מגדל עגבניות מותח ביקורת חריפה על משרד החקלאות, בטענה כי "הם העניקו מענקים ללא הכרה, רק כדי לרסק את הענף"
החקלאים בישראל מתמודדים עם אתגרים קשים בשנה וחצי האחרונות, והמצב רק הולך ומחמיר. בנוסף לקשיים, כמו פגיעה בחממות ובשטחים חקלאיים, במיוחד בעוטף עזה, מחסור בעובדים זרים שחלקם עזבו בעקבות המלחמה, מחסור בשתילים, עקב פגיעה במשתלות בעוטף עזה, הם מתמודדים כעת עם הצפה בתוצרת ומחירי הפסד. לאחר שמחירי הירקות עלו בתקופה מסוימת, כעת יש הצפה בתוצרת, התמורה שמקבלים החקלאים אינה מכסה את הוצאות הייצור, מה שגורם להם להפסדים כבדים. המשבר בחקלאות עלול לפגוע בביטחון המזון של ישראל, שכן החקלאות המקומית חיונית לאספקת מזון טרי.
89% מהחקלאים נפגעו בעקבות המלחמה, המצב מחייב התערבות ממשלתית דחופה
כדי להבין את גודל המשבר, ניתן לראות את הנתונים הבאים: סקר של ארגון "השומר החדש" מראה כי 89% מהחקלאים נפגעו בעקבות המלחמה. 84% מהחקלאים סבורים כי יש פגיעה בביטחון התזונתי של ישראל. המצב מחייב התערבות ממשלתית דחופה, כדי לסייע לחקלאים ולמנוע קריסה של ענף חיוני זה.
פוסט של מגדל שפורסם ברשתות החברתיות מתאר את המצב: מגדל עגבניות זועם פונה לציבור ולגורמים הרלוונטיים, וחושף תמונה קשה של מצב הענף. לדבריו, "לא ייתכן שמשטח עגבניות נמכר ב-200 שקל בלבד, בזמן שעלויות הגידול מרקיעות שחקים". הוא תוהה מדוע מגדלים אחרים שותקים, וטוען כי "תוך חודש יגיעו החשבונות, ואז כולם יבינו לאן הגענו". המגדל מותח ביקורת חריפה על משרד החקלאות ומועצת הצמחים, בטענה כי "הם העניקו מענקים ללא הכרה, רק כדי לרסק את הענף". הוא מציין כי "בשנה שעברה המחירים היו גבוהים בשל המלחמה ומחסור בעובדים, אך כעת נראה שכל 'אוכלי החינם' שניהלו את הענף נעלמו". לדבריו, "משרד החקלאות לא יוצא להשמיד סחורה או להגביל שתילות, בזמן שעלויות העובדים, הקרטונים, הדשנים והניילונים עלו ב-20 עד 40 אחוז בחמש השנים האחרונות". הוא מזהיר כי "אם לא נתעורר עכשיו, כשעוד יש לנו משהו בכיס, מתי נתעורר כשגם זה ייעלם?". המגדל קורא לגורמים הרלוונטיים להתעורר ולפעול לפני שיהיה מאוחר מדי. "זה לא צחוק", הוא מזהיר, "אנחנו עומדים בפני קריסה של ענף שלם".
"אנחנו עובדים קשה, משקיעים הון, ובסוף מוכרים את התוצרת במחירי הפסד"
החקלאי שפרסם את הפוסט הוא פיני סריזדה, מגדל ירקות ומשווק תוצרת חקלאית מהמושב פעמי תש"ז שבנגב הצפוני. "הענף קורס" זועם פיני על המצב וקורא לפעולה. לדבריו, "אנחנו עובדים קשה, משקיעים הון, ובסוף מוכרים את התוצרת במחירי הפסד. איפה משרד החקלאות? איפה מועצת הצמחים? למה הם לא עושים כלום?"
פיני, איך אתה רואה את המצב בשטח?
פיני: "המצב קשה מאוד. אנחנו עובדים קשה, אבל לא רואים רווח. כל מחירי התשומות עלו – דשנים, חומרי הדברה, שכר עבודה – אבל המחירים בשוק לא משקפים את זה".
פיני מתאר כיצד החל המשבר: "ההתחלה הייתה אי-שם בשנת 2015, שהתחיל יבוא מסיבי. זאת אומרת, יבוא בלי מכסות, בלי הגבלה של משרד החקלאות, שזאת הטעות הגדולה ביותר. כי תפקידו של משרד החקלאות, הוא לווסת את השוק".
מדינת ישראל לא יודעת לווסת את השוק, ואף פוגעת בו
לדבריו, מדינת ישראל לא יודעת לווסת את השוק, ואף פוגעת בו: "אנחנו לא רוצים שהמחיר של העגבנייה יהיה 20 ש"ח לק"ג. מצד שני, גם לא רוצים שהוא יהיה 10 ש"ח לקרטון, שזה חצי שקל לקילו. אנחנו רוצים איזון, והמדינה לא מבינה את זה, ההפך, לא רק שהיא לא מאזנת, היא גם נותנת כספים למקומות שהיא לא צריכה לתת".
פיני מפרט את העלויות הגבוהות של הגידול: "התשומות עלו. עד לפני כמה שנים, מחיר שתיל עגבניה, שהיה 1.80 ש"ח, היום עולה לנו 3.60 ש"ח. מחירם של חומרי הדברה, וכל ההוצאות השוטפות, עלו באופן קיצוני ביותר".
הוא מציין כי העלויות הגבוהות אינן רק תוצאה של עליית מחירי התשומות, אלא גם של מדיניות הממשלה: "מדינת ישראל החליטה לפתוח את ירדן, וטורקיה ליבוא, אין לנו בעיה שיעשו יבוא, שהיבוא יהיה באופן מאוזן, אתה לא יכול לבוא ולעשות יבוא בלי הכרה ולבוא ולרסק את השוק".
פיני מותח ביקורת חריפה על מדיניות המענקים של משרד החקלאות: "מדינת ישראל באה ועשתה כביכול מהלך שהוא טוב לרגע, להווה, אבל רע לעתיד. כל משרד בממשלה מקבל תקציבים, והוא מנווט את התקציבים שלו לפי מה שהוא צריך. משרד החקלאות מעניק היום 40% לחקלאים בעוטף, שזה 0 עד 7 ק"מ על מבנים, על טרקטורים, הכול כביכול לעזור להם לנסות לשקם אותם ממה שקרה. בו זמנית, המשרד הוציא מכתב שהודיע לחקלאים, שכל מי שיקטוף עגבניות מספטמבר עד דצמבר 2024, יקבל 90 אגורות לק"ג כסיוע מהמדינה. זה גרם לקריסה, כי במקום לאזן את השוק, פתחו אותו". לדברי פיני, "היום על כל קילו עגבנייה שהחקלאי קוטף, הוא מפסיד 3.5 שקלים. ההיצע עולה על הביקוש, והגענו למצב שמחלקים משטחי עגבניות במתנה, רק כדי לפנות מקום בשווקים הסיטונאים העמוסים בסחורה".
הפלשתינאים שלא יצאו לעבוד, בנו חממות ומגדלים אלפי דונמים בגדה
פיני מתאר כיצד המצב בשטחים תורם לקריסת הענף: "מדינת ישראל סגרה את הגדה, רוב העובדים מהגדה, ואני מדבר על מאות אלפים, שמצאו את עצמם ללא עבודה. מה אנשים עושים שאין להם עבודה? מנסים לשרוד. אז כל העובדים האלה שלא יצאו במשך שנתיים, ועד עכשיו הם לא יוצאים. בנו חממות, וגידלו מאות ואלפי דונמים בגדה, חברון, שכם, ובקעת הירדן, כולם פתאום חזרו לחקלאות".
פיני קורא לפעולה: "אם הם נותנים, לצורך העניין, למשתלות, לשתול כמה שהם רוצים בלי שום הגבלה, אז איפה בדיוק בטחון מזון? כי הרי משרד החקלאות, בסופו של יום, יודע כמה שתלו ומה המחיר, איך הוא יודע את זה? לצורך העניין, הוא יכול לקחת דוח שתילות של 2024 מהמשתלות. הוא יודע מה התצרוכת השנתית של מדינת ישראל. בוא נצא מנקודת הנחה שהמגדלים בישראל שותלים בשנה 100,000 שתילי עגבנייה , כאשר ידוע המחיר לשתיל, ברגע ששתלו יותר שתילים, זה אומר שיוצר עודף. במידה ושתלו 300,000 שתילים, ברור שתהיה קריסה".
לסיכום, פיני אומר: "אף אחד לא עושה שום דבר בשביל שבאמת יהיה פה טוב, זה כמו שאתה מנסה לתקן פיצוץ בצינור מים עם פלסטר, בהתחלה לא תהיה דליפה, אבל בסוף יהיה פיצוץ גדול יותר".
הצפה בתוצרת ומחירי הפסד
תגובת משרד החקלאות:
משרד החקלאות וביטחון המזון פועל, בשגרה ובחירום, לחתור למדפים מלאים בכל נקודות המכירה, כך היה גם במהלך מלחמת "חרבות ברזל". בתוך כך, משרד החקלאות מוביל בשיתוף משרדים נוספים, את גיבוש התכנית הלאומית לביטחון מזון של מדינת ישראל עד לשנת 2050, שמטרתה להבטיח את יכולת ייצור המזון המקומית ואספקת מזון סדירה של מזון בריא ובר-השגה לאוכלוסייה. התכנית שמה דגש על חיזוק החקלאות המקומית בדגש על ענפים עם יתרון יחסי בגידול במדינת ישראל.
מחויבות המשרד היא לחזק את החקלאות המקומית, לייצר יציבות לחקלאים ולצמצם את התלות ביבוא, במטרה להבטיח ביטחון מזון ולהוזיל מחירים לציבור. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי שוק המזון בישראל מתנהל כשוק חופשי המושפע מתנאי השוק, מזג האוויר והשלכות המצב הביטחוני. לאור זאת, המשרד אינו מתכנן להשמיד תוצרת חקלאית, שכן מדובר בצעד שאינו מתיישב עם אופי השוק בישראל ואינו מבטיח יציבות לאורך זמן.
בשנים "רגילות" רוב העגבניות מיוצרות בישראל והיבוא משלים את הביקוש המקומי בחודשי הקיץ והסתיו בהיקף גדול, ובשאר השנה בהיקף מצומצם. בתחילת המלחמה (אוקטובר 2023 – מרץ 2024) ניתן לראות יבוא מוגבר של עגבניות לנוכח הפגיעה של המלחמה.
בשנת 2024 נרשמה ירידה משמעותית של כ-35% בייבוא העגבניות לישראל, והיקפו הסתכם ב-30 אלף טונות לעומת 43 אלף טונות בשנת 2023. חודשי הלחימה הראשונים במלחמת "חרבות ברזל" פגעו ב"אסם הירקות של מדינת ישראל" באזור הנגב, וכתוצאה מכך ייצור העגבניות המקומי נפגע משמעותית.
אחרי שנים בהן צומצם ייצור העגבניות המקומי לאור הפחתות המכס שלא לוו בתמיכות מתאימות לחקלאים, ספג הייצור מקומי מכה משמעותית נוספות ב-7 באוקטובר 2023. אולם בתקופה האחרונה החקלאות המקומית חזרה לייצר מעל 90% מהצריכה המקומית של עגבניות. שיקום הענף התאפשר גם באמצעות תמיכות ייעודיות שנתן המשרד להרחבת שטחי הגידול, הגדלת היבול והפריון והעתקת שטחים לשטחים אחרים אותם ניתן היה לעבד. כל אלו הוכיחו כי תמיכות מסייעות בהרחבת הייצור המקומי, ומסייעות לחיזוק ביטחון המזון לתושבי המדינה. המשרד כבר עובד על מספר כיוונים לחיזוק הענף בישראל.
אין זה נכון להסתכל על נקודת זמן אחת, מנותקת משאר השנה, המחיר מושפע מגורמים רבים. מחיר העגבנייה הוא תנודתי ומושפע משינויים בהיצע, ולכן יותר נכון לבחון מחירים לאורך זמן בממוצע ולא נקודתית. המחיר כעת עומד על 3 ₪ לק"ג, מחיר סיטוני, בשעה שלאורך חודשי הקיץ המחירים היו גבוהים והגיעו לרמות של 10-8 ש"ח לק"ג מחיר סיטוני. ירידת המחיר הנוכחית מקורה בעלייה באספקה שהיא שילוב של התאוששות הענף לאחר המלחמה, וכן תנאים אופטימליים לייצור בעונה.
מכתב לשר החקלאית ממאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי הירקות
אנו מודים לך על פעולותיך למען החקלאים והחקלאות בישראל, בנושאי העובדים, מחירי המים והשארת תקציב משרד החקלאות על סעיפיו, כולל החזרת אגף התכנון למשרד. כל אלה פעולות ברוכות וחשובות ביותר, אך בינתיים מגדלי הירקות ממשיכים לשלם את המחיר עבור המגמה להורדת מחירים מתחת להוצאות הייצור, כדי להוריד את יוקר המחיה ופער התיווך. התוצאה היא שבחודשים מרץ ואפריל השנה נמכרים כל הירקות במחירים שהם מתחת להוצאות הייצור, מה שמזמין קריסת משקים בזמן הקרוב. אין הוקוס פוקוס, השינויים החשובים ביותר שהכנסת הם לטווח הארוך יותר, ובינתיים נדרשת התערבותך בדחיפות להצלת מגדלי הירקות בישראל.
נדרש תקציב ייעודי לחודשים אלה, בהיקף של 1 שקל תמיכה לכל ק"ג ששווק. הנתונים המדויקים נמצאים בידי מועצת הצמחים. פעולה זו חשובה להישרדות החקלאים, שעה שהרשתות והציבור מרוויחים מהמחירים הנמוכים, ורק החקלאי ניזוק באופן כבד.
זוהי שעת מבחן לצורך לסייע לחקלאים ולחזק אותם לצורך ביטחון המזון ויציבות ההספקה, אחרת נצטרך להחזיר חלק מהעובדים שאנו מעסיקים, לצמצם שטחים ולהגיע למצב של החזרת היבוא, בניגוד לתוכניתך להגדלת הייצור בשוק המקומי. הרי הוכח שהחקלאים הישראליים יכולים לייצר את כל התצרוכת המקומית במשך כל השנה.
זוהי שעת חירום, האם החקלאים באמת חשובים לאסטרטגיה של משרד החקלאות. כידוע לך, מזג אוויר קיצוני של חורף שחון וכמויות עובדים מספקות גרמו להיצף בשווקים.
אני מקווה ומאמין שתיענה בדחיפות לבקשה זו, כדי להציל את מגדלי הירקות בתקופה זו מקריסה ואת הציבור מחשש שההיצף יתחלף במדפים ריקים וייצור פגיעה בביטחון המזון.
ממועצת הצמחים ומהתאחדות חקלאי ישראל, לא התקבלה תגובה עד לסגירת הגיליון
