יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 1135501646

כפר עציון כמשל 

2 דק' קריאה

שיתוף:

יגאל צחור קורא לתושבי גוש עציון לבלום את הקיצוניים 

יש לי ידידים רבים בכפר עציון וביישובים שבתוך גוש עציון. אני פוגש אותם מדי פעם במסגרות שונות, אבל אני מודה – רק לעיתים רחוקות אני מבקר בגוש, כמרבית אזרחי ישראל שמדירים רגלם מנסיעה בכבישי יהודה ושומרון, גם בשל חוסר הביטחון לנוע בדרכים וגם בשל הכעס על הקיצוניים בצד היהודי ובצד הפלסטיני. 

אינני רוצה לחזור לוויכוחים הבלתי פתורים מה קודם למה, חיי אדם או אחיזה בקרקע? יש שטחים רבים בנגב, בהם יהודים נקראים להתיישב מבלי שהשאלה הזאת תרחף באוויר. בתחומי יהודה ושומרון השאלה הזאת לא יורדת מסדר היום. 

בחלוקה המיושנת והלא רלוונטית של ימין ושמאל, יאמרו שרק שמאלן חסר חוט שדרה שואל שאלות כפירה כאלה. תאמינו או לא, השאלות הללו מטרידות רבים מתושבי גוש עציון המתונים, שוחרי שלום ושכנות טובה. 

בעבר חקרתי את סיפור העלייה המחודשת לכפר עציון (בפעם השלישית). נפגשתי עם ידידי חנן פורת (שרתנו יחד בצנחנים) ושמעתי כיצד התארגנה קבוצת בני כפר עציון להקמת הקיבוץ אחרי מלחמת ששת הימים.  

שמעתי ממנו שיחה קשה שהייתה לו בטרם העליה לקרקע. כך סיפר: "הגעתי לביתו של דב קנוהל (חנן היה בן בית), שם המתינו לי חמש אלמנות מנשות כפר עציון. עוד בטרם הספקתי להתרווח, אחת הנשים אמרה: 'כל הכבוד לרעיון לשוב לכפר עציון. אנחנו מעריכות ומכבדות את רצונכם. אבל אנחנו חושבות, שאי אפשר להפיל את זה על גב הילדים שלנו. הילדים סבלו מספיק. הם יתומים. כולנו סבלנו מספיק. לא הוגן לקחת אותם לניסיון נוסף, שמי יודע איך הוא יסתיים. זה אותו מקום, הערבים נשארו שם והביטחון עדיין רחוק". 

כידוע חנן פורת לא ויתר. היה הרוח החיה בהקמת כפר עציון ואחר כך אבי ההתיישבות ביהודה ושומרון. 

למה נדרשתי בימים אלה לחזור 66 שנים לאחור 

אין יישוב אחד בגוש עציון שהשכול לא פקד אותו בגין פעולות רצח של מחבלים פלסטינים. כל משפחה נושאת עימה כאב שלא מגליד לעולם. כל נפגע פוצע את הנפש היהודית. בעבר היה קל יותר לשאת את הכאב בחברה מלוכדת, עם הגדרה משותפת של המשימה הציונית, על פי רוח מגילת העצמאות. 

לצערי אחדות הדרך והמטרה קרסו לחלוטין עם הקמת הממשלה החדשה. הפילוג מאיים על קיומנו. השתלטות הקיצונים מחרחרי המלחמה משני הצדדים מסכנת את בסיס הקיום של חבריי בגוש עציון. השנאה היוקדת של שכניהם בן-גביר וסמוטריץ', תבעיר אש נוראית בכל הגזרה. התנועה בכבישים בסכנה מוחשית, התקהלויות יהפכו למטרה ובשם הריבונות היהודית יפלו קורבנות שווא. כואב לומר את הדברים הללו אבל אם אתם, תושבי גוש עציון, לא תבלמו את הקיצונים בקרבנו, תשלמו מחיר בלתי נסבל. 

אני דואג לכם באמת ובתמים אבל אתם חייבים לעשות מעשה, להרחיק מקרבכם את הפירומנים, הם יהפכו את חייכם לבלתי אפשריים. 

תמיד נהגתם בתבונה לצד האמונה. בגרתם להבין שבכוח הזרוע לא בונים חברה וקהילה. לא צריך להיות רופס כדי להיות הגיוני. תעצרו את התבערה לפני שיהיה מאוחר.       

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן