יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 07 11 100716

לא איש של אחדות 

2 דק' קריאה

שיתוף:

מה לשבועון "מקור ראשון" ולמורשתו של בן גוריון?         

נסעתי ברגשות מעורבים ל"וועידת הנגב" בשדה בוקר שהייתה בראשון שעבר. מרכז מורשת בן-גוריון חבר לשבועון "מקור ראשון" להכנת וניהול וועידת הנגב. חיבור שנראה לי בעייתי מתחילתו. חשבתי שמתנחלים שהתיישבו בשטחים בניגוד להשקפת עולמו של בן גוריון, לא צריכים להוביל דיון על משנתו של בן גוריון. הם ראויים להיות בין הדוברים, אך לא להיות המובילים. 

כן, היה לי ויכוח עם מנהלי המכון למורשת בן- גוריון שהם חברים אישיים. ההסבר שלהם היה שבן גוריון שייך לכולם, ימין ושמאל, דתיים וחילוניים. ודווקא חיבור אתם מביא ממד של אחדות והסכמות, בימים המפלגים האלה.                                                                         

אי אפשר לבטל את הטיעון הזה, מה גם שלזכות "מקור ראשון" עומדת העובדה שהגיליון האחרון של העיתון הוקדש למורשתו של בן גוריון. באתי כמאזין. שלא כדרכי, נתתי דרור למחשבותיי. שמעתי פרשנויות שונות על משנתו וחזונו של בן גוריון שלא תמיד שקפו את מה שידעתי ולמדתי על בן גוריון במשך שנים רבות. לא הגבתי משום שכולם שמו דגש על אחדות, ולא רציתי לחרב את השמחה. 

הנגב נזנח, ההתנחלויות הוכפלו 

להלן התובנות שלי: בן גוריון לא היה איש של אחדות. הוא לא חיפש את הפשרה בכל מחיר. הוא התעקש ונילחם על חזונו להקים מדינה יהודית-דמוקרטית שמסרבת לשלוט בעם זר. היה מוכן לתוכנית החלוקה, כדי לקבל גושפנקא בינלאומית להקמת מדינת ישראל אך היה מפוקח להקים צבא ישראלי כדי לבלום את ההתנגדות של מדינות ערב. הוא ראה את הנולד שנים רבות קדימה, גם בתעוזתו להכריז על הקמת מדינת ישראל, עוד בטרם נוצרו התנאים להתמודד עם מלחמה עקובה מדם ובהמשך לקלוט המוני יהודים. עד כאן נדמה שבמבט לאחור יש הסכמה גורפת. 

השבר הגדול נוצר בעקבות מלחמת ששת הימים. בן גוריון התנגד ליציאה למלחמה ולאחריה דרש לסגת משטחים, להוציא את ירושלים רבתי ורמת הגולן. ועל כך נכתבו מחקרים וספרים לאלפים. על המורשת הזאת לא יכול להיות ויכוח. 

כשמקיימים בימים אלה ועידת נגב בשדה בוקר, היה ראוי להציג את משנתו זו של בן גוריון ובהתאם לכך לבדוק למה 50 שנה אחרי פטירתו, יש פחות ממיליון תושבים בנגב שמשתרע על פני 60 אחוזים משטח המדינה. שליש מהתושבים הם בדואים שרובם חיים בעוני ובמחסור. 

בן-גוריון היה מנהיג נועז, רב עוצמה שראה בהגשמת החלוציות בנגב את פסגת מעשיו. עלייתו לשדה בוקר לא הביאה אחריו מתיישבים רבים, עבורו זה היה כישלון אישי. עבורנו, תושבי הנגב מפריחי השממה ללא כחל וסרק, אין ציפייה מהשלטון להכריז על יישוב הנגב, על מרחביו הפתוחים, כמשימה לאומית ממדרגה ראשונה. 

בעיקר בימי השלטון הנוכחי של ימין מלא מלא, הנגב נזנח על ידי שלטון ששם לו למטרה להכפיל את ההתנחלויות. זה נושא שמשתתפי ועידת הנגב לא רצו לגעת בו. 

זאת הייתה ועידה שנמנעה מכל זעקה על הרפורמה השלטונית ועל סדרי העדיפות הנכונים והנחוצים. נראה שמשתתפי הוועידה היו מרוצים מהפגנת האחדות תחת השותפות בין מכון מורשת בן-גוריון ו"מקור ראשון". עבורי זאת הייתה צעידה על גשר רעוע.    

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!