אקדמיית אל-קאסמי באקה אלגרביה 13-15.3.2023
הכנס התקיים במימון המשרד לשיתוף פעולה אזורי. מטרת הכנס להפגיש בין מדענים מהאקדמיה, חוקרים ממכוני מחקר מובילים מהארץ ומהאזור ולספק להם הזדמנות להחליף רעיונות ולהציג את מחקריהם וממצאיהם. נושאים שנדונו בכינוס: משברים סביבתיים, כולל משבר האקלים, מחקר יישומי ותמורות בחקלאות מודרנית למען ביטחון תזונתי כיעד עיקרי עד 2050, אנרגיה מתחדשת כפתרון למשבר האקלים, חינוך בנושא קיימות סביבתית, שינויי אקלים – מודעות ומדיניות ציבורית והטבע כמשאב בייצור תרופות ידידותיות לסביבה.
הכנס היווה אירוע מרכזי לפעילות המכללה לשנת 2023, ובעיקר שימש כתזכורת בזמן הנכון לאתגרים שאיתם נצטרך להתמודד בעתיד. משבר האקלים ומשבר המזון העולמי הם משברים מאיימים ומפחידים, שכן הם מציבים בפנינו בעיות מורכבות הדורשות התייחסות מרבית. הכנס התמקד באפשרויות חדשות שניתנות לאימוץ ויישום במחקר כדי לענות על האתגרים העתידיים. ישראל, שהיא ארץ מדברית עם אזורים צחיחים, הצליחה לפתח במהלך השנים מגוון טכנולוגיות חקלאיות כדי להתגבר על מגבלות אלו. אי לכך, מומחים מישראל עם הטכנולוגיות החדשניות שפיתחו, יכולים לסייע לארצות מתפתחות בהתמודדות עם האתגרים החדשים העומדים לפתחנו, ולכן ישראל שימשה כאכסניה המתאימה ביותר לכנס בינלאומי זה.
טקס הפתיחה
בטקס הפתיחה בירך את האורחים נשיא האקדמיה, פרופ' אנוואר רייאן, והדגיש בין השאר, שכנס זה מהווה הזדמנות טובה בשבילנו להתבונן קדימה על משברים עתידיים. הצהיר שסוד ההצלחה של ישראל במחקר טמון בעיקר בחדשנות, יוזמה והמצאות. פרופר' רייאן סקר את המחסור והעלייה במחירי המזון, ואת ההשפעות של שינויי האקלים ואילוצים אחרים על שרשרת אספקת המזון, והדגיש את הקשיים שאיתם צריך להתמודד המחקר והפיתוח:
כדי למנוע משבר יש צורך בהעצמה בת-קיימא של היצרנות, שמשמעותה הספקת מזון מוגברת תוך הפחתת ההשפעות המזיקות על הסביבה ומשאבי הטבע. פרופר' רייאן הדגיש שיש בידינו היכולת והידע לעשות זאת, אך חסר הון כדי להוציא זאת לפועל; לכן ללא תמיכה ממשלתית והשקעות של המגזר הפרטי לא ניתן יהיה לבצע זאת.
הדיונים המדעיים
מושב 1 של הכנס, שדן במודעות ציבורית וקביעת מדיניות, נפתח בהרצאתו של פרופ' ראסם ח'מאייסי מאוניברסיטת חיפה, מתכנן עירוני ואזורי וגיאוגרף. מיקוד חזק של מאמציו מכוון לכיוון תכנון אלטרנטיבי, גיאוגרפיה עירונית וניהול מים, בדגש על שיתוף הציבור. הרצאתו עסקה בתכנון עירוני בצילו של משבר. בהרצאתו, ח'מאייסי אימץ את הרעיון של מתכנן כ'יוזם' והדגיש את הצורך לשלב בתכנון, מחקר עם פרקטיקה כדי להעשיר את שניהם. המיקוד שלוֹ וההתמצאות הם תלת מימד: אקדמי, מקצועי ושירות ציבורי ברמה המקומית, הלאומית והבינלאומית, במטרה לקדם שינוי חברתי, קיימות קהילתית ובניית שלום. מבחינת בניית שלום, הוא הזכיר מתודולוגיות שונות לניהול סכסוכים, שיתוף ציבור, שלטון מקומי וניהול עירוני.
מושב 2 של הכנס דן בשינויי אקלים ועקות סביבתיות בהובלתה של פרופ' נוגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה. במושב זה השתתפו חוקרים מהאקדמיה, ממינהל המחקר החקלאי ומהרשות הפלסטינית.
מושב 3 של הכנס, דן בנושא מחקר יישומי וטרנספורמציה בחקלאות מודרנית לביטחון מזון עד 2050 בניהולו והובלתו של פרופ' מוחמד זיידאן, הדיקאן למדעים באקדמיה.
הרצאת המפתח ניתנה ע"י כותב שורות אלו בנושא "אתגרי המחקר והפיתוח בחקלאות ומשבר המזון – איומים והזדמנויות". הגורמים הבסיסיים הנחוצים והאתגרים לביטחון תזונתי הם קרקע, מים וכוח אדם, ולכן בתנאי מחסור מובנים אלו החקלאות הישראלית יכולה לשרוד רק אם היא מתנהלת ביעילות גבוהה. אי לכך, הגברת היעילות תושג רק אם נאמץ טכנולוגיות מתקדמות שטרם נבחנו בישראל. כיום ישראל מספקת את התצרוכת העצמית שלה במזון רק במוצרים צמחיים של ירקות ופירות, אך לא בגרעינים, שכן היא מייבאת כ-80% מתצרוכת הגרעינים הדרושה לאדם ולבע"ח. כלכלת ישראל לא תוכל להסתמך על יבוא מזון להבטחת הספקת מזון, בשל המגבלות החקלאיות של שכנותיה, מצבה הגיאופוליטי באזור והריחוק משווקים חלופיים. לכן, כדי לשפר את הביטחון התזונתי של התושבים, ישראל תצטרך לאמץ טכנולוגיות מתקדמות וחדישות להגברת יעילות הייצור. יש להתוות את המדיניות כיצד ניתן יהיה להאכיל את 9 מיליארד האנשים שתמנה אוכלוסיית העולם בשנת 2050. האתגר העצום העומד בפנינו, בו קובעי המדיניות חייבים לשתף פעולה עם מנהיגים מהשטח, יזמים ואנשי אקדמיה, הוא לעודד חקלאות יעילה ובת-קיימא ולצמצם את הפסולת הנוצרת ע"י יצרנים וצרכנים. הגידול באוכלוסייה הוא "אם כל הבעיות הקשות", שכן מבעיה זו נגזרות כל הבעיות האחרות הכוללות: ביטחון תזונתי, מים, סביבה, שינויי אקלים, אנרגיה, בריאות ועוני. לכן מגדלים יצטרכו לאמץ פתרונות חדשים על מנת להגדיל את הייצור מבלי להשאיר טביעת אצבע אקולוגית על הסביבה. הפחתת אובדן תוצרת במהלך הייצור והטיפול לאחר הקטיף, תורמת לביטחון תזונתי, והנושא חייב להיות חלק מהאסטרטגיות הגלובליות העתידיות של ייצור מזון. טכנולוגיות חדשות של טיפול בתוצרת לאחר הקטיף, החל מהשבחה וגנומיקה לחיי מדף ארוכים וכלה בטכנולוגיות אחסון, הובלה ושינוע, חייבות להיות המטרה של אותם המקטעים בשרשרת המזון בהם אובדני התוצרת גדולים במיוחד, בעיקר בארצות המתפתחות. בהמשך,התייחסות נכונה לנושא הדברת מזיקים ומחלות צמחים, גם היא מפחיתה אובדן תוצרת.
ההרצאה השנייה ניתנה על ידי ד"ר גדעון טופורוב, ממשרד החקלאות וכותרתה "גידול מזון לאור אתגרי אקלים משתנים". בהרצאתו, הפריד ד"ר טופורוב בין המנגנונים והרעיונות המוכנים להתמודדות עם משבר האקלים, כמו שימוש במודלים ממוחשבים כדי לחזות את ההשלכות של משבר האקלים על גידולים חקלאיים מסוימים וכיצד לטפל במשברים אלו באמצעות גיוון אתרי ייצור חקלאיים, בחינת גידולים העמידים ביותר לשינויי אקלים והתמקדות בו ומעקב אחר שינויי האקלים באמצעות אפליקציות ממוחשבות לצמצום נזקיו.
ההרצאה השלישית הועברה על ידי גב' אביגיל הלר, מנהלת תחום חקלאות עירונית וגנים בוטניים במשרד החקלאות, שכותרתה "חקלאות עירונית-אנכית". גב' הלר נגעה בפרויקטים של חקלאות עירונית בערים, גידול על גגות והידרופוניקה כפתרון אפשרי לספק מזון לחלקים גדולים בחברה העירונית, במיוחד ששיטות אלו מפחיתות את השימוש בחומרי הדברה, מי השקיה ושטחים חקלאיים, והן ידידותיות מאוד לסביבה. בהרצאתה הראתה הגברת הלר כי פרויקטים אלו דורשים יותר תמיכה כספית ממה שהוקצה להן, ובלעדיה הפרויקטים המבטיחים הללו יסתיימו בכישלון.
ההרצאה הרביעית הועברה על ידי ד"ר מועמר חאג' יחיא, מנהל האגף לביטוח תכנון וגידולים חקלאיים במשרד החקלאות, וכותרתה "ההשלכות הכלכליות של שינויי האקלים על החקלאות הישראלית". ד"ר חאג' יחיא בעל תואר דוקטור בכלכלה חקלאית. בהרצאתו הציג את המודל הממוחשב לפיו אחוז הכיסוי נקבע בפוליסת הביטוח החקלאי במקרים של משבר. הוא הציג את שלבי גיבוש המודל ומעקב אחר הגורמים המשפיעים על הייצור החקלאי באמצעים כלכליים ולאחר מכן וידוא השפעת הגורמים המרכזיים שנכללו במודל החיזוי הכלכלי.
המשתתפים שיבחו את המושב העשיר והמגוון שכלל היבטים שונים של מחקר מדעי ברמה עולמית, יישומים חקלאיים מודרניים וברי קיימא, ומעקב אחר ההשלכות הכלכליות של משבר האקלים על אספקת ביטחון תזונתי עד 2050.
*פרופ' עבד גרה הינו גמלאי משרד החקלאות (מנהל השירותים להגנת הצומח ומ"מ המדען הראשי של משרד החקלאות לשעבר)
