חלקו של הגולן בתפוקה החקלאית הישראלית מגיע לכ-2.8% אבל ברמת הגולן מתכוונים לשנות את המספרים ובגדול * לאור הירידה ברווחיות ענף התפוח חיפשו בגולן גידולים חדשים שיביאו ערך מוסף לחקלאים ומצאו אותם בעיקר בעגבניות, אבל גם בפלפל, כרובית וברוקולי, כאשר כל אזור בגולן עם הייחודיות שלו * בסוף ינואר הוצגו בפני החקלאים התוצאות המדהימות והפוטנציאל של גידול ירקות בגולן
עקב מחסור בירקות בשוק הישראלי בחודשי הקיץ והירידה ברווחיות ענף התפוח, אחד מגידולי המטעים העיקריים ברמת הגולן, הוחלט על הקמת ענף חקלאות חדש ונרחב בגולן, שיעסוק בגידול ירקות קיץ. לצורך כך נערכו בגולן מחקרים להיתכנות גידול ירקות קיץ ברמת הגולן, כאשר הדגש הוא על עגבניות, כרובית וברוקולי.
להצגת המחקרים ולעידוד החקלאים המתקשים התקיים במכון לחדשנות ויזמות בגולן, שבחיספין, כנס בנושא גידול ירקות קיץ בגולן, שיתוף פעולה מדהים בין הגופים: מו"פ צפון-מיגל, היחידה לחדשנות בחקלאות בגולן, במכון שמיר למחקר, המרכז לחדשנות ויזמות בגולן, משרד החקלאות, שה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע), וקרן קימת לישראל – איחוד כוחות ביחד עם מדריכי שה"מ, שנועד להרים את הענף החדש, שיכול לתת אופק כלכלי נוסף למגדלים.
הכנס נפתח בדברי ברכה של אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, חגי שניר, מנכ"ל שה"מ, אורי קלנר, ראש המועצה האזורית גולן, אפי נעים, יו"ר מו"פ צפון מטעם קק"ל, חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון במיגל, יאיר גולן, מנהל היחידה לחדשנות בחקלאות גולן ודינה גלעד, מנכ"לית היחידה לחדשנות ויזמות בגולן.
אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח המזון, אמר: "כחלק ממחויבותנו לתמוך בהצמחת חבל הארץ המדהים, הגולן, אנו פועלים יחד עם מועצה אזורית גולן לקידום ופיתוח ההתיישבות והחקלאות. במהלך המלחמה קיימנו מספר ביקורים בהובלת השר אבי דיכטר, בחלקות המחקר של מו"פ צפון והיחידה לחקלאות וחדשנות גולן, ופגשנו את החוקרים בשטח שהמשיכו את עבודתם במסירות גם תחת ירי החיזבאללה. מחקרים לפיתוח ענף גידול ירקות בגולן יענו על המחסור בתוצרת מקומית טרייה בשוק הישראלי בחודשי הקיץ ועומדים בקנה אחד עם תוכנית 'ביטחון המזון הלאומי 2050' שיזמנו, מתוך ראיה 25 שנים קדימה, ונגיש לאישור הממשלה בחודשים הקרובים".
אורי קלנר, ראש המועצה האזורית גולן, דיבר על המחסור בשטחים לחקלאות בגולן: "למרות תנאי הגידול האיכותיים וכוח האדם המוכשר שיש בגולן, החקלאות באזורנו ניצבת בפני אתגר – צמצום שטחי העיבוד בשל פיתוחים שונים. עלינו לא רק לשמר את החקלאות, אלא להבטיח את צמיחתה באמצעות חקלאות אינטנסיבית, ניצול חכם של הקרקע וחדשנות טכנולוגית. הכנס, בהובלת היחידה לחדשנות וחקלאות גולן ומו”פ צפון, הוא הזדמנות לחיזוק שיתופי פעולה וללמידה הדדית. אנו מחויבים לשמירה על הקרקע, פיתוח החקלאות וקידום חדשנות שתבטיח את עתיד הגולן והצפון, תוך חיזוק חוסנה החקלאי של ישראל".
אפי נעים, יו"ר מו"פ צפון מטעם קק"ל, אמר: "היתה לי הזכות לקדם מחקר חשוב לגידול ירקות קיץ בגולן, מתוך הבנה שענף התפוח מהמובילים בגולן עלול להגיע לנקודת שבר והיה חשוב לבחון גידולים מניבים אחרים – ולראות איפה אפשר להגיע ליעילות כלכלית. נבחרו שלוש חלקות בשלוה אזורים אקלימיים שונים, במרום גולן (גובה כ-1,000 מ' מעל פני הים), במושב שעל (כ-700 מ') ובדרום הגולן, במושב נוב (כ-400 מ'). סוגי הירקות נבחנו היו עגבניה, פלפל, כרובית וברוקולי. בלי הרבה ספוילרים – העגבניה הניבה יבולי שיא, קרוב ל-20 טון לדונם, זה פשוט מטורף. גם הפלפל בחלק מחוות המחקר הניב תוצאות מדהימות."
חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ (מחקר ופיתוח) צפון במכון המחקר מיגל, אמרה בכנס כי קיים פוטנציאל לגדל בגולן כ-2,000 דונם עגבניות במנהרות גבוהות, שיספקו בחודשי יולי עד נובמבר כ-30,000 טון עגבניות טריות לשוק המקומי, כמחצית מהצריכה הארצית באותה תקופה. לדברי רק יהלום, עוד ניתן לגדל בגולן כ-1,200 דונם פלפלים בבתי רשת שיניבו מדי שנה כ-12,000 טון, וכן שורה של גידולים בהיקף מצומצם יותר, כגון כרובית, ברוקולי, כרוב, סלרי שורש, פטרוזיליה שורש ועוד.
יאיר גולן, מנהל היחידה לחדשנות בחקלאות בגולן, אמר: "עתיד של החקלאות כבר כאן, במובן מסוים הרכבת כבר יצאה, וההחלטה של כל אחד מאיתנו היא – האם ומתי הוא עולה לרכבת הזאת. וברמה של רמת הגולן זה האם אנחנו עוד קרון ברכבת הזאת או שאנחנו הופכים להיות הקטר שמוביל את התהליך שקורה פה." גולן הוסיף, כי יחידתו עובדת ע"פ התוכנית האסטרטגית לפיתוח חקלאות רמת הגולן, שנכתבה ב-2022. "מראש הדגשנו שהתוכנית היא ל-4 שנים. למה? כי אנחנו רוצים לעשות מהר ולהדביק את הקצב, להיות בקדמה של החקלאות והחדשנות."
עגבניות רבותיי עגבניות
בתום פרק הברכות הציג ליאור אברהם, מדריך ירקות מחוזי של שה"מ בגליל גולן, את הרקע והרעיון העומד מאחורי היוזמה לפיתוח ירקות קיץ בגולן: "מה שמאפיין את גידול העגבניות בישראל, הוא שמדברים על מדינה קטנה עם קרבה קטנה ועם שונות טופוגרפית. יש לנו את הערבה, ים המלח, אשכול, אזורים שקרובים אחד לשני ומאפשרים אספקה של מרבית ירקות כמעט לאורך כל השנה.
"בנגב, ברמת הנגב ובשפלת החוף הם אזורים בהם אפשר לגדל ירקות מרבית חודשי השנה. לאורך השבר הסורי אפריקאי – ערבה, בקעת הירדן, שם הגידול מתרכז בעונת החורף ואת הקיץ מנצלים את החום הרב מאוד לסניטציה, להכנת השטחים, היתרון לאזור שיכול לספק אספקה בחורף להבדיל ממקומות שלא יכולים וזה חשוב מאוד. האזור השלישי הוא האזור קייצי, האזור הגבוה, שהוא צפון רמת הגולן, מרכז הארץ ודרום הגליל."
אברהם הוסיף כי: "אם נסתכל על דרום הגולן, אזור גידול הירקות העיקרי ברמת הגולן. בתחילת שנות ה-2000 היו שם 20 אלף דונם גידולי ירקות שיועדו בעיקר לקיץ ולסתיו, היו 6,000 דונם של עגבניות לתעשיה, 3,000 דונם אבטיח, 1,000 דונם מלון, תירס, גידולי קיץ שלצערנו בשל בעיות עלקת קשות, נעלם לחלוטין מהמפה. בגלל בעיות קשות של וירוסים גם גידול האבטיחים והמלון ירד. ולמעשה היה מעבר משמעותי לגידול מטעים. בשנים האחרונות יש גם מעבר לגידול עגבניות שטח פתוח לשוק, גידולי עלים, מלון וגידולים נוספים.
"לגבי הזדמנויות – ההזדמנות הראשונה היא נושא עגבניות מאכל, בעצם ענף שנמצא כבר לא מעט שנים במשבר. יבולים נמוכים (בקיץ ובסתיו), איכות נמוכה. מדברים על 'הזהב האדום', אנחנו מדברים על עגבניות שלא נראות מי יודע מה בשווקים עם מחירים גבוהים לחגי תשריי, כבר מ-2015-16 והדבר הזה מלווה אותנו ביתר שאת. הגורמים הם טמפרטורות גבוהות שמחריפות משנה לשנה, שיוצרות בעיות של חנטה ויבולים, כניסה מאסיבית של וירוס הטובמו (TBRFB) שאחר כך הצטרף אליו וירוס נוסף מאותה משפחה, שני גורמי ראשונים שפגעו מאוד קשה בענף הזה ועד היום למעשה לא יצאנו משם. זה לא שהענף קופא על שמריו, כל הזמן נעשית עבודה, גם מצד חברות הזרעים, להביא זנים חדשים ועמידים, גם אמצעים טכנולוגיים כאלה ואחרים, אנחנו עדיין לא שם אבל יש בהחלט התקדמות. נוספות לאלה מחלות קרקע מסוגים שונים שמתלבשות על עניין הנגיעות לווירוסים ומחלישות את הצמחים עוד יותר, כאשר ברקע היבוא בקיץ ובסתיו היה גורם שהלך וגדל – כל זה הוביל לצמצום משמעותי בשטחי הגידול, במיוחד בנגב המערבי שהוא לב גידול העגבניות במדינה.
"מהן האפשרויות שלנו? אפשרות אחת שקיימת מדרום הגולן וצפונה, שתילות שממוקדות במרכז הקיץ והמטרה שלהן להגיע בדיוק לתקופה הזאת של מחסור בשוק. מדברים על עגבניות שטח פתוח לשוק, לרוב עגבניות תמר. סדר גודל של 500 דונם בדרום הגולן ואנחנו מדברים על 2-3 קטיפים, ממוקד לתקופה הבעייתית, בהחלט ענף שיכול להמשיך ולגדול.
"אפשרות נוספת היא בעצם להשקיע בתשתיות – לבנות חממות באזורים יותר גבוהים, מאזור ה-700 מ' מעל פני הים, אפשר גם בתי רשת באזור קצת יותר נמוך. פה אנחנו מדברים על שתילות של תחילת האביב באזור, עם קטיף ממושך וארוך עד שהמחירים יורדים בסוף נובמבר-דצמבר. היבולים עם הגידול הזה הם הרבה יותר גבוהים, עם עגבניות שימכרו כפרימיום בשוק, לדוגמא, זן ותיק שעשינו לו אדפטציה ונותן תוצאות טובות ויש עוד זנים כמובן.
"מה הם האתגרים שעומדים בפנינו? בראש וראשונה, האויב הכי גדול של העגבניות בדרום רמת הגולן – העלקת, כאן לדוגמא שטח (בחולה) שהתמוטט עם 2-3 טון לדונם. באזורים חדשים שלא גידלו בהם עגבניות לתעשיה סביר להניח שנצליח להתמודד עם העלקת אבל במקומות בהם האילוח גבוה, קשה מאוד לעשות את החזרה לעגבניות. כוח אדם – בעגבניות נדרש כוח אדם מיומן, כאשר בחממות למשל, אנחנו שואלים אם אני צריך 1-2 עובדים לדונם, מה אני עושה איתם מחוץ לעונת הגידול? מה אני עושה איתם בחורף, זו שאלה חשובה.
"לגבי מזיקים – המזיק העיקרי בעבר היה כנימת עש הטבק, מזיק שבשטח פתוח בעונה המאוחרת עדיין רלבנטי והיא יכולה להדביק בווירוסים עגבניות בשטח פתוח, למרות שיש זנים עמידים, אבל בשנים האחרונות אנחנו יותר מתמודדים מול המזיק טוטה אבוסלוטה. יש לנו להתמודד עם זה אבל זה עדיין יכול להיות גורם משמעותי ויש לקחת אותו בחשבון.
"נושא נוסף, גידולי עלים – גידולים שמתקשים בקיץ מבחינת איכות, ויש להם מחיר טוב בקיץ, רובכם מכירים את בעיות האיכות של כרובית וברוקולי בקיץ, גם במרכז הארץ מתמודדים עם זה, אבל עם איכויות נמוכות ויבולים נמוכים. יש מיעוט של זנים, למעשה בכל התחום הזה יש זן או שניים ששולטים שאפשר עוד איכשהו לגדל בקיץ, זה הוביל אותנו לחפש זנים חדשים ולהתאים אותם לאזור הזה. מתוך עבודה שעשינו בשנתיים האחרונות מצאנו שני זנים של כרובית, זנים שבנגב הגיעו לתוצאה בינונית, גם בדרום הגולן אבל בצפון הגולן הגענו איתם לאיכויות בהחלט חסרות תקדים."
מלכת הירקות
חוקר מו"פ צפון מנשה כהן, יוזם ומוביל הפרויקט של מו"פ צפון לגידול ירקות קיץ בגולן, הציג בפרוטרוט את הניסויים והתוצאות שהגיעו אליהם בשלושת אתרי הניסוי: "אנו בוחנים התאמה של 8 זני פלפל, 4 זני עגבניות, 3 זני כרובית ו-3 זני ברוקולי – בשלושה תתי-אזורי אקלים של הגולן: בגבהים של כ-400 מטרים מעל פני הים בדרום הרמה, בגובה 700 מטרים במרכז הרמה ו-1,000 מ' בצפון הרמה," אמר.
הניסויים הראו שבחממות העגבניות של החקלאי איתי סטוליאר במושב שעל הגיעה העגבניה ל-20 טון לדונם בזן מסוים ובזן אחר לתוצאה קרובה לזאת.
מנשה כהן סיכם: "אם שאלנו את עצמנו בתחילת הניסויים האם יש בכלל היתכנות לגידולי ירקות בגולן, אז יש היתכנות גידולית של ירקות קיץ בצפון הארץ. ראינו בעגבניות 20 טון, ראינו בפלפל 10 טון, זה לא דבר של מה בכך, יש היתכנות, אתן לכם ספוילר קטן – לפי תחשיבי כלכלן בשה"מ (ד"ר ראיף פלאח) יש גם היתכנות כלכלית.
"לסיכום, בצפון הגולן (עמק קוניטרה וצפונה) האקלים הוא אופטימאלי אבל לתקופה קצרה, באמצע הקיץ, אקלים טוב מאוד, אין דבר כזה בשום מקום בארץ, אבל זה ממש חלון הזדמנות קצר ולכן המסקנה שלי מכל הסיפור הזה, היא שהאזור הזה לא מתאים לגידולים ארוכים רב-קטיפיים כמו העגבניות, הפלפל, כשהפרנסה שלך מגיעה מעוד קומה ועוד קומה, אבל יכול להתאים מאוד לגידולים קצרים חד-קטיפיים כמו כרובית וברוקולי. ולכן ב-2025 אנחנו רוצים לבדוק שם עגבניות בשטח פתוח, גידול קצר מועד ולהיכנס גם בכרובית וברוקולי באזור.
"מרכז הגולן, אזור שעל (תל פרס), ללא ספק מתאים מאוד לגידול עגבניות קיץ במבנים, גם ב-15 טון לדונם אנשים היו חותמים על זה, וכאמור, הגענו ל-20 טון לדונם. בשנת 2025, מכיוון שהשני הצטיין אז איתי מתכנן להכניס את הזן ל-3 דונם (6 מבנים) בהיקף מסחרי. הווירוסים לא כל כך נמצאים בעגבניות ברמת הגולן אבל הם יגיעו. מגיעים עכשיו לשוק זנים שהם עמידים לטובמו ואנחנו רוצים לבדוק אותם, להיות מוכנים. בנוסף, אנחנו רוצים לבדוק איך הפלפל יתנהג במרכז הגולן ונעמיד לבדיקות גם את הצינון ההתנדפותי.
"בדרום הגולן ראינו שהאזור מתאים מאוד לגידול פלפל קייצי ול-2025 אנחנו מתכננים כבר להגדיל את ההיקף, לצאת קצת מהרמה של 5 מ' חלקות ניסוייות ולעבור לגידול יותר מסחרי, שורות שלמות ארוכות. גידול עגבניות ארוך כנראה שלא מתאים לדרום רמת הגולן, אבל ננסה גם עגבניות לגידול קצר, ננסה להתכנס לגידול קצר מועד בשולי הקיץ, מול חגי תשריי. נעמיד אותם גם בצינון ההתנדפותי וגם את הכרובית והברוקולי נדחוף לשולי הקיץ.
"'עשרה מיליון ישראלים אוכלים ביחד 200 אלף טון עגבניות בשנה. אפשר לדבר בטווח של שלוש ארבע שנים קדימה על גידול של כ-30 אלף טון עגבניות מהשוק שבאות מהגולן, להתפתח ולהגיע למשהו כמו 2000 דונם במבנים לעגבניות, בלי שאף חקלאי ידרוך על הרגל של השני, כי חסר עגבניות בתקופה הזאת."
להיות פדנט
אברהם (נונה) ארליך, מנהל ענף ירקות במועצת הצמחים, דיבר על מצב ייצור ושיווק הירקות בישראל בשנים האחרונות. ארליך הביע ספקות לגבי נחיצות הרחבת גידולי הכרובית והברוקולי בגולן לטווח הארוך (להבדיל מעגבניות, הצריכה הרבה יותר נמוכה), אבל בהחלט היה בעד הרחבת גידולי העגבניה שהראתה תוצאות נהדרות בניסויים.
ראיף פלאח, מדריך כלכלי ומנהל תחום תמחירים בשה"מ, בנושא תחשיבי גידול ירקות קיץ, כאשר התחשיבים שהציג התבססו על נתוני הניסויים המוצלחים שבוצעו בירקות (עגבניה, כרובית, ברוקולי), וגם הראה באיזה רף ההשקעה הופכת ללא כדאית.
מרק פרל, מומחה אגרו-מטאורולוגיה במשרד החקלאות, דיבר על יתרונות גידול ירקות קיץ באקלים של הגולן בהשוואה לאזורי גידול אחרים בארץ, על משבר ההתחממות הגלובאלית ("אי אפשר להתחמק מזה, המשבר כבר כאן") ועל אירועי מזג האוויר הקיצוניים המאפיינים את השנים האחרונות. החקלאים היזמיים איתי סטוליאר ממושב שעל, שכאמור השתתף בניסויים המוצלחים בגידולי העגבניה ואבישי ברט מגד"ש רמת מגשימים, דיברו על ניסיונם בגידול ירקות קיץ בגולן (רק נזכיר ש"מבזק ירקות" פירסם כתבה נרחבת על איתי סטוליאר וגידולי העגבניות פורצי הדרך שיזם בגיליון הקודם).
איתי סטוליאר אף הרחיב על האתגרים הטמונים בגידול עגבניות במשק שלו (8 חודשים מחזור, מתוכן שישה חודשי קטיף). לדבריו, במהלך הגידול הקפיד על סגירת מבני הרשת בניילון, בכניסה וביציאה, חיטוי רגליים בכניסה לכל חממה; הקפדה והתעקשות על בגדים חדשים מידי יום לכל עובד (במגורי התאילנדים התקין מכונות כביסה נוספות), עטיית כפפות בכל כניסה לאזור השתילים (אף אחד לא נכנס סתם לחממה בלי כפפות), ובקיצור, סטוליאר הקפיד בפדנטיות על הסניטציה בחממות בכל מחיר. זה השתלם בגדול.
יצחק אסקירה, מיקור חוץ שה"מ והפקולטה לחקלאות, בנושא סוגי בתי צמיחה והתאמתם לאזורי הגידול בגולן ויוסי שטיינברג, סמנכ"ל בכיר השקעות ומימון במשרד החקלאות, על תמיכות משרד החקלאות בענף הירקות.
