יבול שיא
הרפת והחלב

להחריף את המאבק 

3 דק' קריאה

שיתוף:

הגשם והקור לא ריפו את ידיהם של המפגינים, בהם קיבוצניקים רבים, שעלו לירושלים כדי לזעוק את מחאתם 

*תמונה ראשית: "נבחרי הציבור צריכים להבין שלא נרפה". בוקר במאהל המחאה בגן העצמאות. צילום: מהאלבום הפרטי 

יום רביעי שעבר, מצוידים בלבוש חם ומצב רוח קרבי, עלינו לעיר הבירה בשעת לילה מאוחרת, להזדהות עם המפגינים שהגיעו מכל קצוות הארץ, לזעוק את זעקת החטופים ובני משפחותיהם ולקרוא לממשלת הימין לחדול מהחקיקה שמשנה סדרי בראשית. 

היה קר מאוד, הרוח הכתה בעוצמה באוהלים ובאנשי המחאה שהתמקמו בגן העצמאות. גשמים עזים פקדו את ירושלים. מי שלא נרטב מהמכת"זית שהתיזה סילוני מים עזים ללא רחם, ספג לתוך בגדיו את גשמי הזעם. נדמה שדווקא תנאי מזג האוויר הקשים, נתנו לאנשי המחאה רוח גבית בתחושה שנותנת ממד נוסף להתעקשות המפגינים. 

פחד מנקודת אל-חזור 

בתוך ההמולה הגדולה אפשר היה לזהות חברי וחברות קיבוצים שההפגנות לא זרות להם. ניגשתי לחבר מקיבוץ נען ששלח אותי לשוחח עם בנו. כששאלתי את הבן אם הוא בא בעקבות אביו, קרא האב בקול: "זה אני שבאתי בעקבותיו".  

בתוך אוהל גדול שהוקם כדי לאפשר לאנשי המחאה להסתתר מפני הגשם קיימנו שיחה ערה. "מאז השחרור מהצבא לפני שש שנים אני מפגין", אומר לביא רייך מנען. "החל מבלפור, הדגלים השחורים, המחאה נגד הרפורמה המשפטית ומאז 7 באוקטובר, אני מגיע להפגנות.  

אתה שואל לגבי השפעת ההפגנות על מקבלי ההחלטות, אני מנסה לשמור על אופטימיות. אין לי דרך למדוד מהי הצלחה, אבל אני מונע מפחד שאנחנו מגיעים לנקודת אל-חזור, כולנו רואים איך המשיחיים משתלטים על חיינו. אנחנו בתוך עימות גלוי בין אנשים כמונו שגדלו על ערכי הדמוקרטיה, הצדק, האמת, לבין נביאי השקר. יש רבים שחושבים כמוני ומעריכים את המחאה שאני נוטל בה חלק אקטיבי, אבל רק מעטים מוכנים לקחת חלק במחאה. בצער אני אומר שבני גילי לא שותפים לפעילות שלי. 

אסור בשום פנים להרים ידיים, אני אשן במאהל שני לילות, אחר כך אני אקדיש זמן למבחן פסיכומטרי וכך חוזר חלילה. אסור לנו להחריש, אני בעד להחריף את המאבק, בעיקר מול הכנסת. נבחרי הציבור צריכים להבין שלא נרפה". 

אם לא היינו מתמידים במחאה המצב היה הרבה יותר גרוע 

"אני הרבה שנים בתוך המחאה" אומר גדי מוריס מעין השופט. "יש קבוצה של כ-30 חברים מהקיבוץ שפעילים במחאה, כל אחד על פי יכולתו. אני לא יודע לומר אם זה הרבה או מעט מקיבוץ שמונה 800 תושבים. אני לא יודע למדוד את אפקטיביות ההפגנות, לצערי יש חברים שחושבים שזו מלאכה לבטלה. לי אין ספק שאם לא היינו מתמידים במחאה המצב היה הרבה יותר גרוע. לי אישית חשוב להיות חלק מהציבור שלא מוכן להשלים עם מה שמתרחש. פעם עוד ניסיתי לשכנע חברים להצטרף למחאה, כשראיתי שמפנים לי גב, חדלתי מניסיונותיי. למי שאין מחויבות לצורך להפגין – יישאר ספון בביתו. אני משוכנע שאסור לוותר על המחאה, זה כמעט הדבר היחיד שאפשר לעשות היום. קשה להחזיק את המחאה במלוא עוצמתה זמן רב. אישית, אני לא מתכוון לוותר". 

"מה שמאפיין את האנשים שנמצאים כאן באוהלים, בכל מזג אוויר, זאת הנחישות והאמונה שחייבים להיות חלק מהמחאה על כל אפיוניה" אומר רונן זק מקיבוץ גשור. "התחלתי מההפגנות בקיסריה עד השלב שהמשטרה לא אפשרה להפגין סמוך לביתו של נתניהו. כל שבוע אני נמצא באחד מהצמתים בצפון. אני לא עוסק בשאלה אם ההפגנות אפקטיביות, דיון כזה מחליש את המחאה. אני מעודד מהתמיכה של החברים שלי, למרות שמעטים מהם יוצאים כמוני לרחובות.                

בשיחות שאני מקיים, לצד התסכול מכך שאין תוצאות מידיות למחאה, יש חברים שאומרים שהממשלה הזאת תקרוס בסופו של דבר. למרות שנתניהו עושה הכול כדי לתגמל את מפלגות הקואליציה, ועד היום בהצלחה, במחיר בלתי נסלח לדמותה של המדינה. אין שום הסבר רציונלי לעובדה שנתניהו הביא עלינו אסון גדול והוא מוצג כגיבור על. הוא מצליח לטפח את השנאה כלפינו, הקיבוצים, למרות שאנחנו שילמנו את המחיר הכי יקר ב-7 באוקטובר. אנחנו מתייצבים במחאה בראש ובראשונה למען החטופים, לא נרפה עד שאחרון החטופים ישובו אל ביתם, חיים או מתים". 

מאוחר יותר באותו ערב שודר הריאיון עם גדי מוזס בתוכנית "עובדה". גדי, האיש המיוחד הזה, כמו אלי שרעבי ואחרים, אנשים שכל חייהם הייתה שליחות למען המדינה, למימוש הציונות במעשי הגשמה. בהיותם חקלאים, מנהלי קהילתם. אנשים שבנו ביתם לאורך הגבול, שהאמינו שאפשר לחיות בשלום עם השכנים מעבר לגדר. וגם היום הם מאמינים שבסופו של דבר תמצא הדרך לחיות במרחב הזה מתוך כבוד הדדי. ימים יגידו.  

״נשבית את הקיבוצים, את המפעלים והתעשיות״ 

התנועה הקיבוצית מאיימת: ״אם הממשלה תביא את מדינת ישראל למשבר חוקתי – נשבות״ 

״אם הממשלה תביא את מדינת ישראל למשבר חוקתי, התנועה הקיבוצית תשבית את הקיבוצים, את המפעלים והתעשיות, אנו נצא לרחובות״, אמר מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, בהמשך להחלטת בג״צ על הוצאת צו נגד פיטורי ראש השב״כ, ואמירת ראש הממשלה כי צו לא יעצור את הפיטורים. 

״אנו עומדים מאחורי בג״צ ומגנים בתוקף את כל מי שמאיים לפעול נגד החלטתו. במדינה דמוקרטית יש קווים אדומים בוהקים – אי כיבוד פסיקת בג״צ הוא אחד מהם״. 

״לא מחריבים את הבית ולא משנים את כללי המשחק עבור שום החלטה. אני קורא לראש הממשלה ולשרים – אל תביאו אותנו למקומות מסוכנים״. 

במהלך השבוע עלו אלפי חברות וחברי קיבוצים למחות בירושלים מול בית ראש הממשלה ומול הכנסת במהלך הדיונים על פיטורי ראש השב"כ. אלפים הגיעו בסוף השבוע לתל אביב בדרישה להשיב הביתה על כל החטופות והחטופים באופן מיידי. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השותפות מהווה מיזם משותף פורץ דרך בתחום הסמיוכימיקלים והפרומונים – חומרים כימיים המשמשים לתקשורת בין חרקים – פתרון ארוך טווח, ללא שאריות כימיות וללא פגיעה בסביבה  *תמונה ראשית: ד"ר גורנטלה, יו"ר ומנכ"ל ATGC (שני מימין) ומושיק פיש, מנכ"ל לוכסמבורג תעשיות (חמישי מימין) עם בכירי ממשל, בטקס החתימה בהודו ב-5.12.2025 
< 1 דק' קריאה
 נוער מושב נחלה יזם מרוץ לפיד לזכר אוריה יעקב ז״ל  *תמונה ראשית: מנהל מרכז קהילתי יואב בני אקלום, מברך בטקס לזכר של אוריה יעקב ז"ל  ביום שלישי 16.12.25 התקיים במושב נחלה אשר במועצה האזורית יואב מרוץ הלפיד לזכרו של אוריה יעקב ז״ל, שנפל במלחמה
2 דק' קריאה
אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן