אין מתכון סודי בשבועות האחרונים הפכתי בדעתי שוב ושוב בשאלות – האם ילדי מאושרים? מה גורם להם לאושר? מה החלק שלי ושל האיש שאיתי בכל הדבר הזה? יכול להיות שיש דברים מסוימים שעשינו כדי לגדל אותם ככאלה? התחלתי להתבונן על הילדים שלי, כיום כבר שלושה במספר, ולעשות שיעורי בית
לפני שלוש שנים וחצי עשיתי צעד שגרם להרבה גבות סביבי להתרומם. הוצאתי את שני ילדיי, בן השש ובת הארבע וחצי, מהמסגרות בהן התחנכו ויצאנו להרפתקה ששמה חינוך ביתי. איני רוצה לדון בנכונותו או אי נכונותו של הצעד הזה. אז מדוע פתחתי עם זה את הטור הראשון שלי? שאלה טובה.
הטור הזה מבקש לדון בשאלה "איך לגדל ילדים מאושרים". שאלה גדולה, מהותית ואולי החשובה ביותר שאפשר לשאול. אם נביט לרגע אל הילדות שלנו נוכל בוודאי להבין כמה תחושת האושר או החוסר שלה, היא משמעותית בעיצוב האישיות שלנו. בעיצוב מי שאנו כאנשים מבוגרים. כמובן שהתמונה אינה שחור ולבן. זה לא שהיינו או מאושרים או אומללים. קשת הרגשות והחוויות שעיצבו את ילדותנו היא מגוונת ומורכבת הרבה יותר. ועם זאת, מיליוני הורים, מדריכי הורים, גננות, מחנכים ומחנכות, ספרי הורות ותוכניות ייעוץ בטלוויזיה וברדיו עוסקים בשאלה הזאת באופן יומיומי. עד כדי כך היא מעסיקה אותנו וזה משום שעמוק בפנים אנחנו יודעים שהילדים שנגדל היום יהיו אלה שיעצבו את העתיד מחר.
נשאלת גם השאלה מהו אושר. מהו אותו רגש חמקמק שכולנו כמהים אליו. פילוסופים גדולים ממני בהרבה דנו בשאלה הזאת. איתם ואחריהם ניסו לענות עליה גם משוררים, פסיכולוגים, קואוצ'רים, רבנים ואפילו מנחי תוכניות טלוויזיה. השאלה הזאת היא כלל אנושית אך התשובה עליה היא מאוד אישית. זו תרומתי הצנועה לדיון הזה.
בשבועות האחרונים הפכתי בדעתי שוב ושוב בשאלות – האם ילדי מאושרים? מה גורם להם לאושר? מה החלק שלי ושל האיש שאיתי בכל הדבר הזה? יכול להיות שיש דברים מסוימים שעשינו כדי לגדל אותם ככאלה? ואם ישנם, ובטח לא מדובר בדבר אחד ויחיד, מאיפה אני מתחילה לכתוב על זה? התחלתי להתבונן על הילדים שלי, כיום כבר שלושה במספר, ולעשות שיעורי בית.
"אני כנראה הולכת לאכזב אתכם על הטור הראשון. אין לי תשובה מנצחת לשאלה הזאת. לפחות לא אחת שאפשר להפוך לכלל גורף וליישם מיד. התשובה שלי קשורה בי, בספר ההורות שאני כותבת לעצמי כאמא שלהם, בשותפות עם האיש שנקרא אבא שלהם"
לשמחתי אני יכולה לומר שהם אכן גדלים כילדים מאושרים. ברור שיש גם ריבים וכעסים, תסכולים וחוסר שביעות רצון, יש בכי וצעקות. בית נורמטיבי בסך הכול. אך התחושה היא שמדובר כאן על ילדים שמחים, בריאים, חיוניים, סקרנים ומאושרים.
מה גורם להם לאושר? זו שאלת מיליון הדולר. המון דברים גורמים להם לאושר – כשאני מרשה להם לאכול קורנפלקס בבוקר גם כשזה לא יום חמישי. כשהולכים לבאולינג. לשיר ולרקוד עם בוב מארלי בסלון. לשחק כדורגל. להתלכלך בארגז חול. לקבל עוד סט מדבקות של פיות לאוסף המדבקות. להדליק מדורה ולטייל ביער. לקפוץ בשלוליות. לבקר את סבא וסבתא. לראות יותר משעה טלוויזיה ביום כי אמא קצת עייפה. לפגוש חברה טובה. שוב, ילדים נורמטיביים בסך הכול.
ועכשיו לרגע הדרמטי מכל, התשובה לה חיכיתם כל כך בסבלנות. איך הם גדלו להיות כאלה? מה עשינו אנחנו, האיש שלי ואני, כדי לגדל ילדים מאושרים? אח, כמה שכולנו היינו רוצים תשובה מנצחת עכשיו. מתכון או נוסחה פשוטים שיאמרו לנו מה לעשות ונוכל ליישם בבית, עם הילדים הפרטיים שלנו. אני כנראה הולכת לאכזב אתכם על הטור הראשון. אין לי תשובה מנצחת לשאלה הזאת. לפחות לא אחת שאפשר להפוך לכלל גורף וליישם מיד. התשובה שלי קשורה בי, בספר ההורות שאני כותבת לעצמי כאמא שלהם, בשותפות עם האיש שנקרא אבא שלהם.
מה זה "ספר הורות"? זה מושג שלמדתי אצל מטפל ומלווה הורים בשם אורי אשכנזי. הלכתי לעוד אחת מאותן סדנאות הורות שחשבתי שיעזרו לי לפתור כמה קשיים שחוויתי עם אחד מילדיי, אבל מה שאורי עשה הוא להזמין אותנו, המשתתפים, לכתוב את ספר ההורות האישי שלנו. לא להיעזר בפתרונות מן המוכן, כאלה שאולי עובדים לאחרים. לא ליישם בבית סט חוקים שלמדנו מאיזו תוכנית בוקר או לומר לילדים משפטים ששמענו שעבדו לאמא אחרת בגן משחקים. להקשיב, לעצמנו ולילדים שלנו. להמציא את הדרך שלנו, כל פעם מחדש. להניח בצד לרגע את כל מה שקראנו בספרים, אפילו את מה שאנחנו יודעים על הדרך בה גידלו אותנו, ולשאול את עצמנו – מה הדרך שלי? מה יעשה אותנו מאושרים עכשיו? למה אנחנו זקוקים? למה הילדים שלנו זקוקים?
באותה נקודת זמן, לפני שלוש וחצי שנים כשיצאנו לחינוך ביתי, אני הייתי זקוקה לחופש. הייתי זקוקה לזמן נטול לו"ז עם הילדים שלי. רציתי להעניק להם ולי מרחב מרווח עד כמה שאפשר להיות מי שאנחנו בכל רגע נתון. וזה עשה אותנו מאוד מאושרים עד שזה כבר לא. ואז שוב שינינו וכך אנחנו עושים כל פעם מחדש. כותבים את ספר ההורות שלנו.
* הכותבת הינה בת זוג ואם לשלושה, משוררת, כותבת תוכן ומנחת סדנאות כתיבה ותנועה
