עונה לא קלה עברה על הפרדסנים בישראל * שערי המטבע צנחו, עלויות ההובלה הימית הרקיעו שחקים והתעשיה לא הצליחה לקלוט את כמויות הפרי שהופנו אליה * באזור עמק חפר התגלה מזיק – פסילת ההדר האסיאתית – שעלולה להביא לחיסול הענף * במשרד החקלאות, מועצת הצמחים ובשירותים להגנת הצומח מיהרו לטפל במפגע ועדיין מוקדם מידי לומר אם הצליחו * רשמים מהכנס
כנס מגדלי הדרים התקיים ביום חמישי שעבר, במועדון החבר – ה"פרלמונד" של מושב עין ורד, ביוזמת ארגון מגדלי הדרים וענף פרי הדר של מועצת הפירות.
פסילת ההדר האסיאתית
את הכנס פתח דניאל קלוסקי, מזכיר ארגון מגדלי הדרים בישראל, בהרצאה על פסילת ההדר האסיאתית: "פסילת ההדר האסיאתית הוא מזיק הסגר שהתגלה בעמק חפר ב-22 ליולי 2021. זהו פרויקט מאוד גדול שלצערי נפל עלינו. מדובר בחרק קטן מאוד, שהוא לכשעצמו לא מהווה בעיה כל כך גדולה, אולם מדובר במפגע רציני כי הפסילה מהווה בעצם וקטור – נשאית של חיידק המביא עמו את המחלה הכי קשה שיש בהדרים בעולם – הגרינינג. לא רק שהחרק נשא, יש כמה פסילות הדר וזה שמצאנו הוא הנשא היותר רציני ביניהן. בכל מקום בעולם בו נתגלתה הפסילה, כעבור ארבע שנים בממוצע, מצאו גרינינג."
שוקי קנוניץ, לשעבר מדריך הדרים בכיר בשה"מ, שמסייע בפרויקט זה ואחרים לארגון ולענף במועצה, אמר בכנס: "צריך לציין שאנחנו במצב מסוכן מאוד. כידוע, התאילנדים וגם ישראלים הביאו לארץ את ה'קפיר ליים', קרוב הדרים שמשמש מרכיב מאוד מרכזי בבישול התאילנדי. גם ישראלים אימצו את ה'קפיר ליים', שמיובא לארץ ונושא גם את הפסילה וגם את הגרינינג. לפני חמש שנים נעשה ע"י השירותים להגנת הצומח מבצע לביעור עצי ה'קפיר ליים' ואכן נמצאו עצים נגועים בגרינינג אבל השמידו אותם. אבל יתכן שלא מצאו את כולם, יתכן שיש באיזו חצר עץ הדר שחי עם הגרינינג ובמיקרה של מפגש עם הפסילה הלך עלינו. אנחנו יודעים מה קורה בפלורידה ובברזיל, ששם הם ממש סובלים מהגרינינג ושם הנזק הכי קשה. במדינות אחרות כדרום אפריקה ועוד ההיקף הוא פחות חמור. לגבי אירופה, יש גרינינג בפורטוגל וצפון ספרד.
דניאל קלוסקי: "נחזור לפסילה: לבוגרים ולצעירים יש מראה אופייני משלהם וקל להבדיל ביניהם. החרק נצמד לעלה בזווית של 45 מעלות, תמיד באלכסון."
קלוסקי הוסיף כי בבדיקות שנערכו בפסילות, הן בבוגרים והן בצעירים שנתפשו בארץ, לא נמצאו סימנים של גרינינג אך זה לא שולל לחלוטין את הימצאותו. במהלך הכנס הציג קלוסקי צילומים שצילם של חרקי פסילת ההדר האסיאתית, הבוגרות והצעירות.
לאחר סקירה על המזיק פתח קלוסקי בסקירה על הפרויקט לביעור הפסילה באזור בו נמצאה: בעמק חפר, תוך שימוש בצילומי אוויר, כאשר למגדלים באזור מייעדים תפקיד חשוב בהצלחת הפרויקט.
"כשמצאו את הפסילה הוחלט שלוקחים רדיוס של קילומטר מהיכן שנמצאו. מה קרה מהקיץ עד החורף ומה קרה מהחורף עד עכשיו? מיד לאחר גילוי הפסילה, מהר מאוד התכנסו מדריכים, מהארגון, מהמועצה, מהשירותים להגנת הצומח, ממכון וולקני, צוות גדול שקבע איך מרססים, איך עובדים וכך הלאה, כדי לחסל את הפסילה.
"היות ולא היתה לנו תוכנית ארוכת טווח, התחלנו לעבוד עם חומרים יחסית רכים, כי לא ידענו אם יהיה ייצוא או לא או האם יהיה מי שיפצה את החקלאי או לא; השתמשנו בחומרים רכים יחסית במטרה לנסות בכל זאת לשווק. בהתחלה זה לא הצליח, אז אחר כך עברנו למוספילן שהתברר בארץ כהצלחה, גם המוספילטו הראה עבודה מצוינת, חוץ מהדברת הביצים, שזה דבר כמעט רגיל בחומרי ההדברה. עברנו על רשימה ארוכה בתהליך ארוך מאוד של בחירה. בשלב מסוים כלל לא עניין אותנו אם מותר לרסס להדרים או לא. עניין אותנו אם הוא משפיע על הפסילה או לא.
"באיזשהו שלב חשבנו בענף מה עושים הלאה. טל סיפר שיש ביטוח של נזקי הסגר של משרד החקלאות, קנט ומועצת הצמחים. בענף ההדרים זה לפי ביטוח אסונות טבע בסיסי – פיצוי למגדל, לא ב-100% כמובן וכן אמור לכסות הוצאות ביעור מסוימות. ברגע שהבנו שיש ביטוח כזה, הבנו שניתן להפעיל אותו רק ע"י צווים של השירותים של השירותים להגנת הצומח.
"אז בעצם ריססנו בכל מיני חומרים, מאוקטובר, ויש לנו נטר מזיקים קבוע, שרואה כל חלקה פעם בשבוע. מנטר אותה בצורה של נחש, מחפש לבלובים צעירים שהפסילה 'מתפרנסת' אך ורק מהם. את הצעירות לא ניתן למצוא על ענף בוגר, רק מלבלב. הוצאנו שני צווים שאיתם עבדנו עם מוספילן, כי רוב החלקות חוץ מה'מיכל' והלימון שהן חלקות שנקטפות מוקדם, הן חלקות של זנים אפילים יותר – וידענו שאנחנו הולכים לא לשווק את הפרי הזה. ברוב החלקות שנאלצנו להפסיק שיווקים ורוב החקלאים נאלצו להשמיד יבול. יאמר לזכות הוועדה הענפית לקחה על עצמה שכל הטיפולים יהיו עליה.
"השירותים להגנת הצומח ערכו סקר לפני החורף של 3,000 דונם באזור הגילוי, היום הם מנטרים את השטח ברמה של פעם בשבועיים לחלקה. בנוסף למשקי הפרדס בהן נמצאה הפסילה, היא אותרה גם בחלקה אורגנית ובשתי משתלות. הן קיבלו צו איסור הוצאת חומר צמחי מהמשתלות. בחורף רמת פעילות המזיק יורדת משמעותית ורק הבוגרים נשארים חיים. בחורף הישראלי רמת הלבלוב מאוד נמוכה וזו נקודה לזכותנו. רמת האוכלוסיה מאוד נמוכה ואם המזיק לא היה נשא של הגרינינג לא היינו מתייחסים אליו. יש חשש שהפסילה תעבור דרך ציוד חקלאי ואנשים שמבקרים בשטחים. היא מאוד קטנה, היא יכולה לשבת על דש הבגד ולא תשים לב והיא נוסעת איתך… אנחנו מבקשים מהחקלאים לצמצם את כמויות הביקורים בחלקות."
בסך הכל נמצאו באזור איתור פסילת ההדר האסיאתית כ-685 דונם שנגועים במזיק: "כל הפעולות שיבוצעו לביעור המזיק יבוצעו ע"י השירותים להגנ"צ בשיתוף פעולה של המגדלים, והשירותים הסמיכו את מועצת הצמחים להוביל את עבודות הביעור. אני מאמין שהפרויקט ימשיך עוד שנתיים-שלוש. מה-16 בנובמבר ועד היום לא הייתה עוד לכידה אחת, אלה הן חדשות הטובות. הוחלט להמשיך בהדברת כל השטח. החל מה-15 בינואר תוכנן להמשיך עד דצמבר 2022 בהדברה אחת לשבועיים. בין החלקות הנגועות היו גם כ-150 דונם 'אור' שכוסה ברשתות. בין ינואר לפברואר התחלנו בגיזום מיכני חזק, כדי שהטרקטורים ירססו בצורה יותר טובה. עשינו זאת בחורף כי בחורף זה לא מעודד לבלוב נוסף. במהלך הקיץ יבוצעו הגמעות של קונפידור ועוד חומר שיבחר. סך הכל 22 ריסוסים בשנה, חמש הגמעות בקיץ. בפועל נגיע לכמות ריסוסים גבוהה יותר. בנוסף נעשה פעולות אנטי חקלאיות כדי למנוע לבלוב נוסף לעץ.
"בגלל חומרי ההדברה שאינם מורשים בהדרים יש להשמיד את הפרי, כי אסור לשווקו ובוודאי אנחנו לא רוצים שיקטפו ויוכלו ממנו. מי שעוזר בהשמדת היבול הם מתנדבי 'השומר החדש', שמביא קבוצות לשטח. למשל בשבוע האחרון, יום המעשים הטובים, הגיעו אלינו כ-500 מתנדבים שסייעו בהשמדת הפרי. האירוע פגע לא רק בפרדסנים אלא גם בדבוראים, מגדלי אבוקדו, שלא היו להם דבורים ולא היתה האבקה ויש עוד מעגלים חיצוניים שנפגעו."
בסוף ההרצאה פנה קלוסקי למגדלים ואמר: "צריך המון סבלנות ואורך רוח, זה העתיד שלכם ובגלל זה אנחנו עושים את הפרויקט. היות ואנחנו לא יודעים היכן יש פסילה נוספת, אולי היא נמצאת 2-3 ק"מ מהפרדס שלכם, אנחנו צריכים להפריע לה כדי שלא תוכל להתבסס, כי היא במספרים מאוד קטנים. אנחנו חייבים להכחיד אותה. אתם צריכים להיות ערניים, לדווח לפקח מזיקים במידה וגיליתם אותה, אל תשמרו סוד. נחכה שקצת יתייבש ואני מאמין שכבר באמצע אפריל – כל מי שיש לו פרדס באזור השרון ייתן ליטר קונפידור בהגמעה וירסס מוספילן וכך נוכל להיות בטוחים."
טל עמית, מנהל ענף פרי הדר במועצת הצמחים: "הפעילות החקלאית שדניאל תיאר, התחלנו ביולי עד סוף 2022 תעלה כ-2.5 מיליון שקל. החלק הגדול מיועד כפיצוי למגדלים."
עונה לא קלה לפרי הדר
לאחר מכן המשיך דניאל קלוסקי במתן המלצות לפרדסי פרי הדר לעונה הקרובה. מייד לאחר מכן נתן טל עמית, סקירה על מצב הענף וסיכום עונת 2021: "הבשורות לסיכום העונה אינן טובות. דניאל אומר שתמיד אני אומר שחור, אז לצערי היום אני בא עם עוד יותר שחור. זו השנה הכי קשה שאני זוכר מאז שאני מכיר את הענף, דווקא בשנה הזאת הייתה שנה מאוד גרועה למגדלים.
"יש סיבות שהן לא בשליטה שלנו, חלקן ידועות לכולם. נתחיל בשערי מטבע – הדולר נע בין 3.08 בחלק הכי גרוע של העונה ל-3.18 עכשיו, שניהם שערים גרועים. כנ"ל באירו: 3.70 בתחילת העונה ו-3.50 עכשיו וזה משמעותי מאוד מבחינת הפדיונות שאנחנו מביאים ביצוא.
"מחירי ההובלה הימית – מאז שפרצה הקורונה והתחיל כל הבלגן של המסחר השתנו לגמרי הדברים בהובלה הימית. לדוגמא, קונטיינר (20 טון) מהארץ לחוף המזרחי של ארה"ב, בשנה שעברה עלה 6,000 דולר, 30 סנט לקילו, ואילו השנה הוא עולה 12,000 דולר, פי שניים. זה משוגע! יש קווים שההובלה עלתה רק ב-30%-40% ויש קווים שזה עלה ב-100% וזה הכל על הגב של הפרי.
"דבר נוסף, אתם יודעים שכל שבוע מטעינים אוניה, האוניה היחידה שיוצאת ליעד מסוים – כל הפרי לייצוא נוסע בקונטיינרים. היה מיקרה אחד ספציפי בתחילת העונה, בסוף אוקטובר, באוניה ליפן וקוריאה. כל שנה מטעינים כ-4,500 עד 5,000 משטחים, כדי להגיע עם פומלית ואשכולית אדומה לשני היעדים הללו. האוניה באה עם ציוד מיוחד של טיפול קור כי מלבד הדברת הזבוב בארץ היפנים גם רוצים שהפרי יעבור סטרליזציה. טיפול הקור הוא לא קל לפרי, זה 18 יום ב-1.5 מעלות, הכל מנוטר עם דאטה לוגרים, כדי שהיפני יראה שכל 4 שעות מדדו וזה לא סטה מהנדרש.
"שנה שעברה ל-4,500 משטח עלה 850 אלף דולר והשנה האוניה באה במחיר מיליון ו-450 אלף דולר. היצואנים אמרו: 'חבר'ה, אנחנו לא מייצאים פומלית ליפן השנה, הפרי לא יביא את הכסף הזה, עזבו, אנחנו מבטלים את האוניה לגמרי, אלא אם כן תשלמו חצי מההפרש על הפומלית ואז גם ה'סנרייז' ייצא והכל יסע'.
"באו לוועדה הענפית, היינו צריכים להשתתף בחצי מיליון שקל כדי לקיים את היצוא הזה ליפן, זה חלק מגלי ההדף של התייקרויות ההובלה הימית השנה וזה רק היה ה'סיפתח'. אחרי זה צחק מי שצחק שהאוניה עוד לא הגיעה. הטיפול קור נדפק בשני מחסנים. האוניה נסעה, פרקה את המחסנים שהיו בסדר, נסעה לקוריאה ופרקה את יתרת הסחורה שם והתחילה טיפול קור שני, כדי שהיפנים יקבלו את יתרת הפרי. בקיצור הפרי שעבר שני טיפולי קור נחת ביפן אחרי כ-60 יום שהוא בהובלה מהארץ, חלק הגיע שלם, חלק רקוב. זה מבוטח ויגמר בין חברת ההובלה והיצואן.
"מעבר למה שסיפרתי עכשיו, נדבך בעייתי נוסף הוא הפקקים בנמלים, כלומר, לא רק שקשה להשיג אוניה שעבורה צריך לשלם מחירים אסטרונומיים, היא גם לא מגיעה בזמן. קרו מיקרים שהפרי שכב בבית קירור מוכל ליציאה מהארץ אבל אין אוניה להעמיסו. למה? הפקקים בנמלים וזה לא רק בארץ, זה בכל העולם, אבל בארץ עם הוועדים זה עוד יותר. עד שלא מתפנה רציף האוניה עומדת בחוץ ואין מקומות הטענה.
"מילה אחת על הרפורמה – הרפורמה לא פוגעת ישירות בענף ההדרים, אין כרגע איום של יבוא פרי הדר ממקור חיצוני – פרי ההדר הוחרג ברפורמה מביטול המכסים. מה שכן, הרפורמה מאיימת עלינו בנושא הגנת הצומח. הנוהל היה עד היום ע"פ אמנה בינלאומית, שכל מדינה שרוצה לייצא אלינו צריכה להצהיר איזה מזיקים יש להם בארץ, בדיוק כמו שהיפנים מכריחים אותנו לעשות טיפולי קור, אנחנו צריכים לדעת מה עלול להגיע ממדינות בחו"ל, שעלול לאיים על התוצרת שלנו ואיך ניתן להתגבר עליו. כל זמן שהיתה נהוגה שיטת 'הערכת הסיכונים', מראש ידענו מה מסכן אותנו וידענו להציב דרישות מהארץ המייצאת אלינו, מה הטיפול שיש לעשות ואז אתה שקט.
"מה שהרפורמה הנוכחית רוצה להנהיג זה שינוי בכללים. לפי השיטה שמוצעת, יותר לא עובדים מול ארצות שמייצאות אלינו ע"פ הערכת סיכונים אלא פקח הגנת הצומח, כשיגיע הקונטיינר יבדוק את התוצרת פה בנמל ואם יתגלה משהו הוא יחזיר אותה. אנחנו יודעים שיש דברים שרואים בעין ויש דברים שלא רואים בעין, למשל חיידקים, וירוסים, אז איך אתה יכול להתייחס בכלל לדבר כזה? יותר מזה, היבואנים גם רוצים לכפות באיזו שורה תהיה הבדיקה ותמיד ליד הדלת, לא בתוך הקונטיינר. אז נכון, זה לא יקרה בהדרים אבל זה יבוא עם פירות אחרים שייובאו לכאן ויסכן גם אותנו.
"קצת על העונה מבחינת התעשיה ושוק המקומי. תעשיה – בגלל ריבוי הפרי התעשיה קלטה יותר מהרגיל, אבל פחות ממה שציפינו. הם פשוט לא בנויים לכך, נותרו שנים וחצי מפעלים שעובדים ודווקא בשנה בה יכלו לקלוט הרבה פרי הדר, זה לא קרה. בשנים האחרונות הם ירדו בכמויות, בעיקר בתפוזים למימדים מצחיקים – הם מייבאים מיץ מוכן מברזיל ומספרד ומתעצלים להפעיל את המסחטות ולקלוט תוצרת ישראלית. מי שפנה לספק 'שמוטי' או 'ולנסיה' קיבל תשובה שלא קולטים. עם זאת נרשמה עליה של 20% בקליטת פרי לתעשיה, להערכתי זה ייגמר בכ-130 אלף טון.
"בשוק המקומי – בסך הכל מחירי הקליפים מתחילת העונה היו יחסית בסדר. רובכם עברתם את זה, מי שעבר חוויה לא טובה זה התפוזים והלימונים, שוב בשל עודף יבול, הפרי קטן בתפוזים והסוחרים לא רוצים לקנות.
"בייצוא – למרות שפע הגשמים, אנחנו בפיגור של כ-5% לעומת שנה שעברה והשנה לפניה. עד שבוע שעבר ייצאנו 118 אלף טון. לצערי מתוך זה 93% זה אשכוליות למיניהם – לבנה, אדומה, פומלית וזן ה-'אור'. זאת אומרת ארבעה זנים בלבד מהווים 93.5% מהיצוא שלנו. כל יתר הזנים שהיו בעבר נמחקו או נותרו בכמויות זעירות, זה הפך להיות בדיחה.
"האשכוליות האדומות – בעליה! עד ה-26 במרץ יצאנו 38 אלף טון ומה שראוי לציין השנה – ייצוא מאסיבי מחוץ לאירופה, 13,500 טון, כשליש מהכמות הכללית! 6,500 יוצאו לסין ו-6,000 טון ליפן. בשני היעדים האלה יש משנה לשנה עליה ביצוא. מצד אחד אנחנו רואים באירופה ירידה משמעותית בצריכת אשכוליות לאורך השנים האחרונות (כ-20%) ולעומת זאת במזרח הרחוק אנחנו רואים עליה – וגם המכירות הן במחירים טובים מאירופה, אבל הלוגיסטיקה יקרה יותר, אבל זה עדיין משאיר פדיון טוב יותר מאירופה. באירופה השנה היו מחירים של בערך 14-15 יורו לק"ג לאורך כל העונה, פחות בהרבה ממה שהיה שנה שעברה וגם השנה לפניה, אז היו מחירים יפים מאוד באירופה. השנה נגמרה החגיגה.
"לגבי ייצוא ה'אור' – ייצוא האור העונה רחוק מלהזכיר את הכמויות שיצאנו בשנתיים האחרונות. הצבע הטוב איחר מלהגיע, הגשם לא הפסיק ואנחנו היום עומדים על ייצוא של 53 אלף ו-200 טון, כ-20% פחות מהשנתיים האחרונות. המחירים של ה'אור' היו טובים מאוד בינואר עד אמלע פברואר. האור פדה 2.00-2.20 אירו לק"ג לקלאס 1 ו-2.5-2.10 אירו לק"ג בפרימיום. בהמשך, כשהגיעו הקליפים מארצות אחרות המחירים ירדו. מזה ארבעה שבועות אנחנו עומדים על מחיר של 1.3-1.4 אירו לק"ג בקלאס 1 ושל 1.7-1.8 אירו לק"ג בפרימיום."
את הכנס נעלה חן שנטל, מנהלת התנדבות חקלאית ב"השומר החדש", שמסייעים לחקלאים לאורך השנים האחרונות, הן בשמירה והן בעבודה חקלאית, כאשר חסר להם עובדים בתקופות הלחוצות. שנטל קראה לפרדסנים להיעזר בשירותי מתנדבי "השומר החדש" בחקלאות.
