אמר לירון ישראלי, חוקר במכון "יסודות", בכנס חקלאים שהתקיים ביוזמת המועצה האזורית גליל תחתון * לדבריו, במציאות "קצת יותר ממ-100 בני אדם מסיימים כבוגרי הכשרות חקלאיות מידי שנה"
כנס חקלאים מרשים התקיים בשבוע שעבר במלון לביא, שבגליל התחתון. לכנס, שנערך ביוזמת המועצה האזורית גליל תחתון לקראת חג העצמאות, הגיעו מעל 150 מחקלאי המועצה והנוכחות בכנס הייתה מרשימה.
את הכנס פתח ניצן פלג, ראש המועצה האזורית גליל תחתון: "אני שמח שאנחנו פורצי דרך ומארגנים כנס שכזה, כנס חקלאים ראשון במועצה האזורית גליל תחתון. אנחנו רואים את החקלאים שלנו וקשובים לכל הבעיות. יש לנו את אחת המועצות העשירות והמגוונות במדינת ישראל, עם כל כך הרבה שורות נוף שהפועל היוצא שלהם זה מגוון רחב מאוד של גידולים. יש לנו בהחלט במה להתגאות – החל מכרמי יין משובחים, השקדים כמובן, הזיתים, פירות הנשירים, פלחה, הבקר, הרפתות, הדירים, הלולים, באמת מועצה כל כך מגוונת בענפי החקלאות שלה שזו גאווה גדולה וזה באמת מחמם את הלב. הכנס הזה הוא רק סנונית ראשונה ואנחנו נמשיך לקדם את החקלאות שלנו כחלק מקידום הציונות במדינה בכלל ובגליל בפרט."
פלג דיבר על בעיית ניסיון ההשתלטות על אדמות חקלאיות פרטיות במועצה: "אני תמיד אומר שראש מועצה אזורית חייב להיות אמון על השטחים הפתוחים שבמרחב שלו. בין מגוון המאבקים שאנחנו מובילים ולעניות דעתי גם מצליחים – אחד מהם הוא המאבק נגד הפיכת אדמות חקלאיות פרטיות לפינות פנאי ופארקים אישיים קטנטנים, מאבק שאנחנו מובילים, אני ועודד הלפרין, ראש מועצת כפר תבור, שרוב האדמות המדוברות נמצאות אצלו וגם את זה אנחנו עושים בהצלחה גדולה."
דרורה נחום, מנהלת פיתוח הכפר במחוז העמקים של משרד החקלאות, אמרה: "החקלאות בשנים האחרונות עוברת תמורות לא פשוטות ומתמודדת עם אתגרים מורכבים שכוללים ערעור על מעמד החקלאות, הפרטת נכסים, הלחץ על הקרקע עם כל המשמעויות הנובעות מכך ועוד. יחד עם כל זאת, קיימת במועצה האזורית גליל תחתון חקלאות יפה מתקדמת וחדשנית שבהחלט מהווה מקור לגאווה. אני מאמינה בכוח שלכם החקלאים להתגבר למרות האתגרים הלא פשוטים מכל הכיוונים. להתמיד, להצליח ולהמשיך לקיים חקלאות לתפארת."
משה ברוקנטל, מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים, אמר: "נפגשתי עם אנשים וערכתי כמה סיורים באזור וראיתי שיש כאן מנוע רציני לקדם את כל נושא החקלאות, שאולי לא הייתה מובנת לגמרי בעבר במועצה. אני רואה שיש כאן דור צעיר שנכנס ונלחם לנצל את הקרקעות, בעיקר בתחום המטעים.
"ריכוז המאמץ של ענף הפירות במועצת הפירות הוא בראש וראשונה להעלות את הרווחיות של המגדל, ואנחנו משקיעים המון במחקרים, במו"פ, בקידום מכירות, בכל הנושאים האלה."
ברוקנטל הרחיב על ענף השקדים והפעילות הרבה בשולחן מגדלי השקדים. כמו כן, דיבר ענף הליצ'י: "יש את עמי שטרן מנהל השולחן, מלביא, שנכנס בטמפו לנושא. יש היום זני ליצ'י חדשים שמכפילים את היבול בהיקפים גדולים מאוד – מתעסקים הרבה מאוד עם איכות הפרי, שיוכלו לייצא – בכל הנושאים האלה השולחן משקיע המון מאמצים. גם באבוקדו מושקעים המון תקציבים ומאמצים, שבוע שעבר פתחו את השוק ליפן, השנה הגיעו ליבולי שיא של 220 אלף טון אבוקדו לעומת שנה שעברה שהיתה 140 אלף טון."
תוכנית אב להרחבת החקלאות
דוד יפת, מנכ"ל אגודת מי גת, אגודת המים האזורית, שדיבר על מפעל ההשבה שהאגודה החלה בהקמתו לפני כ-20 שנה: "נכנסנו למפעל ההשבה בשל הייקור במחיר המים ובשל עקירת המטעים. היינו מהראשונים שנכנסו לנושא, וכבר ב-2021 חנכנו את החלק הראשון במפעל ההשבה שלנו. מפעל ההשבה מתחיל מאזור דברת, עובר דרך כפר קיש, יישובי רמת הגולן ומגיע עד ארבל, כפר חיטים וכפר זיתים. כמעט אין היום שטח חקלאי שרכיבי מפעל ההשבה לא עוברים דרכו. כל מי שרוצה מים מקבל ואם אין לו פתח יציאה הוא פונה אלינו ואנחנו פותרים את הבעיה.
"אחת הסיבות למצב הטוב שהגענו אליו זו מדיניות חכמה של הנהלת האגודה, שאפשרה לחקלאים לצרוך מים כמעט בלי הגבלה. היו לנו התלבטויות לאורך השנים, האם להקפיד על צריכה בגובה המכסה או שלא להגביל את החקלאים. הדרך השניה הוכיחה את עצמה בכך שחקלאים מצטיינים ידעו לעבוד וצבעו את המים וחקלאים פחות טובים שלא צבעו. אם לא היינו נוהגים כך, כמות המים שנצרכת היום הייתה נמוכה ב-50%, במקום 10-11 מיליון רק 5 מיליון. היום כחמישה מושבים צורכים יותר ממיליון וחמישה מושבים צורכים 100 אלף קוב בלבד. חבל אבל זו המציאות. איך חרגנו מהמכסות? פשוט אמרנו: 'יש ביקוש' וכל שנה הגשנו בקשה להגדלת המכסה ואישרו לנו. בשנים האחרונות יש איזושהי האטה אבל בסך הכל כולנו מרוצים מהמצב הזה.
"פנינו כמובן לעתיד ואנחנו לא שוקטים על השמרים. הכנו תוכנית אב שאושרה ברשות המים. אנחנו ממתינים כל יום כדי לקבל את כתבי ההתחייבות. מדובר באמת בתוכנית מרשימה ופורצת דרך וזה תלוי בכם החקלאים ובדור ההמשך שבאמת בלעדיו אי אפשר יהיה להתפתח יותר. מתוך 400 מיליון קוב בתוכנית האב 350 מיליון הם עבור גליל תחתון, ל-30 השנים הקרובות. לעשור הקרוב מדובר על 100 מיליון. מדובר בכמה מאגרים נוספים, קווי הולכה ותחנות שאיבה."
דור ההמשך
בכנס נשא לירון ישראלי, יועץ ומדריך חקלאי, חוקר במכון "יסודות", הרצאה בנושא דור ההמשך בחקלאות, נושא שלמעשה אין חקלאי היום שלא מתעניין בו. "מתוך עבודה מעשית שעשינו," אמר ישראלי, "גם בשיחות רבות עם חקלאים וגם עם אנשי מדיניות, נושא דור ההמשך הוא אחד הנושאים הכי כואבים והכי ידועים ועד לעבודה שעשינו בנושא – אף אחד לא עשה אפיון מסודר כדי להבין מהי באמת הבעיה, מה כרגע המצב, מה חוסם כניסה של דור חדש לענף ולהניח תוכנית מעשית ברמה הלאומית וכפי שתראו יש הרבה תובנות גם ברמה המקומית של המועצות האזוריות לגבי מה ניתן לעשות.
"מחד, הבעיה היא בעיה אישית, כל אחד עם המשפחה שלו אבל מצד שני הבעיה העסקית שלכאורה קטנה היא בעיה לאומית. מה שאנחנו מנסים זה להראות כמה זו בעיה לאומית, ציבורית וכמה בעיה אישית רלבנטית בעצם לכולנו. את הבעיה הזאת כל אחד בחדר מכיר מקרוב, רואים בבירור שמספר החקלאים הולך ויורד לאורך השנים. בראיה בינלאומית אז במספר המועסקים בחקלאות אנחנו בתחתית, קרוב מאוד לקו האדום, רבים מהחקלאים בגיל פרישה ויש אינטרס ציבורי להעלות אותו ולמה צריך להעלות אותו."
ישראלי פירט מהי חשיבות החקלאות מהבחינה הלאומית, סביבתית, ביטחון המזון ושהיא בעצם התשתית לכל כך הרבה ענפים. "למה להשקיע בדור חדש לחקלאות? הדור החדש הוא שמאפשר את הבסיס להמשך הייצור החקלאי שבלעדיו ילך ויצטמצם. למועצה כגליל תחתון שעיקרה מושבים, המכון מראה את הערך שיש לייחודיות החקלאות במשקים המשפחתיים ולא רק היתרון לגודל, אלא גם הגיוון והיכולת לחדשנות שבאה מתוך המשקים המשפחתיים. בעצם כל התחדשות בין דורית במשקים היא מנוע קפיצה.
"בכוונה קראנו לזה דור חדש ולא דור צעיר, כי יש כל מיני אנשים שבוחרים להיכנס לחקלאות בגילאים שונים ואנחנו רוצים לראות את הכניסות לחקלאות."
לדברי ישראלי, מתחשיבים רבים שעשה מכון "יסודות" עולה שישראל זקוקה ללפחות 750 חקלאים חדשים מידי שנה שייכנסו למערכת והיא לא עומדת ביעד הזה. יש גם צד אופטימי: בקרב הציבור יש הרבה שלבי התחלת התעניינות לגבי כניסה לחקלאות, אם בפניות לרכישת אדמות חקלאיות, אם בעליה בכמות הלומדים במסלולי חקלאות, אם בפרויקטים התנדבותיים של הכנסת הדור הצעיר להכיר את העבודה החקלאית. יחד עם זאת, בשורה התחתונה השורות לא מתמלאות – קצת יותר ממ-100 בני אדם מסיימים כבוגרי הכשרות חקלאיות וזה המצב כרגע, רחוק מאוד מ-750.
ישראלי הוסיף כי החסמים בדרך להפוך לחקלאי גם לצאצאי חקלאים וגם לאנשים מן השורה הם רבים, למשל הכשרה מקצועית, לא רק בכמות הלומדים כי אם גם מבחינת כיצד בוגרי הכשרות הופכים לחקלאים. חסמים נוספים: השקעות הון, האתגרים הכלכליים, האתגרים הרגשיים במעבר בין דורי, נגישות לקרקע חקלאית למי שאינו חקלאי ושלא בא ממשפחה חקלאית או שהוא אינו "בן ממשיך" וחסם אחרון ולא פחות חשוב: החקלאות כמקור פרנסה בר קיימא.
בהמשך הכנס נערך מפגש עם חה"כ צביקה האוזר, שנתן סקירה ארוכה על משנתו הגיאופוליטית, האיומים הביטחוניים הנשקפים לישראל מצד אירן, הפלשתינאים ואחרים. ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי פירות, נשא הרצאה ארוכה על הסכנה החמורה הנשקפת לחקלאות הישראלית מצד הרפורמה בחקלאות, אותה דוחפים ומקדמים שר החקלאות, עודד פורר ושר האוצר, אביגדור ליברמן.