אומרת הח"כית לשעבר ענבר בזק, "משימת חיי היא להשאיר לילדיי עולם טוב יותר ממה שקיבלתי" * בזק שנולדה בקיבוץ דן ובגיל 16 הפכה לספורטאית מצטיינת * ב-2015 הקימה את "עצמאים עושים שינוי" ארגון למען העצמאים בישראל וכיהנה מעל שנה כח"כית ב"יש עתיד" * היום היא מנכ"לית בחברה הכלכלית גליל עליון ומתכוננת לרוץ לכנסת הבאה במסגרת "הדמוקרטים"
*תמונה ראשית: ענבר בזק. צילום: שי הר צבי
ענבר בזק הינה אישה, אמא רעייה, בת ופוליטיקאית, שמעידה ופועלת במלוא העצמה לשנות, להיטיב, להילחם על צדק וכל זה בעבור האמונה שלה בעצמה ובכך שהיא מחויבת בעבור ילדיה. היום היא מכהנת כמנכ"לית משותפת בחברה הכלכלית של גליל עליון ומתכוננת לרוץ לכנסת הבאה, במסגרת מפלגת הדמוקרטים.
מסתבר שהמניע הזה המניע את ענבר סולל את דרכה ומתדלק את המנהיגה שבתוכה. מלמדים מנהיגות בקורסים שונים, ענבר היא מאותם אנשים שהמנהיגה שבה הגיחה במצבי חייה והפעילה לפעילות משנה מציאות במדינת ישראל.
העצמאות שהובילה לפוליטיקה
ענבר מספרת: "לאחר הלידה השלישית שבה נולד בני הייתי בת 41. עבדתי כעצמאית, יועצת עסקית והייתי מרצה באוניברסיטת חיפה. ההחלטה להיות עצמאית נבעה מהרצון לשלב בין קריירה לאימהות.
"כמו כל יולדת קיבלתי דמי לידה מהביטוח הלאומי ולאחר מספר שבועות קיבלתי מהביטוח הלאומי דרישה להחזיר את דמי הלידה. המשמעות היא שבעצם זה שאני עובדת כאישה עצמאית במדינת ישראל, שנשים עצמאיות נדרשות לשלם מידי חודש לביטוח הלאומי אך כשמגיע הרגע לממש זכויות אין אנו בעלי זכויות. נשים עצמאיות מדווחות דוח שנתי, אך אינן זכאיות לדמי לידה.
"הבנתי וראיתי בכך אבסורד ועוול גדול. אותו עוול שנעשה לי ולאחרות הובילו אותי להיכנס וללמוד את תחום העצמאים בביטוח הלאומי וגיליתי שהעוול אותו הרגשתי על בשרי הוא גדול יותר ועצמאים במדינת ישראל, המשלמים מידי חודש לביטוח הלאומי אינן בעלי זכויות כשנוגע הדבר לדמי מחלה ואבטלה. החלטתי לפתוח דף פייסבוק בנושא זכויות העצמאים במדינת ישראל. העליתי פוסטים בנושא זה ותוך שלושה שבועות היו לי 30,000 איש."
בפברואר 2015 ייסדה ענבר בזק תנועה חברתית בשם "עצמאים עושים שינוי" במטרה לאחד את העצמאים ובעלי העסקים הקטנים על מנת להביא שינויי חקיקה שייצרו רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים ויפחיתו את הרגולציה לעסקים הקטנים.
"החלטתי לפתוח עמותה ומכאן זה צמח לארגון שלם הפועל למען זכויות העצמאים. הצלחתי להעביר 6 חוקים במסגרת אותו ארגון למען עצמאים בכנסת. עבדתי בהתנדבות, קיבלתי פניות מאלפי אנשים מכל הארץ. הפכתי להיות הנציגה של כל העצמאים במדינת ישראל, האמא הגדולה של כל בעלי העסקים.
"בשנת 2016, עבר חוק דמי לידה לעצמאיות – זה היה היום בו ידעתי והבנתי שחוללתי שינוי במדינת ישראל. חוק זה שינה את פני המציאות. היה לי סיפוק עצום הסיפוק שהיה בי כתוצאה מהשינוי שחוללתי והשפיע על ציבור ענק במדינת ישראל, הפך למנוע של העשייה שלי. אותה יוזמה שיזמתי הובילה אותי לדרך חדשה, הובילה אותי והפכה אותי לפעילה ציבורית וחברתית. מכאן נבע גם רצון חזק לעשייה שהובילה אותי להחלטה להיבחר לראשות מועצת משגב. בעקבות ההתמודדות שלי לראשות המועצה התחולל שינוי בהנהלת המועצה. עד אז ארבע נשים בלבד היו במליאת המועצה. ההחלטה שלי לרוץ לראשות המועצה הניעה נשים במרחב המועצה להיכנס ולהיות במליאה ו-13 נשים נכנסו למליאה. ההתמודדות שלי היוותה השראה לנשים רבות ויתרה מכך, גם הבת שלי החליטה להיכנס ולהתמודד במועצת התלמידים של בית ספרה."
בזק מעידה על עצמה שבהיותה ילדה, נערה ואישה צעירה, לא בלטה במיוחד. באותם ימים מה שהפעיל אותה הייתה תחושת האי צדק ובעיקר תחושת האי שוויון בעצמאים, בנטל, בפריפריה. "אותה התנסות שנבעה מאמונה ועבודה קשה יחד עם נחישות הראתה בעבורי שזו צריכה להיות דרכי," היא אומרת.
ספורטאית בנשמה
ענבר בזק נשואה, אמא לשלושה ילדים היום בתחילת שנות החמישים שלה, גרה ביובלים. ענבר הינה בת קיבוץ דן, בן זוגה הוא בן קיבוץ איילת השחר. שניהם גדלו בקיבוצים, מוקירים את הבית בו גדלו. ענבר, גדלה כילדה מופנמת, בת רביעית במשפחה של ארבע בנות.
ענבר מעידה על עצמה: "אהבתי לקרוא, הייתי תולעת ספרים, ילדה עגלגלה. גדלתי בחברה הקיבוצית, בחברת הילדים עם הלינה הקיבוצית המשותפת, בשנים בהן היו הרבה חדירות מחבלים בצפון, ילדות שלוותה בהרבה מתח בשל המצב הבטחוני. ויחד עם זאת היינו ילדים עצמאיים, מאד יצירתיים, פיתחנו מיומנויות חברתיות, עבדנו, למדנו ונדרשנו לקיים את המחויבויות שלנו. זוכרת את עצמי שמאז ומעולם הייתי נונקונפורמיסטית. לוחמת צדק, היה בי משהו שלא היה כמו כולם."
אחד מציוני הדרך שרמזו על העתיד הייתה תפנית שעשתה בהיותה בת 12. ענבר מספרת: "בקיץ בין כיתה ו' לכיתה ז' הייתי עגלגלה, שאלתי את אבא שלי: 'איך מרזים?' ואבא אמר לי: 'רצים!'. אבא שלח אותי לרוץ כדי לרזות ובאותו חופש גדול רצתי מידי יום. ביום הראשון בכיתה ז', בשיעור ספורט, רצתי והתוצאה הייתה מצוינת. נשלחתי לתחרויות ספורט. הייתי ילדה עגלגלה והפכתי לספורטאית. הספורט הפך למרכז חיי. הבטחון העצמי שלי גדל, בהיותי בת 17 הייתי לאלופת הארץ ואלופת המכביה.
"הספורט שינה את חיי, הוא הוציא אותי מהבועה הקיבוצית. בקיבוץ הייתי ילדה נערה חנונית, הייתי הילדה שצריכה לעזור בשעורי הבית. הקיבוץ נתן לי גב חזק בהיותי ספורטאית."
החיים בפריפריה
ענבר נולדה וגדלה בקבוץ דן שבצפון. הוריה נפגשו בגבעת חביבה, היו בשומר הצעיר והחליטו לבנות את ביתם בדן. האב עבד כרפתן וכשהרפת של הקיבוץ נסגרה, עבר לעבוד במדגה וכאקונום של הקיבוץ.
ענבר מספרת בהערכה עצומה על הקיבוץ של אמה. אמה של ענבר התייתמה מאביה בהיותה בת 16. המשפחה עברה משבר כלכלי. והקבוץ קלט את אמה של ענבר ואחיותיה. באותם ימים היה זה מאד מקובל, הקבוצים פתחו ידיים ולב בעבור ילדים רבים שהיו זקוקים לבית.
האם עבדה כארכיונאית של הקבוץ בשנים האחרונות. אביה של ענבר נפטר בהיותו בן 66 שנים. "אבא חלה ונפטר 14 ימים לאחר שגילו את מחלתו, הוא נפטר בדרכו לבית החולים," היא מספרת.
מות האב בדרך לבית החולים שם זרקור קשה על התנאים בפריפריה, בכל הנוגע למערכת הבריאות כמו גם בתחומים רבים אחרים.
ענבר מעידה: "מתקיימים פערים בלתי נסבלים בפריפריה בהרבה תחומים. עצם זה שאין בקריית שמונה חדר מיון קדמי הוא מחפיר. כל פינוי מיישובי הגליל העליון לבית חולים לוקח למעלה משעה! הפערים האלו הובילו אותי להילחם לצמצום הפערים בהיותי חברת כנסת. מאז ה-7.10 ראינו זאת במספר מקרים קשים שקרו בצפון, ראינו זאת באסון שקרה במגדל שאמס שבו נהרגו 12 ילדים."
אותן תכונות שהפכו את ענבר לספורטאית ואלופת הארץ וההחלטה לא לוותר ולהוביל לשינוי בחוקי הביטוח הלאומי, הובילו את ענבר להצטרף למפלגת 'יש עתיד' ובהמשך לכהן כחברת כנסת בממשלת השינוי. ההחלטה לפנות לפוליטיקה נבעה מפנייה של ליהיא לפיד לענבר ובקשתה שתצטרף ל'יש עתיד' על מנת להקים את מטה העצמאים ומטה הנשים. היה זה המשך ישיר ליוזמותיה ועשייתה. ענבר הייתה לחברת כנסת בכנסת ה-24.
"זה היה לאחר משבר הקורונה, משבר בריאותי וכלכלי," משחזרת בזק. "לקחתי על עצמי לקדם את הפיתוח הכלכלי של הצפון, שוויון מגדרי וזכויות אנשים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז."
זה המקום לספר שאלו נושאים הקרובים לליבה בגלל שהיא גרה בפריפריה ובגלל שדיסלקציה נוכחת במשפחתה וילדיה.
הסכנה לדמוקרטיה
למרות כהונתה הקצרה בכנסת (כשנה וחצי) הציגה בזק 12 הצעות חוק, שתיים עברו קריאה טרומית, הראשונה הייתה תיקון לפקודת הרופאים – הצעה המגנה על מטופלות ומטופלים שעברו תקיפה מינית על ידי רופאים, והצעת החוק להסרת חסמים בפני נשים המתמודדות לבחירות ברשויות המקומיות. הצעת חוק נוספת היתה: חוק חופשות לידה לאבות שנשותיהן עברו לידה שקטה והיו הצעות חוק נוספות.
כידוע, הכנסת ה-24 התפזרה וענבר לקחה על עצמה להיות מנכ"לית משותפת בחברה הכלכלית גליל עליון. החיידק ממשיך לקנן בה, המנוע המניע להפוך את העולם הזה לעולם טוב יותר.
באחרונה קיבל השר ישראל כץ החלטה לסגור את גלי צה"ל (גל"צ) ומקודם חוק קרעי העוסק בעצמאות התקשורת הישראלית. מה דעתך על שתי הסוגיות האלו?
"אנו נמצאים בתקופה בה ממשלת ישראל מנסה להעביר מהלכים שמטרתם היא החלשת הדמוקרטיה. סגירת גלי צה"ל על ידי ישראל כץ וחוק קרעי מטרתם היא שמירה על שלטונם והפיכת הדמוקרטיה הישראלית לדמוקרטיה חלולה, כמו בהונגריה, בסוריה ועוד מספר מדינות בעולם. השלבים הראשונים אותם עושים על מנת להחליש את המנגנון הדמוקרטי הם פגיעה בשומרי הסף שהם: התקשורת ומערכת המשפט.
"הרפורמה המשפטית אותה מנסה ממשלת ישראל להעביר נועדה להכפיף את מערכת המשפט לשלטון. כיום יש מנגנון שמפקח על הממשלה ודואג שהיא לא תפגע במיעוטים. בתקשורת הישראלית יש כיום גופי תקשורת שמבקרים את הממשלה. גלי צהל וערוצים 11,12,13 יש להם מנדט לבקר את הממשלה. יש הפרדה מוחלטת בין הבעלים של הרשתות לבין חברת החדשות. חברת החדשות הינה גוף עצמאי. נקבע כך כדי למנוע מצב בו לבעלים של ערוצי התקשורת, שהינם בעלי הון, תהיה השפעה על החדשות. החוק שקרעי רוצה לחוקק מטרתו היא ביטול ההפרדה הזו, כדי שלבעלי הערוץ תהיה שליטה מלאה.
"ערוצי הטלוויזיה 11, 12 ו-13, מחויבים להפריש סכום כסף לכתבות תחקיר, הפקות מקור של תחקירים. ההכנסות האלו שומרות על מהות הדמוקרטיה, שומרות שחברת החדשות תפעל על מנת להביא חדשות עדכניות ללא התערבות מוטה. במידה וחוק קרעי יצא לפועל, לא יופרשו כספים לחברת החדשות הסיכוי שישקיעו בתחקירים קטן. בעלי ההון הם שישפיעו על החדשות, הכוח של הון-שלטון יגדל וכמובן יפעל ויעשה הכול על מנת להגן על האינטרסים שלהם. צמצום התחקירים שהם בדרך כלל על הממשלה והתנהלותה, משמעותו הורדת הביקורת וחשיפה מאד משמעותית למצבים מסוימים ונתונים רבים.
"הרפורמה אותה רוצה להעביר קרעי עוסקת ומצמצמת את רגולציה של ערוץ 14.ערוץ 14 לא כפוף לדרישות שיש לערוצים אחרים. אין דרישה מערוץ 14 את אותה אתיקה עיתונאית שדורשים מערוצים אחרים. סגירת גלי צה"ל וחוק קרעי הינם מגמה ברורה של החלשת הדמוקרטיה והשתלטות השלטון והחיזוק שלו. שתי הפעולות של החלשת מערכת המשפט ופגיעה בתקשורת עצמאית, מטרתן חיזוק השלטון והחלשת הדמוקרטיה. יש חשיבות מהמעלה הראשונה למנוע זאת על מנת לשמור ולשמר את הדמוקרטיה כדי לקיים ולשמור על מערכת איזונים ובלמים. הדמוקרטיה משמעותה בחירה חופשית ושלטון הרוב ויחד עם זה שמירה והגנה על זכויות המיעוט. נוצר כאן מצב שמי שנמצא בשלטון בימים אלו, מרשה לעצמו לדרוס את מי שאינו בשלטון. הדרך שלהם היא דריסת מערכת המשפט ומערכת התקשורת."
נשים, פוליטיקה וחקלאות
השיחה בינינו נסובה על נשים בפוליטיקה, נשים כמנהיגות. ענבר טוענת ומדברת על החסמים של הנשים אל מול החסמים של הגברים. ענבר: "החסמים של נשים גדולים מהחסמים הגבריים. לרב הנשים יש חסמים כלכליים, לנשים יש קושי גדול יותר להתמודד מול ביקורת. להערכתי נשים רגישות יותר.
"אני אישית מקבלת תמיכה וגב חזק מאד מזיו, בן הזוג שלי. זיו הוא אבא נהדר, אני מאד שקטה לגביי הילדים. יש בינינו חלוקה מאד תומכת ומיטיבה. במידה רבה התמיכה הזו מאפשרת לי לרוץ קדימה."
ענבר שבחרה לגור ביובלים התחנכה ומאמינה בערכי העבודה, בחקלאות הישראלית. בהיותה חברת כנסת ב'יש עתיד', בתקופת ממשלת השינוי, נרתמה לעזור, לתמוך ולסייע לחקלאים והחקלאות הישראלית.
ענבר מספרת: "ככל שהתעמקתי בנושא החקלאות הבנתי שהרפורמה לחקלאות שיזמו השר פורר ואביגדור ליברמן מזיקה לחקלאות. הייתי בצומת כשהנושא הגיע להכרעה. משמעות הדבר הייתה שהכרעה זו יכולה הייתה להפיל את הממשלה.
"היינו שבעה חברי כנסת שייצגנו את המגזר החקלאי. כולנו הגענו מהמגזר החקלאי, מקיבוצים ומושבים. הסיטואציה הייתה בלתי נסבלת. הגענו לפשרה בנושא הרפורמה. הרפורמה תעבור בתנאי שיושקעו 2 מיליארד שקלים בחקלאות. בפועל מה שקרה הוא שהממשלה התפרקה והכסף מעולם לא עבר לחקלאים.
"בהיותי חברת כנסת עסקתי רבות בתחומים שהם בנפשי. אני מתבוננת על עצמי ונוכחת שמאז ומעולם הייתי לוחמת צדק. כשאני נתקלת בתחושת אי שוויון, אני יוצאת לפעולה. אני מאמינה בצמצום פערים, בשוויון הזדמנויות, במיוחד כשהדבר נוגע בילדים. יש לתת שוויון הזדמנויות לילדים בכל מדינת ישראל. הפערים גדלים בין יישובי הפריפריה בהרבה מאד תחומים. המצב כיום הוא שהפערים גדלים וישנה מדיניות כלכלית כזו שהפערים עצומים."
ענבר בזק מעידה על עצמה ואומרת: "גדלתי בקיבוץ, גדלתי על ברכיי התפיסה הסוציאל דמוקרטי. אימי שהגיעה בנעוריה עם משפחתה לקיבוץ, זוהי דוגמא נהדרת לתפיסה הקיבוצית, תפיסה האומרת ערבות הדדית, אכפתיות. הערכים עליהם גדלתי הם נתינה ועשיה למען הכלל. נוכחתי שיש בכך ספוק מאד גדול ותחושה שיש בה שליחות.
"אני מתבוננת על מגמות של מפלגות הימין, שם יש תפיסות עולם ליברטניות, למשל, 'פורום קהלת' הטוען שהחזק הוא זה שישרוד. הקמפיין היה בעבר והוביל לשנאת הקיבוצים ממשיך לבעבע בשנאתו. המטרה שמניעה אותי היא לעשות טוב. אני חיה בתחושה בימים אלו שגם כשאין מלחמה – יש מלחמה. בעבורי פוליטיקה היא כלי ואפשרות ליצור שינוי וליצור עולם טוב יותר. אין לי עניין להיכנס לפוליטיקה כדי לדפוק את הצד השני. המניע לקדם ולשנות הוביל אותי להתחבר למפלגה הדמוקרטית בימים אלו. אני מאמינה שיש לקדם חקיקות המקדמות נשים, יש לפתח ולטפח את הפריפריה ולהקטין פערים, זהו הדרייב שלי."
איפה תהיי בעוד חמש שנים?
"אני שואפת ורוצה להיות השרה לפיתוח הנגב והגליל. הקיפוח והפערים בולטים ומשוועים לשינוי."
ענבר מייצגת את המגזר הנשי, את המגזר ההתיישבותי, את הפריפריה והינה שליחה שהמניע והמנוע ליצור עולם טוב יותר בעבור ילדיה. כולנו יודעים, המניע האימהי הוא תמיד מונע מטוב, מאהבה, מאכפתיות ותבונת הלב.
