כרמי יין למרגלות התבור: לא כל יום יוצא לך לפגוש חקלאי שורשי וותיק כמו אריה סלע, שעדיין קם כל יום בארבע בבוקר ויוצא לשטח. סלע גידל בעבר פירות עד שהחליט בשנות ה-90' לעבור לגידול גפני יין, מהלך שהתברר בדיעבד כמהלך מוצלח מאוד "לצערי," אומר סלע, "בממשלה לא מבינים מה זאת חקלאות. לא מבינים שסביב החקלאי מועסקים המון אנשים שתלויים בחקלאי לפרנסתם"
כרמי יין למרגלות התבור: בכפר תבור אני פוגש את אריה סלע וסימה רעייתו. סלע (72) הוא חקלאי וותיק, מאחרוני החקלאים בכפר תבור, איש גבוה ורחב עם חיוך מהמם. הוא נולד בשנת 1947 ברומניה, הוריו עלו ארצה והשתקעו כחקלאים במושב שדה אילן, בגליל התחתון.
"עזרתי להם בעבודה במשק," הוא נזכר, "היה לנו רפת ולול. אני עוד זוכר שקצרנו שחת עם סוס שגורר מקצרה," הוא אומר.
מאוחר יותר התחתן ועבר להתגורר בכפר תבור. "בעצם אני חקלאי מאז שאני זוכר את עצמי. התחתנתי ועברתי לכפר תבור. האמת שעברתי לכאן כי לא רציתי לעבוד ברפת.
עבדתי שנתיים אצל חמי, כהן אהרון ז"ל, כשכיר ואחרי שנתיים הפכתי לעצמאי. "בהתחלה גידלתי ירקות אבל בשלב מסוים, כשראיתי שזה לא משתלם ועברתי למטעים – היה שלב שגידלתי גם פירות.
מאוחר יותר, בשנות ה-90' החלטתי לשנות כיוון ולהיכנס לענף שהיה אז חדש בארץ, ענף היין. עקרתי עצי פרי ונטעתי כרם לענבי יין. היום יש לי בכפר תבור 250 דונם ענבי יין ועוד 400 כרם לענבי יין ברמת סירין, בשותפות עם קיבוץ בית זרע. בנוסף אני מגדל 350 דונם מטע שקדים ועוד 150 דונם זיתים, הן למאכל והן לשמן זית."
להיות היום חקלאי זה דבר לא פשוט, אני בטח לא צריך לספר לך. איך אתה מתמודד עם הירידה ברווחיות והמשבר בחקלאות הישראלית ואיזה עצות אתה יכול לתת לחקלאים?
"היום אתה נתקל כל יום בקשיים. למשל, כל כך קשה להשיג עובדים למסיק. במסיק אני מעסיק בנוסף לעובדים הקבועים פועלים פלשתינאים מהשטחים, הם היחידים שמסכימים לעבוד במסיק זיתים."
"האחראי עליהם אמר לי שהם מבקשים עכשיו 50 שקל לשעה. כל עובד לוקח לך שבועיים להכשיר אותו כאשר כל עונת המסיק נמשכת חודשיים וחצי."
"זה לא פשוט עם כל העבודה על המסמכים שאתה צריך להגיש והאישורים – וכל מה שאתה עובר כדי שיגיעו לעבוד אצלך במשק. ישנם חקלאים שנותנים את הטיפול לחברות שמתמחות בה, הן גובות 150 שקל לעובד."
"כשאתה צריך עשרות עובדים זה כבר הופך לסכום רציני אז אני עושה את הכל לבד וזה כרוך בהמון בירוקרטיה."
אתה חקלאי ותיק ומצליח למרות כל הקשיים והגזרות. מה היית מציע לחקלאים כדי להצליח בחקלאות? איך להתייעל ואיך לשמור על הרווחיות?
"כאשר אתה חקלאי אתה צריך להיות בשטח וכל הזמן אתה צריך להשגיח ולהיות עם היד על הדופק. הייתי אומר שאתה צריך להשגיח על מה שקורה כל יום ויום אבל האמת היא שאתה צריך להשגיח, לבדוק ולתת הוראות כל שעה בשעה!"
"אתה חייב לוודא שהכל פועל כמו שצריך, למשל, שקוטפים כל עץ מהתחלה ועד הסוף, שלא יישארו פירות בשלים על העץ, כשהאנשים עובדים אתה צריך לעבור בין העצים ולבדוק מה קורה כל הזמן. נניח שפועל מוסק או בוצר רק חלק מהפרי – אצלך כל הפסד קטן כזה מצטבר בסופו של דבר לאלפי שקלים ויותר."
"ישנם חקלאים שמתמקדים בגידול אחד, זה יותר חסכוני כי אתה משקיע אך ורק במה שאתה צריך לאותו גידול ספציפי, אבל יש בזה סיכון עצום. בלי להגיד מה והיכן ודאי שמעת מה קרה עם החצילים והזרעים."
"אז נכון אתה יכול לתבוע אבל בעונה הזאת נפגעת וזה יכול להיות כל דבר אחר – איזה מחלה שפתאום פוגעת בגידול ובבת אחת אתה מוצא את עצמך בשנה לא רווחית."
"לכן אני נגד השיטה של 'לשים את כל הביצים בסל אחד' ולהתמקד ולהתמקצע בגידול אחד. עדיף לפזר את ההשקעה על כמה גידולים כדי לצמצם את הסיכון. מצד שני, אתה לא יכול לפזר יותר מידי כי אחרת תפשוט רגל, רק בגלל שאתה צריך את המוצרים והמיכון לכל גידול וגידול… לכן אני משקיע בשניים-שלושה ענפים ולא מתפזר יותר מידי."
"היום כל רכישת מכונה זה 150-200 אלף שקל. החקלאי צריך לשקול ברצינות כל דבר ודבר שהוא רוכש והאם זה ייעל ויחסוך לו את העבודה או שמדובר בהוצאה שתפגע בו."
כאמור, בתחילת שנות ה-90' החלו רבים להשקיע בענף היין ואריה סלע החליט אף הוא להיכנס לענף המתפתח: "בשנים 98'-99' נכנסתי לענף שנחשב אז לענף חדש בארץ – ענף הגפן ליין ועם הזמן למדתי והתמקצעתי בתחום".
המוציא יין – כרמי יין למרגלות התבור
עם חלוף השנים החל אריה להשכיר אדמות מחבר'ה שעזבו את החקלאות או פרשו לגמלאות.
"בכפר תבור היו פעם 55 חקלאים פעילים," הוא נזכר. "היום אתה יכול לספור את מספר החקלאים הפעילים על עשר אצבעות… זה מעציב אותי – אנשים עזבו את החקלאות, חלקם פרשו בגלל הירידה בכדאיות וחלק פרשו לגמלאות בגיל מוקדם בגלל חוסר רווחיות וכדאיות והבנים שלהם לא נשארו בחקלאות אלא המשיכו הלאה למקצועות אחרים.
"תראה אני היום בן 72 אבל אני מכיר אנשים שפרשו מהחקלאות בגיל 67. אני קם כל יום בארבע בבוקר ועובד וזה לא קל. אני לא מתלונן, בסך הכל לקום מוקדם ולעבוד בחקלאות מכניס לך עניין בחיים, יש לך בשביל מה לקום בבוקר, אבל מצד שני אני כבר לא כל כך צעיר."
"אתה קם בבוקר עם המון מרץ ושמחה, אבל אחרי כמה שעות של התרוצצות ועבודה בשטח אתה כבר מתעייף יותר מוקדם מבעבר, זה לא פשוט."
אז מה תעשה, תסגור את העסק?
"תראה, אני כבר שנים רבות בחקלאות וגם אם מחר אפסיק יש לי מספיק בשביל הפנסיה ובשביל לחיות טוב, אבל גם אם הייתי מחליט להפסיק – אתה לא יכול להפסיק במכה אחת."
"אם הייתי מחליט להפסיק או לצמצם את היקף הפעילות הייתי עושה את זה בהדרגה, גם כדי לא להפסיד יותר מידי וגם כדי למזער נזקים. בסך הכל אנחנו מפרנסים פה אנשים, משפחות שתלויות במשק הזה – אנחנו מפרנסים אנשים רבים ובממשלה לא מודעים לזה."
היום אריה סלע הוא אחד ממייסדי ובעלי "יקב תבור", שבשליטת קוקה קולה ישראל ומספק ענבי יין ליקב. סלע מגדל ענבי יין מזנם שונים, כגון: שירז, מרלו, קברנה, סוביניון בלאן ועוד זנים אחרים.
לאריה וסימה סלע ארבעה ילדים: שני בנים ושתי בנות. בנו, אורן סלע, מכהן כמנכ"ל יקב תבור, שזכה לפרסים רבים וידוע כיקב גדול יחסית, המייצר יין איכותי במחירים סבירים.
היום, כל הכרמים של יקב תבור מוגדרים כרמים אקולוגים, כרמים ללא ריסוס. בנו השני של אריה, סהר סלע, עובד עמו במשק החקלאי ומסייע לו בניהול המטלות הרבות.
להבדיל מהמתרחש במושבים, בכפר תבור אין בנים ממשיכים כי כל האדמות פרטיות. מלבד העובדים הפלשתינאים שעובדים במשק סלע בזמן המסיק – אריה מעסיק 13 עובדים קבועים, רובם פועלים תאילנדים ועוד שלושה עובדים ישראליים.
"היום משכורת של פועל תאילנדי נעה בין 6,000 ל-7,000 שקלים ויותר, כי יש להם שעות נוספות. אז אם אתה לא בעניינים ואתה לא מפיק את המקסימום ממה שאתה מגדל אתה תיפול, כי אתה כל הזמן צריך לדאוג למה שקורה וכמובן, לדאוג שיהיה לך כסף למשכורות, שתוכל לשלם לעובדים בסוף החודש."
תיירות חקלאית
אנחנו יורדים לכרם ענבי היין, הממוקם מעבר לכביש בכפר תבור. ברקע עומד הר התבור העגלגל והמרשים, כשלמרגלותיו פרוש הפסיפס הצבעוני של מטעי הפירות השונים, הכרמים וגם כמה חלקות פלחה שוממות.
את כרם ענבי היין של אריה כבר בצרו – הזמורות והגפנים עומדות גאות שורות-שורות ומפארות את העמק, שלצידו נחל התבור. אריה מביט על הנוף מסביב באהבה ואומר לי: "עכשיו תאר לעצמך שנחסל פה את כל המטעים האלה, תאר לך שיעשו פה רק גד"ש (גידולי שדה ע.ד.ו)," כשהוא מצביע על שדה חרוש בצבע חום של סיום העונה."
"תאר לעצמך איזה נוף יישאר פה אם כל זה ילך – הכל ייראה ככה. זה מה שרוצים בממשלה? "הייתי ביוון וביקרתי אצל מגדלי זיתים יווניים לשמן זית. שם האיחוד משלם לכל מגדלי עצי הזית ישירות, כדי שרק ימשיכו לגדל את העצים, למרות הרווחיות הנמוכה שיש למגדלים שם."
"אם היו מעבירים את הכסף דרך ממשלת יוון – הכסף היה נעלם בדרך, אז מעבירים אותו ישירות לחקלאים. וזה לא רק ביוון – זה קיים גם במדינות מפותחות רבות – תומכים בחקלאות כי מלבד מזון – החקלאות מביאה גם תיירות, התייר נוסע בכביש ורואה את הנוף המרהיב הזה. אצלנו כמעט ולא מפתחים את התיירות החקלאית, מנסים אבל אפשר הרבה יותר."
יקב תבור
בשנת 1999 מחליט אריה סלע להקים את יקב תבור ביחד עם שלושה משפחות כורמים – בן-תנחום, פלג וקורמן, כאשר כל משפחה מופקדת על צד אחר בניהול היקב. בחברה מייצרים ומשווקים יינות בוטיק איכותיים, בעזרת ציוד וטכנולוגיה חדישים המיועדים לקליטת הענבים והפיכתם ליינות איכות. בשנת 2005 רכשה החברה המרכזית למשקאות קלים, יצרנית קוקה קולה בישראל, באמצעות חברת הבת שלה IBBLS – 51% ממניות יקב תבור (Tabor Winery) שנחשב אז ליקב קטן-בינוני.
"החלק שלי ביקב היה לגדל ולספק ענבי יין. חשבתי שאם אני כבר מגדל ענבי יין אולי כדאי שיהיה לי גם יקב," הוא נזכר. "בדיעבד התברר שיקב יין זה עסק מסובך, עתיר השקעות ומזל שמצאנו משקיע, את חברת 'קוקה קולה ישראל', שנכנסה כשותפה ביקב. לנהל יקב זה עסק לא פשוט, אתה צריך להשקיע כל הזמן בשיווק ובקידום המוצרים, עם השקעות לא קטנות, זה עסק שמתאים למי שיש לו. העברת השליטה איפשרה להגדיל את היקב ולהרחיב את אפשרויות השיווק."
אין לך רתיעה מלקחת סיכונים…
"תראה, זה דבר שכל אחד יודע, שאם אתה מתחיל במיזם עצמאי אתה לוקח סיכון. ניסיתי כבר המון דברים. היה לי גם מחסן שכבר סגרתי. אתה כל הזמן מנסה דרכים להתפרנס – לפעמים אתה מצליח ולפעמים אתה לא מצליח, זו טבעה של השקעה עצמאית."
