יבול שיא
הרפת והחלב
יגאל חסקין בגיל שמונים צילום גילי חסקין

יגאל חסקין – מדריך הטיולים המיתולוגי של תנועת המושבים

2 דק' קריאה

שיתוף:

יגאל חסקין – מדריך הטיולים המיתולוגי של תנועת המושבים הלך לעולמו בסוף אפריל האחרון והוא בן 90. הלווייתו התקיימה בכפר ביל"ו.

יגאל חסקין נולד ב-27 בפברואר שנת 1931 ברחובות. בשנת 1932 עבר לכפר ביל"ו והיה לבעל משק חקלאי שעסק בגידול עופות, פרדס ומטע אבוקדו.

כנער למד יגאל ברחובות, בבית החינוך לילדי עובדים שהיה בגן שלמה (קבוצת שילר) ובביה"ס החקלאי בנהלל. חסקין התגייס לפלמ"ח בשנת 1948 ושירת בגדוד השמיני, במחלקת בית-אשל של חטיבת-הנגב.

מילא ביחידתו תפקידי לוחם וסייר-רוכב. לפני כן השתתף במבצע "יונה" לכיבוש תל א-ריש ויאזורץ. במסגרת הפלמ"ח נטל חלק במבצעים: "יואב", "עובדה", "לוט" ו-"חורב". לאחר המלחמה היה מוצב במשלטי בית-גוברין. 

באוגוסט 1956 התחתן יגאל עם יפה לבית טלבי. במשך השנים חסקין שירת במערך המילואים בתפקידים שונים: סייר, מפקד מחלקה בחרמ"ש, סגן מפקד פלוגה בחרמ"ש, קצין ליווי בדובר צה"ל.

בשנת 1968 התגייס לשירות קבע ושימש כראש מדור ידיעת-הארץ, במסגרת יחידת קצין חינוך ראשי. השתחרר מצה"ל בדרגת סגן-אלוף. כאשר השתחרר הקים יגאל את מדור ידיעת הארץ ואת מחלקת הטיולים בתנועת המושבים.

בשנים 1956-1967 היה מנהל מחלקת טיולים במדור לידיעת הארץ של תנועת המושבים. משנת 1973 המשיך בתפקיד מנהל המדור לידיעת-הארץ בתנועת-המושבים. 

כשפרש מתפקיד זה, לפני כארבע שנים, כתב: "למטיילים שלום, בעוד מספר ימים ימלאו לי 86 שנים. הגיעה העת לתלות את נעלי הטיולים. חלפו למעלה משישים שנה מאז יצא לדרכו חוג הטיולים של תנועת המושבים."

"הייתי אז בן 25. משחר נעורי אהבתי לטייל ונפשי יצאה לדעת את הארץ, לא רק בשבילים אלא גם בספרים. למדתי במחזור הראשון של מכון אבשלום, שהקים שמואל אביצור."

חרשנו את הארץ

"בהמשך הצטרפתי לקבוצה של סטודנטים, מרביתם פלמחניקים לשעבר, ביניהם אריק מגר מעין עירון אותו פגשתי לראשונה בבית אשל הנצורה במלחמת השחרור. זמן לא רב אחר כך, ב-1953, אריק וחבריו נהרגו בדרך לפטרה. מותם החיש את צעדי בדרך בה התחלתי לפסוע, להוביל מטיילים בשבילי הארץ."

"התחלתי להסתובב במושבים ולדבר על לבם של בני הנוער, להצטרף לחוג מטיילים. בפסח 1956 יצא לדרכו הטיול הראשון. בין מטיילי הגרעין הראשון היו: דודיק רכלבסקי מכפר יהושע, איתן גולן ז"ל ועופר ישראלי וספי פורת יבדל"א מכפר ויתקין, יחזקאל שיפר ז"ל מעין עירון,"

"חגי טרייסטר מבצרון, ישראלה ורמי אברהמי; עפרה ויעל עמיר מבית שערים, אחיטוב וצוליק מבאר טוביה, נעה פרוכטר מגבעת חן ועוד. שישים השנים שחלפו מקשות על הזיכרון."

"מן הסתם אזכר בעוד שמות אחרי שאשלח מכתב זה. בתחילת הדרך, היינו קובעים נקודת מפגש בצומת זה או אחר ומשם יוצאים ביחד. בערב, לאור מדורה, הייתי מספר על מסלול הטיול."

"בבוקר יצאנו לדרך ובמוצאי שבת פנה כל אחד לדרכו. חרשנו את הארץ – הרים, גאיות, גבים ופריחות מיוחדות. התנ"ך שימש לנו מאגר ידע לקדמוניות הארץ."

"הלכנו בעקבות סיפוריו והתחקינו אחר עקבותיו. מאוחר יותר, שכרתי משאית או שתים והיינו נוסעים בהן אל היעד. באותם ימים יוחסה לי האימרה, ש"אין מספר מטיילים שהוא גדול מכדי לדחוס במשאית עוד מטייל אחד" … במשך הזמן החוג הקיף מאות רבות של מטיילים. לא היינו רק משוטטים. מטרתנו היתה לדעת את הארץ."

"…במהלך השנים החוג פרש כנפיו וארגנתי טיולים מעבר לים: מזרח אסיה, ארצות אירופה, אגן הים התיכון והארצות השכנות: מצרים, ירדן ואפילו רצועת עזה ולבנון. חוג הטיולים המשיך וממשיך להתקיים עשרות שנים."

"השתתפו בו הילדים שלנו וגם הנכדים. שלושה דורות של מטיילים ומדריכים. המחצית התשיעית של חיי הם הזדמנות טובה להתבונן אחורה בסיפוק. לא אחת שמעתי מפי מטיילים עד כמה טיולי החוג היו עבורם חוויה מכוננת ועד כמה הם יצרו בהם את התשוקה להכיר, לטייל בארץ עוד ועוד."

הותיר אחריו את רעייתו יפה, בנו גילי (גלעד) ובנותיו מאירה (מימי), תמר ואפרת ונכדים.

יהי זכרו של יגאל חסקין ברוך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן