יבול שיא
הרפת והחלב
קיבוץ רמת יוחנן

14 מיליון שקלים ישלם קיבוץ רמת יוחנן לחברה הבורסאית שבשליטתו

2 דק' קריאה

שיתוף:

ב"דיווח מיידי" שהוציאה לאחרונה חברת "פלרם תעשיות", ניתן עדכון לבורסה לניירות ערך כי השופט מגן אלטוביה, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, אישר הסכם פשרה שסיים הליך של בקשה לאישור תביעה נגזרת שהגיש בעל מניות כנגד קיבוץ רמת יוחנן ודירקטוריון פלרם.  

תביעה נגזרת היא תביעה שמגיש בעל מניות או דירקטור בשם החברה, כאשר החברה אינה ממצה זכות תביעה שיש לה. הגשת תביעה כזו טעונה אישור בית המשפט. כאן הוגשה בקשה לאישור תביעה נגזרת כנגד הדירקטורים של פלרם ובעל השליטה בה (רמת יוחנן, שמחזיק כדי 65% מהון המניות בפלרם), בטענה שאלה פעלו לכאורה כנגד האינטרסים של בעלי המניות ומשכך הם חייבים לפצות את החברה בגין הנזק שנגרם לה.   

ועוד מונחים: "בעל עניין" בחברה הוא מי שיש לו "עניין מיוחד" בפעילות החברה, מכוח תפקיד בכיר שהוא ממלא בה או עקב שליטתו בחלק משמעותי בחברה. "עסקת בעלי עניין", היא עסקה שבין בעל עניין לבין החברה. חוק החברות קובע את המתכונת לפיה יאושרו עסקאות אלה, באופן אובייקטיבי, שכן בעסקאות הקשורות לבעלי עניין, על החברה ומקבלי ההחלטות בה לפעול לטובת החברה ומשיקולים עסקיים בלבד. 

התובע טען, באמצעות עורכי הדין שלומי מושקוביץ ונתי פולינגר (מושקוביץ סטיס, עורכי דין), כי ההסכם למתן שירותי כוח אדם שבין הקיבוץ ופלרם לא אושר כדין, ולכן הוא בטל. זהו הסכם מסגרת ארוך-טווח, שנועד להסדיר את העסקת חברי הקיבוץ בפלרם, בסוגי משרות שונים, בהתאם לצרכי החברה, ולפיו מקבל הקיבוץ תמורה בעד עבודתם.

הוא אושר בשנת 2004 לתקופה של עשר שנים, אך הוארך מאז, ללא אישור האסיפה הכללית של החברה. מאחר ומדובר ב"עסקת בעלי עניין" (עסקה שבין הקיבוץ לבין פלרם), טען התובע, חייב היה ההסכם לקבל את אישור האסיפה. משלא כך נעשה, טען התובע, ההסכם אינו בתוקף והוא תבע שהקיבוץ ישיב לפלרם את התשלומים שקיבל מכוח ההסכם.  

בשנת 2011, נכנס לתוקף תיקון 16 לחוק החברות. זהו "קוד ממשל תאגידי" שנועד לחזק את תהליכי הבקרה והאישור על עסקאות בעלי שליטה. לכן, אמר התובע, לפחות ממועד זה היה ההסכם טעון אישור האסיפה.  

התובע הוסיף וטען שקיים "פער עקבי" של עשרות אחוזים בין השכר החודשי הממוצע שמשלמת פלרם בעד עובד שהוא חבר הקיבוץ לבין שכר יתר העובדים. לדבריו, הדירקטורים התרשלו בכך שאישרו את ההסכם ובכך הפרו את חובות הזהירות והאמונים שלהם כלפי החברה. בהיותם גם חברי הקיבוץ, המשיך התובע, הם היו בניגוד עניינים חריף בין "העדפת טובת החברה לטובת הקיבוץ, וטובתם האישית כחברי קיבוץ". 

הקיבוץ, באמצעות עו"ד אלון פומרנץ (ליפא מאיר ושות'), אמר שניתן היה לאשר את הארכת ההסכם באמצעות תקנות מיוחדות "הקלות בעסקאות עם בעלי ענין", שהתירו הארכת הסכמים קיימים. משכך, אמר הקיבוץ, ההסכם הוארך כדין.  

התובע, התרעם הקיבוץ, רכש חמש מניות רגילות בחברה, רק בשנת 2018, במטרה לאפשר לו ליזום את ההליך של התביעה הנגזרת. משמעות הדרישה שהקיבוץ ישיב לחברה את מלוא התשלומים שקיבל ממנה בעד עבודת חבריו, משך כל השנים, היא ביטול זכותם של חברי הקיבוץ לקבל את שכר עבודתם באותם שנים, אמר הקיבוץ והוסיף שאם יבוטל ההסכם, הוא יתבע ממילא שכר ראוי בעד עבודת חבריו משך כל השנים הללו.  

אשר לטענת התובע לפיה השכר לעובדים, חברי הקיבוץ, גבוה משכר השוק של עובדים בחברות דומות, הסביר הקיבוץ כי חברי הקיבוץ הם לרוב עובדים המועסקים בחברה שנים רבות. רמתם המקצועית גבוהה והם בעלי ידע וניסיון רב, וגם בכך יש כדי להצדיק תשלום שכר גבוה יותר בהשוואה לשכר הממוצע.

חברי קיבוץ העובדים במפעל "מתגוררים באותה קהילה, נוצרת ביניהם לכידות ושותפות שהיא מעל ומעבר ליום העבודה", הסביר הקיבוץ והוסיף שבכך גם נמנעים עימותים וסיכסוכי עבודה. לטענת הקיבוץ, ועדת הביקורת של החברה קבעה שתנאי השכר של חברי הקיבוץ הם הוגנים ומשקפים תנאי שוק.  

פלרם עוסקת בייצור ושיווק לוחות תרמופלסטיים שטוחים וגליים. לפי דוחותיה היא העסיקה בתום שנת 2020 90 חברי קיבוץ, להם שילמה החברה 28.9 מיליון שקלים (ובהם נושאי משרה, מנכ"ל ויו"ר). 

כדרכו של הסכם פשרה, הוא נחתם, "מבלי שאף צד מודה בטענות משנהו". הקיבוץ, לפי ההסכם, ישיב לפלרם 14 מיליון שקלים, כאשר 3.5 מיליון שקלים מתוכם ישולמו לחברה בדרך של קיזוז מתוך הסכומים להם יהיה זכאי הקיבוץ, לקבל מפלרם, בגין "הסכם כח האדם" עד לתום תקופת ההסכם (7/2024). בית המשפט אישר כאמור את ההסכם ופסק לתובע גמול בסך 500,000 שקלים ולפרקליטו 2,875,000 שקלים נוספים. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן