ישיבת מזכירות – 26.2.25 – נאות הכיכר

במאמר הזה אנחנו מביאים את סיכום ישיבת מכירות הארגון שהתקיימה במושב נאות הכיכר, במהלך סיור שהתקיים בערבה התיכונה והצפונית

סקירה של מאיר יפרח

בפתח הישיבה הוענק מגן שי כהוקרה מארגון מגדלי ירקות לחגית שגב אילת, על פועלה למען מגדלי הירקות, לאחר שקיבלה השנה את פרס העובדת המצטיינת במועצת הצמחים.

תודות: תמיד שמחים להיות בערבה הדרומית והתיכונה. מילאנו בסיור את המתכונת הקבועה של סיור באזור זה, הפעם לא לצד ביקור בתערוכת מו"פ ערבה, שלא התקיימה השנה.

אנחנו מודים לעופר על הסיור אתמול. סיירנו וראינו שהחקלאים מסתדרים עם השינויים שחלים באזור. תמיד אוהבים לבוא לאזור של דודי יחד עם דדי, שאחרי המילואים יירתם לכל פעילות האזור בארגון. תודה לדדי על היום השני, הנפלא והמרתק.

מלחמת חרבות ברזל: אסונות קשים ספגה החקלאות בעקבות מלחמת חרבות ברזיל. רק היום התקיימה ההלוויה הקשה של עודד ליפשיץ ז"ל מניר עוז, ואתמול ההלוויה הקשה של בני משפחת ביבס. נקווה שאחרי שיחזרו כל החטופים המדינה תדע להחזיר על כל מה שנעשה לנו.

ענף הירקות בתקופה מאוששת. במלחמה היה חוסר בירקות ומחירים טובים, אבל עכשיו מתלוננים על כמויות יותר גדולות ומחירים נמוכים. גרמו לכך שני דברים: 1. משרד החקלאות הוסיף עובדים זרים ומנע בעיות של חוסר, ובהזדמנות זו תודה גדולה ליענקלה מוסקוביץ, על העזרה והטיפול בנושא. 2. מזג האוויר היה חם עם כמות עובדים גדולה, תוך ניצול כוח האדם לעבור מגידול לגידול. 3. כולם חזרו לעגבניות וכולם נפגשים בשוק. יש התרסקות בפלפל חריף, בכרוב, בכרובית. במידה שיבוא קור, הוא ימתן את הבעיות בשווקים.

תוכנית אסטרטגית: משרד החקלאות רוצה לעשות תוכנית אסטרטגית ל-25 שנה. ישבנו בארגון ואמרנו שנעשה לעצמנו תוכנית לחמש שנים. ניסינו לאסוף ולרכז את כל הבעיות במסמך אחד, שמופיע במבזק ירקות. הייתה לי שיחה אישית עם השר, הגשתי לו את התוכנית. אמרתי לו שאנחנו מבחינתנו מתכננים לחמש שנים. ביקשנו לקדם שוק סיטוני חדש, שחיוני לענף, כדי שהשר דיכטר הוא שיגזור את הסרט. שוק צריפין בבעלות פרטית, וכך אנחנו נשארים בכלל בלי שוק. יש תקליט למועצה, יש תקליט למשרד, הסוחרים הולכים על תקליט מועצת הצמחים ולפיו העסקאות. בבוקר שאין מחירים, אין סביבה עסקית.

זכות חתימה: מבקש זכות חתימה לאלי אהרון, כבעל זכות חתימה נוספת נגיש ובארגון. המזכירות אישרה.

תקציב המשרד: הורדו הרבה נושאים מתקציב משרד החקלאות. אם היו מורידים נושאים נוספים, אפשר היה לסגור את המשרד.

היטלים: הוקמה ועדה בנושא ההיטלים. יש עסקאות שלא עוברות דרך השוק המקומי, עסקאות של קבוצות רכישה, ורואים חסר של 4 מיליוני ₪ בתקציב. הוספנו מעט להיטל וצמצמנו את החסר מארבעה מיליונים לשניים. הוקמה ועדה לבחינת אופן הגברת הגבייה של ההיטלים, חברים בה: ויקי, חן, יעקב מזרחי. הוועדה החליטה שנעשה הכול בדרך טובה אבל במידה. זה כסף של כולם ולא צריך שאחד ישלם על השני, אבל נשמור שנגיע למינימום תביעות משפטיות.

יישובי 7 עד 20 ק"מ: בנוגע לנזקים  בעקבות המלחמה, מבחינת הנגב, איפה שיש פעילות של תקומה הבעיות פחותות ויש שם תקציבים. הבעיה ביישובים של 7 עד 20 ק"מ. אורן טיפל בתפוחי אדמה וגזר, ושאר הדברים לא הסתדרו.

שכרנו את שירותיו של סמנכ"ל השקעות במשרד החקלאות לשעבר, צביקה כהן, והוצאנו מכתב רשמי על כך שהוא מייצג אותנו. ביקשנו מהשר שלא יפריעו לו. המינוי הוא לטפל מול רשות המיסים, היות שיש לו את הידע והניסיון. עשינו זאת במשותף עם ארגון מגדלי פירות, לתקופה של חצי שנה.

התקשרות עם משרד עו"ד חיימסון סודאי: הסכם הריטיינר עם עו"ד דינאי הסתיים, והתקשרנו עם משרד חיימסון סודאי, שכבר עבדנו אתו פרטנית בעבר. סיכמנו אתו על ריטיינר בסכום של 2,000 ₪ לחודש לשנה.

בתי אריזה במשק המשפחתי מול תקומה: פניתי לשר דיכטר וגם ליצחק מנהל תקומה, לגבי בתי אריזה במשק המשפחתי שלא הוכנסו להטבות של תקומה. ההסכם עם מנהל תקומה הוא שאני צודק, והוא ימצא את התקציב לצורך זה. נשב אתו ונקבע את הקריטריון למשק המשפחתי.

דברי צביקה כהן

באופן כללי החוק אומר שבדרום, עד 7 ק"מ מגבול עזה, זכאים לפיצוי מלא על הנזקים. בצפון זה 9-0 ק"מ מהגבול,. ביישובים האדומים אין מגבלה של זמן ואפשר לתבוע 3 חודשים אחרי שיסתיים הכול.

באנו ואמרנו שגם אלה שמעבר ל-7 ק"מ נפגעו לא פחות מאשכול, וביקשנו שגם ב-20-7 ק"מ יהיה מסלול אדום. אבל הם הגבילו אותנו במשהו כמו 3 מיליוני ₪ לחודש ומדובר בחודשים אוקטובר, נובמבר ומחצית דצמבר לשנת 2023. לכאורה ב-20-7 יש מסלול סמי-אדום.

למס רכוש יש בעיות גדולות ב-7-0 וגם ב-20-7. הם לא יכולים להתמודד מול כל חקלאי. לכן החלו לחפש מסלולים בתוך האדום. ישבתי עם אורן ועשינו כמה מסלולים, ובעיקרון יש כיום מספר מסלולים ורודים, בעיקר ל-7-0, אבל לא לכול. כרוב וחסה למשל אין בוורוד, אלא רק באדום. הספיקו ב-20-7 לעשות מסלולים לתפוחי אדמה, לגזר ולחיטה. עשו את זה בלעדי ולא קרה כלום. מס רכוש לא שילם, הם טוענים למחסור בכוח אדם, ורוב הבעיות עברו צפונה, וגם שם עשו מסלולים. נכון למצב שלפני שבועיים-שלושה, רוב החקלאים הגישו אבל לא קיבלו את הכספים. עגבניות הגישו במסלול הוורוד ולא קיבלו דבר. בפועל נעשה מסלול למטעים ל-2023, לקיווי, תפוחי עץ, אבוקדו, וגם להם לא נתנו דבר.

בדרום יש מסלולים ורודים ולא שילמו להם, ובשאר לא היו מסלולים.

הצטרפתי לצוות לצד משרד החקלאות. באתי עם שני הארגונים כדי לקדם את הנושא. אתמול נחתם סוג של הסכם, מתווה  שחתמו עליו משרד החקלאות ומס רכוש. הוא בתוך המסלולים האדומים אבל קיצר הליכים. מס רכוש אמר שלא יעשה יותר מתווים ורודים לפי דונם. לדבריהם, לא רוצים ללכת לפי מתווה הדונם ויש להם הסברים. זה לא אומר לגבי מקרים אחרים. במלחמה הזאת זה לא יהיה לפי תחשיבים. לא לפי מה שחתמו ולא בצפון, בקיווי ובתפוחי עץ. ההסכם לא טוב, אבל זה מה שאפשר היה, ועם לחצים זה גם יקרה.

מס רכוש טוען שהשונות בין חקלאים מטורפת, ככה שאחד יקבל הרבה והשני לא יקבל דבר. מס רכוש החליט ללכת לפי ספר מע"מ. מס רכוש הבטיח שכל מה שנתקע – תפוחי אדמה, גזר, חיטה – הוא ישלם. ההסכם הזה אומר לגבי כל הגידולים מ-7-0 ו-20-7 לחודשים הללו. אבל מה שלא טוב זה מה שנקרא רווח תפעולי. ב-7-0 עושים השוואה לעונה קודמת, כלומר הרווח התפעולי במע"מ בחודשים ספטמבר עד אוגוסט לפני המלחמה לעומת אחריה. כיוון שבמלחמה המחירים עלו, משווים למדד בשנה קודמת. חקלאים שעבדו וקטפו – לא יגיע להם כסף. ב-20-7 יבחנו מספטמבר 1922 עד פברואר  1923 מול ספטמבר 23 עד פברואר 24.

סקירה של אורן ברנע

יישובי 7 עד 20: לגבי ההסכם שפורסם אתמול, בנושא הפיצוי על הנזקים בתקופת מלחמת חרבות ברזל, החששות שלי הן הצורך לוודא שהמסלול הנורמטיבי לא מת. בחודש מרץ חתמנו על עגבניות, פלפלים וחצילים, ונקווה שזה יזרום. באוגוסט חתמנו על ההסכם לגד"שים. זה יש לנו במסלולים נורמטיביים.

נקווה שמסלולים הנורמטיביים יהיו קיימים בעתיד. קשה לנמק את ההסכם שנחתם. קשה לקלוט איך למשל מגדל חסה שנשאר במלון שפונה אליו יקבל פיצוי בעוד מגדל שחזר לעבוד לא יקבל אגורה.

בצורת: הפגיעה היא בסדר גודל של 35% ואנשים נפגעים בצורות שונות.

פרי גליל: ניר כנראה רכשו את פרי גליל. נקווה שהמפעל יחזור לפעול ויהיה קל יותר.

תפוחי אדמה וגזר: היו שנתיים טובות בתפוחי אדמה ובגזר ועכשיו הכמויות גדולות ונמצאים בעודף.

סקירה של אלי אהרון

עובדים זרים: בנושא עובדים זרים, נמצא כאן יענקלה מוסקוביץ, וזו הזדמנות להודות לו על פעילותו. יענקלה מוביל את הוועדה בהתאחדות.

בנושא הוויזות והאגרות = הנושא על הפרק ונקווה לתוצאות טובות.

בנושא הפנסיה לעובדים זרים – נדון כיום.

הקיזוז עבור מגורים – כיום מותר לקזז 630 ₪. הוועדה שמטפלת בזה שמה על השולחן 700 ש"ח וזה לא מספיק, אבל יהיו עוד דיונים. אנחנו מבקשים לקזז 1,500 ש"ח.

נושא נוסף הוא מגורי עובדים, ויש דיונים לפשט את העניינים.

חוק המים: עבר בקריאה ראשונה לפני שנייה ושלישית ומדבר על הוזלת מחירי המים. מקווים שהחוק יעבור על אף ההתנגדות של האוצר ומשרד התשתיות.

קנט: הייתה החלטה לפצות באסון טבע ברמה ד' לאסון טבע. בגלל ריבוי התביעות באסון טבע, בקנט החליטו שכל מי שתבע 3 פעמים במשך 6 שנים, יוכל לבטח רק ברמה ב'. נכון לרגע זה אין פתרון. נעשתה פניה למשרד החקלאות לשפות את הקנט בגין עודף התביעות ואז נוכל לבטל את החלטת הקנט.

מאיר דיבר עם השר ונקווה לתוצאות.

סולרי: יש לנו רצון שלחקלאים תהייה הכנסה נוספת. אפילו דונם בחלקה א' נותן הכנסה. מזכיר לחברים שינצלו את זה.

דברי יענקלה מוסקוביץ

רוצה לדבר על שיתוף הפעולה בין התנועה לבין ההתאחדות. הענף נמצא במהפכה משמעותית. אני מוביל את העניין בשליחות של מאיר מהארגון בהתנדבות מלאה ונרתמתי עד הסוף.

מתקרבים לכמה דברים דרמטיים בנושא.

היקפים – במשרד החקלאות יהיו נהלים, בהם כל מי שרוצה היקף מסוים יוכל לקבל אותו. בינתיים נפתחו בקשות.

יש כמה סוגיות שצריך לפתור:

1. תוגש התנגדות שאפשר יהיה להגיע איתה אפילו לבג"צ…
2. אגרות – מקווה להגיע לסיום. תהיה בימים אלה ועדה בכנסת. ההכנסות מהאגרות עברו את הסכום של 2 מיליארדי ש"ח, כרווחים של המדינה.

מאיר לסיכום

בתהליך של שנה וחצי התמנה מנכ"ל חדש למועצת הצמחים. זה לא היה קל והיה טעון מסיבות שונות. בסופו של דבר נבחר מנכ"ל שבא מהשטח, אסף שמיר, לשעבר סמנכ"ל קנט. כרגע המינוי בוועדה לאישור בכירים ואנו מברכים אותו בהצלחה.

הוצג התקציב למזכירות ואושר.