יבול שיא
הרפת והחלב
להקת מחול טאטא

להקת מחול: טאטה זזה, ועוד איך

3 דק' קריאה

שיתוף:

בנובמבר 2018, זמן קצר אחרי שקיבלה את פרס המועצה האזורית עמק הירדן עבור מפעל חיים בתחום המחול והכוריאוגרפיה,  הקימה דורית פורת מאפיקים להקת מחול על טהרת וותיקות העמק, וקראה לה "טאטה זזה".  בלהקה המצליחה ישנן היום  18 בנות, כשהמבוגרת מכולן בעשור התשיעי לחייה

להקת מחול: טאטה זזה: לפני כשנה הוענק לדורית פורת (אפיקים) פרס המועצה האזורית עמק הירדן עבור מפעל חיים בתחום המחול והכוריאוגרפיה. לדעת רבים נעשה הדבר באיחור ניכר. כבר בצעירותה התבלטה דורית כספורטאית רב-תחומית. הראשון שגילה את הפוטנציאל הטמון בה, היה עמיצור שפירא ז"ל (שנרצח ב-72 בידי מחבלים במהלך אולימפיאדת מינכן), שניסה לנתב אותה ללא הצלחה לקרב חמש. מעט אחריו היה זה שמריהו נאבל, גדול המאמנים בעמק הירדן, שהמליץ לה להתמקד בהתעמלות מכשירים, מקצוע לא נפוץ באותם ימים, ומכאן דרכה לנבחרת ישראל הייתה קצרה ובטוחה.

בנוסף לכישוריה הספורטיביים,  ניחנה דורית ביכולת כוריאוגרפית מרשימה, והפיקה לא מעט מופעים המוניים במסגרת כינוסי הפועל והמכביות, והדבר לא נסתר מעיניהם של אנשי מקצוע. באותם ימים הכירה את עמוס פורת ז"ל שהיה שחקן כדורעף מצטיין בנבחרת ישראל, ובהמשך באו בברית הנישואים. בין יתר עיסוקיה באותם ימים, התבלטה דורית כרקדנית מוכשרת בלהקת 'החטיבה של האיחוד שהתאספה מעת לעת ברמת יוחנן, תחום שיוביל אותה רחוק במהלך הקריירה, שנמשכת גם בימים אלה

"תוך כדי עיסוקי במגוון רב של תחומים", משחזרת דורית,  "הבנתי שהייעוד שלי הוא להיות מורה לחינוך גופני, ובתום הלימודים, הדרכתי מספר שנים בתיכון 'בית ירח' ובסמינר 'אוהלו'. בהמשך דרכי התמקדתי בהתעמלות אמנותית וכוריאוגרפיה, מה שדירבן והוביל אותי להקים ב-1969 להקה מחוללות צעירה בשם 'גלים במחול', גוף שהפך עד מהרה לשם דבר בעמק ומחוץ לו. במהלך אותה תקופה גם ניהלתי את המרכז למחול בעמק הירדן, שהיה עבורי מפעל חיים, שם הייתי הרוח החיה ונתתי את כל כולי לטובת המטרה, ואכן ההצלחה הייתה כבירה. "כשהגעתי לגיל שבעים, שנחשב לגיל פרישה, חשתי שכוחי ומרצי עדיין עמי, אך בשל סיבות נוהליות, לא ניתן היה להאריך לי את חוזה ההעסקה מעבר לגיל זה, ונאלצתי בעל כורחי לפרוש, מה שהוביל לפרוק הלהקה הייצוגית, שהפכה לאחד מסמליו של עמק הירדן".

למרות שפרשה, ולהקת 'גלים במחול' בעקבותיה, חיידק הבמה לא מש ממנה, ובשנים הבאות עסקה דורית, בעיקר בקיבוצה, אפיקים, בהפקת מופעים בכיכובן של נשים בנות הגיל השלישי ששמרו לה אמונים משכבר הימים. "זרקתי את הכדור לעוד נשים בעמק", היא מתארת, "הכדור התגלגל מהר מכפי שציפיתי, ובנובמבר 2018, זמן קצר אחרי שקיבלתי את פרס המועצה,  הרגשתי בשלה להקים להקת מחול על טהרת וותיקות העמק, ויצרתי את "טאטה זזה" (סבתא נעה בתרגום חופשי). "אספתי מספר בנות משער הגולן ואפיקים, חלקן חברות אישיות שלי שהחלימו מסרטן, שהיוו את השלד, אליהן הצטרפו נוספות משאר קיבוצי העמק, רובן ככולן חסרות ניסיון בימתי, ומאותו רגע, הביקוש רק הלך וגדל. היום מונה הלהקה 18 בנות, כשהמבוגרת מבין כולן מצויה בעשור התשיעי לחייה. אצלי  אין מבחני קבלה  אבל יש מוטו: אם את לא נהנית, אל תישארי, והן כמו ילדות:  מאושרות עד הגג ומחכות בקוצר רוח למפגשים שמתקיימים בימי שלישי, בסטודיו של  עמותת 'המייסדים'.

רגע השיא עד כה, היה השתתפותן במופע מחול בינלאומי שהתקיים לא מכבר בעיר בירשטאט שבגרמניה (1300 משתתפים מ-38 מדינות) שם זכו לתשומת לב ופרגון רב מצד הקהל וחבורות מחול נוספות.  המסע החוויתי הזה, אומרת דורית, שם קץ למריבות הקטנות שהתעוררו בין הבנות, שהתגבשנו לקבוצה אחת מלוכדת ומפרגנת.

 

רוחלה אמיתי מאשדות איחוד
רוחלה אמיתי מאשדות איחוד

 

אחת מחברות הלהקה היא רוחל'ה אמיתי מאשדות איחוד,   מדריכת התעמלות במים, נגנית תזמורת המנדולינות האזורית ומשתתפת קבועה בחוגי הרקדה. "הופעת הבכורה של הלהקה שהתקיימה באפיקים, ולאחריה המסע לבירשטאט", היא אומרת,  "תרמו רבות לגיבוש, וכלהקה יחידנית של סבתות, התקבלנו בהתלהבות רבתי. התנאים שם לא היו מן  המשופרים  וכאשר נדרשנו לישון על גבי מזרנים בבתי ספר, אמרנו 'עד כאן' וסידרו לנו בית מלון".
רותי ברקן מאפיקים, שחצתה זה מכבר את רף השבעים, מוכיחה שגיל הוא פרט ביוגרפי שולי, במידה שאתה עוסק בפעילות גופנית בכלל, ומחול בפרט. "מעבר להיבט האמנותי החשוב כשלעצמו, אומרת רותי, פסטיבל המחול בבירשטאט יצר גיבוש וחברותא בקרב נשות הקבוצה, וגיליתי שהרגשת היחד מעצימה את החוויה, וזאת אני זוקפת לזכותה של דורית, שכבר חושבת ומתכננת את המסע הבא. עוד דבר שגיליתי הוא עד כמה חשוב במחול הדיוק התאום שמהווים תרגול מצוין למוח".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן