יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 07 11 100716

לא איש של אחדות 

2 דק' קריאה

שיתוף:

מה לשבועון "מקור ראשון" ולמורשתו של בן גוריון?         

נסעתי ברגשות מעורבים ל"וועידת הנגב" בשדה בוקר שהייתה בראשון שעבר. מרכז מורשת בן-גוריון חבר לשבועון "מקור ראשון" להכנת וניהול וועידת הנגב. חיבור שנראה לי בעייתי מתחילתו. חשבתי שמתנחלים שהתיישבו בשטחים בניגוד להשקפת עולמו של בן גוריון, לא צריכים להוביל דיון על משנתו של בן גוריון. הם ראויים להיות בין הדוברים, אך לא להיות המובילים. 

כן, היה לי ויכוח עם מנהלי המכון למורשת בן- גוריון שהם חברים אישיים. ההסבר שלהם היה שבן גוריון שייך לכולם, ימין ושמאל, דתיים וחילוניים. ודווקא חיבור אתם מביא ממד של אחדות והסכמות, בימים המפלגים האלה.                                                                         

אי אפשר לבטל את הטיעון הזה, מה גם שלזכות "מקור ראשון" עומדת העובדה שהגיליון האחרון של העיתון הוקדש למורשתו של בן גוריון. באתי כמאזין. שלא כדרכי, נתתי דרור למחשבותיי. שמעתי פרשנויות שונות על משנתו וחזונו של בן גוריון שלא תמיד שקפו את מה שידעתי ולמדתי על בן גוריון במשך שנים רבות. לא הגבתי משום שכולם שמו דגש על אחדות, ולא רציתי לחרב את השמחה. 

הנגב נזנח, ההתנחלויות הוכפלו 

להלן התובנות שלי: בן גוריון לא היה איש של אחדות. הוא לא חיפש את הפשרה בכל מחיר. הוא התעקש ונילחם על חזונו להקים מדינה יהודית-דמוקרטית שמסרבת לשלוט בעם זר. היה מוכן לתוכנית החלוקה, כדי לקבל גושפנקא בינלאומית להקמת מדינת ישראל אך היה מפוקח להקים צבא ישראלי כדי לבלום את ההתנגדות של מדינות ערב. הוא ראה את הנולד שנים רבות קדימה, גם בתעוזתו להכריז על הקמת מדינת ישראל, עוד בטרם נוצרו התנאים להתמודד עם מלחמה עקובה מדם ובהמשך לקלוט המוני יהודים. עד כאן נדמה שבמבט לאחור יש הסכמה גורפת. 

השבר הגדול נוצר בעקבות מלחמת ששת הימים. בן גוריון התנגד ליציאה למלחמה ולאחריה דרש לסגת משטחים, להוציא את ירושלים רבתי ורמת הגולן. ועל כך נכתבו מחקרים וספרים לאלפים. על המורשת הזאת לא יכול להיות ויכוח. 

כשמקיימים בימים אלה ועידת נגב בשדה בוקר, היה ראוי להציג את משנתו זו של בן גוריון ובהתאם לכך לבדוק למה 50 שנה אחרי פטירתו, יש פחות ממיליון תושבים בנגב שמשתרע על פני 60 אחוזים משטח המדינה. שליש מהתושבים הם בדואים שרובם חיים בעוני ובמחסור. 

בן-גוריון היה מנהיג נועז, רב עוצמה שראה בהגשמת החלוציות בנגב את פסגת מעשיו. עלייתו לשדה בוקר לא הביאה אחריו מתיישבים רבים, עבורו זה היה כישלון אישי. עבורנו, תושבי הנגב מפריחי השממה ללא כחל וסרק, אין ציפייה מהשלטון להכריז על יישוב הנגב, על מרחביו הפתוחים, כמשימה לאומית ממדרגה ראשונה. 

בעיקר בימי השלטון הנוכחי של ימין מלא מלא, הנגב נזנח על ידי שלטון ששם לו למטרה להכפיל את ההתנחלויות. זה נושא שמשתתפי ועידת הנגב לא רצו לגעת בו. 

זאת הייתה ועידה שנמנעה מכל זעקה על הרפורמה השלטונית ועל סדרי העדיפות הנכונים והנחוצים. נראה שמשתתפי הוועידה היו מרוצים מהפגנת האחדות תחת השותפות בין מכון מורשת בן-גוריון ו"מקור ראשון". עבורי זאת הייתה צעידה על גשר רעוע.    

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השותפות מהווה מיזם משותף פורץ דרך בתחום הסמיוכימיקלים והפרומונים – חומרים כימיים המשמשים לתקשורת בין חרקים – פתרון ארוך טווח, ללא שאריות כימיות וללא פגיעה בסביבה  *תמונה ראשית: ד"ר גורנטלה, יו"ר ומנכ"ל ATGC (שני מימין) ומושיק פיש, מנכ"ל לוכסמבורג תעשיות (חמישי מימין) עם בכירי ממשל, בטקס החתימה בהודו ב-5.12.2025 
< 1 דק' קריאה
 נוער מושב נחלה יזם מרוץ לפיד לזכר אוריה יעקב ז״ל  *תמונה ראשית: מנהל מרכז קהילתי יואב בני אקלום, מברך בטקס לזכר של אוריה יעקב ז"ל  ביום שלישי 16.12.25 התקיים במושב נחלה אשר במועצה האזורית יואב מרוץ הלפיד לזכרו של אוריה יעקב ז״ל, שנפל במלחמה
2 דק' קריאה
אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן