יבול שיא
הרפת והחלב
חיים שנהר חיים הוליסטיים

ישוב כליל: ישוב בראייה אקולוגית וכיבוד הקיים

6 דק' קריאה

שיתוף:

כן, יש תפישת חיים שכזאת וביישוב האקולוגי, כליל, שבגליל המערבי, התושבים מאמינים בה.  חיים שנהר, לשעבר מנהל מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה, הוא אקולוג המאמין שיש לכבד את כל הקיים. את דרך הראייה האקולוגית הוא מיישם בכל פעולותיו ומחשבותיו, כולל דעותיו הפוליטיות. ביקרנו את שנהר, המתגורר בכליל, הישוב שאינו מחובר לרשת החשמל הארצית

הרבה מאד אנשים מבינים היום שיש לשמור על כדור הארץ. הרבה אנשים בוחרים להאמין באקולוגיה. המליצו לי לראיין את חיים שנהר, בשל הפעילות שלו בין יהודים לערבים. כשפגשתי את חיים שנהר, הבנתי, שפעילות זו אף היא פועל יוצא מבחירתו להיות אקולוג. לאורך כל חייו של חיים ושל בני משפחתו הם חיו דרך חיים הוליסטית כאקולוגים. אורית וחיים שנהר מתגוררים ב ישוב כליל שבגליל המערבי, במועצה האזורית מטה אשר. הישוב כליל נוסד לפני ארבעים שנה. הגעתי לכליל ונדהמתי מהטבע העוטף ומתקיים בכל הישוב. אנשי הישוב מגדירים את כליל כ-"ישוב אקולוגי". המדינה מגדירה את כליל כ-"כפר קהילתי".

 

הכניסה היפיפה
הכניסה היפיפה לביתו של שנהר – ישוב כליל

 

מה הרעיון?

חיים: "כליל שינתה סדרי עולם עם עלייתה על הקרקע. מי שהחליט לגור במקום קנה אדמה מבני מיעוטים, ברובם דרוזים, שהיו בעליי הקרקעות.  החלוציות, מתקיימת כאן, משני טעמים. המייסדים החליטו שיעמדו ברשות עצמם ללא הסיוע  מהמדינה והם היו חלוצים בתפיסת עולמם האקולוגית. ההחלטה הייתה להקים ישוב נושם, מרווח. הבנייה, העשייה נטמעו בתוך הטבע. הטבע הוא השולט והמכתיב פה את הטון, והמקום טופח.

"ההחלטה להקים את הישוב בכליל, נבעה מהרצון שיהיה כאן מרחב ענק, ללא תזזית, שיהיה מרחב הכלה. לא היו לנו מים זורמים, ללא דרכים מובילות, ללא חשמל וטלפון. ההחלטה להקים ישוב עצמאי יצרה מרחב כזה, בו אנשים קנו את אדמותיהם, על פי רצונם וצרכיהם. אותה קבוצה ראשונה הקימה  אגודה חקלאית, אגודת מים, ישוב שעלה לקרקע, ללא תכנון כלל.

 


"כליל הוא חלוץ – הישוב אינו מחובר לרשת החשמל הארצית – אנחנו מקבלים את החשמל מהשמש. אנשי כליל, החליטו שהם שרוצים חשמל תת קרקעי. חברת חשמל סירבה כי לא השתלם לה. היא כן הסכימה לסייע בעשיית מערכות סולאריות. בתחילה המערכות היו כאלו שהחשמל היה במשורה.  בהמשך העניין התפתח והיום לכל אחד בישוב יש מערכות סולאריות שאינן מחוברות לחברת חשמל. אני כאקולוג דוגל בחקלאות ללא חומרי הדברה. הבחירה לחיות בכליל היא כתפיסת עולמי, מכיוון  שמבנה הישוב הוא אקולוגי, מבודד כשההחלטה היתה לא להשתמש בחומרי הדברה. אנו משווקים את כל מוצרי החקלאות שלנו כמוצרים אורגניים. מיצרים כאן דבש, שמן זית ופירות שונים"


 

"הבסיס להקמת הישוב בעלויות על הקרקע, כלומר, כל בעל קרקע חי על הקרקע אותה רכש. המשמעות, שהמושג שכנים, שונה לחלוטין מהמושג שכנים שכל אחד מאיתנו מכיר. היחסים עם השכנים הדרוזים והערבים, הם יחסיי שכנות של אחווה ודיבור. כאן לא עושים כאן שלום אלא השלום מתקיים. חוויית החיים בכליל היא חיים של בטחון. הפוך על הפוך. דווקא המרחק הגדול של איש מרעהו יוצר שקט גדול. אפשר לשמוע את העלים זזים. ילדים הולכים לחבריהם בביטחון מוחלט. המרחק בין בית לבית בכליל יכול להיות גם קילומטר או שניים. אקולוגי, זה שם המשחק."

 

מה זה אקולוגיה?

"תורת הנוף – והנוף הוא במה של שינויים. כלומר, האדם האקולוג קורא את הסביבה ומבין את מידת בריאותה כסביבה. יש קשר בין בריאות הטבע והסביבה לבריאותנו כאדם."

 

מה זה התבוננות אקולוגית? הגדר.

"התבוננות אקולוגית יכולה להיות בזכוכית מגדלת מבחינת החיים בכל המישורים. הבחירה באקולוגיה היא בחירה המתקיימת בכל רבדי החיים. אני מתעסק ומבין בתהליכים. אני לומד ממדינות אחרות, הן מהצלחות והן מכישלונות. בכל תחום עליו אני מתבונן ניתן לראות את האספקט האקולוגי.

"לדוגמא: אוכלוסיות שונות שמרגישות מקופחות במדינה. בניתוח, אפשר למצוא את מערכת יחסיי הגומלין, בין אוכלוסייה זו למדינה. כלומר, האדם האקולוג קורא ומבין את הסביבה ובריאותה. התבוננות אקולוגית יכולה להיות זכוכית מגדלת בכל מישורי החיים. כאשר אני אומר שכל נושא מורכב, הכוונה היא שמתקיימת הדדיות בין דבר לדבר, מתקיימים קשרים וחיבורים בין דבר לדבר. הבחירה שלי באקולוגיה היא דרך חיים בכל רבדיי החיים.

 

תחום נוסף שהאקולוגיה הביאה אותך לעסוק בו, בעקבות היותך אקולוג?

"ההתעמקות שלי בתהליכי חיים, הביאה אותי ליצירת קשרים עם שכנינו הערבים. בעבר הייתי ימני בדעותיי, עם ההבנות שלי, שיניתי את התייחסותי והיום אני נוטה הרבה יותר שמאלה. האדם החי בתפיסה אקולוגית, רואה את החיים, את העולם כעולם שלם. אי לכך כולנו בני אדם. נתקלתי בעבר בהתייחסות מאד לא הוגנת כלפיי שכניי הערבים. חוסר הגינות וכבוד יוצרים קונפליקטים, חוסר בתקשורת, וכמובן איבה. היום אני משקיע חלק גדול מעתותיי ביחסיי שכנות עם שכניי."

 

תסביר לנו בכמה משפטים את עקרונות האקולוגיה?

"כל מבנה זקוק לתחזוקה. כל אחד מאיתנו הוא מבנה בפני עצמו. כל אחד מאיתנו אמור לתחזק ולקיים את המבנה שלו. ברגע שלא מקיימים ולא מתחזקים את המבנה – המבנה מתפורר. ככה זה בכל אדם בפני עצמו. ככה זה משפחה, ישוב, צבא, מדינה. בכל מבנה מרכיבים שונים. בין המרכיבים יש גם מרכיבים אוטואימוניים. כך גם במדינה שלנו. המבנה שהוא הבסיס שלנו אינו מתוחזק והוא מתפורר. בראייה שלי, ביבי הוא אחד המרכיבים האוטואימוניים. הוא והדרך בה הוא מוביל. מבחינתי, ביבי מוביל לחורבן והתפוררות בכל הרבדים. כשהתחלתי לצאת להפגנות, הייתי יוצא לבד, מידי יום שישי, לצומת כברי. אני יוצא כבר ארבע שנים להפגנות. היום אני כבר לא לבד בצומת כברי."

 

מה לדעתך השיטה שתשקם את המדינה ?

"לדעתי, השיטה הסקנדינבית היא השיטה הנכונה לנו. לפי השיטה הסקנדינבית המדינה מחלקת את משאביה לאזרחים. השלטון הנוכחי, מתנהל באופן שהוא מנוגד להתנהלות אקולוגית. תחזוקת המבנה בארץ עולה הרבה יותר מהיכולת הכלכלית. מבנה שעולה לאחזקתו מעבר ליכולת, מוביל בסופו של דבר להתפוררות. אנו עדים לכך, במיוחד בעת האחרונה, שהמשאבים הניתנים לחלק ממרכיבי החברה, הם בלתי אפשריים. כך במערכת החינוך, במערכת הבריאות. ישנם סקטורים גדולים במדינה שמקבלים בלי קשר ופרופורציה לסקטורים אחרים. השלטון הנוכחי מתחזק  את המדינה, הרבה מעל ליכולותינו. הדגם האקולוגי, טוען לזכויות שוות – ואין הפרדה לצורך מתן פריבילגיות לקבוצות מצומצמות. תקופת הקורונה וההתנהלות של ראשי המדינה פתחה ראייה של זכוכית מגדלת. לא הקורונה היא הנגיף כאן. המחלה היא חמורה וקשה. הנגיף האמיתי, זה ביבי וממשלתו, בהתנהלותו."

 

ספר על עצמך?

"נולדתי וגדלתי בחיפה. את בית הספר התיכון למדתי בכפר הירוק. בהיותי ילד הייתי יוצא עם אבי לטיולים, הוא ואני. כשאני מתבונן על חיי, היציאה שלי עם אבי לטיולים בטבע, השיחות שהיו בינינו, הם הבסיס  להמשך חיי. גרתי והייתי חבר קבוץ גבעת חיים. שם הקמתי משפחה, פרק א'. בהמשך עזבתי את הקבוץ. פגשתי את אורית, אשתי, ילדנו ילדים. כמה שנים אחר כך קנינו אדמה בכליל ובנינו את ביתנו.

"בשנת 1990 הקמתי את מחוז הצפון של המשרד לאיכות הסביבה. היה זה תחום חדש בארץ. רמת המודעות היתה מאד נמוכה. לאחר מספר שנים של עבודה במשרד עזבתי, והפכתי להיות עצמאי בנושא איכות הסביבה. הבחירה, לחיות בכליל, מכילה את כל הבחירות  הקודמות של חיי. אני במהותי כמו אדם שאוסף אבנים בחיי. כל האבנים בחיי התקבצו לכאן. כאן בניתי מכל האבנים של חיי את ביתי.

 

חיים שנהר בפתח המקלט שבנה
חיים שנהר בפתח המקלט שבנה

 

"כליל הוא חלוץ – הישוב אינו מחובר לרשת החשמל הארצית – אנחנו מקבלים את החשמל מהשמש. אנשי ישוב כליל, החליטו שהם שרוצים חשמל תת קרקעי. חברת חשמל סירבה כי לא השתלם לה. היא כן הסכימה לסייע בעשיית מערכות סולאריות. בתחילה המערכות היו כאלו שהחשמל היה במשורה.  בהמשך העניין התפתח והיום לכל אחד בישוב יש מערכות סולאריות שאינן מחוברות לחברת חשמל. אני כאקולוג דוגל בחקלאות ללא חומרי הדברה. הבחירה לחיות בכליל היא כתפיסת עולמי, מכיוון  שמבנה הישוב הוא אקולוגי, מבודד כשההחלטה היתה לא להשתמש בחומרי הדברה. אנו משווקים את כל מוצרי החקלאות שלנו כמוצרים אורגניים. מיצרים כאן דבש, שמן זית ופירות שונים.

"החיים בכליל תואמים את כל תפיסת עולמי האקולוגית ואת תפיסת חיי. לדוגמא: בכליל, בניגוד לישובים רבים בארץ, אין ועדת קבלה לתושבים חדשים. קניית הנחלות הן אלו שעיצבו את מבנה הישוב. כל אחד קנה את אדמותיו, על פי רצונו, צרכיו ויכולתו. כולנו יחד יצרנו מבנה יישובי שמשתלב עם הטבע והסביבה. יש מושג באקולוגיה הנקרא: 'טביעת רגל אקולוגית', כאשר המשמעות היא 'סך ההשפעות של אדם על סביבתו'."

 

אנו היום בסופו של קיץ 2020. תן לי דוגמא לפיתוח ומעוף בתפיסת עולם אקולוגית?

"את הפיתוח והקידמה אי אפשר לעצור. חייבים לכוון את הפיתוח באופן מתחשב. כך גם בכל מערכות היחסים האנושיים. אני פועל בתפיסה האקולוגית, בכל מערכות חיי. במקום להפריד ולבדל, אני פועל להתקרבות הדדית. מבחינתי, אקולוגיה זה כבוד לכל הקיים."

 

חיים שנהר הינו דמות יוצאת דופן. חיים כבר עבר את גיל השבעים, נראה צעיר בעשרים שנה מגילו האמיתי. הבית, אותו בנה עם אשתו, מעלה הרבה שאלות פנימיות. צניעות היא לא מילה גסה. בית מרהיב ביופיו, בצניעותו, כשהטבע העוטף הכל מעורר קנאה. בחירות החיים של חיים, הדיבור עימו, מעלות תהיות רבות על החברה המערבית בה אנו חיים. עכשיו, כשאני מסיימת לכתוב, אני מסכמת את הפגישה עם חיים במשוואה הבאה – אקולוגיה שווה למושג לו אנו כולנו כמהים, שלום. שלום = אקולוגיה.

כך, בכל תחומי חיינו.

תצלומי ארץ ישראל: מסע במנהרת העבר בצבעים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דוח סיכום שנה א׳ לתוכנית המחקר 7236 (131231523) מגישים: זיו מי טל – תחום ירקות אגף ענפי הצומח שה"מ, מוראד גאנם וסבטלנה קונצידלוב – המחלקה לאנטומולוגיה, מינהל המחקר החקלאי, אופיר בהר – המחלקה למחלות
4 דק' קריאה
נובמבר 24 אלי מרגלית (גמלאי), נביל עומרי וליאור אברהם – מדריכי ירקות; ניצן כהן וסבטלנה דוברינין – מדריכי הגנת הצומח האגף לירקות והאגף להגנת הצומח – שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) הקדמה הבצל שייך למשפחת
9 דק' קריאה
בעוד שהמשק היה בקיפאון אחרי ה-7 באוקטובר, קיבוצי העוטף כבר הבינו שהחקלאות היא שתביא לשיקום כלכלי ותקבע את הגבול עם עזה * תחת אש ובעיצומה של טראומה לאומית ואישית, הם ניהלו משא ומתן לשותפות
7 דק' קריאה
מתוך כ-730 תושבים רק שלושה מתפרנסים בשדה יצחק מחקלאות, בעיקר בגידול פרחים וירקות * חברי המזכירות ביקרו במשק של יצחק מלכה ובמשק של אברהם דניאל בתאריך ה-29 באוקטובר קיימנו סיור במושב שדה יצחק במזרח
2 דק' קריאה
למפגש שהתקיים במושב פטיש הגיעו כ-200 משתתפים ובפרס החקלאי המוביל לשנת 2024 זכו רמי פולקו מרוחמה ואסף צור מצרעה האגף לשימור קרקע וחקלאות בת קיימא בחטיבה לניהול משאבי סביבה במשרד החקלאות וביטחון המזון ציין
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן