גליליאת הפנינג משפחות ויריד מכירות ענק – גיוס תרומות לטיפולים מצילי חיים לליאת לנגלבן-לרר. יום שלישי ה-20 באוגוסט, מהשעה 17:00, על הדשא המרכזי בקיבוץ כפר סאלד – פתוח לקהל הרחב
גליליאת הפנינג משפחות ויריד מכירות ענק: קהילת כפר סאלד והגליל, נרתמת למאבק להצלתה של ליאת לנגלבן-לרר, נשואה ואימא לשני ילדים מקסימים, תושבת כפר סאלד, שחלתה בסרטן, לטובת גיוס תרומות לטיפול מציל חיים.
באירוע הגדול עליו עומלים אנשים רבים מכל האזור, יתקיימו מיטב הפעילויות וההפעלות לילדים ונוער- קיר טיפוס לילדים צעירים, מתנפחים, הפעלות של בועות, משחקי ענק, תיאטרון לילדים, שעת סיפור ועוד. לדוכני המכירה יגיעו טורקיז בית יצחק ומותגי הלבשה שונים, ביניהם THE NORTH FACE ועוד. באירוע יוגרלו פרסים- לילה במלון, ארוחות במיטב המסעדות בגליל, טיולי רנג'רים ועוד המון המון הפתעות ובילויים שנתרמו על ידי העסקים המובילים באזור.
לרשות הקהל- דוכני מזון, בית קפה ומוזיקה טובה שתלווה את האירוע. כל ההכנסות לטובת טיפול מציל חיים לליאת לנגלבן-לרר. לפרטים – מירי יציב, כפר סאלד – 052-3099664
פסטיבל דרום אדום בקיבוץ נגבה
במלאת 80 לנגבה, נחגוג עם תושבי "עוטף עזה"
ב-13/14 לחודש ספטמבר, באולם האזורי בקיבוץ דורות
במופיעים:
הזמר יוני נמרי
להקת האירוסים
להקת תנועה – אפיקים
להקת מחול פתח תקווה
חבורת זמר מעפולה
ועוד…
המנחה – דורי בן זאב
הכניסה חופשית.
כולם מוזמנים
יואל מרשק טל' 052-2465474
יובל חבצלת
נילי שץ טל' 052-2240657
ניקיון שמאלי לבן?
באחת ממשלחות השומר הצעיר בזמנו, הוחלט על ידי הי"גימלם להקדיש מועצה תנועתית לנושא הסוציאליזם. היה עלי להכין חוברת הדרכה מתאימה, אשר חסרה לנו בעת ההיא תוך זמן קצר ביותר. הפתרון נמצא, בפניה למרטין בן מורה ז"ל, איש הקיבוץ המאוחד בעת ההיא ולסמי בן יעיש משדרות, אשר למדו באורנים ונמצאו זמינים למבצע. סוכם, כי הם יגישו כתב יד בתוך שבועיים והוא יוצא לאור בזמן זהה. ואכן, בסיועו של יגאל וגנר נכתבה חוברת ההדרכה "לחוד וביחד". הדיון בעיקרו נערך מסביב לגישות הפילוסופים תומס הובס האנגלי וז'אן ז'אק רוסו השוויצרי. הרעיון שהובע בחוברת בה מדובר, שימש בקיבוץ הארצי בהזדמנויות נוספות גם בהמשך. נכון, כי בינתיים ראיתי את הובס באור שונה גם בזכות הניסוח המצוין המוגש כאן: "הצדק ואי הצדק אינם לא מסגולות גופו של אדם ולא מסגולות רוחו. אילו היו כך, הרי אפשר היה שיימצאו גם באדם אחד ויחיד בעולם, דוגמת חושיו והיפעלויותיו. אלו הן תכונות שמתייחסות לבני אדם בתוך חברה, לא לאנשים השרויים בבדידות." (לויתן, עמ' 118) .מסתבר, כי ישעיהו ליבוביץ' מצא בהובס, את הפילוסוף המערבי הטוב ביותר לדבריו. אך נחזור לעניינינו: בשדרות הייתה בעת ההיא חבורת צעירים, אשר האמינו בנושאים אשר בהם מדובר. בשלב מסוים נפגשנו מתוך הכרה, כי משהו אצלנו משובש ביחס לאנשי המזרח. נושא הפגישה היה: "מה דעתך על קיבוץ ועל קיבוצניק" וזאת במטרה להכין חוברת לדיונים בהשומר הצעיר. להלן דברים שנאמרו שם ללא השמות: "אני חושב שזו טעות היסטורית, שלא חשבתם שכאן יכולה להתפתח חברה סוציאליסטית". "הם (הקיבוצניקים), לקחו לעצמם את הפירוש לסוציאליזם"!
15 שנים לא דובר במפ"ם על כל נושא מלבד הצעת הקיצונים לפרוש מהמערך עם מפלגת העבודה (אותה מפלגה שאנו מבכים עכשיו את העובר עליה). המטרה הושגה לבסוף. מרטין בן מורה, שהפך בינתיים לאיש הקיבוץ הארצי ועבר לנירים, ואנוכי, ניסינו להתחבר לקבוצות מזרחיות שונות לשם יצירת והרחבת הקשרים הפוליטיים שלנו, אולם טורפדנו בעקביות על ידי מי ששלט בזמן ההוא בבית מפ"ם המתחסלת. הרעיון הבא היה לקיים מרכז פתוח של מפ"ם בשדרות. הכל כבר היה מוכן, כולל שמות הנואמים באירוע וביניהם ראש מועצת שדרות בעת ההיא – עמיר פרץ וראש ההסתדרות דאז. שבוע לפני המועד המתוכנן, הודיעו ששת חברי הכנסת של מפ"ם, אשר שהו בה רק בזכות המערך עם העבודה, כי הם לא יבואו והתכנית נגנזה.
אפשר לקרוא בעת הזו בעיתונות, כי "השמאל הטהור והלבן" (לפי הניסוחים שם), ממשיך להתבדל ולהתנגד לכל איחוד עם מי שאיננו טהור במידה מספקת בתפיסותיו! אז למותר לציין, כי אני רואה את האיחוד עם גשר בראשות אורלי אבקסיס כדבר בעתו ומקווה שנבין, כי מי שמדבר על התערות בחברה הישראלית ואף השפעה עליה, יראה סוף סוף את בעייתיות התכנים המובעים עדיין אצלנו בחופשיות וביומרנות כה רבות!
גדעון שפירא, עין-השופט
וכדאי שנזכור
"עם ללא ארץ לארץ בלי עם",
כך הרצל ראה התמונה,
אך ככל שצדק החוזה בעניין
המציאות הן הייתה "קצת" שונה.
היהודים היו עם שמאות בשנים,
נדדו ממדינה למדינה,
אך ארצם הן יושבה כך, בצוק העיתים
לא נותרה "רעיה עגונה".
הן נזכור, לא נשכח, כיבושי השבטים
ששטפוה מארץ ערב,
וכיבוש צלבנים וממלוכים, תורכים,
שכבשוה מקרב אלי קרב.
ואחרי ששילמה כך מאות בשנים
בהרס, פגיעה ושממה,
הן ישבו, נאחזו בה אותם ערבים
שקשרו גורלם כאן עמה.
ואומרים האומרים, כל רעה מקורה
בשלטון הכיבוש הנורא,
אם נפסיק השליטה כאן בעם האחר,
לא נסבול עוד מכל זה הרע.
אז אכן, זה נכון, הכיבוש הוא משחית
מעודד רציחות גם טרור,
אך לכל מאמין שפרידה היא תכלית
אז כדאי שיחזור ויזכור.
הטרור לא נולד בכיבוש הגדה
לא תוצר הוא של "ששת ימים".
כי אותנו פוקד הוא, כדאי שנדע
לא פחות כבר ממאה שנים.
כי תחילה התפרץ הוא בערב תרפ"א,
בצעדת האחד – כן, במאי,
ארבעים ושבעה יהודים נרצחו
חיים ברנר, עולים, חי שדי.
וחזר הטרור והפליא מכותיו
בתרפ"ט ברחבי ישראל
ומאה ושלושים וששה נרצחו
נטבחו, נשרפו, חי האל.
והיכו המכים בטרוף בחברון
שם שישים ושבעה נרצחו,
נטבחו, נשרפו, נשחטו, נאנסו
ושכונות היהודים נבזזו.
לא עברו, כן מאז, הן רק שבע שנים
עד ל"מרד ערבי הגדול".
מ"שלושים ושש" שוב מאות נרצחים,
שוב ידענו טרור וגם שכול.
אז כדאי שנזכור מה היה הבסיס
לא "שטחים", אלא עם שחזר
לשטחי המולדת, לבנות כאן חיים
אך נתפס הוא כנטע כה זר.
אז כזה הבסיס ומכאן זה התחיל
ולכן הסכסוך כה עמוק
וצריך לפתרו, וצריך להכיל
כשלמה – "לחלוק בתינוק".
"עם ללא ארץ לארץ בלי עם"
כך הרצל ראה התמונה,
אך היום שני עמים כאן שלמו בדמם
ומאז כה רבות השתנה.
וצריך, אין ספק, להסכים על פתרון
שיפריד וישרטט כאן גבולות,
אך לכל המצפים ל"שלום רומאי"
עוד נכונו רבות אכזבות.
וכדאי שנזכור
מעוז חביב, צרעה
