתן לקבוע כי יריעות דקות יותר אינן חזקות דיין, ובתנאי מזג אוויר קשים הן יכולות להיקרע ולחשוף את הגידולים לפגעי מזג האוויר. יריעות בעובי 0.12 מ"מ מתאימות לעונת גידול אחת. יריעות עבות יותר (למשל 0.15 מ"מ) מתאימות לשתי עונות גידול; ויריעות עבות מתאימות אף יותר לשלוש עונות גידול. למנהרות עבירות מומלץ להשתמש ביריעות בעובי 0.1 מ"מ לעונה אחת; למנהרות נמוכות מומלץ עובי בין 0.08-0.04 מ"מ, בהתאם לסוג הגידול ולעונה.
קרינה בתחום אולטרה סגול ( (UV – לקרינת ה-UV יש השפעה על היריעה, על הצמח, על החרקים ועל יחסי הגומלין ביניהם.
ייצוב – קרינת UV מאיצה את תהליכי הבלייה של היריעה; וללא תוספים מייצבים מתקצר אורך חייה. קיימים תוספים מייצבים שונים, וריכוזם ביריעה שונה מיצרן ליצרן ובין היריעות השונות. אין קשר ישיר בין עובי היריעה לאורך חייה. רמת הייצוב ביריעה, איכות הייצוב, איכות חומרי הגלם ואיכות הייצור קובעים בסופו של דבר את אורך חיי היריעה בתנאי שימוש זהים (כמו גם צורת גג החממה, אופן הפריסה, השימוש, יישום כימיקלים במהלך הגידול ועוד).
חסימה חלקית בתחום ה-UV – משפיעה על התנהגות מזיקים (חרקים) ומחלות שונות. מניסויים שבוצעו בחוות הבשור ובאזורים אחרים בארץ בהיקפים מסחריים, עולה כי יריעות עם תוסף חוסם UV מפחיתות חדירת מזיקים, כגון כנימות עש, תריפס קליפורני, מנהרנים וכנימות עלה. כמו כן, נמצא שהתנהגות החרקים בתוך המבנה הייתה שונה, הם מאבדים את כושר ההתמצאות בסביבה חסרת UV ורמת הנגיעות בווירוסים המועברים ע"י כנימות עש טבק וכנימות עלה הייתה נמוכה יותר. לפיכך, ניתן להסיק כי השימוש ביריעות חוסמות UV (יריעות המכונות 'אנטי וירוס') מפחית באופן ניכר את הצורך בחומרי הדברה בבתי צמיחה בגידולים שנבדקו. בנוסף לזאת, נמצא שיריעות אלה יציבות יותר לאורך זמן, אך בשלב זה הן מומלצות לעונת גידול אחת.
כיום, כשגוברת הדרישה להפחתת השימוש בחומרי הדברה, מומלץ להשתמש ביריעות אלה במרבית הגידולים, כמו עגבניות, גידולי עלים ותבלינים (פירוט ההמלצות לפי גידולים – בהמשך).
תרמיות (IR) – תפקידו של תוסף ה-IR הוא להאט את קצב בריחת החום בקרינה חוזרת ארוכת גל (IR) בשעות הערב והלילה. יריעות תרמיות מסייעות לחיסכון ניכר בעלויות החימום (20%-25%) בבתי צמיחה מחוממים ולאגירת החום במהלך היום בבתי צמיחה שאינם מחוממים. באירועי הקרה נצפו הבדלים ברמת הפגיעה בצמחים, הנובעים, כפי הנראה, מאיכות יריעת הכיסוי. מבדיקות אקראיות עולה כי לחקלאים מוצע מגוון נרחב של יריעות בעלות תרמיות שונה, הנעה בין 50% חסימה בתחום הקרינה ארוכת הגל, ל-75% חסימה. ככל שרמת החסימה בתחום ה-IR גבוהה יותר, כך התרמיות גבוהה יותר. התקן הישראלי ליריעות תרמיות מחייב חסימה של 75% לפחות. המרכיב החשוב ביותר בקביעת התרמיות של היריעה הוא איכות התוסף ורמתו, והוא שונה בין יצרן ליצרן. בבדיקות סימולציה בתנאי מעבדה ובהצלבתן עם תוצאות חקלאיות בשטח, יש לאיכות התרמית השפעה רבה יותר על היריעה מאשר עובייה. אורך חיי התוסף הינו כאורך חיי היריעה.
מונע עיבוי – AD (אנטי-דריפ) – תפקידם של התוספים מונעי העיבוי הוא למנוע התעבות של אדי מים על היריעה וטפטוף על הצמחים. יריעות ללא מונעי עיבוי מאפשרות הצטברות של טיפות מים על פני היריעה (מצדה הפנימי), מה שמפחית משמעותית, בשיעור של כ- 50%, את חדירת האור, בהשוואה ליריעה בעלת תוסף מונע עיבוי. טפטוף על הצמחים יוצר תנאים נוחים להתפתחות מחלות נוף, המגבירות את הצורך בשימוש בחומרי הדברה. אורך חיי התוסף מושפע מעובי היריעה, מריכוז התוסף, מסוגו, ממועד פריסת היריעה ומתנאי האקלים במבנה. יש להקפיד על מדדים אלה בעת הרכישה מהיצרנים, כדי להבטיח את השימוש בעונת גידול מלאה אחת לפחות. פריסת היריעה תבוצע בדיוק לפי הנחיות היצרן. יש חשיבות לכיוון פריסת היריעה, כך שהתוסף מונע העיבוי יופנה כלפי פנים החממה.
מונע ערפל – AF (אנטי פוג) – התכונה המשלימה את מניעת העיבוי היא מניעת ערפל במבנה. ערפל במבנה עלול להגביר התפתחות מחלות מעודדות לחות ופוגע במעבר האור לצמחים. מומלץ לדרוש מהיצרן לכלול את שני המדדים הללו (אנטי דריפ ואנטי פוג), ביריעות בשל חשיבותם הרבה להתמודדות במחלות ולהפחתת השימוש בחומרי הדברה.
יריעות לחצאית ולווילון צד
חצאית – יריעה במעטפת המבנה הקבורה בחלקה התחתון באדמה ובחלקה העליון מחוברת לקורה רוחבית. יריעות חצאית קשות להחלפה מדי שנה, ולכן זה נעשה מדי 5-3 שנים. העובי המינימלי הרצוי לחצאית הוא 0.2-0.15 מ"מ לחצאית. ניתן להשתמש בחומרים שונים, כגון יריעות ארוגות (פלריג), לוחות קשיחים (פוליקרבונט) או לוחות גמישים למחצה (מפל).
וילון – וילונות הם יריעות במעטפת המבנה, המאפשרים אוורור לפי הצורך. ניתן לפתוח אותם ידנית או בצורה ממוכנת. כיוון שיריעות הווילון נפתחות ונסגרות מספר רב של פעמים במהלך העונה, יש להשתמש ביריעות עבות של 0.18-0.20 מ"מ ובעלות כושר עמידה לטווח ארוך.
כותבי המאמר: יצחק אסקירה- יועץ משרד החקלאות בנושא בתי צמיחה ופלסטיקולטורה. דויד סילברמן, עדי סויסה, שמשון עומר, שלי גנץ, רוני אמיר – שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) יורם צביאלי, מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
