נועם שליט, אביו של גלעד שהיה בשבי החמאס, הלך לעולמו לאחר מחלה יואל מרשק, שהיה מראשי מטה המאבק להחזרת בנו, נפרד
ביום רביעי בשבוע שעבר הלך לעולמו נועם שליט, אביו של גלעד שליט שנחטף בשנת 2006 והוחזק יותר מחמש שנים בשבי חמאס. נועם נפטר בגיל 68 לאחר שחלה בסרטן הדם.
יואל מרשק מגבעת השלושה היה מראשי המטה שהוביל את המאבק הציבורי לשחרור גלעד שליט ועבד בצמוד לנועם, שלא ויתר על התקווה להחזיר את בנו הבייתה.
יואל מרשק מספר: "בתחילת השנה השלישית לשביו של החייל גלעד שליט בידי החמאס נקראתי למצפה הילה לפגישה עם נועם שליט וחבורת אנשים טובים. חלמנו יחדיו על הפעולות לשחרורו של גלעד. מאז נפגשנו בעשרות פגישות בהרכבים שונים, קיבלנו החלטות ממוקדות במטרה אחת – להשיב את גלעד בריא ושלם לחיק משפחתו. הייתה לנו עוצמה ויכולת. התקשורת הייתה איתנו והצלחנו – גלעד הפך להיות הבן של כל משפחה בישראל.
האיש המרכזי שהחזיק אותנו במאבק הערכי והמוסרי היה האבא נועם שליט. האיש שניווט וניצח על המערכה ועמד בכל הלחצים בשקט, בעדינות ובנחישות. כמו אסטרטג הוא חשב תמיד צעד אחד קדימה, יזם ומימש מהלכים פוליטיים והכל בשקט, בענווה ובצניעות. היינו נוסעים שנינו ימים שלמים בטנדר שלי, מגיעים לגבול המערבי של רצועת עזה, חוזרים למעברי הגבול מארז ועד כרם שלום. לא פעם היינו נאלצים לשלב בטנדר הנעה קדמית כי הדיונות הקיפו אותנו. הרמנו משקפות ושקלנו – מה יקרה אם יבואו לנקודה המסוימת הזו אלף איש, יעמדו ויצפו על הבתים הראשונים של עזה, יחסמו את משאיות הברינקס שהובילו כסף מבנק ישראל לחמאס. מה יקרה אם נעמוד בשערי בתי הכלא של המחבלים מעזה ונעצור לשעה קלה את ביקורי האימהות שלהם. נועם היה האיש שחשב על הכול, כיצד הדבר ישפיע על כוחות הביטחון, הממשלה ואזרחי המדינה.
נפגשנו עם ראשי ערים וסיכמנו איתם על עצרות הזדהות וערכנו את המסע הגדול ממצפה הילה לירושלים במשך 12 ימים. לא פעם אחת שאלתי את נועם- איך אתה מדבר כך בשקט עם ראש עיר ורותם אותו למאבק, הכול ברצינות עם חיוך קטן, כאילו רק המעשה הצפוי הזה יחזיר את גלעד הביתה? ונועם היה משיב: "אני נותן לכל אחד את תחושת ההובלה ובאם הוא מנהיג אמיתי וערכי, הוא חייב להירתם". הוא לא הפסיק לשבח את חברי הקיבוצים שהיו מגיעים בכל יום שישי בשני אוטובוסים לקבלת שבת בירושלים. 70 קיבוצים עשו זאת. במסע הגדול, שלא היה כדוגמתו במדינה, שישה קיבוצים הלינו את משתתפי המסע.
חשתי שהפכנו במעט מילים לידידים אמיתיים הפועלים כצוות פעולה משימתי, שרק השמיים הם הגבול בשבילם.
חמישה ימים לאחר שחרורו של גלעד שליט, לאחר סיום תחקירי השב"כ, לקח נועם לראשונה את בנו לתל אביב. בצהריים נפגשו עם השגריר הצרפתי ובחמש בערב הופיעו פתע במשרדי אגף המשימות. במקרה הייתה ישיבת צוות באותו יום רביעי. נועם פתח את הדלת ואמר לגלעד: "פה היה החמ"ל להשבתך הביתה". היינו בתדהמה, איש לא אמר מילה. לכולם נצצו פתע העיניים, ואצלי אף דמעות.
אחר כך נפגשתי עם נועם בביתו, בבתי חולים, בשמחות ובפעם האחרונה בהלווייתו – עצוב, כואב ומעצב את ליבי ודעתי לקראת הבאות".
