עו"ד צביקה גלזר ועו"ד ועו"ס הדס גלזר
אהבה מאוחרת – סוגיות משפטיות חדשות
בספר בראשית נאמר "לא טוב היות האדם לבדו". הכמיהה לזוגיות הוזכרה עוד בתקופות קדומות ביותר, אך אם בעבר דובר לרוב על זוגיות מסוג מסויים-קשר נישואין, הרי שכיום ישנם סוגי קשרים רבים- חלקם מוגדרים ע"י בני הזוג, חלקם אינם מוגדרים פורמלית וחלקם ללא רצון להיקרא "בני זוג" או בסטטוס "בזוגיות".
לעיתים זו אהבה שנייה או שלישית, לעיתים זוגיות שמגיעה אחרי שנים של אלמנות או גירושין, לעיתים מדובר על זוגיות שלא מאפשרת נישואין בהתאם להלכה היהודית ולפעמים פשוט אין רצון למסד את הקשר הזוגי.
אלא שמבחינה משפטית, המציאות הזו מעלה שאלות מורכבות כגון:
מה מעמדם של בני זוג שאינם נשואים אך חיים יחד?
האם הם יורשים זה את זה?
מה לגבי דירה, נחלה, קצבאות שארים ועוד זכויות כאלה או אחרות?
כדי לענות על השאלות הללו, חשוב להבין את מושג “הידועים בציבור" מושג שצבר משמעות עצומה בשנים האחרונות, וכשמדובר בגיל הזיקנה יש לזה משמעות גדולה עוד יותר.
מה זה בעצם "ידועים בציבור"?
המונח ידועים בציבור מתייחס לבני זוג שמנהלים חיי משפחה ומשק בית משותף, גם אם אינם נשואים כדין, בין אם הם לא יכולים להינשא כדת וכדין בשל זוגיות ממין אחד או שאחד מבני הזוג אינו יהודי או שבני הזוג אינם מעוניינים להינשא.
החוק הישראלי לא קובע הגדרה מדויקת ולכן המבחנים נקבעו בפסיקה לאורך השנים.
בתי המשפט בוחנים בדיעבד כל מקרה לגופו ובוחנים האם מדובר בזוגיות אמיתית שיצרה מחוייבות או בקשר חברי בלבד.
בעבר, נדרשו ראיות מובהקות לקשר של מגורים משותפים, חשבון בנק משותף ושיתוף רכושי, אך כיום, ישנו שינוי במגמה והפסיקה המתייחסת ל-3 פרמטרים שיקבעו האם ניתן להגדיר את בני הזוג כידועים בציבור, מתאימה עצמה לזמנים המודרנים ומתחשבת בעיקר, במבחן הסובייקטיבי מבחינה משפטית שבודק את כוונת הצדדים במפורש או במשתמע לקיים ולהחיל מערכת יחסים בעלת השלכות משפטיות הכוללות זכויות וחובות. אם בעבר, מגורים מלאים תחת אותה קורת גג או ניהול חשבון משותף היו הכרח, כיום הדברים שונים.
מה שחשוב הוא כוונת הצדדים: האם הצדדים ראו בעצמם בני זוג? האם ניהלו יחד את חייהם?
כך למשל, זוג שחי בבתים סמוכים אך חלק את יומו, תכנן יחד חופשות, תמך זה בזה כלכלית והוצג בפומבי כזוג – עשוי בהחלט להיות מוכר כידועים בציבור.
המבחנים שנקבעו בפסיקה – סיפור אמיתי
כדי להמחיש את המורכבות, נביא את סיפורם של (אילנה ויוסי– שמות בדויים), מבוסס על פסק דין אמיתי מהשנים האחרונות.
אילנה ויוסי הכירו בגיל 68. הם חיו יחד במושב בצפון, טיילו, בילו, ובני משפחתם ראו בהם זוג לכל דבר – אך הם מעולם לא נישאו.
לאחר מותו של יוסי, אילנה ביקשה להכיר בה כידועה בציבור לצורך ירושה. ילדיו התנגדו בטענה שמדובר בקשר חברי בלבד.
בית המשפט המחוזי בחן את הראיות וקבע שורה של מבחנים עיקריים:
- האם התקיים קשר זוגי בעל אופי מחייב ויציב.
- האם נוהלו חיים אינטימיים כמו בעל ואישה.
- האם הצדדים הציגו את עצמם בפומבי כזוג לכל דבר.
- האם הייתה ביניהם כוונה משותפת להקים תא משפחתי.
- מה הייתה עמדתם ביחס לנישואין – האם רצו להינשא או לא.
השופטים ציינו כי העובדה שלא הייתה כוונה להינשא לא שוללת את מעמדם, אלא עשויה להמחיש את בחירתם החופשית בחיים משותפים מחוץ למוסד הנישואין וקבעו כי ניתן לראות בהם כידועים בציבור.
אין רישום, אין משמעות לאורך הקשר
שלא כמו בנישואין – אין כאן תאריך, תעודה או רישום.
יתרה מכך, משך הזמן של הקשר אינו תנאי.
יש מקרים שבהם הוכרה אישה כידועה בציבור גם אחרי מספר חודשים בלבד של זוגיות, אם הוכח שהייתה כוונה כנה לחיות יחד.
לעומת זאת, יש זוגות שחיו יחד שנים – אך מאחר שלא הוכיחו כוונה לשיתוף חיים (למשל שמרו על הפרדה מוחלטת ברכושם), לא הוכרו כידועים בציבור.
המשמעות: אין "נוסחה". כל מקרה נבחן לגופו, לפי מכלול הנסיבות – איך נראו החיים, כיצד הציגו עצמם, מה הייתה כוונתם, ואילו ראיות תומכות בכך.
פסק דין עדכני: כשאהבה שנייה הופכת למאבק על דירה
בפסק דין משנת 2024, דן בית המשפט בזוג שחי יחד כ-15 שנים בדירה בבעלות האישה.
לאחר הפרידה טען בן הזוג לזכויות במחצית הדירה.
בית המשפט קבע כי אצל ידועים בציבור חלה הלכת השיתוף – רכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים שייך לשני הצדדים, גם אם רשום על שם אחד בלבד, אלא אם הוכח אחרת.
המסר ברור:
אם לא נערך הסכם שמגדיר הפרדה רכושית, גם נכס "של אחד" עלול להפוך למשותף.
עבור בני זוג בגיל השלישי, במיוחד במושבים – המשמעות עלולה להיות הרת גורל.
גם הפילגש – יכולה להיות “ידועה בציבור”
באחד מפסקי הדין עסק באישה שהייתה פילגש של גבר נשוי במשך שנים רבות.
למרות היותו נשוי לאחרת, בית המשפט קבע כי הקשר ביניהם היה זוגי, יציב ומבוסס על אהבה ותלות הדדית.
האישה הוכרה כידועה בציבור לצורך ירושה.
המסקנה: גם כאשר יש נישואים מקבילים, ייתכן שבית המשפט יכיר בידועה בציבור נוספת – אם הוכח קשר ממשי וחיי משפחה אמיתיים.
הביטוח הלאומי – הכרה שונה, מבחנים אחרים
גם מול המוסד לביטוח לאומי יש להוכיח את מעמד הידועים בציבור, בעיקר לצורך קצבת שאירים או זכויות נוספות.
הביטוח הלאומי בוחן את המצב לפי מבחניו שלו, ולעיתים תוצאותיו שונות מאלה של בית המשפט:
- ייתכן שבית משפט יכיר בזוג כידועים בציבור, אך הביטוח הלאומי יסרב.
- לעיתים דווקא הביטוח הלאומי יכיר בזוגיות לצורך קצבה, גם אם לא הוגשה תביעה אזרחית.
המוסד לביטוח לאומי בוחן שאלות כמו:
האם ניהלו משק בית משותף? האם גרו יחד? האם הציגו עצמם בציבור כזוג?
האם הייתה תלות כלכלית?
בפועל, המבחנים זהים בעיקרם – אך רף ההוכחה שונה.
לכן חשוב לאסוף מראש מסמכים וראיות: חשבונות משותפים, תצהירים, מכתבים, תצלומים, הזמנות לאירועים, הצהרות בפני שכנים.
ראיות כאלה עשויות לחסוך שנים של מאבקים מול הביטוח הלאומי לאחר פטירה.
בנחלות במושבים – קייימת מורכבות גדולה יותר
מרבית הנחלות בארץ מצויות במעמד של ברי רשות שלגביהם קיים הסכם משבצת (הסכם בין האגודה ורשות מקרקעי ישראל ובמושבים סוכנותיים- גם הסוכנות), שקובעים שהנחלה תועבר בירושה לבן/בן הזוג הקיימים גם אם ישנה צוואה הקובעת אחרת.
לפיכך, זוגיות שניה למי שהינם בעלי נחלה (גם אם אין מדובר בזוג נשוי), עלולה להוביל לכך שבפטירת בעל/בעלת הנחלה המקוריים, יטען בן/בת הזוג השניים שרואים את עצמם כידועים בציבור, שכל הנחלה עלולה לעבור אליהם.
כך במקרה, שנדון בבית המשפט לפני מספר שנים, טענה אישה (שם בני הזוג היו נשואים בשנית), כי על אף שבעלה עשה צוואה שבה ציווה חלקים בנחלה לאשתו השניה וחלקים לילדיו, כי כל הזכויות מגיעות לה וטענותיה התקבלו לרבות בעתירה שהגישו הילדים לבג"ץ כנגד החלטות המינהל. גם ידוע/ה בציבור יכולים לטעון מכח הסכם המשבצת שהם בני זוג ושהנחלה תעבור אליהם.
במקרה אחר שנדון בבית המשפט, אישה שהייתה נשואה למנוח שגסס מסרטן בעת שנישאו שהייתה נשואה פחות מחודש, טענה שמגיעות לה זכויות בנחלה מכח היותה אשתו.
הפיתרון למי שאינו מעוניין שבן/בת הזוג השני יקבלו את כל הנחלה הוא לחשוב על העברת הזכויות בחיי בעל הזכויות למי מילדיו תוך עשיית הסכמים שיבטיחו את זכויותיו עד פטירתו וזאת בנוסף לצוואה והסכם ממון/הסכם לחיים משותפים.
מהצד השני, במידה ורוצים להבטיח את המשך המגורים של בן/בת הזוג לאחר הפטירה בנחלה, ניתן להסדיר זאת בהסכם מול הילד שיקבל את הזכויות (ככל שזה נעשה) או בצוואה ובלבד שהצוואה תיעשה על ידי מי שעיסוקו בתחום הנחלות על מנת שיישמרו כללי המינהל להורשת נחלות.
יתרונות וחסרונות של ההכרה בזוג כידועים בציבור
היתרונות:
- מתן הגנה לבני זוג בגיל השלישי שאינם נשואים, אך חיים יחד שנים.
- הכרה בזכויות ירושה, קצבאות, זכויות רכושיות, וזכות להישאר בבית המגורים לאחר הפטירה.
- מאפשר חופש בחירה – גם ללא חתונה, בני זוג זוכים להכרה חברתית ומשפטית.
החסרונות:
- חוסר ודאות – אין חוק ברור, וכל מקרה נבחן לגופו.
- נטל ראיה כבד – במיוחד מול ביטוח לאומי ויורשים מתנגדים.
- סיכון כלכלי – ללא הסכם ממון, נכסים אישיים עלולים להפוך למשותפים.
- רגישות משפחתית – הילדים עלולים למצוא עצמם במאבק מול הידוע/ה בציבור של ההורה.
מה כדאי לעשות? – המלצות מעשיות
כדי להגן על עצמכם, מומלץ לנקוט כמה צעדים פשוטים אך קריטיים:
- הסכם חיים משותפים או הסכם ממון או העברה בחיים לילדים
להסדיר מראש את נושא הנכסים, ההוצאות, ושאלת הירושה, בצוואה.
בהסכם ניתן לקבוע מה יקרה במקרה של פרידה, אשפוז או פטירה, וכיצד יחולק הרכוש.
במיוחד במושבים – להסדיר זכויות ומעמד בנחלה.
- צוואה ברורה
צוואה היא המסמך שימנע ויכוחים.
אם רוצים להבטיח שבן הזוג יקבל זכויות – חובה לכתוב זאת במפורש.
מומלץ להוסיף הוראות מפורטות לגבי הנחלה, הבית והציוד.
- רישום והצהרות
מול הביטוח הלאומי, קופות הפנסיה והמושב – רצוי להצהיר מראש על הזוגיות.
כך תחסכו ויכוחים מיותרים בעתיד.
- ראיות תומכות
שמרו מסמכים, תמונות, מכתבים, עדויות.
לעיתים מסמך אחד יכול לעשות את ההבדל בין הכרה מלאה לבין דחייה כואבת.
סיכום: הכרה שווה לאחריות
מעמד "ידועים בציבור" מעניק לבני זוג בגיל השלישי זכויות משמעותיות – אך גם מחייב אחריות ותכנון.
הכרה משפטית אינה אוטומטית, והיא מחייבת היערכות מוקדמת, במיוחד כשמעורבים נכסים, מושבים, ילדים מנישואין קודמים או זכויות ירושה.
כפי שנאמר באחד מפסקי הדין:
"לא כל אהבה מזכה בזכויות משפטיות – אך כל זוגיות אמיתית ראויה להגנה."
אם אתם חיים בזוגיות לא רשומה – זה הזמן להסדיר, לא לדחות.
האהבה שלכם ראויה לשקט משפטי – לא לסכסוך.
כותבי המאמר:
עו"ד ומגשר צביקה גלזר
עורך דין ומגשר בעל ניסיון של למעלה מ-20 שנה. מתמחה בכל הקשור לתחום המושבים והנחלות לרבות הורשת המשק החקלאי וייצוג במאות הליכים בבתי המשפט בנושאים אלו, עסקאות בנחלות ובמגזר העירוני, גישורים, הסדרת נחלות ושימושים חורגים, צוואות וירושות, גישורים, ויפוי כח מתמשך
עו"ד ועו"ס הדס גלזר
עורכת דין, עובדת סוציאלית וגרנטולוגית מתמחה בתחום הזיקנה, מיצוי זכויות והאפוטרופסות למעלה מ-20 שנה- מלווה משפחות, בני זוג ואזרחים ותיקים בתכנון הסדרים משפחתיים, הסכמי ממון וצוואות וירושות, מיצוי זכויות מול משרדי ממשלה וחברות ביטוח, ביטוחים סיעודיים ייצוג בנכויות מול המוסד לביטוח לאומי, יפוי כח מתמשך, בקשות למינוי אפוטרופוס והתנגדויות למינוי.
כתובת: כנפי נשרים 19 רמת גן/ מושב חמ"ד
טל: 03-3727139 פקס: 03-7466066
עו"ד צביקה גלזר- 052-5360630 מייל: [email protected]
עו"ד ועו"ס הדס גלזר- טל: 050-7007409 נייד: [email protected]
📞 מוזמנים לפנות להתייעצות אישית ומותאמת:
ליווי רגשי, משפחתי ומשפטי – בגובה העיניים.
