יבול שיא
הרפת והחלב
‏‏לכידה3

יש שם קבר אחים? 

3 דק' קריאה

שיתוף:

לוחמי קומנדו מצריים, שנהרגו ב-67' באזור לטרון, נקברו בקבר אחים. הם עדיין שם? * העדות של הדס קליין, הריאיון של אמל אסעד 

באו חיילים והעמיסו את הגופות על משאית 

שתי כתבות התפרסמו בסוף השבוע, על לוחמי הקומנדו המצריים שנהרגו ב-1967 בשדות קיבוץ נחשון ונקברו בקבר אחים בשטח שהוא היום מגרש החניה של מיני ישראל. כתבה אחת של רונן ברגמן ואיתי אלרואי במוסף "ידיעות אחרונות", והשנייה של אדם רז במוסף "הארץ". הסיבה לפרסום הכפול באותו שבוע – אחרי שנים רבות בהן אסרה הצנזורה לעסוק בפרשה, התקבל אישור לפרסם.  

 בקצרה: כוח קומנדו מצרי שנשלח לסייע לירדן במלחמת ששת הימים, מצא את עצמו ב-6 ביוני,  לכוד בשטח ההפקר של עמק איילון. כ-25  חיילים מצרים כותרו על ידי כוח צה"ל ומצאו את מותם בשריפה שפרצה בשדות הקוצים בהם הסתתרו, עוד כ-50 נהרגו בחילופי אש במהלך אותו היום. כשלושה ימים לאחר מכן נקברו ההרוגים, כ-80 חיילים,  בקבר אחים. על הקבר תקעו צינור, כדי לסמן את המקום. הפרשה נשארה חסויה, עד שאחד מוותיקי נחשון, דן מאיר ז"ל, שהסיפור העיק עליו, פנה בסוף שנות ה-90 לתקשורת ודיווח על קבר האחים הנמצא בשדות הקיבוץ. כאמור, הצנזורה לא התירה את הפרסום עד השבוע שעבר.  

מה שלנו יש להוסיף לחשיפת הפרשה ואינו מופיע בשתי הכתבות, היא עדותה של חברת קיבוץ נחשון, גילה אלעד (מגרעין נחשון, שהצטרף לקיבוץ ב-1965 אחרי השחרור מצה"ל), היום הארכיונאית של הקיבוץ. היא מספרת: "עבדתי אז בכותנה בשטח שבו מדובר, וראיתי במו עיני משאית צבאית מגיעה למקום, וחיילים שהגיעו אתה הוציאו את הגופות של החיילים המצריים והעמיסו אותן על המשאית. לא התקרבתי, אבל ראיתי שמוציאים את הגופות. אני לא יודעת להגיד בוודאות אם זה היה ב-67' או יותר מאוחר, אני יודעת להגיד בוודאות שזה קרה. אליהו פלג (חבר נחשון), סיפר, שכשהלכו להקים את מיני ישראל, היזם, יומלה, (בנימין נאור ז"ל, חבר נחשון) ידע על קבר האחים ורצה לבדוק האם הגופות עדיין שם, כדי לא לבנות עליהן. הוא הביא טרקטור כף, והם חפרו במקום ולא מצאו כלום. מאוד מאוד מפתיע ולא מתקבל על הדעת, שצה"ל לא יודע. לא יודע שהוציאו ולא שלא הוציאו. זו בעיני שערורייה. ב-1999 מינו בצה"ל ועדה שתחקור את הפרשה. הם לא מצאו שום עדות לכך שהוציאו את הגופות, או שהחזירו אותן למצרים? בסופו של דבר מדובר ביחידות עילית מצריות. המשפחות שלהם לא התעניינו מה עלה בגורלם? אני מודעת לכך שעדות אחרי 55 שנים היא בעייתית, אבל  אני מוכנה לחתום בבית דין שראיתי במו עיני שהוציאו את הגופות והעמיסו אותן על משאית צבאית. מסתבר שאני היחידה שאומרת את זה". 

עד כאן עדותה של גילה אלעד. האם יהיה לזה המשך? התייחסות כלשהי של המצרים? 

שרה החליטה, לא יוצאים 

העדות של הדס קליין בתיק 1000, לא חשפה גילויים חדשים מרעישים על הזוג נתניהו. את כל מה שסיפרה קליין על שרה ועל ביבי, אנחנו שומעים בווריאציה כזו או אחרת כבר למעלה מ-20 שנה. (פרשת הקבלן עמדי נחשפה על ידי מוטי גילת ב-1999. שנה אחר כך המליצה המשטרה להעמיד לדין את נתניהו, היועמ"ש רובינשטיין גמז).  בכל זאת מדובר בעדות מטלטלת –  התאווה הבלתי נשלטת למתנות יקרות ערך, הקמצנות החולנית, התחושה שהכל מגיע לנו, היעדר כל חוש של בושה, וכן הלאה. לבד מעניין המתנות, (הסיגרים, השמפניה הוורודה, התכשיטים, השקיות השחורות), העידה קליין על צד מוכר נוסף באישיותה המורכבת של גברת נתניהו – התפרצויות זעם על מי שאינו ממלא אחר מבוקשה (צוק איתן, 2015,  מוניק בן מלך, בת זוגו של אלי מויאל, ראש עיריית שדרות, ליכודניק, חוטפת שיחת נזיפה קולנית משרה, משום שמויאל העז למתוח ביקורת על נתניהו). קליין סיפרה על צעקות שחטפה משרה, משום שסירבה למשהו שהיא ביקשה. "שרה מאוד כעסה". אחרי השיחה נתניהו התקשר וקליין מתארת: "בהתחלה אמרתי לו צעקות, ואז אמרתי לו סליחה זה צרחות. אני לא זוכרת שאני עובדת אצל אשתך". 

ישנו צד נוסף בהתנהלותה של שרה, גם הוא מוכר וידוע – המעורבות הפעילה שלה בענייני ניהול המדינה. להדס קליין לא הייתה נגיעה למרכיב הזה באישיותה של הגברת, ומי שבשבוע שעבר סיפק דוגמא נוספת למעורבות כזו היה תא"ל אמל אסעד, בראיון לאמיר אורן ב"אפרכסת". אסעד, (ליכודניק שנים רבות), סיפר שהכין ב-1999 תכנית ליציאת צה"ל מלבנון תוך מספר חודשים והגיע איתה לנתניהו. "באתי אליו למשרד. הוא קרא את התכנית והנהן בראש, שזה מאוד מעניין. אמר לי, אכפת לך שאני אתייעץ עם שרה אשתי? אמרתי לו: מה אני מבין בזה. היא ירדה מהקומה השנייה, לקחה את התכנית, קראה אותה בעיון ואמרה: מאוד מעניין אבל לא נצא מלבנון. זה משהו שהוא אסטרטגי, זה משהו של מדינה. אני יצאתי משם והייתי בהלם. לא סיפרתי את זה. מסתבר שזה היה אחר כך נוהל". במאמר שכתב אמיר אורן ב"הארץ" הוא ציין, שמאז ששרה דחתה את התכנית של אסעד ועד שאהוד ברק הוציא את צה"ל מלבנון שנה אחר כך, נהרגו 13 חיילים. בסביבת נתניהו הגיבו – להד"ם, לא היה ולא נברא. 

חזרה של המשפחה הזו לשלטון אחרי הבחירות בנובמבר, מבטיחה כמובן עוד מאותו הדבר. אם גנץ לא יחליט מי יהיה הרמטכ"ל הבא, שרה תחליט.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן